עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת)
דני שם-טוב/דוברות הכנסת

היועצת המשפטית של הכנסת לוחצת על הכפתור האדום

בפנייה ליועמ"שית הממשלה, מתריעה עו"ד אפיק כי אם הצעת החוק להעלאת שכר המינימום תעבור מבלי לאפשר שינויים בכנסת, הדבר יעורר חשש ל"פגם היורד לשורש הליך החקיקה" ● בזירה אחרת, יועץ התקשורת רוני רימון מריץ קמפיין למען אחד מרוצחי דומא, עבור לקוח שאת זהותו הוא מסרב לחשוף ● וגם: מתי תתחיל ועדת החקירה בפרשת הצוללות לפעול? ● שלוש הערות מהחזית המשפטית

1

אפיק משנה את מאזן הכוחות

במרץ 1994 נחתם הסכם קואליציוני בין מפלגת העבודה לבין ש"ס, שכלל תנאי מרחיק לכת: סוכם בו על חקיקת תיקון לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שיקבע בחוק היסוד את החובה לשמור על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. ועוד נקבע באותו הסכם קואליציוני כי "אם יופר הסטטוס קוו בענייני דת, מתחייבים הצדדים לתקן את ההפרה על-ידי חקיקה מתאימה".

נגד ההסכם הוגשו עתירות רבות לבג"ץ, בטענה כי ההסכם שולל מראש את סמכותה של הממשלה להפעיל את שיקול דעתה בהתאם לנסיבות, ולמעשה מחייב את הממשלה והכנסת לנטרל כל פסק דין עתידי של בית המשפט, שעשוי לשנות את הסטטוס קוו בעניינים דתיים, אם שינוי כזה יתחייב כתוצאה מפרשנות חוק היסוד.

ואכן, בית המשפט המטיר אש וגופרית על ההסכם: "קביעה מוצהרת מראש, של גוף המשמש מעין ועדת ביקורת על פסיקתו של בית המשפט, יש בה כדי לפגוע באיזון בין שלוש רשויות השלטון", כתב הנשיא מאיר שמגר בפסק הדין. השופט אהרן ברק הוסיף: "ההסכם פוגע במעמד הרשות השופטת, הוא פוגע בעקרון הפרדת הרשויות. אין זה הסכם עוקף בג"ץ. זהו הסכם עוקף דמוקרטיה".

בפברואר 2022, לפני כשבועיים, החליטה הממשלה לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, ולקדם הצעת חוק להעלאת שכר המינימום (בסכום זניח) ולבצע תיקונים נוספים בתחום דיני העבודה, בנוגע לימי חופשה ושעות נוספות. אלא שהחלטת הממשלה כוללת הנחיה מרחיקת לכת לכנסת, שאמורה לדון בהצעת החוק הממשלתית, ולשרים הממונים על קידומה:

"אם תאשר הכנסת את פיצול הצעת החוק, כולה או חלק ממנה, או אם תאשר הכנסת לקריאה שנייה שינויים בהצעת החוק, כולה או חלקה, אשר מחייבים ביצוע פעולה מאזנת לפי סעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, תחזור בה הממשלה מהצעת החוק; שרת הכלכלה והתעשייה או שר האוצר, ביחד ולחוד, יודיעו למזכיר הממשלה על פיצול הצעת החוק, ושר האוצר יודיע למזכיר הממשלה על הצורך בביצוע פעולה מאזנת; הודיעו השרים כאמור, יודיע מזכיר הממשלה לממשלה ולכנסת על חזרת הממשלה מהצעת החוק כאמור בהחלטה זו. יובהר כי אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה לחזור מהצעת החוק לפי סעיף 65 לתקנון לעבודת הממשלה."

ישיבת הממשלה, 28 בנובמבר 2021 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
ישיבת הממשלה, 28 בנובמבר 2021 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

פירושה של ההחלטה היא כי הממשלה כובלת למעשה את ידיה של הכנסת, וקובעת מראש כי אם הצעת החוק תעבור שינוי כלשהו במהלך הליכי החקיקה בכנסת, שמשמעותו תהיה הכבדת העלות התקציבית של הצעת החוק – הרי שהממשלה מחליטה מראש למשוך את הצעת החוק.

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, החליטה לעשות מעשה. לאחר שנים ארוכות שבהן מעמדה של הכנסת כרשות עצמאית הלך והתערער והיא הפכה לאסקופה נדרסת תחת רגלה הדורסנית של הממשלה, החליטה אפיק לשנות את מאזן הכוחות – ולרתום לטובת העניין את היועצת המשפטית לממשלה החדשה, עו"ד גלי בהרב-מיארה.

"חברי הכנסת הפנו את תשומת לבי להחלטת הממשלה בטענה שהיא פוגעת בכנסת, בעבודתה ובמהות תפקידה כמחוקקת וכמפקחת על הממשלה", כתבה אפיק לבהרב-מיארה השבוע, "ואני סבורה כי יש בכך ממש".

לדברי יועמ"ש הכנסת, החלטת הממשלה לפיה כל שינוי בהצעת החוק שתהיה לו משמעות תקציבית יביא אוטומטית למשיכת ההצעה, מצמצמת באופן ניכר את השיח המתקיים באופן רגיל בין הממשלה לבין הכנסת בנוגע לשינויים בהצעות חוק במהלך הליכי החקיקה.

לדברי יועמ"ש הכנסת, החלטת הממשלה מצמצמת באופן ניכר את השיח המתקיים באופן רגיל בין הממשלה לבין הכנסת בנוגע לשינויים בהצעות חוק במהלך הליכי החקיקה

השינויים הללו, הזכירה אפיק, נעשים באופן שקוף, שכן הליכי החקיקה בכנסת הם פומביים ונעשים בשיתוף גופים ציבוריים, וזאת להבדיל מההליכים הנעשים במשרדי הממשלה, שאינם שקופים.

עו"ד שגית אפיק (צילום: דוברות הכנסת)
עו"ד שגית אפיק (צילום: דוברות הכנסת)

החלטת הממשלה, הוסיפה אפיק, משקפת "התעלמות מאחד מתפקידיה העיקריים של הכנסת – לקבוע את החקיקה הראשית". הממשלה אמנם רשאית, בהתאם לתקנון הכנסת, למשוך הצעות חוק ממשלתיות במהלך הליכי החקיקה, אך כאן נפרץ גבול אחר, והוא הקביעה מראש שלמעשה אסור לכנסת להכניס שינוי כלשהו בהצעה.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ בעניין הרפורמה שנחקקה בשנת 2015 בחוק רשות החשמל, כתבה השופטת אסתר חיות כי סירובו של יו"ר ועדת הכלכלה דאז, ח"כ איתן כבל, להיענות לדרישת שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ להעביר את הרפורמה ללא שינוי, הוביל להוצאת הדיון מוועדת הכלכלה ולהעברתו לוועדת הרפורמות.

"דרך התנהלות זו", כתבה חיות, "היא בלתי ראויה ופסולה. דרישה להעביר בוועדה של הכנסת הצעת חוק as is מבקשת למנוע דיון אמיתי, ביקורתי ואפקטיבי בוועדות, ואף פוגעת בעקרון העצמאות הפרלמנטרית".

"דרך התנהלות זו היא בלתי ראויה ופסולה. דרישה להעביר בוועדה של הכנסת הצעת חוק as is מבקשת למנוע דיון אמיתי, ביקורתי ואפקטיבי בוועדות, ואף פוגעת בעקרון העצמאות הפרלמנטרית"

במכתבה לחצה אפיק על הכפתור האדום, והודיעה כי אם הצעת החוק בעניין שכר המינימום תעבור ללא כל שינוי, הדבר יעורר חשש ל"פגם היורד לשורש הליך החקיקה" – מונח המתאר את התנאי שבהתקיימו, כך פסק בג"ץ בעניין מס דירה שלישית, רשאי בית המשפט לפסול חוק בשל פגם בהליכי חקיקתו.

האתגר הונח, אם כך, לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה החדשה. המשימה – לרסן את שאיפות הדרג הממשלתי להעביר, באמצעות הרוב הקואליציוני, כל דבר חקיקה בכנסת בלא דיון של ממש.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

2

הרימון נתן פריו

רוני רימון הוא איש יחסי ציבור ותיק, או כפי שהוא מכנה את עצמו – יועץ אסטרטגי. שותף במשרד מוכר בשם רימון-כהן. כעת מריץ משרד רימון-כהן פרויקט, בשמו של לקוח שאת זהותו מסרב רימון לחשוף, שמטרתו קמפיין ציבורי למען עמירם בן-אוליאל – אחד הרוצחים של שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, ביולי 2015.

לפני שנה וחצי גזר בית המשפט המחוזי על בן-אוליאל שלושה מאסרי עולם בתוספת 20 שנות מאסר במצטבר. ביום שני הקרוב ידון בית המשפט העליון בערעורו, בהרכב קשוח הכולל את השופטים יצחק עמית, יוסף אלרון ושאול שוחט. עיתוי הדיון בעליון, שנדחה בחודשים האחרונים כמה פעמים, הוא הסיבה לקמפיין הציבורי שהחל לרוץ ברשתות החברתיות, בניסיון לסייע לו להפוך את הקערה המשפטית על פיה.

לפני חודשיים נכתב כאן על הקמפיין שהחל לרוץ ברשתות החברתיות, שמטרתו לשוות לתיק בן-אוליאל אופי עקרוני, מעין תיק דגל שמטרתו הקפדה על זכויות אדם בחקירה ובמשפט, תחת הטענה כי הרשעתו מבוססת אך ורק על הודאתו בחקירת שב"כ – הודאה שהוצאה ממנו בעינויים. תכליתו של הקמפיין הזה היא נטיעת ספק בלב הציבור באמיתות ההרשעה ובאמצעותו ניסיון להשפיע על החלטת השופטים בערעור.

חשוב בהקשר זה לומר: בית המשפט המחוזי הרשיע את בן-אוליאל לא רק על סמך הודאתו בחקירה, אלא על השחזור שביצע ושנמצא אמין; ובנוסף נקבע כי הודאתו היא "בעלת משקל פנימי גדול, עקבית וסדורה, שעולים ממנה אותות אמת רבים". אך הקמפיין הציבורי מבקש לטעון כי הודאתו בחקירת השב"כ הוצאה ממנו בעינויים ולכן יש לפסול אותה.

במהלך השנה וחצי שחלפה מאז הוגש הערעור לעליון נעשה ניסיון לרתום גופים שונים לטובת עניינו של בן-אוליאל. הסנגוריה הציבורית והוועד נגד עינויים ביקשו להצטרף כצדדים להליך הערעור, אך השופט ניל הנדל דחה את הבקשות.

רוני רימון (צילום: ישראל הדרי)
רוני רימון (צילום: ישראל הדרי)

השבוע שלח אליי רימון סרטון וידיאו, שבו הוא מופיע כמעין פובליציסט המביע דעה עצמית, שלפיה אסור להרשיע נאשמים שהודו בעבירות בחקירות משטרה או שב"כ, משהודאות אלה הוצאו מהם בעינויים. הוא גם טוען בווידיאו כי הסתמכות על הודאתו של בן-אוליאל מעוררת חשש ש"הרוצח האמיתי" בפרשת הרצח בדומא "מסתובב חופשי".

הווידיאו הזה לא הגיע אליי באופן מקרי. רימון הוא יחצ"ן שקיבל תשלום במטרה להשפיע על דעת הקהל – ואולי באופן עקיף להשפיע על דעת שופטי העליון.

לטענתו של רימון, הוא הביע עמדות דומות כבר בעבר, אך לביסוס טענתו הוא שלח לזמן ישראל סרטון שהופק במהלך חודש פברואר, בעיצומה של פרשת פגסוס, ובו הוא קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור לא רק את השימוש ברוגלות, אלא את כלל פרקטיקות החקירה של המשטרה והשב"כ – לרבות שימוש בעינויים. אכן דוגמה מרתקת מהעבר המעידה על השקפת עולם עצמאית, אלא שמשרד רימון-כהן נשכר לפעול לטובת בן-אוליאל והחל לשגר סרטונים התומכים בזיכויו למעלה מחודש ימים קודם לכן.

רימון טוען שסרטון הווידיאו ששלח אלי ולעיתונאים אחרים אינו קשור לשירות שלשמו נשכר – קמפיין לטובת בן-אוליאל. סמיכות הזמנים היא פשוט מעין מקריות שכזו. "אני כל שבוע מפיק וידיאו קצר על נושא אקטואלי", הוא מסר לזמן ישראל, "במקרה הזה דעתי לאורך השנים נגד עינויי נחקרים התחברה לנושא שבו אני מטפל".

רימון סירב לפרט מי הגורם ששכר את שירותיו לטובת בן-אוליאל, מתי נשכרו שירותיו, מה גובה התשלום ומה הגדרת המשימה. "הלקוח הוא גורם שמוטרד מנושא העינויים", מסר רימון, "לא אוכל לפרט מעבר לכך".

3

הצוללות מחכות לוועחו"ב

מתי תתחיל לפעול ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס? נראה שהוועדה תקועה ואינה יכולה להתחיל בעבודתה. הסיבה היא גרירת הרגליים של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, שהממשלה פנתה אליה בבקשה שזו תאשר את החיסיון שתחתיו תקיים ועדת החקירה הממלכתית את דיוניה.

כפי שנכתב בזמן ישראל, הממשלה החליטה להפעיל סעיף מיוחד בחוק ועדות חקירה, ולשם כך היא נזקקת לאישור ועדת החוץ והביטחון, במטרה למנוע דליפה של סודות ביטחוניים שיעלו במסגרת דיוני הוועדה ובעדויות העדים שיופיעו בפניה.

שר הביטחון בני גנץ נפגש עם יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא לדון בחקירת פרשת הצוללות, 23.7.2021 (צילום: תקשורת שר הביטחון)
שר הביטחון בני גנץ נפגש עם יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא לדון בחקירת פרשת הצוללות, 23.7.2021 (צילום: תקשורת שר הביטחון)

ואולם בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון בבקשת הממשלה לפני כשלושה שבועות, נראה היה שחברי הכנסת אינם ששים להטיל איפול על עבודת ועדת החקירה, כפי שבוודאי הייתה רוצה הלשכה המשפטית של מערכת הביטחון. ועדת חו"ב לא הגיעה להחלטות והחליטה לקיים דיון המשך – אך זה בינתיים טרם נקבע.

אתמול שיגרה התנועה לאיכות השלטון מכתב ליו"ר הוועדה, ח"כ רם בן-ברק. "נבקש לכנס את הוועדה בהקדם האפשרי ולקבל החלטה בסוגיה חשובה זו", כתבה התנועה, לצד העמדה שהושמעה גם בדיון, ולפיה על הוועדה לדחות את בקשת הממשלה ולאפשר לדיוני ועדת החקירה הממלכתית להתקיים בשקיפות ובפומביות, במידת האפשר. והכי חשוב – במהרה בימינו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,396 מילים ו-1 תגובות
סגירה