מרטין אינדיק מתאר בספרו אדון המשחק איך ד"ר הנרי קיסינג'ר המניפולטיבי כופף ידיים וכפה את רצונו, אבל לא ברור איך קיסינג'ר, שמעולם לא נבחר לתפקיד ציבורי כמושל מדינה, חבר סנאט או קונגרס וגם לא היה בעל ניסיון צבאי פיקודי עשיר – הצליח לרכז בידיו את השליטה בכל זרועות הממשל, המודיעין, ומפקדי הצבא האמריקאי ולהיות לאיש החזק בוושינגטון.

לא ברור איך קיסינג'ר, שמעולם לא נבחר לתפקיד ציבורי כמושל, חבר סנאט או קונגרס ולא היה בעל ניסיון פיקודי עשיר – הצליח לרכז בידיו שליטה בכל זרועות הממשל, המודיעין והפיקוד והפך לאיש החזק בוושינגטון

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אווי קורץ – הסאגה של האחים קיסינג'ר מבוואריה

אווי קורץ היא כתבת טלוויזיה גרמניה ילידת העיר פוארט' בבוואריה, עיר מולדתם של האחים קיסינג'ר. קורץ רצתה לראיין את בן עירה שהפך לכוכב בינלאומי – הנרי קיסינג'ר, ולאחר מאמצים רבים הצליחה לצלם סדרת ראיונות עם הנרי ואחיו וולטר ב-2006 ולהציג בסרט ובספר את הסיפור האישי והמשפחתי של האחים קיסינג'ר ושל הוריהם פאולה ולואיס, שנאלצו לעזוב את ביתם בפוארט' ב-1938 למולדתם השנייה ארה"ב.

משפחת קיסינג'ר – פטריוטים גרמנים

קורץ מספרת שמשפחת קיסינג'ר היא משפחה גרמנית פטריוטית, אוהבי התרבות והשירה הגרמנית, ושהאחים קיסינג'ר נהגו לבקר בגרמניה עם משפחותיהם פעמים רבות לחופשות משפחתיות אחרי המלחמה.

לפני המלחמה אבי המשפחה לואיס היה חבר בתנועה הפוליטית הפופולרית שנקראה האיחוד של אזרחים גרמנים ממוצא יהודי. זו הייתה תנועה פוליטית גרמנית פטריוטית שהתנגדה לתנועה הציונית ונאבקה לשיוויון זכויות ליהודים בגרמניה מולדתם.

שני קרובי משפחה של קיסינג'ר נהרגו במלחמת העולם הראשונה במדי הצבא הגרמני וההזדהות של המשפחה עם גרמניה הייתה חזקה. קורץ כותבת שקיסינג'ר, שחזר למולדתו לאחר כ-6 שנים כחייל אמריקאי צעיר ב-1944, לקח על עצמו משימה לחבר בין מולדתו הראשונה (גרמניה) ומולדתו השנייה (ארה"ב).

לפני המלחמה אבי המשפחה היה חבר בתנועה הפוליטית הפופולרית: האיחוד של אזרחים גרמנים ממוצא יהודי. תנועה פוליטית גרמנית פטריוטית שהתנגדה לתנועה הציונית

מוצאו היהודי ומדינת ישראל שנלחמה באותן השנים על הקמתה – לא נכנסו לשיקולים של קיסינג'ר הצעיר. קיסינג'ר קיים קשרי עבודה ענפים עם מנהיגי מערב גרמניה בשנות החמישים, השישים והשבעים, עם הקנצלרים לודוויג ארהרד, ווילי ברנדט והלמוט שמידט.

קיסינג'ר היה יועץ מיוחד בנושא נשק גרעיני ומתורגמן של הנשיא קנדי בעת ביקורו בברלין ב-1961 ושיחותיו עם נשיא גרמניה המערבית דאז קונארד אדנאואר.

קיסינג'ר עמד במשימה שלקח על עצמו בצעירותו, זכה לראות את איחוד גרמניה  קיבל הכרה בחייו על תרומתו לאיחוד ממנהיגי גרמניה.

ריגול נגדי ומודיעין צבאי

כשקיסינג'ר חזר ב-1944 לגרמניה, הוא היה נהג ומתורגמן של מפקד דיביזיית חי"ר 84 האמריקאית, אך מי שיהיה למנטור שלו ד"ר פריץ קרמר צירף אותו ליחידה של ריגול נגדי במודיעין הצבאי האמריקאי G2.

אחרי המלחמה קיסינג'ר התנדב להשאר בבוואריה עד שנת 1947 כמדריך סוכנים בבית ספר למודיעין של נאט"ו יחד עם ד"ר קרמר, שעל פי קיסינג'ר היה האדם שהשפיע עליו ביותר בחייו. (בלינק זה אפשר לראות את העוצמות של פריץ קרמר בן ה-80, שכונה נושא הלפיד, מדבר בלהט מהדקה ה-30 עד ה-40 על הסדר העולמי החדש).

בסיום מלחמת העולם השנייה קרמר היה בן 36, מהגר גרמני שהתנגד למשטר הנאצי והגיע לארה"ב ב-1939 ללא אשתו ובנו שנשארו באיטליה בזמן המלחמה. קרמר הטיף בלהט למדיניות לוחמנית ובלתי מתפשרת כנגד הסובייטים וחינך בנוסף לתלמידו המפורסם, קיסינג'ר, שורה של גנרלים אמריקאים במהלך שירותו בפנטגון כמו אלכסנדר הייג ודיק צ'ייני.

אחרי המלחמה קיסינג'ר התנדב להשאר בבוואריה עד 1947 כמדריך סוכנים בביה"ס למודיעין של נאט"ו, יחד עם ד"ר קרמר, שעל פי קיסינג'ר היה האדם שהשפיע עליו ביותר בחייו

קיסינג'ר היה איש מודיעין צבאי וריגול נגדי מתחילת דרכו, הפעיל ערוצים חשאיים כמו הערוץ החשאי עם איסמאעיל וניהל פעולות מיוחדות באמצעות הקבוצה לפעולות מיוחדות של וושינגטון שעמד בראשה גם במלחמת יום הכיפורים (ה-WSAG).

ארגון גהלהן

מספר חודשים לפני סיום מלחמת העולם השנייה ערק איש ריגול נגדי ומודיעין צבאי אחר, ריינהרד גהלהן, והציע למודיעין האמריקאי עסקה. הוא יעבוד למען האמריקאים כנגד האויב הגדול והמשותף שלהם לתפיסתו כבר אז, הרוסים.

גהלהן הבטיח להעביר את רשת המרגלים שלו שהיו פרושים במזרח אירופה לרשות ארה"ב. ההצעה המפתיעה של גהלהן, שחזה את המלחמה הקרה עוד לפני שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, עוררה התנגדות בוושינגטון. היא נתנה הכשר לקציני מודיעין גרמניים, שהיו אמורים להיות מוסגרים לרוסים בסיום המלחמה או לעמוד לדין.

מצד שני החשש מהתפשטות הסובייטית למרכז אירופה היה גדול וההצעה של גהלהן קסמה לשירותי הביון האמריקאיים. הסי איי אי פרש חסותו על ארגון גהלהן שהקים את מפקדתו החדשה בבוואריה, דרומית למינכן, ותוך מספר שנים ארגון גהלהן הפך להיות שירות המודיעין המערב גרמני הרשמי, שבראשו עמד גהלהן עד שנת 1968.

לפני סיום מלחה"ע ה-2 ערק איש ריגול נגדי ומודיעין צבאי אחר, ריינהרד גהלהן, והציע למודיעין האמריקאי עסקה. הוא יעבוד למענם נגד האויב הגדול והמשותף – הרוסים

גהלהן עבד בתיאום הדוק עם ראשי הביון האמריקאי ובעיקר עם אלן דאלאס, שהיה כ-11 שנים ראש הסי איי אי. על פי ספרו של דיויד טלבוט נרקמו בין שני רבי המרגלים, גהלהן ודאלאס, יחסים אישיים חמים ותיאום מושלם של המדיניות העולמית של שני ארגוני הביון.

גהלהן לא רק שחזה את המלחמה הקרה, על פי טלבוט הוא הקצין אותה כשהעביר לסי איי אי דוח"ות מוגזמים על הכוונות והיכולות של הרוסים. כשפרש מהשירות כתב גהלהן את זכרונותיו בספרו, השירות, ושלח עותקים לקולגות שלו בשירות הביון האמריקאי, לראש השירות דאז ריצ'רד הלמס וליועץ לביטחון הלאומי האמריקאי קיסינג'ר והודה להם על עזרתם.

קיסינג'ר ביקש מהלמס שיודה בשמו חזרה לגהלהן שזכר אותו. גהלהן כתב בספרו שמלחמת העולם השנייה לא נגמרה מבחינתו כל עוד הרוסים שולטים בברלין ובמזרח גרמניה.

גהלהן נפטר בשנת 1979 ולא זכה לראות את נפילת חומת ברלין ואיחוד גרמניה עשר שנים לאחר מכן. קיסינג'ר וקרמר זכו לראות את איחוד גרמניה. אווי קורץ כותבת שעבור תרומתו לאיחוד גרמניה קיבל קיסינג'ר מדליות כבוד מראש עיר הולדתו פוארט' ומנשיא גרמניה בטקסים ממלכתיים עם מאות משתתפים, ביניהם ראש ממשלת בוואריה אלפונס גומפל, שר החוץ של גרמניה היינץ דיטריך גנשר ורבים אחרים.

לימודים בהרווארד – פרופסור קיסינג'ר

כשקרמר וקיסינג'ר חזרו לארה"ב ב-1947, החל קיסינג'ר ללמוד בהרווארד בעידודו של קרמר והקים סמינר קיץ בינלאומי יחד עם המנחה שלו לדוקטורט פרופ' אליוט. סמינר הקיץ משך מדינאים צעירים מכל העולם. יגאל אלון, גד יעקובי ואחרים היו חלק מהאורחים של הסמינר.

פרופ' וויליאם אליוט שהיה יועץ מדיני של מספר נשיאים אמריקאים, קישר את קיסינג'ר לצוות הבית הלבן ולראש הסי איי איי האגדי של שנות החמישים ותחילת שנות השישים אלן דאלאס, "אחיו התאום" של רב המרגלים גהלהן על פי ספרו של דיויד טלבוט.

פרופ' אליוט, שהיה יועץ מדיני של כמה נשיאים אמריקאים, קישר את קיסינג'ר לבית הלבן ולראש ה-CIA האגדי של שנות ה-50 ותחילת ה-60 אלן דאלאס, "אחיו התאום" של רב המרגלים גהלהן ע"פי טלבוט

קיסינג'ר נפגש עם אלן דאלאס ב-1951 והיו שמועות, שאותן הכחיש קיסינג'ר מאוחר יותר, שהסי איי איי עזר במימון סמינר הקיץ של קיסינג'ר ואליוט בהרווארד.

קיסינג'ר כתב בהרווארד את עבודת הדוקטורט שלו על מטרניך וקסטלרואו ובעיית השלום. כפי שכותב אינדיק, קיסינג'ר התייחס כבר בעבודת הדוקטורט שלו בשלילה להסכמי שלום והחשיב יותר את שמירת הסדר והיציבות שמתבססת על מאזן כוחות צבאי, אולי בהשפעת קרמר.

הספר שכתב ב-1957 עסק בנשק גרעיני והציג קונספציה חדשה של שימוש בנשק גרעיני טקטי, שהתקבלה בהתלהבות על ידי הממשל האמריקאי ועל ידי אחיו המבוגר של אלן דאלאס, ג'ון פוסטר, שהיה מזכיר המדינה של הנשיא אייזנהואר.

הספר הרשים מאוד גם את סגן הנשיא הצעיר של אייזנהואר ובהמשך גם את הנשיא ריצ'רד ניקסון. קיסינג'ר ראה בנשק הגרעיני הטקטי תשובה מעשית לאיום ההתפשטות הסובייטית, כי מבחינת כוח צבאי קונוונציונלי הצבא הרוסי היה גדול בהרבה מהצבא האמריקאי.

קיסינג'ר העריץ את תורתם המדינית של מקיאוולי ומטרניך, אולי כי הזדהה עם מאבקם לגירוש צבאות זרים ממולדתם והתחבר בהשפעת קרמר, אליוט ודאלאס למאבק הבלתי מתפשר בהתפשטות הסובייטית למרכז אירופה ולכל מקום אחר בעולם.

קיסינג'ר התייחס כבר בעבודת הדוקטורט שלו בשלילה להסכמי שלום והחשיב יותר את שמירת הסדר והיציבות שמתבססת על מאזן כוחות צבאי, אולי בהשפעת קרמר

המכונה המופלאה של אדון המשחק

מארווין וברנארד קאלב כתבו בספרם קיסינג'ר, שכשהנשיא ניקסון מינה את קיסינג'ר לתפקיד היועץ לביטחון לאומי בשנת 1968, ניקסון וקיסינג'ר יצרו מכונה מופלאה.

קיסינג'ר הקים עבור ניקסון במסגרת המועצה לביטחון לאומי כשבע ועדות שונות ששלטו בכל קשת הפעילויות והתקציבים של המועצה לביטחון לאומי, ושבכולן קיסינג'ר כיהן בתפקיד היושב ראש.

על סמך עבודת הוועדות שאותן ניהל ביד רמה, קיסינג'ר היה מציג לנשיא ניקסון כשלוש דרכי פעולה אפשריות להחלטת הנשיא בכל  משבר או בקשה לסיוע צבאי אמריקאי, וקיסינג'ר היה גם האחראי לביצוע החלטות הנשיא בהתאם.

ניקסון רצה לרכז בידיו את השליטה בכל זרועות המודיעין והצבא, וקיסינג'ר יצר את המכונה המופלאה עבורו.

אחת מאותן הוועדות הייתה הקבוצה לפעולות מיוחדות של וושינגטון, ה-WSAG. באמצעות הקבוצה הזו, בה היו חברים כל ראשי מערכת המודיעין והצבא האמריקאי, ניהל קיסינג'ר מאחורי הקלעים את מלחמת יום הכיפורים ומשברים אחרים במהלך מלחמת וייטנאם וקמבודיה.

קיסינג'ר הקים עבור ניקסון במסגרת המועצה לביטחון לאומי כ-7 ועדות שונות ששלטו בכל קשת הפעילויות והתקציבים של המועצה לביטחון לאומי, ושבכולן קיסינג'ר כיהן כיו"ר

הנשיא ניקסון לא היה שותף לדיונים ולהחלטות שהתקבלו בועדות של קיסינג'ר. ניקסון היה מקבל דיווחים מיושב הראש קיסינג'ר, לפעמים רק בדיעבד, כמו למשל במקרה של הכרזת הכוננות הגרעינית העליונה של צבא ארה"ב בסיום מלחמת יום כיפור ב-25 באוקטובר, ה-DEFCON3.

קיסינג'ר קיבל את ההחלטה הקריטית במהלך הלילה בדיון של ה-WSAG וכלל לא טרח ליידע ולקבל אישור מהמפקד העליון של צבא ארה"ב, הנשיא ניקסון, שישן בקומה מעל ועודכן לגבי המשבר והפעלת הכוננות הגרעינית העליונה רק למחרת ובדיעבד.

מה שאיפשר לקיסינג'ר להפוך לאיש החזק בוושינגטון, לאדון המשחק, היה המכונה המופלאה שבנה עבור הנשיא ניקסון במסגרת המועצה לביטחון לאומי. ניקסון רצה לרכז את השליטה בידי הבית הלבן, בניגוד לנשיאים קודמים כמו קנדי שנאלצו להתעמת עם ראשי סי איי אי עצמאיים מדי כמו אלן דאלאס.

ניקסון איפשר לקיסינג'ר להיות יושב הראש של כל הועדות שבדיוניהן הוא לא השתתף, ובכך איפשר לקיסינג'ר המניפולטיבי להוציא אותו מחוץ למעגל כפי שקיסינג'ר עשה.

קיסינג'ר קיבל את ההחלטה הקריטית בלילה וכלל לא טרח ליידע ולקבל אישור מהמפקד העליון של צבא ארה"ב, הנשיא ניקסון, שישן בקומה מעל ועודכן לגבי המשבר והפעלת הכוננות הגרעינית העליונה רק למחרת

מקיאוולי כתב בספרו הנסיך, שאם המזכיר חכם יותר מהנסיך אותו הוא משרת, אחד מהם יצטרך לעזוב את תפקידו. הנשיא ניקסון נאלץ לעזוב את תפקידו וקיסינג'ר נשאר יושב הראש של ועדות המועצה לביטחון לאומי, מזכיר המדינה, ואדון המשחק גם תחת מחליפו הנשיא ג'רלד פורד.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.