1 מכל 10,000 תושבי נהריה יחלה בסרטן ריאות

מעקב ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה על בריאות הציבור קיימה אתמול דיון נרחב על מפגעי האסבסט בנהריה ● בפני הוועדה הוצגו ממצאים קשים, המאששים את הפרסומים בתחקירי זמן ישראל ● אחוז התחלואה הקשה מאסבסט בנהריה גבוה פי-10 מהמקובל בארה"ב - והמשרד להגנת הסביבה מתקשה להתמודד עם האתגר ● פעילת סביבה: "לא ברור לי איך הצליחו להשתיק אסון כה גדול ומתמשך"

סילוק אסבסט. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
סילוק אסבסט. אילוסטרציה

אחוז התחלואה הקשה מאסבסט בנהריה גבוה פי-10 מהמקובל בארה"ב, כך נחשף בדיון שהתקיים אתמול (שני) בוועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור של הכנסת.

בפני הוועדה הוצגו נתונים לפיהם 1 מכל 10,000 תושבים מנהריה יחלה במזותליומה – סרטן ריאות קשה ואכזרי אשר מתפתח בעקבות חשיפה לאבק אסבסט, לעיתים עשרות שנים אחרי החשיפה למפגע.

ד"ר משה לפידות מבית החולים נהריה אשר השתתף בדיון גילה כי בשנה האחרונה התאשפזו בבית החולים עשרה מקרים חדשים של מזותליומה ואישר כי מדובר בנתונים גבוהים במיוחד. "בארה"ב הנתונים מראים על 1 ל-100 אלף שחולים בזה. (אצלנו) 7 מהחולים הם מנהריה והשאר מנהריה רבתי בסביבה. זה 1 ל-10 אלף איש. ייתכן שיש עוד בבתי החולים האחרים".

"בארה"ב הנתונים מראים על 1 ל-100 אלף שחולים בזה. (אצלנו) 7 מהחולים הם מנהריה והשאר מנהריה רבתי בסביבה. זה 1 ל-10 אלף איש. ייתכן שיש עוד בבתי החולים האחרים"

הממצאים הללו מאששים את הפרסומים בסידרת תחקירים של "זמן ישראל", במסגרתם נחשף כיצד עשרות מפגעי האסבסט בנהריה ובסביבתה, אשר מתגלים מעת לעת בשל גשמים או פעולות בנייה ופיתוח באיזור, זוכים להזנחה ארוכת שנים של הרשויות, וכאשר הם מטופלים התהליך נעשה לעיתים באופן המנוגד לחוק האסבסט המתקדם (שעבר ב-2011) ובאופן המסכן את חיי התושבים והעובדים.

ערמות של פסולת קרקע עם אסבסט פריך סמוך לאצטדיון הכדורגל של נהריה (צילום: דב משה, פעיל סביבה בנהריה)
ערמות של פסולת קרקע עם אסבסט פריך סמוך לאצטדיון הכדורגל של נהריה (צילום: דב משה, פעיל סביבה בנהריה)

הרשויות זורקות את האחריות זו על זו ואינן מקפידות על פיקוח סביב תהליכי העבודה כנדרש. פעמים רבות פעילי סביבה הם אלה אשר נדרשים לבצע מעקב מתיש אחרי החשיפה והפינוי הלקויים של האתרים המסוכנים, והם אלה אשר צריכים להציק לרשויות – לרבות המשרד להגנת הסביבה, עיריית נהריה והקבלנים – כדי שיאכפו את החוק.

עוד נחשף בתחקירים כי על אף החוק המתקדם המאסדר בצורה תקינה את שרשרת הפעולות הנדרשת לטיפול ולפינוי מפגעי אסבסט מסוכנים, נהריה רבתי היא עדיין מפגע אסבסט עצום, תוצאה של פעילות המפעל "ישאסבסט" אשר מוקם בצפון העיר ונסגר בשנות התשעים.

ההערכות בפועל מדברות על תחלואה גבוהה אף יותר מזו שהוצגה בדיון אתמול, חלקה מתגלה באיבחון מאוחר, מכיוון שאבק האסבסט הוא מעין "רוצח שקט" המתפרץ לעיתים רק שנים רבות אחרי החשיפה אליו.

ההערכות מדברות על תחלואה גבוהה אף יותר מזו שהוצגה בדיון אתמול, חלקה מתגלה באיבחון מאוחר, מכיוון שאבק האסבסט הוא מעין "רוצח שקט" המתפרץ לעיתים רק שנים רבות אחרי החשיפה אליו

הוועדה והמומחים אשר הופיעו בפניה אישרו את ממצאי התחקירים, והאשימו את רשויות האכיפה, לרבות המשרד להגנת הסביבה, בטיפול חלקי ולקוי בבעיה.

"אנו מתרשמים שמשרדי הממשלה אינם מקדישים את המשאבים הנחוצים ומדינת ישראל רחוקה מפתרונות", אמר יו"ר הוועדה ח"כ אלון טל. "הוועדה תעשה כל שביכולתה בכדי לקדם את השלב הבא בטיפול באסבסט ודורשת ממשרדי הממשלה להציג תכנית למיפוי מפגעי האסבסט לטיפול בהם, ולמניעתם".

ח"כ אלון טל נואם בכנסת, 30 ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ח"כ אלון טל נואם בכנסת, 30 ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

פעילי סביבה ומומחים אשר הופיעו בפני הוועדה תיארו תמונת מצב עגומה סביב קצב ותהליך הטיפול במפגעי אסבסט מסוכן בנהריה, אשר חושפים את הציבור לסכנות בריאותיות ארוכות טווח.

פעיל הסביבה דב משה, אשר מתעד במשך שנים את הזנחת מצבורי האסבסט בעיר, סיפר בדיון כי איתר "לפחות 150 מצבורים כאלו במשך ארבע שנים, אבל במשרד להגנת הסביבה לא מתייחסים ולא מגיבים לי. יש 80 מיליון מ"ר של אסבסט….זה אומר שרק עוד 70 שנה נגמור את פינוי האסבסט בארץ. כל הארץ מאוימת ועד רגע זה אין למשרד מיפוי של כל האסבסט".

"יש 80 מיליון מ"ר של אסבסט – זה אומר שרק עוד 70 שנה נגמור את פינוי האסבסט בארץ. כל הארץ מאוימת ועד רגע זה אין למשרד להגנת הסביבה מיפוי של כל האסבסט"

במשרד להגנת הסביבה נאלצו לאשר כי המשרד מתקשה להתמודד עם האתגר המסוכן. "המשאבים של המשרד לא מספקים כדי לתת מענה מלא", אמרה בדיון רעות רבי, ראש אגף אסבסט במשרד להגנת הסביבה. "הפיקוח היזום לא מספק וצריך לקבל חיזוק".

הגגות מתפוררים, הסכנה מתפזרת בשטח

רבי טענה כי גילוי והטמנת אסבסט פריך, המסוכן יותר, בתעשייה ובמבני ציבור נמצא "כמעט בסיומו" וכי התבצעו עבודות הטמנה. אולם לדבריה, "לגבי מבני ציבור אחרים המדינה לא יכולה להיות אחראית על הכול ואלו נדרשו לעשות סקרים כאלה לבדוק אם יש אצלם אסבסט פריך".

מפגע האסבסט ברחוב התאנה בנהריה
מפגע האסבסט ברחוב התאנה בנהריה

בהקשר לכך יש לציין כי גם אסבסט-צמנט, אשר נחשב מסוכן פחות, מתפורר עם הזמן ללא תחזוק מתאים והופך לפצצה מתקתקת. האסבסט הזה מפוזר בכל רחבי הארץ, לרבות מבני ציבור ושטחים פרטיים, ובמיוחד שכיח באיזור נהריה.

בהקשר זה תיארה ח"כ טטיאנה מזרסקי כיצד מתעלמים כולם מהחוק ואכיפתו. "עבדתי במרכזים רפואיים של קופת חולים לאומית בכרמיאל בגג עם אסבסט. ביקשתי שתעשה ביקורת כל חצי שנה. הגיע איש בטיחות ונקבע שאם זה לא מתפורר, אין סכנה לבריאות. עד עכשיו קופת החולים שוכנת שם ומתעוררות בי חששות האם יש שם סכנה למטופלים ולעובדים".

"עבדתי במרכזים רפואיים של קופת חולים לאומית בכרמיאל בגג עם אסבסט. ביקשתי שתעשה ביקורת כל חצי שנה. הגיע איש בטיחות ונקבע שאם זה לא מתפורר, אין סכנה. עד עכשיו קופת החולים שוכנת שם"

בפני הוועדה הוצגו גם ניירות עמדה המתארים את היקף ועוצמת הבעיה, ומעידים כי יתכן בעתיד מספר החולים עשוי אף לגדול.

ממסמך של מרגנית אופיר גוטלר, דוקטורנית מאוניברסיטת בן גוריון אשר הוגש לוועדה, עולה כי "לא נעשה כל מעקב רפואי מסודר ובהתאם להנחיות החוק" אחרי עובדים וחיילים אשר נחשפו במהלך עבודתם או שירותם הצבאי לאסבסט.

"כתוצאה מכך, גם בשנת 2022 עדיין קיים ציבור שהיקפו אינו ידוע אשר נחשף לאסבסט ואינו מודע לכך". המסמך מסתיים בהמלצה לחתור למימוש תוכנית עבודה לפיה מדינת ישראל תהיה נקיה גם מאסבסט-צמנט עד 2025.

אסבסט חשוף בשולי כביש 89 (צילום: דב משה)
אסבסט חשוף בשולי כביש 89 (צילום: דב משה)

פעילת הסביבה אורית קרן-רייך, אשר עמדה בראש המחאה הציבורית שהביאה לפינוי המסיבי של הגליל המערבי ממפגעי האסבסט ולהפסקת פעילות המפעל בשנות התשעים וסיפקה חומרים לוועדה, בירכה על היוזמה לקיים את הדיון על המשך החשיפה לסיבי האסבסט, אך נשמעת מיואשת בשיחה עם זמן ישראל.

"אני מצטרפת לדאגה שהביעו חברי הכנסת בדיון", אמרה אתמול לזמן ישראל. "נהריה והגליל המערבי קיבלו תנופה מעודדת של ניקוי הקרקעות המזוהמות בסיבי אסבסט מסרטן בין השנים 2011 עד 2017 תחת פיקוח מקצועי ואיכותי, אך נקלעו למצב בלתי אפשרי כאשר הגוף המנקה שהוקם על ידי המדינה, נסגר ועזב ב-2017.

"לא נותרה כתובת מקצועית במשך חמש שנים קריטיות מאד של בנייה מסיבית בנהריה, ולא נעשה המשך מיפוי ושיתוף התושבים בגילויי הזיהום, אשר כמות פיזורו בקרקעות אינו ידוע וכל פעם מתגלים עוד ועוד אתרים המסכנים את האוכלוסיה בחשיפה מיותרת לחומר המסרטן.

"לצערי, האסון הגדול בנהריה ובגליל המערבי הושתק. הרשויות שהיו אמונות מתחילת ייצור האסבסט ועד היום לא עשו עבודתן ושליחותן על פי חוק. זו הפקרה בלתי נתפסת.

"לצערי, האסון הגדול בנהריה ובגליל המערבי הושתק. הרשויות שהיו אמונות מתחילת ייצור האסבסט ועד היום לא עשו עבודתן ושליחותן על פי חוק. זו הפקרה בלתי נתפסת"

אורית קרן-רייך (צילום: באדיבות המצולמת)
אורית קרן-רייך (צילום: באדיבות המצולמת)

"בפועל, אין כמעט משפחות בנהריה שאין בהן נפגע מאסבסט. כל נהריה מלאה אסבסט. אם לא מטפלים בו כמו שצריך – אנשים עלולים לשאוף סיבי אסבסט זעירים ומסרטנים, מבלי לדעת כלל. הסיבים ננעצים ברקמות הריאה, ועלולים לגרום להתפרצות סוגים שונים של סרטן, הנורא מכולם הוא המזותליומה.

"תהליך הטיפול באסבסט ממשיך לקרטע. כל הארץ מלאה במבני אסבסט, אשר אחרי 40 שנה על פי המחקרים, חלקם מתחילים להתפורר, המלט והדבק נפרדים מן הסיבים והוא יכול לסכן בחללים סגורים.

"עד היום אין מעקב מסודר אחרי הנחשפים לאסבסט במסגרת תעסוקתית ואין מחקרים אפידימיולוגיים לאוכלוסיה בפוטנציה לחשיפה ואין מודעות לצורך בחשיבות המעקב הרפואי".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,073 מילים ו-2 תגובות
סגירה