בצלאל לביא
הזמן של
בצלאל לביא

בצלאל לביא הוא גמלאי משירות המדינה. בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש בעובדות ואירועים היסטוריים כדי לדון באירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם. היה עורך של עיתון אזורי בשרון ופרסם ספר היסטורי על חיפושי הנפט בא"י ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בנושאי ארץ ומדינה ותולדות היהודים באירופה.

ישראל דמוקרטיה בע"מ

כל ילד יודע כי מדינת ישראל היא דמוקרטיה. המדקדקים בקטנות מוסיפים כי אנחנו הדמוקרטיה היחידה בין יוון להודו. מנגד, לא רבים כנראה מודעים לכך שבמגילת העצמאות – המסמך המכונן של המדינה – הדמוקרטיה כלל לא נזכרת.

העובדות הן כי בישראל אין מגבלות על אמצעי התקשורת, מערכת המשפט היא עצמאית למרות הביקורות עליה, זכות ההפגנה לא מוגבלת והבחירות חופשיות. כך אנו מצטיירים בספרות הענפה על ישראל ותולדותיה. ברזולוציות גבוהות יותר התמונה מורכבת ופחות חדה.

בישראל אין מגבלות על אמצעי התקשורת, מערכת המשפט עצמאית למרות הביקורות, זכות ההפגנה לא מוגבלת והבחירות חופשיות. כך אנו מצטיירים. ברזולוציות גבוהות יותר התמונה מורכבת ופחות חדה

השבועון הבריטי המוערך אקונומיסט, מפרסם מדי שנה את The Economist Intelligence Unit’s Index, שבין יתר הנושאים המגוונים מגיש גם סקירה מקיפה של הדמוקרטיות בעולם. על פי פרמטרים המאפיינים דמוקרטיות, האינדקס מבחין בין דמוקרטיות "מלאות" ודמוקרטיות "פגומות";

הראשונות כוללות מדינות שיש בהן לא רק חירויות פוליטיות בסיסיות השומרות על זכויות האזרח, אלא הן גם מבוצרות בתרבות פוליטית התורמת לפריחת הדמוקרטיה; תפקודי הממשלה משביע רצון בעיני האוכלוסיה; התקשורת עצמאית ומבוזרת; מתקיימת בהן מערכת יעילה של בלמים ואיזונים; המערכת המשפטית עצמאית והחלטותיה מיושמות. בראש הרשימה הזו נמצאות מדינות סקנדינביה, ניו זילנד וקנדה.

לעומתן, בדמוקרטיות הפגומות יש בחירות חופשיות והוגנות (גם אם יש בעיות דוגמת הפרות בחופש לתקשורת) והזכויות האזרחיות הבסיסיות מכובדות. אולם קיימות חולשות בולטות בהיבטים אחרים של הדמוקרטיה, כולל בעיות במשילות, תרבות פוליטית לא מפותחת ורמות נמוכות של השתתפות פוליטית. את הרשימה הזו מובילות צרפת, ארה"ב ופורטוגל.

באינדקס המסכם את שנת 2020 נסקרו 167 מדינות: 23 (8.4% מאוכלוסיית העולם) היו דמוקרטיות מלאות ואילו 52 (41%) היו דמוקרטיות פגומות, כלומר, כמחצית מאוכלוסיית העולם חיה במדינות דמוקרטיות. שנה זו הייתה שונה מקודמותיה בעטיה, כמובן, של הקורונה, במהלכה הוכחה נכונותם של מאות מיליוני בני אדם לוותר על זכויות חופש בסיסיות לצורך המלחמה בנגיף. ההכרה של מרביתם הייתה, כי לנוכח מגפה קטלנית חוצה גבולות – הדרך למנוע אסון ענקי באבדן חייהם של מיליוני בני אדם הצדיקה אבדן זמני וחלקי של החופש האישי.

מדינת ישראל נמנית על המדינות הפגומות – במקום 27 בעולם. לפי האינדקס, ההיבטים השליליים של הסגרים התקזזו בה בעלייה נמשכת במדד המעורבות הפוליטית, כלומר השתתפות הציבור בבחירות: שיעור זה נטה כלפי מעלה לאורך העשור האחרון כשהממוצע היה סביב 65%. אחרי התיקו של שתי מערכות הבחירות ב-2019 השיעור טיפס ל-72% בבחירות השלישיות ולדעת עורכי האינדקס, זה מאשר את חיוניותה של הדמוקרטיה בישראל.

כאן אנו מגיעים לרזולוציה. עורכי האינדקס לא ניתחו כנראה את המשמעויות הרלוונטיות של התיקו הפוליטי, וכמובן שלא צפו את הפעם הרביעית בתוך שנתיים שאזרחי ישראל נאלצים ללכת לקלפיות. במבט ראשון מצב זה דומה למה שקורה עד היום באיטליה ולמה שהתרחש בצרפת בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, כאשר ממשלות קמו ונפלו לעתים מזומנות. בצרפת זה תוקן בחוקה של הרפובליקה החמישית, בעוד שאיטליה ממשיכה להתמודד עם הסימפטומים הבעייתיים של מערכת פוליטית מורכבת ומסובכת היסטורית, שלא ניסו באמת לתקנה עד היום.

כאן אנחנו מגיעים לרזולוציה. עורכי האינדקס לא ניתחו כנראה את המשמעויות הרלוונטיות של התיקו הפוליטי, וכמובן שלא צפו את הפעם הרביעית בתוך שנתיים שאזרחי ישראל נאלצים ללכת לקלפיות

במבט שני קיים שוני מובהק בינינו לבין צרפת ואיטליה: בעוד ששם הכשלים נבעו ונובעים מחולשות וכשלים במבנה של המערכת הפוליטית הקונסטיטוציונית, ישראל הולכת שוב ושוב לבחירות לא בשל כשלים מערכתיים (הגם שהם קיימים ודורשים תיקונים). הוא הולכת שוב ושוב לבחירות בשל סירובו של אדם אחד, ראש הממשלה, לקבל את דין הבוחר, ובעזרת לקונה חוקתית גורר את המדינה לבחירות חוזרות בטווחי זמן של חודשים, כשהוא ממשיך למלא את תפקידו בממשלה בלא שנזקק לאישור הכנסת. למעשה הפיכתו על פניו של המושג משטר פרלמנטרי, המאפיין את מרבית מדינות העולם המערבי.

משום כך, הדמוקרטיה הישראלית הועמדה במצבים קשים במיוחד בשנים האחרונות. העובדה כי לא ניתן היה להקים ממשלה לאחר בחירות בשל תיקו פרלמנטרי היא הביטוי הבולט למצב כזה.

כל זה לא היה קורה לולא נהג נתניהו להציב את האני שלו לפני האני של הכלל. זה קרה גם בחודשים הקשים של המלחמה בקורונה: השימוש התדיר בלשון יחיד, "אני החלטתי, אני דואג, אני הבאתי" וכיוצא באלה פעלים; הוא מידר מהחלטות חשובות בענייני חוץ ובטחון את השרים והבכירים הנוגעים לעניין; החיסונים מצילי החיים, עליהם גאוותו, הפכו למטבע עובר לסוחר כשהחליט על דעת עצמו לייצא כמויות בלתי ידועות למדינות אחרות; וכמובן, אי-אישור תקציב המדינה, שבתקופה זו כבר הזדקן בשלוש שנים כדי לקדם אינטרס פוליטי אישי בהחלט.

בהיסטוריה מכירים דוגמאות של מנהיגים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות ובמשך הזמן הפכו למשטר של איש אחד שעל פיו יישק דבר. במקרים הללו הנתיב המקובל הוא בניית פופולריות נרחבת בקרב מגזרי אוכלוסייה מסוימים, אחר כך ניצול  התמיכה והאהדה העממית הזו כדי להתגבר על יריבים פוליטיים, ולבסוף, ערעור מוסדות חוקיים במדינה. בשלב זה הופך האיש למנהיג מוביל עבור תומכיו ואוהדיו ולמקור המידע המרכזי של המציאות סביבם, שאותה הוא מעצב כרצונו.

זה מה שקרה בעידן הנוכחי עם פוטין ברוסיה, ארדואן בתורכיה, ויקטור אורבן בהונגריה, שנבחרו פחות או יותר בבחירות דמוקרטיות, ביססו פופולריות ציבורית נרחבת בטרם פנו לשלב הסופי של פירוק המכשולים שניצבו בפניהם.

למדינת ישראל אין את המסורות האוטוריטריות של המדינות הללו ולכן קשה לדמיין התפתחות דומה אצלנו. יחד עם זאת מותר לציין, כי נתניהו קורץ מאותם חומרים של השלושה. תוצאה מובהקת של ההיבריס המפורסם בו לקה לאחר שנות שלטון רבות כפי שזה קרה וקורה לרבים אחרים.

"מה שאני מסוגל לעשות בשעה אחת, הם לא מסוגלים לעשות, לא בשבוע ולא בחודש",

אמר כלפי יריביו הפוליטיים. לתומכיו אין ספק בנכונות הדברים כי המציאות שלהם מגולמת במעשיו ובדבריו.

ישראל הולכת שוב ושוב לבחירות לא בשל כשלים מערכתיים (הגם שיש כאלה) אלא בשל סירוב אדם אחד, רה"מ, לקבל את דין הבוחר, ובעזרת לקונה חוקתית גורר את המדינה לבחירות חוזרות בטווחי זמן של חודשים

אם נוסיף לכך את עימותיו הבלתי פוסקים עם המערכת המשפטית, כולל בית המשפט העליון – אבן יסוד בכל משטר דמוקרטי – שהתגברו לאחר שהוחלט להגיש נגדו כתבי אישום על מעשים פליליים, המאלצים את נציגי התביעה להתהלך עם מאבטחים צמודים, נקבל תמונה של דמוקרטיה פגומה עם נטייה לגלישה מעבר לה.

מרחק גדול צעדה ישראל מאותו יום בו מנחם בגין הכריז כי "יש שופטים בירושלים" ועד ליום בו חבט בהם נתניהו במסדרונות בית המשפט רגע לפני תחילת משפטו. "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיהו א) הפך בימינו לציווי רחוק.

בצלאל לביא הוא גמלאי משירות המדינה. בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש בעובדות ואירועים היסטוריים כדי לדון באירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם. היה עורך של עיתון אזורי בשרון ופרסם ספר היסטורי על חיפושי הנפט בא"י ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בנושאי ארץ ומדינה ותולדות היהודים באירופה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 955 מילים

אנגלה מרקל כמשל ונמשל

ביום האישה הבינלאומי השנתי התייחסות לנשים שמנהיגות מדינות היא כבר מזמן בגדר אטריות קרות. לא מדובר בהיסטוריה רחוקה של מלכות ונסיכות שזכו במעמדן על בסיס תורשתי, אלא בהיסטוריה קרובה בה הנשים עמדו במאבקים פוליטיים כדי להתמנות ולנצח בבחירות כלליות בזכות עצמן.

ביום האישה הבינלאומי השנתי התייחסות לנשים שמנהיגות מדינות לא מחדשת. זו לא היסטוריה רחוקה של מעמד על בסיס ירושה, אלא היסטוריה קרובה בה נשים עמדו במאבקים פוליטיים וניצחו בזכות עצמן

מאז אמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת הפך התחום למעשה של שגרה כשמדינות רבות בחרו בהן לעמוד בראשן או בראשות הממשלה. ישראל הייתה בין החלוצות כאשר בחרה בגולדה מאיר ב-1969, שאולצה לפרוש בעקבות מחדלי מלחמת יום הכיפורים.

לעומת גורלה הפוליטי, גורלן של אינדירה גנדי בהודו ובנזיר בהוטו בפקיסטן המוסלמית היה טראגי יותר, כאשר הן נרצחו על רקע פוליטי. אלן ג'ונסון סרליף הייתה האישה הראשונה באפריקה שנבחרה לנשיאה בליבריה, ובזכות פעילותה זכתה גם בפרס נובל לשלום.

בעולם המערבי של בחירות חופשיות נודע מקום מיוחד למרגרט תאצ'ר, שבהיסטוריה הבריטית עד היום נודעה כראש הממשלה הראשונה וגם היחידה שנבחרה שלוש פעמים רצופות לאורך 11 שנים, התקופה הארוכה ביותר מאז ראשית המאה ה-19.

במהלך כהונתה היא הנהיגה מדיניות שמרנית קיצונית שהביאו למהפכים גדולים בכלכלה והחברה הבריטית. בשל כך זכתה למושג שהתקבע בעולם הפוליטי, תאצ'ריזם, המבטא לא רק את מדיניותה אלא גם את סגנון מנהיגותה הריכוזי, לאומיותה הקיצונית וגישתה הלא מתפשרת להשיג מטרות פוליטיות. מסיבה זו היא החליטה לפרוש ב-1999, כאשר הגיעה למסקנה כי איננה נהנית יותר מתמיכה מוחלטת של חברי מפלגתה השמרנית.

לעומת השמות הללו, שונה מעמדה וגורלה הפוליטי של המנהיגה שכיכבה בזירה העולמית בשני העשורים האחרונים, ודמותה הפוליטית הפכה לסמל במובנים רבים, אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. ראשיתה וסיומה של הקריירה הפוליטית שלה מהווים ביטוי לאישיותה הצנועה, ששנות כהונתה הרבות לא הותירו בה רישומן והיא נותרה חפה מכל הגינונים המאפיינים מנהיגים רבים, בעיקר מהמגדר השני. מרקל קיבלה את מושכות מפלגתה לאחר שהמנטור הפוליטי שלה, הלמוט קוהל, הקנצלר שהנהיג את איחודה של גרמניה, הסתבך בשערוריית שחיתות ב-1999 והיא, יוצאת מזרח גרמניה הקומוניסטית, גינתה אותו פומבית וקראה לו ללכת למרות שהייתה במשך שנים בת חסותו.

דמותה הפוליטית של מרקל, קנצלרית גרמניה, הפכה לסמל. ראשית וסיום הקריירה הפוליטית שלה מבטאים את אישיותה הצנועה, שנותרה חפה מגינונים המאפיינים מנהיגים רבים, בעיקר מהמגדר השני

לאחר 18 שנות הנהגת מפלגתה הנוצרית דמוקרטית, מתוכן למעלה מ-15 שנים בראשות הממשלה, היא נפרדת בדרך לא שגרתית בעולם המודרני. כבר לפני כשנתיים היא הודיעה כי לא תתמודד על כהונת קנצלר חמישית ב-2021 ועל כוונתה לפרוש גם מהנהגת המפלגה.

"עכשיו הזמן לפתוח פרק חדש. היום בשעה זו, ברגע זה אני מוצפת בהרגשה אחת, תודה".

חברי המפלגה באולם קמו על רגליהם ובמשך כעשר דקות מחאו כפיים ללא הפסק בעוד היא נראתה נרגשת ונבוכה. נופפה לקהל, התיישבה, קמה שוב על רגליה, ניסתה לומר מספר מלים, התיישבה שוב וקמה שוב. הרגעים הללו, גם אם לא במכוון, הדגישו את אישיותה ואופייה.

לפני מספר ימים הגיע רגע הפרישה מהנהגת המפלגה לאחר שנבחר יורשה, בעוד הבחירות הכלליות מתוכננות לסתיו. כפי שקרה בימים הראשונים של מגפת הקורונה במדינות שונות, הגרמנים ברחבי המדינה יצאו למרפסות ובמשך כשש דקות מחאו כפיים באופן ספונטני לאות הערכה ותודה על מנהיגותה ושירותה למענם.  

לאורך כל שנותיה בשלטון ראה הציבור במרקל אישה עם יושרה אישית, שלא רדפה אחרי כל מצלמה ומיקרופון אלא אם כן היה לה דבר מה בעל ערך לומר. גינוני השררה לא דבקו בה. היא לא התפתתה לאופנות מתחלפות ואורות זרקורים, לא ניצלה את משרתה כדי לצבור נכסים אישיים או להקיף עצמה בעוזרים ומשרתים. היא ובעלה ממשיכים להתגורר באותה דירה שלפני היבחרותה ולא במשכן הרשמי של הקנצלר. בהתנהגותה היומיומית שידרה אמפתיה, אמינות ויציבות – מצרכים בסיסיים למנהיגות ראויה.

80 מיליוני גרמנים העריכו את ידענותה, מסירותה ויכולותיה להתנהל גם בזירה הבינלאומית. היא שיתפה פעולה והתעמתה עם חמישה ראשי ממשלה בריטיים, ארבעה נשיאי צרפת, שמונה ראשי ממשלה איטלקיים, ארבעה נשיאים אמריקאים, כולל ג'ו ביידן, ואחד, ולדימיר פוטין.

באחת ממסיבות העיתונאים מרקל נשאלה על ידי עיתונאית על לבושה. מסתבר שהבחינו שמלתחתה אינה מתחדשת, ועלתה השאלה אם אין לה חליפה אחרת מחליפה מסוימת שנדמה כי היא לובשת כל הזמן. היא השיבה כי היא עובדת מדינה ולא מודל אופנה.

בהזדמנות אחרת כששאלו אותה האם יש בביתה עובדי משק בית ומי מנקה שם, מכין ארוחות וכדומה, היא השיבה בשלילה, כי אין לה עוזרות כי איננה זקוקה להן שכן היא ובעלה מבצעים מדי יום את משימות הבית. כששאלות מסוג זה חזרו על עצמן מרקל הגיבה כי היא מצפה מהעיתונאים לשאול אותה על ההישגים והכישלונות בעבודתה בממשלה במקום פרטים על חייה האישיים.

מרקל לא ניצלה את משרתה לצבירת נכסים אישיים או להקיף עצמה בעוזרים ומשרתים. היא ובעלה ממשיכים להתגורר באותה דירה מלפני היבחרה ולא במשכן הקנצלר הרשמי. על שאלה לגבי מלתחתה הגיבה כי היא עובדת מדינה ולא מודל אופנה

אנגלה מרקל היא הדגם של המנהיג שהזמן לא מקלקל, הנותר נאמן לערכיו ומבין כי תפקידו לשרת ולקדם את האינטרסים של אזרחיו. לכן, למרות קומתה הלא גבוהה היא מותירה אחריה נעליים גדולות מאד שיורשיה יצטרכו למלא בעמל רב.

בצלאל לביא הוא גמלאי משירות המדינה. בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש בעובדות ואירועים היסטוריים כדי לדון באירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם. היה עורך של עיתון אזורי בשרון ופרסם ספר היסטורי על חיפושי הנפט בא"י ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בנושאי ארץ ומדינה ותולדות היהודים באירופה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים

אחרי שנה של מלחמה - ישראל "הולכת בלי ומרגישה עם" ניצחון על המגפה

לא שלא ידענו זאת קודם, אבל בשנת הקורונה זה קיבל חותם בולט: מדינת ישראל היא מדינת קנטונים של חילונים, חרדים וערבים. את הקנטון החילוני חוצה גבול של תומכי ומתנגדי ביבי נתניהו. לכל קנטון יש את המנהגים שלו, שפה שלטת וקשרי גומלין עם השלטון המרכזי. קווי הגבול בין הקנטונים המובהקים יצרו את המציאות בה מערכת הבריאות נאלצה לנהל מאבק סיזיפי ומתיש כדי לשווק את הנחיותיה והמלצותיה למלחמה בנגיף, ומה שאמור היה להפוך לנשק יום הדין הפך לכלי משחק מטלטל.

לכל קנטון יש מנהגים, שפה שלטת וקשרי גומלין עם השלטון המרכזי. קווי הגבול בין הקנטונים המובהקים יצרו מציאות בה מערכת הבריאות נאלצה לנהל מאבק סיזיפי לשיווק הנחיותיה והמלצותיה למלחמה בנגיף

לא אחת נכמר הלב לשמוע את בכירי המערכת משננים את משנתם הרפואית בענין מה ואיך חייבים לפעול כדי ללחום בנגיף, רק כדי למצוא עצמם פעם אחרי פעם בפני מציאות מתסכלת של ביצועי חסר, ביצועי איחור או אי ביצוע בכלל.

לאורך כל השנה הקשה והמטלטלת הסתבר לבכירי הבריאות כי הם למעשה נלחמים עם יד אחת קשורה מאחורי הגב:

  • נתב"ג, שאמור היה להיות נעול עוד מימי הסגר הראשון, התנהל בשיטת הדלת המסתובבת דרכה הסתננה תחילה הקורונה ובהמשך גם אחיותיה המוטציות הקטלניות ממנה
  • המשטרה שתפקידה לאכוף את ההנחיות וההוראות, התגלתה כנטולת יכולות ביצוע.
  • ומעל כולם ראשי המדינה, שעינם האחת מכוונת על הקורונה ואת השנייה הם לא מורידים מהפוליטיקה, שגם במשבר זה נותרה בבת עינם.

מסיבות אלו, מדינת ישראל מוצאת עצמה לאחר שנה של מלחמה עיקשת במגפה במצב וירטואלי של ללכת בלי ולהרגיש עם – בלי שניצחה את הנגיף ועם תקווה כי החיסונים יעשו את העבודה.

יש מדינות שהתמודדו עם המגפה כשהן חדורות מוטיבציה ונחושות בביצועים – דוגמת ניו זילנד וטייוואן הדמוקרטיות או סין וסינגפור האוטוריטריות – והגיעו להישגים מעוררי קנאה. אצלנו המוטיבציה והנחישות הטבעיות עלו פעם אחרי פעם על שרטוני הכשלים המובאים לעיל.

בעוד אנשי הרפואה ממשיכים להתריע בשער, הפוליטיקאים המשיכו לשחק בארגז החול שלהם. נתניהו, ראש וראשון לפוליטיקאים, היה מתואם אתם רק אם זה התכתב עם מטרותיו הפוליטיות. למעט הסגר הראשון, כאשר כולנו נתקפנו בהלם מול נגיף מאיים וקטלני, הסנכרון בינו לבינם היה נקודתי ומשני לסנכרון עם שיקוליו הפוליטיים.

יש מדינות שהתמודדו עם המגפה חדורות מוטיבציה ונחושות בביצועים – כניו זילנד וטייוואן הדמוקרטיות או סין וסינגפור האוטוריטריות – והגיעו להישגים מעוררי קנאה. אצלנו הפוליטיקאים המשיכו לשחק בארגז החול שלהם

עוד בימי הסגר הראשון, כאשר שום דבר לא היה ברור עדיין, נתניהו שיווק את ישראל כמודל עולמי להצלחה. הוא חזר על עצמו גם בסגר השני, כאשר הנתונים הצביעו על תחלואה גוברת, והגיע לשיא במבצע החיסונים המסיבי, כאשר הבטיח כי את סדר הפסח הקרוב כולנו נחגוג יחד.

נישא על כנפי האופוריה, בעוד גרף המתים מטפס לגבהים חדשים, מאות אלפים נותרים בשוליים ללא מקורות פרנסה, מערכת חינוך מפוררת ואמון הציבור בממשלה הולך ונסדק מאז ימי הסגר השני, המשיך ביבי להפליג בשבחי עצמו. בזכות היקף החיסונים הענק, שהציב את ישראל במקום הראשון בעולם, הוא "הבטיח" כי ישראל תצא ראשונה מהקורונה ותהפוך "אור לגויים" וזאת כי יש לה מערכת בריאות מופלאה. דע עקא, ובמפתיע מתחת לרדאר, הוא ככל הידוע הישראלי היחידי שחוסן פעמיים לא על ידי עובד אותה מערכת מפוארת אלא בידי רופאו האישי.

מנהיגות בשעת משבר לאומי חמור לא הייתה מביאה להתפרקות מכל חובה אזרחית וחברתית, כפי שאנו חוזים בה בעצם ימים אלה, כשהוראות הממשלה הפכו במקרה הטוב רק להמלצה לא מחייבת.

אבני הדרך הוצבו כבר במהלך החודשים הקודמים:

  • כאשר אל מול עיניו המשתאות של הציבור ראה ביבי צורך, משיקולים אישיים, לדאוג להחזיר לעצמו מסים פרטיים בסכומים גבוהים, כאשר עומדים מולו מיליון מובטלים, חלקם מזי רעב.
  • סירובו העיקש לאשר תקציב מדינה, בכוונת מכוון, ובכך להביא לבחירות נוספות, כדי להימנע מלקיים את הסכמי הממשלה הפריטטית וגם לדחות את התייצבותו למשפט פלילי.
  • חדלונו להפעיל את סמכויותיו כדי לכפות את המדיניות שבעצמו אישר כנגד מי שמורד בה.

וכך אולי יום אחד בעתיד, התמונה הווירטואלית של חיסון המונים ביד אחת ופתיחתם הלא מבוקרת של שערי המדינה ביד השנייה, עשויה להפוך לתמצית מלחמתה של מדינת ישראל בקורונה.

אולי יום אחד בעתיד, התמונה הווירטואלית של חיסון המונים ביד אחת ופתיחתם הלא מבוקרת של שערי המדינה ביד השנייה, עשויה להפוך לתמצית מלחמתה של מדינת ישראל בקורונה

ביבי נתניהו הכיר והבין מהרגע הראשון את חומרתה של המגפה ופעל נגדה כמיטב הבנתו. לכן מצער כי גם בשעת משבר חסר תקדים הוא לא השתחרר מנטייתו המובנית לצייר תמונות ורודות כאשר סביב הצבע השולט הוא אפור, במקרה הטוב: הוא הלך להצטלם עם המחוסן המיליון הראשון והשני, אבל לא עלה על דעתו להצטלם עם משפחת הנפטר האלף או החמשת אלפים. וכמובן גם לא עם משפחת מובטל מיואש. אילו היה צ'רצ'יל, בנקודת הזמן הזו הוא היה צריך להתייצב לפני המצלמות והמיקרופונים ולומר ללא פירושים מיותרים: "זה אינו הסוף, זו איננה אפילו תחילת הסוף. אך, אולי, זו סופה של ההתחלה".

בצלאל לביא הוא גמלאי משירות המדינה. בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש בעובדות ואירועים היסטוריים כדי לדון באירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם. היה עורך של עיתון אזורי בשרון ופרסם ספר היסטורי על חיפושי הנפט בא"י ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בנושאי ארץ ומדינה ותולדות היהודים באירופה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 735 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 11 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו המציא את בורלא כתחליף לטראמפ

מנכ"ל פייזר לא המציא את החיסון נגד הקורונה ולא מכר לישראל חיסונים בשל היותו "יהודי חם" ● אך בשיווק גאוני להמונים, נתניהו הפך את בורלא לגיבור עולמי ואת קשריו עמו לכאלה שהצילו את העם היהודי ● בורלא הוא בסך הכל איש עסקים ממולח, אולם אחרי לכתו של טראמפ, נתניהו היה צריך דמות חדשה שתתחזק את התודעה הכוזבת שהוא שייך ל"ליגה אחרת" ● פרשנות

עוד 807 מילים

למקרה שפיספסת

ארץ חומצת אבות

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. רק אנשי ימין יזחלו החוצה מהריסות הליכוד לטנף על האיש שפרם מפלגה ותפר למידותיו מעור של פוליטיקאים חסרי חוליות.

השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות, זה כמו בבדיחה, תסלחו לי, על החיילים שמחליפים ביניהם תחתונים במקום ללבוש נקיים. גם נתניהו ממחזר תחתונים, רק השותף מתחלף. בסיבוב האחרון השאיר אותו חשוף שת.

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות

השבוע ראיתי סרט על רודן, לא חשוב שמות, קווי האופי דומים כאילו נולדו לאותו אב קדמון. תמיד מבעית לראות שליטים מאבדים צלם מתוך הכוח להשחית. גם נתניהו הפך מפוליטיקאי שאפתן למכונת הרס. המפתחות, איך לא, בידיים של סוחרי-דת ציניים, שהתמיכה בו חוזרת אליהם במטבע קשה ועל חשבון הפריפריה, זקנים ועניים.

זה נשמע כמו התחלה של טלנובלה אבל זה משחקי הכס. בלי חמלה. צריך כאן מבול, בחיי, ארץ חמדת אבות הפכה תחתיו לארץ חומצת אבות. 4 מערכות בחירות בשנתיים, האחרונה היתה צריכה להתרחש בעוד 16 שנה(!) אלמלא השליט במנוסה.

ככה הרגיל אותנו, גם לכך שראש ממשלה נאשם בפלילים זה סביר, אבל תובעת במשפטו שבנתה פרגולה בלי אישור היא עבריינית נרדפת, שפוליטיקאים יערקו ממפלגה למפלגה תמורת אתנן, הקטע בו בנט, העוזר הקטן שלו, בא עם סל דרישות שגדולות מסכום המנדטים שקיבל ומסרב להבטיח ליאיר לפיד שלא ילך עם נתניהו, מעיד על הריקבון העמוק שנתניהו השריש במערכת הפוליטית.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין,

נשיא המדינה מעניק לו מנדט להקים ממשלה יום אחרי פתיחת משפטו, כשהמשפט יתנהל 3 פעמים בשבוע כאילו אין מדינה מסובכת לנהל. וכאילו כל זה לא מטריד דיו, אחרי פתיחת משפטו נשא נאום-שטנה נגד מערכת המשפט והאשים אותה בהפיכה שלטונית, מששעבד שוב את מהדורות החדשות על עורכיהן הכנועים לנאומים, שאין בהם דבר מלבד ארס שמצית אש זרה בחסידיו.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין

המדינה נעה תחתיו כמו עץ בסופה, ברצותו יסית נגד ערבים וברצותו – יהפוך עורו ויקרבם למען מטרותיו, אולי גם יקריב. ההמון כבר ילך אחריו. אהבה קנאה שנאה ידידות. הכל בדולר.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של ג'ון טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. גם נתניהו איבד את כוח-העל שהכל מייחסים לו, רואים עליו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, תנועות הלעיסה בפה קפוץ כשהוא נרגז, זה לא יוסף, כמו ששרה כוורת. זה לא יוסף, זה לא יו-סף. הוא לא יותר מעגל זהב שתוכו קש. הכי מייאש שהתרגלנו לחרא הזה.

אבל אין רע בלי טוב, כי מנסור עבאס מנהיג שנדנד את העץ וכפה על כולנו להתמודד עם השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו. חבל שיאיר לפיד שמסתמן כמבוגר אחראי ושקול לאורך קרוסלת הבחירות (ובלי תעודת בגרות, שחצנים) לא דיבר בגלוי על צירוף המפלגות הערביות. הוא איחר להבין את גודל השעה ונתן לפוליטיקת הכזב לעקוף אותו בסיבוב.

עכשיו נחכה שהנוכל המושחת והטפיל מימינה יפלו לבור שכרו למדינה המעונה הזאת. המקום הזה חולה. כולם יודעים שכל מה שצריך זה שהמלך הרקוב ייעקר משורש ויושלך הצידה. הוא קורא לזה הפיכה אבל אל תשימו לב, הרגלתם אותו לחרבן למדינה על הראש וקשה לו לעשות בסיר כמו כולם.

התחלתי בבדיחה עם זקן ולכן אסיים בפראפרזה על מערכון של אפרים קישון, ממילא מיציתי את ארסנל המילים שיכולתי לכתוב על ראש הממשלה ובעלה וגם המדינה נראית כמו סטנד אפ ניישן.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. רואים על נתניהו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, את תנועות הלעיסה בפה קפוץ

ובכן, שיחה בין חברים מתגלגלת לחינוך ילדים והמארחים מספרים שהבן שלהם מסרב ללכת לגן. האורחים מציעים להם להיות תקיפים, הילד חייב ללכת לגן.
"אנחנו לא מכריחים", נלחצים ההורים. "נחכה שיסכים בעצמו".
ואז מצטרף לחבורה גבר לא מגולח שסיגר כבוי שמוט בזווית פיו ושואל: "יש'כם אש?"
"בנימין", שואל אותו המארח בהיסוס. "מחר תסכים ללכת לגן?"

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 679 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

מזכיר ההגנה בממשל ביידן לויד אוסטין מגיע היום לישראל

אוסטין צפוי להיפגש עם גנץ ונתניהו ● נתניהו מינה לצוות המו״מ הקואליציוני של הליכוד את הח״כים מיקי זוהר ודוד ביטן ● גולדרייך: עמדת גלנט היא עוד צעד בתהליך הדה-לגיטימציה של השמאל ● ח״כ אמילי מואטי על תקיפת כסיף: "פגיעה בחבר כנסת היא פגיעה בשלטון החוק״ ● גם השנה ישתתף נתניהו בטקס המשואות

עוד 6 עדכונים

ישראל השיבה לפניית בית הדין בהאג וקבעה שאין לו סמכות לחקור את פעילותה בשטחים

המשטרה פתחה בחקירת האלימות שהופנתה כלפי חבר הכנסת עופר כסיף בהפגנה במזרח ירושלים ● נתניהו ייפגש עם פעילי ליכוד, חברי הכנסת של המפלגה לא הוזמנו לאירוע; ככל הנראה מבקש להדק את אחיזתו בשטח ● ליברמן על ניסיונות לפיד להקים ממשלה: "ההצעה לבנט הועברה על דעתי; אסור לו להחמיץ את ההזדמנות" ● מיקי זוהר ישמש כיושב ראש הוועדה המסדרת

עוד 15 עדכונים

לפני שבועיים הכריע גוף הסנאט של הסטודנטים באוניברסטית איווה כי אין מקום להעניק ליהודים בקמפוס ייצוג משלהם - מחשש שבחירה בנציג יהודי תהיה הכרזה פוליטית בנוגע למדיניות ישראל בשטחים ● בדרך כלל, ארועים כאלו הופכים מייד לכר פורה למעורבות והפגנות ארגונים חיצוניים ● הפעם הם הצליחו להתווכח על הנושא לבדם ואפילו להגדיר את ההבדל בין אנטישמיות וביקורת על ישראל

עוד 1,265 מילים

בספטמבר 1941 נרצחו בבאבי יאר, בתוך יומיים בלבד, למעלה מ-33 אלף יהודים ● הבמאי סרגיי לוזניצה גדל ליד מקום הטבח שנים אחרי, ולא ידע מה באמת קרה שם ● עם הזמן התבררה לו ההיסטוריה הכל כך בעייתית של רוסיה ואוקראינה ● עכשיו הוא יצר 24 סרטים קצרים על העבר של גיא ילדותו - ועל מחיקתו

עוד 891 מילים

החומרים שמהם עשויים מנהיגים

איזו דרך הובילה את ביל קלינטון לנשיאות, מה עשתה אופרה וינפרי אחרי שהורדה בדרגה, וכיצד הפכו ביל גייטס וג'ף בזוס לענקים ● המיליארד היהודי דייוויד רובינשטיין פגש את כולם בתוכנית הטלוויזיה שלו, והפך את הראיונות לספר רב מכר ● בסוף המסע הוא גילה שתשוקה, מיקוד, יושרה, חזון והיכולת ללמוד מטעויות הם החומרים מהם עשוייה מנהיגות

עוד 780 מילים

אחרי שנים של הכחשה העולם הערבי משנה את גישתו לשואה: בבחריין ובאיחוד האמירויות התקיימו טקסים לזכר ששת המיליונים, וברשתות החברתיות שיתפו גולשים בתחושותיהם ● לאחר שבעונה הראשונה סדרת הריגול האיראנית המצליחה מתחה ביקורת על משרד החוץ של הרפובליקה, עם עליית העונה השנייה של "גנדו" חוששים הצופים מצנזורה של השלטונות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,058 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המהפכה של תל אביב

הגלובוס הירוק הולך לעיריית תל אביב שמבצעת מהפך תחבורתי חסר תקדים ● הגלובוס השחור מוענק לממשלה בגין עלייה דרמטית במספר המשלוחים החיים ● וטיפ לסוף השבוע: לפני שנגמר האביב והכל יצהיב, צאו אל הנדנדה שמשקיפה על עמק איילון

עוד 598 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶ'רְצִ'יל 80

נאום יום השואה של ראש הממשלה לא היה נאום בחירות ציני. ב"יד ושם" נתניהו סיכם את נצחונו ההיסטורי הגדול במלחמת העולם השלישית כנגד הנגיף הנאצי. מעכשיו, לא רק לווינסטון צ'רצ'יל אלא גם לבנימין נתניהו יש "V Day" משלו. Vaccinations Day.

עוד 1,321 מילים ו-3 תגובות

לא משבר, הזדמנות לפתרון

מערכת הבחירות הנוכחית התאפיינה בלגיטימציה שניתנה למפלגות הערביות, אך מנגד גם התחזק בזירה הציבורית מעמדן של מפלגות ימין רדיקליות ● שיעורי ההצבעה הנמוכים מלמדים על אובדן האמון בדמוקרטיה ● אסור לתת לאיומים במערכת בחירות נוספת להביא לכך שמי שלא זכו לרוב בבחירות ימשיכו לאחוז בהגה השלטון ● דעה

עוד 1,210 מילים

המשטרה: כסיף תקף שוטר; כסיף: מדובר בעבריינים שקרנים

לוין: התנהגות ברוטלית כזו לא ראויה כלפי אף אזרח לא כל שכן ח״כ ● סער: חרפה ● סמוטריץ׳: בלתי מתקבל על הדעת ● פייזר לישראל: אם לא תשלמו על החיסונים תועברו לסוף התור ● גנץ מזהיר את עבאס ובנט מהמו״מ עם נתניהו: ״תקבלו הבטחות ולא ייצא מזה כלום״ ● נתניהו ספד לנסיך פיליפ: ״משרת ציבור יוצא דופן״ ● רגב על השעיית אבישי בן חיים מחדשות 13: השמאל סותם פיות

עוד 47 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה