על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות הגיע לשיא כל הזמנים ברבעון האחרון של 2021 – והדביק לראשונה את שיעור התעסוקה של הנשים היהודיות הלא החרדיות, שעומד על 83%. שיעור התעסוקה של גברים חרדים ברבעון הרביעי של 2021, לעומת זאת, עמד על שפל של 46.1%.
האם מדובר במהפכה פמיניסטית? לא בטוח. על פי מחקר חדש של מרכז אדוה – מכון מחקר חברתי־כלכלי לקידום שוויון וצדק חברתי – שבוחן את מצב התעסוקה של הנשים החרדיות, שיעור הנשים העובדות לא משקף את איכות התעסוקה. נשים חרדיות בשוק העבודה מנוצלות פעמים רבות, עובדות בשכר נמוך ותנאי העסקתן פוגעניים.
אחד הממצאים המטרידים ביותר במחקר הוא כי קרוב למחצית (46.8%) מהנשים המועסקות בגיל העבודה העיקרי (25–64) עובדות במשרה חלקית. מדובר באחוז גבוה בהרבה מאחוז הנשים באוכלוסייה הכללית (32%).
"במרבית המקרים נשים חרדיות הן לא רק המפרנסות היחידות במשפחה אלא גם המטפלות העיקריות בילדיהן", מסבירה ד"ר ולריה סייגלשיפר, רכזת פרויקטים לשוויון מגדרי במרכז אדוה, ואחת ממחברות הדו"ח.
"טיפול בילדים קטנים הוא גם הסיבה לכך שנשים באוכלוסייה הכללית מצמצמות את היקף משרתן ונאלצות לבחור בעבודה קרובה לבית עם שעות נוחות". הסיבה השנייה לכך שחרדיות מועסקות במשרה חלקית היא שבאופן מובנה והיסטורי מרבית הנשים החרדיות (43%) הסולל לתעסוקה בתחום החינוך וההוראה.
"במשך שנים זה היה המקצוע העיקרי. היצע הנשים בתחום היה כה רב כך שעל מנת לספק תעסוקה לכולן, החל נוהג של פיצול משרות בחברה החרדית. זה פגע ביכולת הכלכלית שלהן. לעתים עודף היצע גורם גם להעסקה פוגענית.
"משלמים להן פחות ממה שנהוג לשלם במקצוע ולא מפרישים להן לפנסיה. כוח המיקוח שלהן קטן יותר כי אפשר להחליף כל עובדת במישהי אחרת"
"משלמים להן פחות ממה שנהוג לשלם במקצוע ולא מפרישים להן לפנסיה. כוח המיקוח שלהן קטן יותר כי אפשר להחליף כל עובדת במישהי אחרת. רואים גם תלושי שכר שעל פניו נראים תקינים, אבל חלקן מחויבות לתרום חלק משכרן לעמותות, וכך בעצם פוגעים בהן.
"לצערי, הפיקוח של משרד החינוך על המסגרות בחברה החרדית לוקה בחסר וצריך להגביר אותו, בוודאי בתחום העסקת נשים". על פי דו"ח אדוה, שכר הנשים החרדיות נמוך ביחס לשכר הנשים במגזר הכללי. בשנת 2018 עמדו פערי השכר על 50.6%.
חוץ מהוראה, 18% מהנשים החרדיות מועסקות בענף שירותי הבריאות והרווחה, כ־14% במסחר, כ־13% עובדות בשירותים המקצועיים כמו עריכת דין, הנהלת חשבונות, ראיית חשבון, מידע ומחשוב – 85% מתוכן מועסקות בתעשיית ההייטק.
בשני העשורים האחרונים הפכה תעשיית ההייטק לתחום העסקה הדומיננטי (אחרי תחום החינוך). זה התחיל בשנות ה־2000, בעקבות רוויה בתחום ההוראה, צורך ורצון להשתלב במקצועות חדשים ויעד ממשלתי המלווה בתמריצים כספיים למשקיעים, שנועד להעלות את שיעורי התעסוקה בחברה החרדית.
במקביל, בשנת 2004, הממשלה אישרה להקים אזור תעסוקה לנשים במודיעין עילית.ענף ההייטק פתח הזדמנויות חדשות עבור נשים חרדיות הנדסאיות ללא השכלה אקדמית.
מרכזי התעסוקה הייעודיים אפשרו הפרדה מגדרית ושעות עבודה נוחות. ב־2017, כ־10% מהנשים החרדיות עבדו בענף ההייטק, בעיקר בפיתוח ובדיקת תוכנה, בחברות גדלות כמו מטריקס גלובל – שמעסיקה כ־900 נשים חרדיות – רייצ'יפ וטריבייס.
נשים חרדיות בענף מרוויחות שכר נמוך מהמקובל ומועסקות לרוב באמצעות מיקור חוץ. גיוס עובדות חרדיות לנישות ההייטק מתבצע דרך מתווכים כמו רבנים, עסקני ציבור חרדיים ומנהלי סמינרים
נשים חרדיות בענף מרוויחות שכר נמוך מהמקובל ומועסקות לרוב באמצעות מיקור חוץ. גיוס עובדות חרדיות לנישות ההייטק מתבצע דרך מתווכים כמו רבנים, עסקני ציבור חרדיים ומנהלי סמינרים. הם אלו שעושים את תהליך המיון הראשוני.
רוב הנשים החרדיות בהייטק עובדות בתנאי הפרדה מגדרית. האזורים האלה מפוקחים לעתים קרובות על ידי אדם שנשכר על ידי הקהילה החרדית כדי להבטיח שהמעסיקים מספקים סביבה ידידותית ושהנשים המועסקות מצייתות לכללים הדתיים.
"לימוד תורה – קריירה לכל דבר"
אבל לא הכול שחור בסיפור הזה. חני זיסמן, חרדית ואם לארבעה ממודיעין עלית, מומחית לגיוון ומפתחת תוכניות תעסוקה בחברה החרדית, מסבירה: "בשנים האחרונות אני מנחה תוכניות תעסוקה של נשים חרדיות ומלווה תהליכי גיוס והשמה שלהן בארגונים.
"כשאומרים 'נשים חרדיות', צריך להבין שזו לא מקשה אחת. יש מנעד רחב וסגנונות שונים ואני מנסה לזכור את זה גם בעצמי כשאני מנגישה את עולם התעסוקה משני צידי המתרס. אני בעצמי מפרנסת יחידה, בעלי אברך שתורתו אמונתו, ואני מרגישה פעמים רבות את התפיסה הסטריאוטיפית כלפיי.
"'האישה החרדית האומללה שגם יולדת וגם מפרנסת וגם מגדלת את הילדים וכל עול הבית על כתפיה וצריך להציל אותה מעצמה ומחייה'. כמובן שאני מתקוממת בתוכי על זה. כשמדברים על גיוון והכלה, צריך לזכור שהערכים אותם אנחנו נדרשים להכיל לא תמיד מובנים לנו.
"האתוס של לימוד תורה, בו אני מאמינה והוא הערך העליון בקהילה הליטאית אליה אני משתייכת, הוא עמוק ומשמעותי. זה לא משהו שנכפה עלי או על חברותיי ואחיותיי. זהו דיל משפחתי שמבטא ערך משותף לי ולבן זוגי.
"הזדמן לי פעם לשוחח עם מישהי שבעלה הוא איש קבע, ומצאנו לא מעט דברים משותפים בינינו – בשני המקרים משפחה שלמה מתארגנת סביב הקריירה של בן הזוג"
"הזדמן לי פעם לשוחח עם מישהי שבעלה הוא איש קבע, ומצאנו לא מעט דברים משותפים בינינו – בשני המקרים משפחה שלמה מתארגנת סביב הקריירה של בן הזוג. הערך אחר, הקונטקסט שונה, אבל המהות לא משתנה. לתפיסתי, לימוד התורה של ראש המשפחה החרדית הוא 'קריירה' לכל דבר ועניין. זוהי קריירה רוחנית, וכל הבית מתארגן סביבה.
"המילה 'קריירה', שמגלמת במערב עולמות של משמעות ומימוש עצמי, פחות תבטא את עולם הערכים של העובדת החרדית ולכן נמצא אותה אומרת – פרנסה, עבודה, קידום מקצועי. המימוש העצמי העמוק שואף להיות באזורי הרוח ועבודת השם.
"לעצם הטענה כי האישה החרדית נושאת את העול לבדה על כתפיה עבור תורת בעלה (שיוגדר לרוב כ'בטלן' או 'פרזיט') – אם תגיעו לעיר מגוריי בשבע בבוקר, תפגשו ליד גני ילדים בעיקר גברים. הם מביאים והם מוציאים, הם ייקחו את הילדים לקופת חולים ויישארו איתם בבית במקרה של מחלה, הם יערכו קניות ויסייעו בכל מה שנדרש כדי שהדיל המשפחתי הזה יוכל להתקיים.
"במונחים מגדריים ניתן לומר שיש היפוך תפקידים לא קטן במשפחה החרדית. יש המון עזרה ותמיכה. לפעמים אני מרגישה שיש לי מרחב גדול יותר לעיסוקיי לעומת חברותיי הלא חרדיות".
זיסמן מסבירה למה נחוצה ההנגשה תרבותית בארגונים שמעסיקים נשים חרדיות וחרדים בכלל. "אני מכירה את הטענות נגד מודל החממות הייעודיות לנשים חרדיות, את הטענות על השכר הנצלני ואפשרויות הקידום המוגבלות. אני מסכימה עם רובן וחשוב מאד לדאוג לכך שלא תהיה אפליה, במודל ההעסקה הזה.
"אבל חשוב גם להבין שנשים רבות, בעיקר צעירות בשלב הראשוני של המסלול התעסוקתי שלהן, בוחרות באופן מודע לעבוד בחממות שכאלה. זה מאפשר להן כניסה רכה לעולם זר שערכיו זרים להן. לחלק מהן זו הדרך היחידה להיכנס לשוק העבודה.
"נשים רבות מתקדמות משם ולאחר תקופת הסתגלות הן משתלבות היטב בארגוני ההייטק הכלליים. אבל יש גם אחרות, ואני שוב מזכירה את המנעד. יצא לי לפגוש נשים סופר מוכשרות שקיבלו הצעות 'לעלות קומה' ולצאת מהחממה למשרה בכירה עם שכר משופר ואופציות קידום והן בחרו לוותר.
"יצא לי לפגוש נשים סופר מוכשרות שקיבלו הצעות 'לעלות קומה' ולצאת מהחממה למשרה בכירה עם שכר משופר ואופציות קידום והן בחרו לוותר"
"כשביררתי את הסיבות לכך אמרה לי אחת מהן, 'החממה מאפשרת לי לשמור על הערכים שלי. הקריירה והכסף חשובים לי פחות מעולם הרוח. לדוגמה, אם אהיה ראש צוות לא אוכל לבחור שלא להגיע ליום גיבוש שלא מותאם לי תרבותית. אני מעדיפה להישאר פה ולשמור על עצמי'.
"מצד שני, יש גם אחרות, וכשעוסקים בגיוון חשוב לזכור ולראות את זה כל הזמן, כי אם ניפול להכללות בהכרח ניפגע בחלק מהאוכלוסייה. אני פוגשת נשים על כל רצף ההשתלבות – יש שיעדיפו את ההפרדה ויש כאלה שיעדיפו להשתלב. יש שיבקשו סינון אינטרנטי הרמטי (תכנים מסוננים במחשב) ואחרות יסתפקו בסינון בסיסי.
"באחת החברות התעורר ויכוח בין העובדות החרדיות בנוגע לאיזו רמת סינון צריך לבקש מההנהלה. אחדות ביקשו יותר ואחרות פחות. אחת מהן, רווקה, ביקשה את הסינון המקסימלי כי היא בתקופת 'שידוכים' וחשוב לה יותר לשמור על עצמה.
"המנכ"ל של אותה חברה החליט לתת לכל אחת את רמת הסינון המתאימה לה ואמר, 'כמו שיש לנו במקרר חלב רגיל, סויה ושקדים, יהיו לנו גם כמה סוגי סננים'. כשההסתכלות על הנגשה תרבותית נתפסת כשירות לעובד – הדברים נעשים פשוטים יותר.
"ישנם היבטים רבים בהתאמה תרבותית וחשוב שהדבר ייעשה מתוך רגישות להבדלים בין העובדות ולהעדפות שלהן. אפילו בנושא טכני כמו כשרות, אני זוכרת שבאחת השנים השתתפתי בכנס בארגון בו עבדתי. נשאלתי קודם לגבי רמת הכשרות הרצויה לי, הערכתי את זה והרגשתי שרואים אותי ודואגים לי.
"אבל באירוע עצמו, כשכל העובדים סובבים את הבר המהמם, ניגשה אליי אחת המלצריות עם ערימת חמגשיות קלקר והזמינה אותי לשלוף לי אחת עם האוכל הכשר למהדרין. הפער ביני לבין כולם היה כל כך גדול והתחושה שלי לא הייתה נעימה.
"חשוב לומר שלא הייתה לי טענה והבנתי את האילוץ (אני הרי ביקשתי אותו), אבל האירוע הזה לימד אותי משהו חשוב שאותו אני מנסה להסביר לארגונים המבקשים לגוון – להיות רגישים, לשאול, לברר.
"האם יהיה לך נוח שנגיש לך מנה אחרת? איך תרצי שזה יתבצע? יתכן שלעובדת אחרת לא יפריע מה שלי מפריע. חברה חרדית אמרה לי, 'אני גאה בזה. אין לי שום בעיה להיות שונה. גיוון טוב הוא שיח מתמשך שמטרתו לפצח את תהליכי השילוב וההכלה באופן מותאם ולא גנרי'.
"בהכשרות שאני מקיימת למגייסים, אני שומעת לא פעם תהיות לגבי הגישה המתבדלת. גם בהקשר הזה יש מנעד עם פערים גדולים בין נשים שונות מקהילות ובגילים שונים, אבל יש גם בהחלט מצבים בהם הניסיון להשתלב בעבודה, בלי להיטמע תרבותית ולאבד את העצמי, מתבטא בהתנהגות משתבללת.
"הקו העדין בין להיות נחמדה לבין הרצון לשמור על צניעות וערכים דתיים ותרבותיים אחרים, יוצר לפעמים חוסר ויסות. למשל, נשים שעדין לא התקבלו לעבודה וכבר שואלות את המראיין אם אפשר לראות איפה יושבים – משום שהן דואגות מעניין העירוב המגדרי.
"נעשים מהלכים רבים להכנת העובדות לעולם התעסוקה. נעשית עבודה רבה כדי להקנות להן כלים להתמודד בעולם ששפתו שונה והנורמות בו אחרות"
"או אחרות שיגיבו באופן חריף לשאלה ידידותית שמרגישה להן כמו חציית גבולות, לעיתים ממש ללא שום כוונה כזו. חשוב לומר שבתוך המגזר נעשים מהלכים רבים להכנת העובדות לעולם התעסוקה. נעשית עבודה רבה כדי להקנות להן כלים להתמודד בעולם ששפתו שונה והנורמות בו אחרות.
"אני מתרגלת רבות עם נשים את האופן בו נכון לתקשר צרכים, גבולות והעדפות אישיות. יש פה משימה דו־צדדית. חשוב שתהיה סבלנות, הקשבה והכלה אמיתית. בעיניי, הכלה אמיתית פירושו לתת מרחב לשוני ולא לשאוף לאחידות והתיישרות לתוך הנורמות שלי. משני הצדדים.
"לאחר שנים רבות בהן אני עובדת ופועלת בתוך ארגונים כלליים, חלק מהדברים כל כך ברורים ופשוטים לי שאני דואגת להזכיר לעצמי את השלב בו יצאתי לראשונה לעבוד מחוץ לחממה החרדית. את החרדה, את החשש, את ההבנה שיש פה אתגר לא פשוט.
"יצאתי אז לעבוד עם אוכלוסייה דתית, וכשסיפרתי על כך להוריי הם באו עם רכבם ולקחו אותי אל משפחתי (הייתי אז בת 23 ואם לשתי בנות), לסבא שלי ז"ל שהיה כהן, כדי שיברך אותי שלא יקרה לי כלום מבחינה רוחנית, שאחזור הביתה בשלום.
"החוויה הזו צרובה בי כאירוע מכונן ומשמעותי מאד אבל למעשה אני לא יודעת לומר היום עד כמה היא תפסה. למה? כי אם פעם כשאיחלו לי 'סופ"ש נעים' הייתי נחרדת וגוערת בחזרה 'שבת שלום', מסבירה שאין דבר כזה 'סופ"ש', הרי שהיום האוזן שלי בקושי שומעת את זה ולפעמים גם אני בטעות עשויה לאחל סופ"ש נעים. האם אני שמחה על כך? אני לא בטוחה.
"מהמקום בו אני פועלת ומתוך החוויה האישית שלי, אני מבקשת לקדם הבנה והכלה למקומה של האישה שיוצאת להתפרנס. האישה החרדית שאני פוגשת ומכירה היא אמביציוזית, מסורה ומתמסרת, היא שואפת להתקדם מקצועית ולממש (כן, לממש) את יכולותיה – אבל בלי לשלם מחיר רוחני, דתי וערכי", אומרת זיסמן.
"יכולת מדהימה להתמודד עם בעיות מורכבות"
חברות ההייטק מעוניינות להעסיק נשים חרדיות מכמה סיבות. "ראשית, כמובן, בשל המחסור בעובדים", אומרת סייגלשיפר. "הסיבה השנייה היא שהגיוון התעסוקתי גורם לפריון יותר גדול. עצם זה שהצוות מגוון ולא כולם באים מאותו מקום גורם לחשיבה יצירתית, לראייה מחוץ לקופסה.
"אם החברה, למשל, עובדת עם לקוחות ויש אישה חרדית בצוות, פתאום היא יכולה לתת ערך מוסף – איך להפנות מוצר לחברה החרדית".
מירי ליפשיץ, חרדית מירושלים ומנכ"לית הלום – חברה לייעוץ אסטרטגי וארגוני, בעלת תואר שני בסוציולוגיה ארגונית, מסבירה על היכולות הייחודית של נשים חרדיות דווקא במשרות בכירות. "אני רואה יכולת מדהימה להתמודד עם בעיות מורכבות בצורות יצירתיות.
"כל החיים אישה חרדית מתמודדת עם מצבים מורכבים, בעולם המנהלים יש לזה ערך. בתפקיד של ריבוי משימות, לחץ זמנים, אי־סדר וכאוס – נשים מוציאות את המיטב"
"כל החיים אישה חרדית מתמודדת עם מצבים מורכבים, בעולם המנהלים יש לזה ערך. בתפקיד של ריבוי משימות, לחץ זמנים, אי־סדר וכאוס – נשים מוציאות את המיטב. יש להן חשיבה אחרת ושונה, פרספקטיבות שמאתגרות את המערכות.
"תחשבי גם על הנשים החרדיות שהגיעו לתפקידים בכירים בשוק הכללי, איזה טאלנטיות הן צריכות להיות כדי להגיע לשם. קודם כל, אם יש תקרת זכוכית לנשים בכל העולם, אז את האישה החרדית אפילו יותר קשה להושיב בשולחן המנהלים בגלל החשש מהלא נודע, הפחד מהפן התרבותי. יניחו שיש לה 10 ילדים והיא לא תהיה פנויה לזה".
בהעדר גישה לרשתות חברתיות ופלטפורמות טכנולוגיות שמנגישות את שוק העבודה למרבית העובדים, הנשים החרדיות זקוקות להנגשה אחרת. ליפשיץ פיתחה עבור ג'וינט ישראל – ארגון יהודי הומניטרי – תוכנית תעסוקה איכותית לנשים חרדיות ויצרה קהילות מקצועיות לנשים בתחומים שונים.
"מדובר במרחב ייחודי שמקדם נשים. מבחינה מקצועית יש לנו קהילה מענף ההייטק המונה כ־2,000 נשים, קהילה של פיננסים שמונה אלפי נשים, קהילה של עצמאיות, של אומנויות של עיצוב, אדריכליות ועוד".
רשת "לחם עבודה" היא פלטפורמת תעסוקתית נוספת המציעה לנשים חרדיות בעלות השכלה אקדמית מגוון רחב יותר של הזדמנויות תעסוקה. המיזם הוקם על ידי אהובי שוירץ והוא החל כקבוצת ווטסאפ המציעה משרות לבכירות ובכירים מהחברה החרדית.
מאז הרשת התרחבה ומונה כיום כ-40,000 חברים, מתוכם כ-53% נשים, הנהנות ממשרות איכותיות לפי פילוח מקצועי כמו מקצועות הטיפול, תקשורת, הייטק, עריכת דין, כלכלה, אדריכלות, חינוך, תעשיה וניהול, שיווק ופרסום ועוד.
הרשת כוללת השמה והכנה לראיון עבודה, וגם חונכות ומנטורינג לאחר שהאישה החרדית מתקבלת לעבודה, ומידע נרחב על לימודים ומלגות רלוונטיות, הפותח בפניהן ערוצי קידום נוספים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם