אין מקום לצהלות ואין מקום לזעקות ייאוש. בחירתם של ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון אתמול, על ידי הוועדה לבחירת שופטים, איננה מסמלת בשלב הזה שינוי כיוון אסטרטגי של העליון, ניצחון למורשת אהרן ברק או יצירת מסה קריטית לשופטים בצלמה של איילת שקד.
על אף הפיתוי למסגר אסטרטגית את האירוע – ויום בחירתם של ארבעה שופטים חדשים לעליון הוא אכן אירוע חשוב – האמת היא שאי אפשר לגזור מסקנות החלטיות.
על אף הפיתוי למסגר אסטרטגית את האירוע – ויום בחירתם של ארבעה שופטים חדשים לעליון הוא אכן אירוע חשוב – האמת היא שאי אפשר לגזור מסקנות החלטיות
בין ארבעת השופטים החדשים, שנבחרו כצפוי בהתאם להצעתו של יו"ר הוועדה, שר המשפטים גדעון סער, ניתן למצוא שלושה שופטים מחוזיים ועורך דין אחד המגיע מהמגזר הפרטי.
שלושת השופטים הם גילה כנפי-שטייניץ מבית המשפט המחוזי בירושלים, וחאלד כבוב ורות רונן מבית המשפט הכלכלי המחוזי בתל אביב. עו"ד יחיאל כשר, המצטרף אליהם להשלים את רביעיית המינויים, הוא מבכירי הליטגטורים בישראל, ובאמתחתו ניסיון של 30 שנה בהופעות בבתי המשפט, בעיקר בתיקים אזרחיים וכלכליים מורכבים.
בפתח ישיבת הוועדה הצהיר סער כי הצעתו מבוססת על שלושה עקרונות – מצוינות, איזון וגיוון. נניח שכך.
לאחר שבנובמבר האחרון נאלץ לדחות את ישיבת הוועדה משלא הצליח להגיע להסכמה בדבר ארבעת המינויים בין חלקי הוועדה השונים, הפעם הצליח סער לחבר את הקצוות. לא פה אחד, אבל מספיק כדי לעבור את הרף שנקבע ב"חוק סער", המחייב רוב של שבעה מתוך התשעה לשם בחירה לערכאת השיפוט הבכירה.
אל ישיבת הוועדה הגיעה השרה שקד היישר מוועידת "מקור ראשון", שבה הספיקה לחשוף עוד נתח של האג'נדה המניעה אותה בתחום המינויים לעליון. היא סיפרה כי היא חורצת את גורלם של מועמדים לעליון על סמך שתי שאלות שהיא מציגה להם: כיצד היו פוסקים בעניין חוק האזרחות (איחוד משפחות) וכיצד היו פוסקים בסוגיית הריסת בתי מחבלים.
"בתקופתי כשרת המשפטים נבחרו חמישה מתוך שישה שופטים שהם בצד הנכון", היא אמרה, "בעד מדינה יהודית ודמוקרטית חזקה. היום ייבחרו ארבעה שופטים לבית המשפט העליון ואני בטוחה שלפחות שניים מהם בצד הנכון בעניין זה".
"בתקופתי כשרת המשפטים נבחרו 5 מתוך 6 שופטים שהם בצד הנכון. בעד מדינה יהודית ודמוקרטית חזקה. היום ייבחרו 4 שופטים לבית המשפט העליון ואני בטוחה שלפחות שניים מהם בצד הנכון בעניין זה"
אלה הם דברים שערורייתיים. ראשית, מה פירוש "הצד הנכון"? האם שרה בישראל טוענת שיש בישראל שופטים שאינם בעד מדינה יהודית ודמוקרטית חזקה? בתאוותה הדורסנית להשליט בעליון נורמות פוליטיות, שקד אינה מהססת לסמן את השופטים, מי לנו ומי לצרינו.
זאת ועוד, הדרישה להציע לה "פרה-רולינג" בשתי הסוגיות הנפיצות משקפת אי-הבנה של מהות מקצוע השפיטה. שופט צריך להכיר את עובדות המקרה הקונקרטי, את הדין החל, את השיקולים המשפטיים, ואז לגבש את עמדתו ולתת פסק דין בהתאם לצו המצפון המקצועי. מושגים שזרים לחלוטין לשקד.
אחרי ישיבת הוועדה הודיעה שקד כי "המחנה השמרני התחזק היום, ודאי ביחס למצב הקיים. אני מזכירה שאף אחד מארבעת הפורשים לא השתייך לאגף השמרני. להיפך". שקד פשוט מוציאה את דיבתו של בית המשפט העליון. היא גם טועה וגם מופרכת לחלוטין.
היא טועה, מאחר שאי אפשר, בשום צורה, להגדיר את ארבעת השופטים שפרשו ופורשים מהעליון ב-2021 ו-2022 כארבעה ליברלים. בחינה יסודית של פסקי הדין שנתנו חנן מלצר, מני מזוז, ג'ורג' קרא וניל הנדל בשנותיהם בעליון תגלה הרבה מאוד פסיקות, שעם או בלי תווית "שמרנית" עליהן, הן פסיקות שלא ניתן לסווגן כליברליות או אקטיביסטיות.
אך עצם הטענה שאפשר לתייג שופט על ציר חד-ערכי אחד ויחיד, שלו שני קטבים של "אקטיביסט" מצד אחד ו"שמרן" מצד שני, היא מופרכת. אין סקאלה אחת, יש הרבה.
עצם הטענה שאפשר לתייג שופט על ציר חד-ערכי אחד ויחיד, שלו שני קטבים של "אקטיביסט" מצד אחד ו"שמרן" מצד שני, היא מופרכת. אין סקאלה אחת, יש הרבה
כפי שבתחום הפלילי יש שופטים שמחמירים יותר ויש כאלה הרואים לנגד עינם את זכויות הנאשמים, כך גם בתחום המשפט הציבורי יש כמה וכמה פרמטרים שבכל אחד מהם ניתן, תיאורטית, להציב שופט או משפטן בנקודה מסוימת. האם זה מלמד על ידיעה ודאית כיצד יפסוק אותו שופט בהינתן מקרה מהסוג הנדון בעתיד? בוודאי שלא.
במקרה של כנפי-שטייניץ, כבוב, רונן וכשר באמת שאי אפשר לדעת כיצד הם יפסקו בנושאים הנוגעים למשפט הציבורי, מהסיבה הפשוטה שלארבעתם אין כמעט רקורד בתחומים האלה.
למעשה, סביר להניח שאפילו הם עצמם אינם יודעים מה תהיה נטייתם המקצועית ואיזו תפיסה שיפוטית יפתחו לעצמם בשנותיהם בעליון (הלא רבות; שניים מהם מתמנים בגיל 64, שניים בגיל 60, ובסך הכול אופק הכהונה שלהם אינו ארוך מאוד).
מה תהיה האג'נדה של כנפי-שטייניץ בתחום הבג"צי? הביטחון של שקד שמדובר בשופטת "שמרנית" (בעולמה של שקד, זה שם קוד ל"ימנית") הוא מופרך. האם אפשר להסיק מסקנה כזו רק מהעובדה שהיא נשואה לח"כ יובל שטייניץ? בוודאי שלא.
מה תהיה האג'נדה של כנפי-שטייניץ בתחום הבג"צי? הביטחון של שקד שמדובר בשופטת "שמרנית" הוא מופרך. האם אפשר להסיק מסקנה כזו רק מהעובדה שהיא נשואה לח"כ יובל שטייניץ? בוודאי שלא
בבית המשפט המחוזי עסקה כנפי-שטייניץ בשנים האחרונות בעיקר בתובענות ייצוגיות. היא כמעט שלא עסקה בעתירות מנהליות, התיקים היחידים שבהם נגעה בהקשר זה היו ערעורים על החלטות בדבר פיצויים למפוני תוכנית ההתנתקות.
תחום התמחותה העיקרי – משפט אזרחי, מנזיקין וחוזים ועד מקרקעין. הנגיעה שלה לסוגיות ציבוריות וערכיות כמעט שאינה קיימת. כך שכל ניסיון להעריך היכן היא ממוקמת על הציר שבין ליברליות לשמרנות, מבוסס בעיקרו על ניחושים ותו לא.
כך גם לגבי כבוב ורונן, שהתמחו בשנים האחרונות בתיקים כלכליים סבוכים, בעיקר בענייני שוק ההון. גם הקריירה של כשר כעורך דין אינה יכולה ללמד דבר באשר לגישתו בתחום המשפט הציבורי.
אין כל פסול בכך שמתמנים שופטים לעליון החסרים רקע של משפט ציבורי. יש עוד תחומי משפט שבהם העליון זקוק למומחיות, והארבעה הללו מביאים עמם מומחיות בתחומים הללו.
אין כל פסול בכך שמתמנים שופטים לעליון החסרים רקע של משפט ציבורי. יש עוד תחומי משפט שבהם העליון זקוק למומחיות, והארבעה הללו מביאים עמם מומחיות בתחומים הללו
בעניינים בג"ציים, המרכזים מטבע הדברים את רוב תשומת הלב הציבורית, הם יתפתחו עקב בצד אגודל, יישבו בהרכבים לצד עמיתיהם הוותיקים מהם, יתעמקו בפסיקות העבר של בית המשפט העליון, בהלכות המיוסדות, יגבשו לעצמם את תפיסתם בנושאים תורת-משפטיים כמו עצמאות שיפוטית, הפרדת רשויות ותפקיד בית משפט עליון בדמוקרטיה, ובשלב מסוים יפרשו כנפיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם