אוקראינה והפיל שבחדר

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפגישת עבודה בארמון האליזה, 9 בדצמבר, 2019, בפריז (צילום: Ian Langsdon/Pool via AP)
Ian Langsdon/Pool via AP
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפגישת עבודה בארמון האליזה, 9 בדצמבר, 2019, בפריז

רבים ברחבי העולם ודאי היו מוכנים להפוך לזבוב על הקיר בלשכתו של ולדימיר פוטין כדי לדעת כיצד הוא מחשב את צעדיו מול המערב בכלל ואוקראינה בפרט. המשבר המאיים שיצר בחודשים האחרונים בריכוז כוחות צבא גדולים סביב אוקראינה הביאו את אירופה למצב מסוכן שלא הכירה כמוהו מאז סיום מלחמת העולם השנייה.

אמנם בריה"מ הפעילה מאז את כוחה המזויין פעמיים – בהונגריה ב-1956 וצ'כוסלובקיה ב-1968 – אבל בשני המקרים זה היה לתכלית שימור השלטון הקומוניסטי שעמד בפני סכנת קריסה כפי שהבינו זאת במוסקבה.

בימים אלה המצב שונה בתכלית: פוטין דורש מאוקראינה הריבונית, שלא נקטה בשום פרובוקציה כלפי רוסיה, להתיישר לפי רצונותיו, ולא – תרגיש את נחת זרועו. בלשון יחיד – זו הפרסוניפיקציה של רוסיה בצלמו ובדמותו, שהוא לב לבו של המשבר הנוכחי, המתמקד בשאלה, מה בעצם רוצה פוטין?

פוטין דורש מאוקראינה הריבונית, שלא נקטה שום פרובוקציה כלפי רוסיה, להתיישר לפי רצונותיו, ולא – תרגיש את נחת זרועו. בלשון יחיד – זו הפרסוניפיקציה של רוסיה בצלמו

על פניו הדברים ברורים: הוא דורש שאוקראינה תתחייב לא להצטרף לנאט"ו ושכוחות הברית הזו לא ימצאו בסמוך לגבולות רוסיה. הוא גם מצפה כי הנוכחות הצבאית האמריקאית באירופה תצומצם, בנימוק של איום קבוע על רוסיה.

אלא שזהו קצף על פני המים; כל מי שעיניו בראשו תוהה איזו סכנה נשקפת לרוסיה מצבאות זרים הנמצאים על גבולותיה המערביים, כאשר מרחביה האינסופיים אינם ניתנים כלל לכיבוש קונוונציונלי? נפוליאון והיטלר למדו זאת בדרך הקשה ביותר. האם פוטין אי-פעם התלונן על גייסות הצבא הסיני החונים על גבולותיה של רוסיה במזרח הרחוק?

אלו שאלות רטוריות שהתשובה עליהן ברורה: בעיניו, רוסיה ואוקראינה הן "אומה אחת". שהיותה של אוקראינה מדינה ריבונית היא לא טבעית וזה קרה בגלל קריסתה של בריה"מ ב-1991, שגרמה ל"פירוקה של רוסיה ההיסטורית".

כך, בלא אומר, פוטין מביע בעצם געגועים למדינה הקומוניסטית הרודנית, המדכאת והמאיימת. ואמנם, זהו המשטר בקוויו הכלליים שהוא מנהיג ברוסיה בשני העשורים האחרונים, גם בלא לקיים ולהפעיל בה מערך עצום של מחנות גולאג, מאסרים המוניים והוצאות להורג. הרעיון נשאר, רק השיטות השתנו.

הנשק שהמערב מציג מולו במשבר זה הן סנקציות שיוטלו עליו אם יתקוף, תוך הדגשת העמדה המאוחדת התקיפה של מדינות מערב כלפיו. בהקשר זה היו מי שאזכרו את הפייסנות בוועידת מינכן, נובמבר 1938, בה נכנעו מנהיגי בריטניה וצרפת לדרישותיו התוקפניות של היטלר כלפי צ'כוסלובקיה, כניעה שהפכה בתולדות העמים למילה נרדפת להתנהגות מבישה של מעצמות גדולות שהפקירו לגורלה בעלת ברית קטנה.

אלא שלהשוואה זו יש בכל זאת מכנה משותף: האחדות הנוכחית היא הצהרתית, כי אין איש במערב המציע שליחת כוחות להילחם ברוסים. אמנם סיוע מסיבי באמצעי מלחמה ותמיכה בזירה המדינית הם חיוניים וחשובים לאוקראינים, אבל הם אלה שיקריבו קרבנות בנפש בזירות הקרב. אז היום אמנם אין פייסנות, אבל אין גם כח מזויין של המערב שיתייצב מול התוקפן.

פוטין מביע בעצם געגועים למדינה הקומוניסטית הרודנית, המדכאת והמאיימת. ואמנם, זהו המשטר שהוא מנהיג ברוסיה בעשורים האחרונים, גם בלא מחנות גולאג, מאסרים המוניים והוצאות להורג

מאידך גיסא, במידה שקיים דמיון כלשהו בין מינכן לאוקראינה הוא מתמקד ברמה האישית, של הפיל שבחדר. אם מסיבות של פוליטיקלי-קורקט או בחוסר רצון למתוח את החבל יתר על המידה, איש לא מעלה על שפתיו את הדמיון בין התנהגותו של פוטין לזו של היטלר בשלהי שנות ה-30 במאה הקודמת:

כמו אוקראינה כיום גם אוסטריה דאז הייתה "חלק מעם אחד", נימוק של היטלר לספח אותה ללא אומר ודברים לגרמניה; חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה שהיה מאוכלס ברובו בגרמנים היה העילה לדרישתו לספח אותו לגרמניה כשלב לפני כיבושה של המדינה כולה. לאחר שכבש אותה ללא קרב וסגר על פולין מדרום, הוא העלה את סוגיית הרוב הגרמני בעיר החופשית דנציג בפולין כעילה לתביעותיו התוקפניות כלפיה, אותן יישם במטח הראשון שנורה לעיר ופתח את מלחמת העולם השנייה.

כיום, חבל דונבאס בדרום מזרח אוקראינה מאוכלס ברוסים שכבר מרדו בשלטון המרכזי בקייב ורואים בפוטין את מושיעם; וכמו שפולין הוקפה מכל צדדיה בטרם תקיפתה ב-1939 כך אוקראינה, כשבצפונה בלארוס בעלת בריתו של פוטין, חצי-האי קרים בדרום ורוסיה במזרח.

כבלי העבר

פן אחר באישיותו של פוטין, שפחות מוכר ופחות מסוקר, יכול לתרום להבנת התנהלותו במשבר הנוכחי: בעוד מנהיגים בעולם עסוקים רובם ככולם בסוגיות ההווה והעתיד, גם פוטין רוצה מן הסתם להביא הווה ועתיד טובים לרוסיה, אבל הוא היחידי כנראה שרותם לשם כך גם את ההיסטוריה.

זה הצידוק שנתן להשתלטות העוינת על חצי-האי קרים ב-2014: בנוסף לנימוק הנדוש של קיום רוב רוסי בקרב האוכלוסייה המבקש את חסותו, פוטין טען כי קרים הועברה מרוסיה לאוקראינה ב-1954 על ידי מנהיג בריה"מ דאז ניקיטה חרושצ'וב כמחווה אישית וכי הוא תיקן עוול היסטורי.

אם מסיבות של פוליטיקלי-קורקט או חוסר רצון למתוח את החבל, איש לא מעלה על שפתיו את הדמיון בין התנהגותו של פוטין לזו של היטלר בשלהי שנות ה-30 במאה הקודמת

אלא שפוטין מרחיק לכת; אם אוקראינה היא מדינת אחות שהוא שואף להחזיר לחיקו, פולין היא יריבה, ואפילו אויבת, היסטורית. כשפוטין טוען נגד נוכחות כוחות נאט"ו על גבולות רוסיה הוא מכוון בראש וראשונה כלפיה.

היחסים בין שתי המדינות התקררו מאד בשנים האחרונות כאשר התברר לפולנים כי פוטין עוסק באינטנסיביות בניסיונות לשכתב את ההיסטוריה הנוגעת בהם.

בעוד שבמערב ועידת מינכן נחשבת לחרפה, אצל פוטין היא סיבה להצדיק חרפה אחרת: לדידו, ועידת מינכן הייתה הסיבה האמתית לפרוץ מלחמת העולם השנייה בגלל כניעת המערב להיטלר, ולא כפי שלמדנו, חוזה מולוטוב-ריבנטרופ, מאוגוסט 1939, על-פיו בריה"מ וגרמניה פלשו לפולין וחילקו אותה ביניהן.

הפשעים הראשונים של הנאצים התחילו בתקופה שהחוזה היה בתוקפו, אבל בספרי ההיסטוריה של רוסיה מלחמת העולם התחילה רק ביוני 1941, כשגרמניה הפרה את ההסכם ופלשה לבריה"מ, והיא מכונה שם המלחמה הפטריוטית הגדולה, שנמשכה עד הניצחון שלה במאי 1945. כדי להדגיש זאת, הרוסים מציינים את סוף המלחמה ב-9 במאי ולא ביום הקודם כנהוג במערב.

ומדוע חשוב להזכיר כאן פרק היסטורי זה? כי זה מתקשר גם אלינו, ישראל: כאשר נפתלי בנט נבחר לראשות הממשלה בירך אותו גם פוטין. כעבור זמן מה יזם בנט שיחה טלפונית ביניהם. הקרמלין פרסם את עיקריה כולל פסקה שאצלנו הודחקה: בין הברכות והאיחולים לשיתוף פעולה, שוחחו שני האישים גם בצורך לשמר את האמת ההיסטורית הקשורה במלחמת העולם השנייה, את המאבק בניסיונות לבחון מחדש את תוצאותיה, המאבק בהאדרת הנאציזם, הכחשת השואה ו"תרומתו המכרעת של הצבא האדום לניצחון".

כאמור, נושא זה לא זכה אצלנו לתשומת לב ולא ידוע מה בנט אמר או לא אמר לפוטין בהקשר זה. מותר להניח כי הנושא עשוי להעלות ביניהם שוב בעתיד.

פוטין מרחיק לכת; אם אוקראינה היא מדינת אחות שהוא שואף להחזיר לחיקו, פולין היא יריבה, ואפילו אויבת, היסטורית. כשפוטין טוען נגד נוכחות כוחות נאט"ו על גבולות רוסיה הוא מכוון בראש וראשונה כלפיה

לעניינינו כאן חשוב להדגיש את המשקל הרב שפוטין מעניק לאמת ההיסטורית שלו – ולאו דווקא זו המוכרת והמקובלת אצלנו – ממנה נגזרות פעולותיו בזירה המדינית והצבאית. צריך לקוות כי ישראל לא תידרש לבחור צד במשבר זה וגם לא בנרטיב ההיסטורי של פוטין. בשני המקרים זה לא ישרת את האינטרסים שלנו.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש בעובדות ואירועים היסטוריים כדי לדון באירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם. היה עורך של עיתון אזורי בשרון ופרסם ספר היסטורי על חיפושי הנפט בא"י ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בנושאי ארץ ומדינה ותולדות היהודים באירופה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
המשטר בישראל רודני, לא פחות מרוסיה. האקרים בשירות המשטרה מאזינים לאזרחים ואם נמצא משהו - מבקשים בדיעבד צווים ומקבלים מבית המשפט. חקירה בנושא מושתקת על ידי המשטרה הפרקליטות והממשלה, בגיב... המשך קריאה

המשטר בישראל רודני, לא פחות מרוסיה. האקרים בשירות המשטרה מאזינים לאזרחים ואם נמצא משהו – מבקשים בדיעבד צווים ומקבלים מבית המשפט. חקירה בנושא מושתקת על ידי המשטרה הפרקליטות והממשלה, בגיבוי בית המשפט.
מי שלא מתיישר – מוציאים נגדו תביעה מהארכיון, או מוקיעים אותו כאויב המדינה

עוד 1,038 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 20 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רינאוי זועבי על התנהלותה בעתיד מול הקואליציה: "יכול להיות שאני אתמוך בה מבחוץ"

באשר להצעה לפיזור הכנסת אמרה חברת הכנסת: "אצביע על פי מצפוני" ● לפיד שוחח עימה, והשניים קבעו להיפגש ביום ראשון ● דיווח: רינאוי זועבי שיתפה את ינון אזולאי מש"ס בכוונתה לפרוש, הוא עדכן את דרעי, וזה - את נתניהו ● בגלל ההתפרעויות בהר מירון הוחלט על הפסקת ההילולה ● הליכוד הודיע שיתנגד להצעת החוק "ממדים ללימודים" ● בשל האלימות בתי החולים הושבתו ליממה

עוד 55 עדכונים

ביביזם + כלנתריזם = הרס הדמוקרטיה

התרבות הפוליטית שלנו, השיטה הפוליטית שלנו, שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא רק עוד ביטוי של השבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר ו"נירמל" שוחד, מירמה והפרות אמונים בכל תחום שבו נגע, כולל שיחוד פוליטיקאים כשיטה.

התרבות הפוליטית והשיטה הפוליטית שלנו שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא עוד ביטוי לשבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר

נכון שהיו דברים כאלה גם בעבר. המונח "כלנתריזם" – קניית בגידה של נבחר ציבור בבוחריו תמורת טובת הנאה – בא לעולם כבר ב-1956, המיצובישי של גולדפרב שסייעה להעברת הסכמי אוסלו זכורה היטב גם היא.

אבל נתניהו לקח את המעשים הללו כמה וכמה מדרגות הלאה, והפך אותם לכלי העבודה המרכזי שלו, לצד הקמפיינים השחורים ברשתות, והשגת כספי טייקונים למימונם ולמימונו. אלו העוגנים של השיטה הביביסטית, אלו הערובות והבטוחות להישרדותו הפוליטית, וזו תהיה מורשתו הבאושה שאתה נחייה עוד שנים ארוכות, ושאת מחיריה כולנו משלמים כבר שנים.

עכשיו, עם עריקתה המפתיעה של זועבי – חברת כנסת שלא נבחרה בבחירות פנימיות אלא שוריינה ברגע האחרון ברשימת מרצ – מן הקואליציה, אם אכן תתפזר הכנסת וישראל תלך לבחירות חמישיות רק בגלל חוסר המעצורים הטוטלי של נתניהו וחסידיו, אנחנו עלולים לשלם בעוד הידרדרות משמעותית לעברי פי פחת.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל כאן נתניהו, והוא העברת חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו של נתניהו ושל כלל הנאשמים והמורשעים האחרים מן הכנסת ומן החיים הציבוריים בכלל. הכנסת צריכה לסמן קו ברור ולקבוע נורמות חדשות לאישי ציבור.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל נתניהו: חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו וסילוק כלל הנאשמים והמורשעים מהכנסת והחיים הציבוריים

אילו היה חוק כזה מובא למשאל עם הוא היה זוכה לרוב מוחץ. אף אזרח/ית הגון/ה איננו מעוניין להפקיד על הקופה הציבורית ולהושיב בחדרי קבלת החלטות גורליות נוטלי שוחד או חשודים בנטילתו, וגם לא רמאים או מפירי אמונים.

הדיון בנושא הפך פרסונלי, ממוקד-נתניהו, אבל מדובר בנושא עקרוני וקיומי.

דמוקרטיה אכולת-שוחד לא תשרוד ככזו, וישראל בתקופת נתניהו כבר הידרדרה משמעותית בכל המדדים הבינלאומיים של שחיתות ושל דמוקרטיה. אם לא נשכיל לעצור את ההידרדרות, נצלול לחברתן של מדינות עולם שלישי, ביטחוננו הלאומי ייפגע אנושות, ומירקם חיינו כישראלים ישתנה לבלי הכר.

לחוק טוהר המידות בנוסח מורחב, שינקה את הממשלה, הכנסת והחיים הציבוריים בכלל מנאשמים/ות ועבריינים/ות, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – חוק שימנע מחבר/ת כנסת לגנוב את המנדט שהעניקו בוחריו/ה למפלגתו/ה, ולהישאר בכנסת.

המנדט צריך להיות נכס של המפלגה, ולא של הח"כ הבודד. ח"כ/ית שלא ירצה להמשיך להיות חלק מסיעתו מכל סיבה שהיא – אידאולוגית עם או בלי מרכאות, בריאותית, פסיכולוגית, תעסוקתית או כל סיבה שלא תהיה –  יחוייב להתפטר מיידית מהכנסת והמנדט שלו/ה יוחזר אחר כבוד למפלגתו/ה. לא תהיה לא שום אופציה לערוק או להתפטר רק מהמפלגה, ולהישאר בכנסת. מספיק עם השיגעון הזה.

לחוק טוהר המידות שינקה את החיים הציבוריים מנאשמים ועבריינים, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – שימנע מחכ"ים לגנוב את המנדט שהעניקו הבוחרים למפלגתם ולהשאר בכנסת

גם את החוק המאפשר פיצול של שליש מחברי סיעה מכהנת צריך לעדכן. במפלגות קטנות של מתחת ל-10 מנדטים אין לאפשר פיצול בשום אופן. במפלגות של מעל 10 מנדטים ניתן אולי לאפשר פיצול של מינימום 50% מהסיעה, וגם זה בהתניות מחמירות שצריך להגדיר במדויק.

פיצול כזה צריך להיעשות רק כאשר יש סיבה אידאולוגית מוצקה, ורק כשניתן לוודא שאין מדובר בשוחד פוליטי או מתן טובות הנאה מכל סוג. לא ברור שניתן ליצור תנאים כאלה כלל.

במצב הנוכחי, לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה והממשל הישראלי, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת ח"כ/ית בבוחריו/ה מבלי שיתפטר מהכנסת, ההצבעה שלנו בבחירות היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי.

אם כל ח"כ/ית יכול/ה לגנוב את המנדט ולערוק לצד השני, וכך קורה בפועל והופך ל"נורמלי החדש", מה משמעות ההצבעה שלנו למפלגת X או Y? אנחנו בידיים של הנוכלים/ות, של המשחדים/ות ושל המשוחדים/ות.

בנוסף, העובדה שסחר-מכר בחברי/ות כנסת, הפעלת טרור כלפיהם/ן וכלפי בני משפחותיהם/ן, מתן שוחד וטובות הנאה, כל אלה עוברים מתחת לאפן של רשויות אכיפת החוק שהפכו אסקופה נדרסת תחת ממשלות נתניהו, מוציאה עוד לבנה משמעותית מחומת ההגנה על הדמוקרטיה.

לדוגמה, בעלה של עידית סילמן והיא עצמה היו אמורים להיחקר מיידית במשטרה על סמך דבריהם-שלהם באשר להבטחות שניתנו להם. ההבטחות שניתנו לכאורה לחברי כנסת נוספים מסיעת ימינה מהוות גם הן עילה מוצקה לחקירה יסודית. אבל המשטרה והפרקליטות מעדיפות לעצום עיניים.

לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת חכ"ים בבוחריהם, הצבעתנו היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי

כך קורסות דמוקרטיות. כך קורסות מדינות. ישראל נמצאת בצומת הסטורי, והציבור חייב לאלץ את נבחריו/ותיו להניח חסמי-עורקים על הפצעים המדממים שפצע הביביזם בדמוקרטיה שלנו. מיד אחר כך, ומשתיכון ממשלה מתפקדת ויציבה, יש לגשת לשינוי יסודי של שיטת הממשל ושיטת הבחירות כולה.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
עוד 761 מילים ו-4 תגובות

חצי מהלקוחות בעולם

נשים אחראיות ל־80% מההחלטות הקשורות בהוצאות הבריאות של המשפחה אבל חברות הפמטק עדיין מתקשות לגייס משקיעים ● בישראל פועלות 130 חברות פטמק – 40% מהן הוקמו על ידי נשים – שמנסות לקדם ולשפר את התחום שעדיין לוקה בהטיה מגדרית ● ב־2021, החברות הישראליות גייסו כ־160 מיליון דולר והפוטנציאל הכלכלי עדיין בחיתוליו: "נמאס מחוסר השוויון"

עוד 1,009 מילים

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מה מצב חומרי ההדברה בפירות ובירקות? תלוי את מי שואלים

משרדי החקלאות והבריאות פרסמו בימים האחרונים דוחות על היקף שאריות חומרי ההדברה בירקות ובפירות ● לפי משרד החקלאות, מספר החריגות שולי והמצב הולך ומשתפר משנה לשנה ● לפי משרד הבריאות, מספר החריגות גדל בהתמדה והמצב מדאיג ● למי להאמין?

עוד 1,255 מילים

הבחירות בלבנון - אתגר פוליטי אך עם מסר חברתי מעודד

הבחירות לפרלמנט, שהתקיימו השבוע בלבנון (15 במאי), הן הראשונות מאז פריצתה של המחאה הציבורית במדינה באוקטובר 2019. התוצאות מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אולם יש בהן מספר התפתחויות מעניינות, שעשויות להשפיע על מגמות ארוכות-טווח יותר בזירה הלבנונית.

תוצאות הבחירות שהתקיימו השבוע בלבנון, לראשונה מאז פרוץ המחאה הציבורית ב-2019 מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אך עם התפתחויות מעניינות

חשוב להצביע על מספר תוצאות בעלות עניין:

  • מחנה ה–8 במרץ, במילים אחרות מחנה החזבאללה ותומכיו, נחלש בהשוואה לבחירות הקודמות. הוא מונה כעת 61 חברי פרלמנט (מתוך 128), לעומת 71 בפרלמנט היוצא. המשמעות: אובדן הרוב בפרלמנט. עם זאת, היחלשותו נובעת מירידה בכוחם של בעלי בריתו של חזבאללה, ולאו דווקא של העדה השיעית (חזבאללה ואמל), ששמרה ככלל על כוחה וזכתה יחד ב–27 מנדטים.
  • בעדה הנוצרית חל שינוי משמעותי למדי, לפיו מפלגת "הזרם הפטריוטי הלאומי", בהנהגת חתנו של הנשיא אעון, ג'בראן בסיל, איבדה מכוחה ואיננה המפלגה הנוצרית הגדולה ביותר. מפלגת "הכוחות הלבנוניים" בהנהגת סמיר ג'עג'ע, יריבתה המרה, חלפה על פניה עם 20 מושבים בפרלמנט על-פני 18 ליריבתה.
  • "העצמאיים" – "מחנה" חדש, המונה כעת 14 חברי פרלמנט, נבחרו על בסיס מצע אזרחי, שהדגיש את ההכרח בשינוי ויצא נגד השחיתות ושליטת המשפחות הגדולות והאליטות המסורתיות. לא מדובר במחנה מגובש, ויהיה מעניין לבחון את התנהלותו או חבירתו לגורמי כוח אחרים בשבועות ובחודשים הבאים.

האם מדובר בכיוון חדש אליו צועדת לבנון? וכמובן, מהן המשמעויות לישראל?

לא מדובר, לצערם של גורמים רבים בלבנון ומחוצה לה, ב"שחר של יום חדש". למעשה, תמונת המצב הפוליטית מסובכת ומורכבת יותר, ומלאכת הרכבתה של ממשלה חדשה תהיה מאתגרת ביותר. מבחינה זו, לא מדובר בשורה תחתונה חיובית, מיידית לפחות, מבחינת הציבור הלבנוני, שכן תנאי מוקדם והכרחי להזרמתו של סיוע בינלאומי ללבנון הינו ממשלה ומוסדות מתפקדים.

אין בכך גם כדי לבשר על שינוי משמעותי שיבלום את כוחו והשפעתו של חזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון. חשוב להבהיר, כי הצרת צעדיו של הארגון, ובעיקר כוחו הצבאי, לא הייתה ואיננה על הפרק מבחינה מעשית. אולם תמונת המצב המורכבת יותר כעת תחייב את הארגון לשקלל בצורה מושכלת יותר את מרחב התמרון שיש בידיו.

לא שחר של יום חדש, ואף לא שינוי משמעותי שיבלום את כוח והשפעת חזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון. תמונת המצב המורכבת יותר כעת תחייב את הארגון לשקלל בצורה מושכלת יותר את מרחב התמרון שלו

העדה הנוצרית מפולגת אולי יותר מתמיד, ותידרש לחשבון נפש לגבי המשך דרכה. קשה להניח שזה יקרה כך שהפילוג ישרת בהכרח את מחנה החזבאללה ותומכיו, כפי שהיה בשנים האחרונות. מדובר בתהליך היסטורי של היחלשותה של העדה הנוצרית, דמוגרפית ופוליטית, שמצליחה לשמור על מעמדה הבכיר רק מכוח החוקה (הנשיא חייב להיות נוצרי), אשר שוחקת משנה לשנה את החיבור שלה למציאות הדמוגרפית בשטח.

התופעה המרעננת ביותר הינה כאמור המועמדים העצמאיים שנבחרו לפרלמנט – 14 חברים חדשים. יש בכך ביטוי מעודד לטלטלה שעוברת על החברה הלבנונית בשנים האחרונות, ובעיקר מאז אוקטובר 2019. ההשלכות המיידיות אינן ברורות, ויש להמתין להתרוצצויות שיתקיימו במסדרונות הפוליטיים בתקופה הקרובה. אולם, יתכן שהשלכותיהן ייראו ויורגשו בטווח הארוך יותר.

מבחינת ישראל, אין הרבה בשורות, לבטח לא בטווח הזמן המיידי-קרוב. חוסר היציבות הפוליטית בלבנון צפוי להימשך, כמו גם ההשפעה הרבה (מאד) של החזבאללה ומחנהו.

המשוכות הפוליטיות המידיות שעל הפרק: כינונה של ממשלה חדשה. והאתגר המשמעותי והמסקרן ביותר: בחירתו של נשיא חדש, שצריכה להתקיים באוקטובר השנה. סיכוייו של  ג'בראן בסיל, חתנו של הנשיא המכהן מישל אעון, הנושא עיניו לתפקיד, הסתבכו עוד יותר. לא ברור כלל ועיקר אם חזבאללה יחליטו לתמוך בו, או שהנסיבות החדשות תכתבנה כיוון אחר.

כך או כך, ולמרות שכאמור לא צפוי שינוי בכוחו של חזבאללה, אין לבטל על הסף את המסר הטמון בבחירות הללו, ובעיקר בכל מה שנוגע לחברה האזרחית בלבנון. שוררת בקרבה תחושה של הישגיות, שיש לקוות שתישמר, ולא תגווע במהרה.

למרות שלא צפוי שינוי בכוח חזבאללה, אין לבטל את המסר הטמון בבחירות הללו, ובעיקר בנוגע לחברה האזרחית בלבנון. שוררת בקרבה תחושת הישגיות, שיש לקוות כי תישמר

חשוב שישראל תביט על כך באורח חיובי, אמנם זהיר ובערבון בהחלט מוגבל, אך לא תבטלה על הסף.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 611 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חזרה של איראן להסכם אינה בהכרח צעד רע עבור ישראל

מצב שבו איראן מרוסנת ומפוקחת ללא כמויות אורניום מועשר המספיקות לכמה פצצות, יאפשר לישראל להגדיל את מרחב ההחלטה ולהתארגן טוב יותר לאופציה הצבאית ● לכן ביקורו של גנץ בוושינגטון יתמקד יותר בגיוס משאבים: במערכת הביטחון גיבשו רשימת דרישות מהאמריקאים ובראשה תוספת כוח לחיל האוויר ● לא מן הנמנע שביידן יכריז בביקורו בישראל על חבילת סיוע חדשה ● פרשנות

עוד 734 מילים

חזבאללה ככל הנראה ירכיב גם את ממשלת לבנון הבאה, אבל העובדה שאיבד בתוך ארבע שנים כ-20% מכוחו הפרלמנטרי מאותתת לארגון השיעי מה מצבו בתוך המדינה שהגיע לפשיטת רגל ● צעירים משכילים שקוראים תיגר על הסדר הישן הם המציאות עמה חזבאללה צריכה להתמודד כיום ● וכל עוד הזירה הלבנונית הפנימית רותחת, נסראללה יעשה הכול כדי להימנע ממתיחות עם ישראל ● פרשנות

עוד 775 מילים

לחברת טרה היה רעיון: לייצר מטבע שמוצמד לדולר ● אלא שהפעם, במקום אנשים שייצבו את ערך המטבע, יהיה זה אלגוריתם שיעשה זאת באופן אוטומטי על מטבע קריפטו ● הרעיון מבריק, התוצאה פחות: כל המטבעות התאדו בתוך ימים בודדים מרגע פרוץ משבר

עוד 631 מילים

התחבורה הציבורית במשבר: "נהגים בורחים והעסק קורס"

הנהגים המיוצגים בכוח לעובדים כמו גם אלה שבהסתדרות הלאומית יפתחו בשביתה בשבוע הבא ● הם דורשים בין היתר להעלות את השכר ההתחלתי כדי לעצור את הנטישה ולהחזיר 4,000 נהגים שחסרים ● נהגי אגד מסתפקים בשלב זה במחאות על היעדר שירותים בתחנות קצה ● יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בלאומית: "הודיעו שהשכר יעלה בתקציב 2023. מי אמר שיהיה תקציב שנה הבאה?"

עוד 1,422 מילים

"קודמו עבודות בבית ברעננה ללא הליך נדרש, אין יד מכוונת, מטריד ולא תקין"

בר־לב אישר: מצעד הדגלים ביום ירושלים יעבור דרך שער שכם; פריג': טעות מסוכנת ● רוסיה: 959 לוחמים אוקראינים הועברו ממפעל הפלדה במריאופול ל"מושבת עונשין 120" ● ח"כים בליכוד הודיעו שיתמכו בחוק של גנץ בנושא מלגות לחיילים, נתניהו האשים: פוצצתם את המו"מ עם הקואליציה; בנט, גנץ ולפיד: החוק יעלה להצבעה שמית – כולם יראו את עמדת הליכוד

עוד 58 עדכונים

במוקד קמפיין הבחירות הבא של הליכוד: "הערבים משתלטים על המדינה"

פרסום ראשון הליכוד החל להתכונן לבחירות הבאות, והכיוון שסימן נתניהו הוא הבטחה להעביר שורת חוקים מחמירים, כולל שלילת אזרחות ממי שיפגין בזמן מלחמה ועונש מאסר על הנפת דגל אש"ף ● מיקי זוהר אומר לזמן ישראל: "זה יהיה הנושא החם בבחירות והציבור יהיה איתנו" ● וגם: האם נתניהו באמת רוצה בחירות עכשיו? מי מריץ שוב את סילבן שלום? ומה עשה אמש צ'ייני מרום בכנס פעילי הליכוד?

עוד 805 מילים

התקוות הגדולות שהפלסטינים תלו בביידן התנפצו לרסיסים

בכירים ברמאללה מתוסכלים מכך שנשיא ארה"ב עדיין לא עמד בהבטחת הבחירות שלו לפתוח מחדש את הנציגויות הדיפלומטיות בירושלים ובוושינגטון – אבל שמחים על שינוי הנרטיב בנושא פתרון שתי המדינות ● "הייתה הרגשה שארה"ב חזרה למשחק", אומר גורם פלסטיני לזמן ישראל, "אבל שום דבר לא השתנה"

עוד 970 מילים

פרשת חיים ולדר טלטלה את העולם החרדי אבל לא בטוח שמשהו השתנה

פרשת חיים ולדר זעזעה את הציבור החרדי ופרצה סכר של עדויות על פגיעות מיניות והטיפול הלוקה בהן ● פעילים המסייעים לנפגעים חרדים מספרים לזמן ישראל על המשך תרבות השתיקה לצד השינויים שעוברת הקהילה בעקבות התפוצצות הפרשה: "אנחנו עדיין מקבלים המון שיחות הקשורות אליו"

עוד 2,621 מילים

דיווח: לראשונה תשתתף ארצות הברית בתרגיל ישראלי המדמה תקיפה באיראן

מיום שני הקרוב תבוטל החובה לעטות מסכות בטיסות ● דיווח: בעת כהונתו כראש המוסד גורש יוסי כהן מקונגו ● ליברמן ושאשא ביטון סיכמו שגם השנה גני הילדים ייכללו בבתי הספר של החופש הגדול ● אחרי שראש עיריית אום אל-פחם ביקש שלא לקיים תרגיל צבאי בעירו, הוחלט בצה"ל שהתרגיל ייערך מחוץ ליישוב ● ימינה הדיחה את עידית סילמן מוועדת הכנסת

עוד 39 עדכונים

שנה אחרי שהיועמ"ש הקודם החליט לסגור את תיקיהם של מפקד חיל הים לשעבר ושל עו"ד דוד שמרון, פרסמה פרקליטות המדינה את ההחלטות המנומקות בעניינם של השניים ● אלא שהסברי הפרקליטות מצומצמים מדי, חסרי היגיון ומנוגדים להלכה ולפרקטיקה המשפטית במיוחד בשחיתות שלטונית ● קלונה של התביעה הכללית ניבט מכל שורה במסמכים הללו ● פרשנות

עוד 619 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה