ביום רביעי לפני כעשרה ימים הקדיש ראש עיריית נהריה רונן מרלי חלק מישיבת מועצת העיר לעדכון באשר לטיפול במפגעי האסבסט הרבים בעיר. זאת, לאחר שבכתבת תחקיר של זמן ישראל נחשף כיצד המפגעים מטופלים באופן רשלני בניגוד להוראות החוק והחלטות בית המשפט.
לצד הפגנת נחישות להתקדם עם ניקוי העיר – הרוויה בשאריות החומר הקטלני הגורם לסרטן ריאות נדיר ולשלל מחלות אחרות מאז הוקם מפעל האסבסט בשטחה בשנת 1952 – באמצעות תקציבי מדינה שאמורים להיות מופנים לכך, ניסה מרלי להסביר מדוע טיפול בכל כך הרבה אתרים בשנתיים האחרונות מסתיים בתוצאות המסכנות את הציבור, כפי שנחשף בתחקיר.
"אנחנו שבויים בידי אנשים שמבינים באסבסט ויש מעט מאוד", הסביר מרלי לחברי המועצה, מבלי לפרט למה כוונתו. "גם במשרד להגנת הסביבה משלמים הרבה מאד כסף וגם שם יש מעט מאוד מומחים גדולים. וזה לב העניין".
בתגובתה לזמן ישראל מבהירה העירייה כי "הרשות סקרה בפני מועצת העיר והתושבים בפירוט את הפעילות הנרחבת אותה מבצעת עיריית נהריה בשנתיים האחרונות לטיפול במפגעי האסבסט בשיתוף המשרד להגנת הסביבה כפי לא נעשה מעולם".
אולם צפייה בישיבה, שתועדה במצלמות, ממחישה כי מרלי וסגנו אייל וייזר, המופקד במועצה על ענייני הסביבה, ומנהל תחום האסבסט הוותיק של העיר, יעקב כהן, כמעט שהתעלמו מהמפגעים המדאיגים את התושבים בתקופה זו ונמנעו מכניסה לפרטים לגבי מפגעי העבר או ההווה. רק העתיד מעסיק אותם כעת.
בין אלה שצפו בדיון היה מי שהתרשם כי העירייה מנסה להקטין את הבעיות. מחוץ לישיבה נרשמה מחאה של אחד מפעילי הסביבה על ההפקרות בתחום.
נחום תקום בעייתי מאוד
לא ברור האם מרלי התכוון בדברי הביקורת המרומזים שלו על "מעט מאד מומחים גדולים" לאנשי המשרד להגנת הסביבה שמתקשים לאכוף את החוק או לקבלנים שמבצעים את תפקידם באופן חלקי. בתחקיר קודם של זמן ישראל, דווקא שוחחנו עם מומחים שהצביעו באופן מאד חד ומדויק על הליקויים והדרכים לתיקונם. בראש ובראשונה על ידי לקיחת אחריות.
אבל ממש באותה השעה, 2.5 ק"מ דרומית לשם, ברחוב התאנה 3 בנהריה, המשיכו התושבים ופעילי הסביבה העיקשים ללקק את פצעי המחדל שליווה את פירוק גגות וקירות אסבסט במבנה, בעבודה שבוצעה באופן מרושל והסתיימה לבסוף, בעקבות התלונות הרבות, בפינוי השיירים לאתר רגיל במקום להטמנה נפרדת כנדרש.
עיון בתמונות שתיעדו פעילים ותושבים המתגוררים בסמוך לאתר, ובתלונות שליוו אותן, מגלה שלא צריך הרבה מאוד ידע באסבסט כדי לנקות את המפגע החשוף ששיירי החומר הרעיל ואבקו נותרו דבוקים אליו, ומפוזרים סביבו בהמוניהם. כל מה שצריך היה קורטוב של לקיחת אחריות ומנהל תקין בביצוע פיקוח על עבודה המשולמת אמנם מכסף פרטי, אבל פירותיה עלולים לנבוט באופן ציבורי בדמות מחלות מסוכנות אצל תושבי השכונה בעוד 20-30 שנה.
לפני חודש וחצי פנה אלון, תושב השכונה (השם המלא שמור במערכת), למשרד להגנת הסביבה: "הנני מתגורר בשכונה כבר מעל ל-30 שנה ואני מכיר את מקום העבודה היטב. היה חשוב לי להיכנס לשטח העבודה לאחר הביצור. כבר מטרים ספורים לאחר כניסתי למקום לתדהמתי מצאתי שברי אסבסט, וכן גם אסבסט שנותר באזור הגגות שהוסרו".
אסבסט, חשוב לציין, מסוכן הרבה יותר כאשר הוא מפורק לחתיכות, כיוון שאז הוא משחרר לאוויר אבק מזיק שיכול לחדור ולהתיישב בריאות מבלי שנשים לב. לכן, פינוי של אתר חייב להתבצע על ידי אנשי מקצוע בעלי רישיון מוסמך לטיפול באסבסט, תוך שימוש במיגון והרחקת הציבור מהאתר.
אבק אסבסט אשר חודר לריאות לא נפלט החוצה (בניגוד לאבק רגיל) ויכול להתפתח לסרטן ריאות נדיר בשם מזותליומה גם שנים רבות אחרי החשיפה. נפת נהריה נחשבת לאחד האזורים הנגועים בעולם, ובכל שנה מתים עשרות אנשים כתוצאה מחשיפת עבר לחומר המסוכן.
אלון צירף לתלונה שלו תצלומים ברורים המראים כי מבנה האסבסט הפך לפצצת אסבסט מתקתקת המפוזרת על האדמה ועל הקירות. יומיים אחר כך העביר מרכז הפיקוח במשרד להגנת הסביבה את תלונתו של אלון אל קבלן האסבסט המופקד על העבודה, עופר זהבי, והורה לו לשוב למקום: "על פי התמונות נראים שברי אסבסט שנותרו באתר העבודה – עליך לחזור לאתר ולבצע איסוף וסריקה של שברי האסבסט באופן מיידי ולעדכן את משרדנו בהקדם".
זהבי הוא אחד מקבלני האסבסט העסוקים ביותר באזור נהריה – ועל פי עדותו שלו, אחד מקבלני האסבסט העסוקים בארץ. תיקו האישי במשרד להגנת הסביבה כולל בעשור האחרון מספר תלונות (במיוחד על עבודותיו בשנתיים האחרונות) וכן שלוש פסילות רישיון לתקופה מצטברת של שמונה חודשים, נזיפה והתרעה. למרות ההרשעות המשמעתיות והתלונות הרבות במשרד להגנת הסביבה (חלקן עדיין מתברר בימים אלה), משרד השיכון ועיריית נהריה לא נרתעים מהמשך העבודה איתו.
המפקח במשרד להגנת הסביבה החליט להעביר את תלונתו של אלון לקבלן כלשונה, כולל פרטיו האישיים המלאים של המתלונן. אלון נדהם ותהה מדוע חושפים את זהותו של מתלונן פרטי, תהייה רלוונטית במיוחד לנוכח הרדיפה שחווים פעילי סביבה העוסקים בנושא האסבסט באזור נהריה, הכוללת השמצות ואיומים בתביעות השתקה.
אלון לא התעצל ויום אחרי שנמסר לו כי "הקבלן חזר לשטח ואסף את השברים" חזר לאתר וגילה כי חלק מהשברים נותרו שם והעבודה בוצעה באופן חלקי בלבד. שוב פנה והתלונן. שוב התקבלה תשובה כי "השברים נאספו". שוב טען כי האיסוף נעשה באופן חלקי – ריטואל שמכירים פעילי הסביבה מאתרים אחרים. יש קבלן, עירייה, משרד להגנת הסביבה – ובכל זאת הפעילים המתנדבים הם אלה שצריכים לוודא שהעבודה מתבצעת.
הנחום תקום הזה הסתיים, ככל הנראה, במחדל חדש. אלון עדכן את המשרד להגנת הסביבה כי במקום לפנות את שיירי האסבסט לאתר הטמנה נפרד כנדרש, פונו השברים ביחד עם פסולת בניין רגילה, לאתר פינוי והטמנה של פסולת בניין שגרתית.
"לצערי הרב, אין אני יודע להיכן פונתה הפסולת – כאמור, כפסולת רגילה – ולמעשה היא גורם מזהם שמסכן את שלום הציבור ובריאותו", כתב אלון בתלונתו האחרונה למשרד להגנת הסביבה. זה היה ב-16 במרץ.
סקירת התגובות של הגורמים השונים מעידה על נטייה כרונית להתחמק מאחריות, כאשר כל גורם אחד טוען שהשני הוא זה שאחראי.
הקבלן זהבי, אשר הופקד על פינוי האתר, טוען כי פעל על פי תנאי ההיתר, אך מודה כי האתר לא נוקה במלואו. "לאחר סיום העבודה התגלו שברים בתחתית הגדר החיה המפרידה בין השכנים – אין לכך קשר לעבודה שביצעתי בהתאם לתנאי ההיתר. כמו כן, לאור העובדה שמדובר באתר המיועד להריסה והטמנה באתר מורשה, ייתכן כי נשארו שאריות קטנות של אסבסט על הקונסטרוקציה – אך כאמור הן עוברות לפינוי והטמנה באתר מורשה".
באשר לטענה כי הטמין את שיירי האסבסט ביחד עם הפסולת הרגילה השיב זהבי לזמן ישראל: "אינני קובע לאן תועבר פסולת הבניין. פסולת אסבסט מועברת על ידי לאתר מורשה לאסבסט". ביקשנו שוב להבין האם במקרה זה התערבבה ההטמנה בגלל הניקוי הלקוי, אך זהבי סירב להשיב.
בעיריית נהריה השיבו כי "הגורם האחראי על מתן היתרים לעבודות אסבסט הוא המשרד להגנת הסביבה ויש להפנות אליו את הנושאים שהועלו בשאלתך", על אף ששאלתנו לא עסקה בהיתרים אלא בפעולת פינוי המבנה בטרם הושלמה עבודת פינוי האסבסט.
ואילו במשרד להגנת הסביבה מטילים את עיקר האחריות על עיריית נהריה. "הטיפול במפגעי אסבסט ברמה המקומית הוא באחריות הרשות המקומית – במקרה זה עיריית נהריה – תוך מעקב של המשרד להגנת הסביבה.
"ב-14 במרץ קיבל המשרד להגנת הסביבה דיווח מעיריית נהריה, כי שברי האסבסט המדוברים פונו על ידי קבלן האסבסט יומיים קודם וכי הטיפול במפגע הסתיים. לפיכך, טיפולו של מפקח המשרד נעשה אל מול גורמי העירייה. המידע שהתקבל לא העלה צורך בהזמנת הקבלן לשימוע".
אם נכונה תשובתו של המשרד – שב-14 במרץ קיבל המשרד להגנת הסביבה דיווח מעיריית נהריה על איסוף השברים – הרי שעיריית נהריה הטעתה את אנשיו. שכן, כבר ב-10 במרץ לא היה צורך לאסוף שברים, כי המבנה כולו, כפי שמעידות גם התמונות, פורק והועבר לאתר הטמנה רגיל.
סכנה בדרך לבית הספר
התשובות והביצוע החלקיים, כמו היעדר לקיחת האחריות שנחשפו בתחקיר זמן ישראל, חזרו על עצמם גם באתר ציבורי וגדול יותר בפארק סער בעיר. במסגרת העבודות באזור נסלל שביל גישה צר למעבר התלמידים אל בית הספר הסמוך. לצד שביל האספלט הזה, שביל הכלנית, בו עוברים מדי יום מאות תלמידים, לא צומחים פרחים אדומים, אבל כן מבצבצים ניצני אסבסט מבעד לגדרות.
גם כאן ההתרעות לא פסקו, הפעם מצד הורי התלמידים בבית הספר שהתארגנו לפעולה. תחילה קבלו ההורים על כך שמשרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה והעירייה מסרבים לספק תשובות בסיסיות לגבי אופי עבודות האסבסט הצפויות במקום.
"ביקשנו מהגורמים השונים תשובות, אך איש אינו משיב", כתבו ההורים. "עוד ביקשנו מכל הגורמים המצוינים לומר לנו מיהו מפקח האסבסט שילווה את העבודות מטעם משרד השיכון וגם על כך לא קיבלנו תשובה".
הפעם שימש זהבי כקבלן מלווה של הפרויקט. זהותו של המלווה אמורה להיות עניין שקוף שמפורסם ברשומות, ולכן הסתרתו תמוהה. זהבי טוען בתגובתו כי היה נוכח "בזמן עבודות החפירה" וכי "אני נקרא לפי דרישת המזמין שלמיטב הבנתי וידיעתי הזמין אותי בכל עת בה ביצע עבודות חפירה".
פעיל הסביבה דב משה טוען כי ביקר באתר יותר מעשר פעמים ובאף אחת מהן לא ראה את זהבי בשטח. לדבריו, גם לו סירבו להשיב מיהו הקבלן המלווה.
זהבי עצמו טוען כי שאלותינו באשר לנוכחותו בשטח מעידות על "חוסר הבנה בנושא המקצועי. אני נוכח כל העת בזמן עבודות חפירה – אלה ההוראות, אלו תנאי ההיתר ואני נקרא לפי דרישת המזמין שלמיטב הבנתי וידיעתי הזמין אותי בכל עת בו ביצע עבודות חפירה".
זהבי אכן היה מופקד רק על ליווי החפירות באתר עצמו, ולכן מבהיר כי אינו אחראי על מפגעים שמחוץ לו. השאלה מי ברשויות ייקח אחריות על שבילי הגישה שאינם חלק מהיתר העבודה ואינם חלק מתפקידם של קבלני או מפקחי האסבסט – נותרת חשופה לרוח למרות ששם כנראה טמונה הסכנה הגדולה ביותר לציבור.
בהמשך מצאו ההורים עוד ועוד שברי אסבסט על שביל הגישה, והתלוננו. נציג המשרד להגנת הסביבה ביקר בשטח ומצא "שלושה שברים". נציגת ההורים ניסתה להנחותו לשברי אסבסט נוספים הכלואים בתוך האספלט, שברים אשר תועדו בתמונות. הוא לא מצא אותם.
נציגי ההורים פנו שוב ושוב לרשויות, ונענו בלך ושוב. ב-25 בינואר השנה פנו בפעם השלישית לכל הגורמים הרלוונטיים בעירייה ובמשרד להגנת הסביבה. "היום הגעתי אל שביל הכלנית, ולמרבה הפלא ליד שבר האסבסט הכלוא צצו להם שלושה שברי אסבסט. ותוך סריקה קלה בעין לא מיומנת מצאתי שברי אסבסט נוספים", כתבה רחל שליט, אשר ריכזה את פניות ההורים.
ההורים צירפו תיעוד, אבל לא הרבה קרה. למעשה, הרשויות הוכיחו יכולת מרשימה לשתף פעולה – בטיוח. בתחילת פברואר שיגרה להורים מנהלת המחוז במשרד החינוך, אורנה שמחון, את התשובות שנתנו לה בעירייה ובמשרד להגנת הסביבה ולפיהן "ביצוע העבודות בשטח אינן מהוות סכנה כלשהי להיחשפות ילדים לאסבסט ואין סכנה לבריאותם".
אכן, העבודות לא מסכנות את הילדים – כיוון שמתחם העבודות תוחם היטב באיסכורית (פח מגולוון), רק שההורים בכלל לא פנו לגבי העבודות המתוחמות אלא לגבי שבילי הגישה המקיפים אותם – אותם שבילים שבהם הילדים עוברים מדי בוקר וצהריים.
המרדף אחר השברים האבודים נמשך גם בפברואר, כאשר עוד ועוד שברים אותרו בעין בלתי מזוינת. העירייה המשיכה להתחמק, המשרד להגנת הסביבה המשיך להשיב בלך ושוב.
חשוב לציין: שברים אלה אינם נחבאים, אינם מורכבים להסרה או לסחיבה ואפשר היה לסיים את הסאגה בתוך כמה שעות עבודה. אין זכר ל"כסף הרב" או לצורך במומחיות נדירה עליה דיבר ראש העיר מרלי בישיבת המועצה. עבודה פשוטה שדורשת משאב אחד קטן: לקיחת אחריות.
לבסוף פונו השברים המסוכנים סופית רק בתחילת מרץ, אחרי שפעילי הסביבה איימו לחסום את שביל הגישה לבית הספר – בתום כמעט שלושה חודשים מתישים של ריצה אחר הרשויות. בית המשפט קבע לאחרונה, בעתירה שהגישו פעילי סביבה, כי האחריות לטיפול במפגעי אסבסט נופלת על העירייה שבשטחה מתבצעת העבודה או נחשף המפגע, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה שקובע הנחיות:
"האחריות למניעה וטיפול במפגעי אסבסט סביבתיים, ברמה הפרטנית, המתגלים בשטח המוניציפלי של הרשות, מוטלת על הרשות עצמה – ולא על המשרד להגנת הסביבה, בעוד שהמשרד מופקד על ההנחיות המקצועיות, האסדרה הארצית והפיקוח על מפגעים הדורשים מעורבות ברמה הארצית ובסדרי גודל נרחבים יותר. מאחר שמפגע אסבסט מהווה מטרד ומסכן את בריאות הציבור. יש לראות את סמכויותיה אלה של הרשות המקומית כחובה לפעול בעניין זה. העירייה חייבת לפעול נגד מפגעי אסבסט".
למרות זאת, ממשיכה העירייה בתגובתה להרחיק עצמה גם הפעם ממוקדי האירועים, ולנהוג כאילו מדובר במפגע שאינו עניינה הישיר. בתשובה לשאלה מדוע פונו השברים רק בדיעבד, ענתה העירייה כי "פרויקט טיילת נחל סער מתבצע על ידי משרד הבינוי והשיכון ובליווי מפקח אסבסט לכל עבודות התשתית כמתחייב. לעתים, מטבע הדברים, מתגלים מפגעים שוליים שאינם מסכנים והם מפונים במהלך תחילת העבודות ומטופלים באופן מבוקר, בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה".
פינג פונג העברת האחריות בין העירייה למשרד להגנת הסביבה עגום במיוחד סביב השאלה מי אחראי לפרסם את זהות המפקח המלווה, שלטענת הורי התלמידים ופעילי הסביבה הוסתרה מהציבור. בעירייה אומרים: "יש להפנות שאלה זו למשרד להגנת הסביבה, האמון על הנושא", כאשר במשרד להגנת הסביבה טוענים שממש אין להם מושג: "יש לפנות לעיריית נהריה, שהיא בעלת הנכס. טרם התקבלה במשרד בקשה להיתר, ולכן המידע אינו בידינו".
כרוניקה של מחדל ידוע מראש
אין אתר שמגלם את הזלזול בכללים ובבריאות הציבור של הרשויות והגורמים המעורבים כמו כביש 89. ל-1,400 המטרים הרבועים הללו מתנקזים חוסר האכפתיות של העירייה, הזלזול של משרד השיכון, האיטיות המרגיזה של המשרד להגנת הסביבה, הראש הקטן של הקבלנים והחלמאות של כולם גם יחד.
בימים האחרונים נחתה תלונה נוספת ומפורטת אצל מנהל המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה. השתלשלות האירועים סביב החפירות שהחלו באמצע אוקטובר שעבר בשולי הכביש סמוך למרכז הרפואי גליל מערבי ממחישה שאף אחד לא לוקח את הסכנה הזאת מספיק ברצינות. זאת לא בעיה של תקציב, כללים או משאבים – רק ניהול נכון ושיתוף פעולה בין הגורמים.
בצידו של כביש 89 נאגרו והוטמנו באדמה בשנת 2005 בין 700 ל-1,000 קוב של אסבסט פריך, כלומר מהסוג המסוכן ביותר. הם כוסו ביריעה ובאדמה בידיעה ברורה שחשיפתם מסכנת חיי אדם. כל הגורמים ידעו על כך, לרבות העירייה וכמובן המשרד להגנת הסביבה. ראש העיר הבהיר זאת היטב בישיבת המועצה האחרונה.
העבודות להרחבת הכביש החלו ב-15 באוקטובר על ידי משרד השיכון. גם מנהלי העבודה במקום היו מודעים לקיומו של האסבסט ואף למיקומו המשוער, ותועדו כשהם מודים בכך. למרות זאת, ולמרות קיומו של קבלן-מפקח לתחום האסבסט שאמור ללוות את העבודות, שטח עצום של אסבסט נחשף, ואיתו אבק מסוכן שיכול להתנחל בריאות.
ב-22 בדצמבר הזעיקו פעילי סביבה את המשרד להגנת הסביבה אשר שלח נציג לשטח. הקבלן שמונה ללוות את העבודות ולפקח עליהן (אך לא לבצען) היה עופר זהבי. זהבי העיד כי התריע אף הוא על קיומו של המפגע יום קודם.
העבודות נעצרו. השטח נחשף לאורך עשרות מטרים של שורשים, אדמה ואבנים רוויות אבק וחתיכות אסבסט. זה השלב שבו האסבסט הופך לרוצח עתידי שקט. חקלאים עובדים בצמוד אליו וקוטפים אבוקדו, עובדי התשתיות מהלכים עליו ללא מיגון, תושבי השכונות הסמוכות לא יכולים לנחש או לדעת מה נושאת עימה הרוח. מחדל פתוח לאור יום.
שבוע אחרי, המשרד להגנת הסביבה העביר הנחיות לכיסוי וגידור המפגע. אלא שהכיסוי התעופף ברוח, הגידור נמעך והשילוט נסתר. האסבסט מבצבץ מבעד לניילונים, העובדים במקום אינם ממוגנים.
בשלב זה, המשרד להגנת הסביבה הורה למשרד השיכון לא לבצע עבודות באתר "למניעת המשך המפגע, הפסקתו וצמצום הסיכון הנובע ממנו". למרות זאת, ב-8 בפברואר חזרו החופרים והמשיכו לבצע עבודות תשתית באתר, לכאורה בניגוד להנחיות העצירה. התיעוד באותם ימים מראה כי העבודות התבצעו כאשר שטחי אסבסט חשופים למגע אדם, הניילונים משוחררים, השורשים רוויי אסבסט, העובדים אינם ממוגנים כנדרש, ואיש אינו מקפיד על ההנחיות.
יורם ורגה, מפקח אסבסט ותיק אשר נחשב לאחד המומחים בתחום, מבהיר שההתנהלות במקרה זה רחוקה מלהיות תקינה, מרמת הקבלן ועד רמת הרגולטור: "תפקידו של מלווה אסבסט באתר הספציפי הנ"ל הוא לעצור את העבודה בזמן בו קיימת סכנה ליצירת מפגע אסבסט.
"במקרה של כביש 89 – כל הגורמים ידעו על קיומם של מאות קוב אסבסט כבר מ-2005, אז הוטמן האסבסט באדמה, כוסה בממברנה ועליה נשתלו שתילים. השאלה הראשונה היא למה בכלל העבודות נגסו באסבסט? הרי מלווה אסבסט שנמצא במקום יכול למנוע זאת ולהתריע.
"ואם אכן התריע המלווה, קיימת סוגיה שנייה חמורה יותר: מדוע לאחר שסומן אזור הימצאות האסבסט ניתן אישור להמשך הוצאת הצמחייה, וכך חשפו את האסבסט תוך סכנה ברורה לציבור?
"ואף חמור מכך: לאחר עצירת העבודות, הן התחדשו. מדוע המשרד להגנת הסביבה התיר להמשיך את העבודות הללו, כשכולם כבר יודעים שנחשף אסבסט בשלבים מוקדמים? האם חיי אדם הם הפקר? זה בהחלט מחדל מתמשך, מהסוג שאני מתריע כנגדו כבר שנים".
חפש את האחראי
זהבי שב ומבהיר בתגובתו לזמן ישראל כי התריע על חשיפת האסבסט וכי בכך הסתיימה עבודתו:
"ב-21 בדצמבר, לאחר שבוצע גיזום של כל הצמחייה והתחילו לפנות את הצמחייה תחת פיקוחי, גיליתי שקיימים שברי אסבסט בסוללה. מיד עצרתי את עבודות החפירה. באותו הרגע פניתי בכתב לנציגי המשרד להגנת הסביבה ולגורמים האחראים. למחרת, לאחר שרדפתי אחרי נציגי המשרד, הגיעו נציגים מהמשרד וראו את השטח – הם נתנו הנחיות לקבלן שביצע את עבודות החפירה".
גרסתו של זהבי מעלה תהייה: אם עצר את העבודה ב-21 בדצמבר, מדוע למחרת גילו פעילי הסביבה שטח שחשוף במלואו? מדוע הצמחייה כולה נשלפה החוצה, עוד לפני שהמשרד להגנת הסביבה הספיק לתת הנחיות?
ניסינו לאשר גרסה זאת עם המשרד להגנת הסביבה. מתגובת המשרד עולה כי בימים אלה מתקיים לקבלן הליך שימוע סביב עבודתו בכביש 89. לפיכך, סירבו במשרד להשיב האם אכן התריע בזמן אמת, ואם תהליך הוצאת הצמחייה באופן החושף את האסבסט המסוכן נופל על כתפיו: "סוגיות אלו מתבררות במסגרת הליך שימוע הנערך לקבלן, על כן המשרד מנוע מלהגיב בשלב זה".
גם עיריית נהריה וגם משרד השיכון טוענים כי פעולותיהם מלוות בפיקוח המשרד להגנת הסביבה, ופועלים על פי דרישותיו. לשאלה מדוע נחשף האסבסט מלכתחילה, הם לא משיבים.
במשרד להגנת הסביבה טוענים כי "לאחר שהתגלה אסבסט במהלך העבודות שבוצעו בשטח, ניתנו הנחיות מפורטות על ידי המשרד והחל בירור לגבי נסיבות המקרה. גם בימים אלו נערכים פגישות וסיורים בין נציגי המשרד להגנת הסביבה לנציגי משרד השיכון העוסקים באופן הסרת המפגע בכביש 89 וקידום הטיפול במפגע. בסיור בשטח הנחו אנשי המשרד את נציג משרד השיכון לדאוג לאחזקת הכיסוי שהונח על המפגע במטרה למנוע פיזור סיבי אסבסט לסביבה".
עוד הוסיפו במשרד כי "במהלך השבוע יבצע המשרד להגנת הסביבה ביקורת נוספת בסביבת המפגע, כדי לוודא שלא מתקיימת חשיפה לאסבסט בסביבתו. המשרד ימשיך לעקוב אחר ביצוע פעולות לצמצום המפגע ועד לסיום הסרת האסבסט מעומק הקרקע במתווה שיוחלט עליו".
במשרד טוענים עוד, כי "בסיורים שערכנו במקום במספר מועדים, נמצא כי האסבסט אינו חשוף" וכי אינם מכירים את העבודות הנוספות שהתבצעו במקום בחודש פברואר.
במשרד השיכון, לעומת זאת, טוענים כי לא ידעו כלל על קיומו של האסבסט באתר:
"נציין כי העבודות בכביש 89 מבוצעות על ידי משרד הבינוי והשיכון כחלק מפיתוח התשתיות לבניית נהריה. מניסיון עבר, המשרד מודע וזהיר מאד בכל נושא עבודות פיתוח באזורים בהם ישנו חשד כי קיים אסבסט טמון. באתר העבודות המדובר לא היה סימן או חשד להמצאות אסבסט טמון, מעבר למקובל, ולכן החלה העבודה במקום.
"נדגיש כי ברגע בו התגלה מפגע האסבסט והיקפו, הופסקה העבודה, נעשה בידוד בשטח ובוצעה התארגנות מחדש לעבודה בהתאם לנוהלי המשרד להגנת הסביבה והנחיותיו של מפקח בשטח מטעם המשרד לאיכות הסביבה, במטרה להגן על כל תושבי ועובדי המקום.
"נכון להיום, העבודה באתר מבוצעת בהתאם להנחיות ובתיאום עם נציג המשרד להגנת הסביבה. נציין כי בכל המכרזים שפורסמו נכתב במפורש שהפרויקט צריך להיות מלווה במפקח אסבסט והבחירה הינה באחריות הקבלן".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו