1

פרק 2 סעיף ג' של החוקה האמריקאית קובע את חובות הנשיא. הראשונה שבהן מנוסחת כך: הוא ימסור מעת לעת לקונגרס מידע של מצב האיחוד, וימליץ לעיונם על האמצעים שייראו לו הכרחיים ומתאימים. הנשיאים הראשונים מיסדו את מילוי חובה זו במסר שמועבר בתחילת השנה, ומאז הנשיא וודרו וילסון נהוג שמסר זה מועבר בנאום בפני שני בתי הקונגרס. את נאום מצב האומה השני שלו נשא ג'ו ביידן ביום שלישי.

הנשיאים כמעט תמיד מסכמים או פותחים את הנאום בתשובה חדה כי מצב האומה חיובי – "חזק", "נחוש" או ניסוח דומה. כך גם נהג ביידן: הוא סיכם את הנאום במשפט The state of the Union is strong. אבל האמת היא שמצב האומה לא מזהיר כל כך.

הנשיאים כמעט תמיד מסכמים בתשובה חדה כי מצב האומה חיובי. כך גם נהג ביידן: הוא סיכם את הנאום במשפט The state of the Union is strong. אבל האמת היא שמצב האומה לא מזהיר כל כך

גל האומיקרון שכך רק לפני כשבועיים. ההשפעות הכלכליות של הקורונה מתחילות להצטבר, ובראשן האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה ב-7.5% בין ינואר 2021 לינואר 2022, רמתו הגבוהה ביותר מאז 1980, תקופת האינפלציה הגבוהה בסוף כהונתו של ג'ימי קרטר: רוב האמריקאים לא זוכרים אינפלציה כזו בחייהם הבוגרים.

גם בזירה הפוליטית מצבו של ביידן לא שפיר: אחרי מספר הצלחות בתחילת הקדנציה, בראשן חבילת הסיוע לקורונה וחוק מימון תשתיות גדול, יוזמות החקיקה של ביידן – כגון הרחבה של תוכניות הרווחה ויוזמות להתמודדות עם משבר האקלים, שימומנו מהעלאת מסים על העשירים ביותר – הגיעו למבוי סתום, ללא רוב תומך בסנאט.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בבית הלבן (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

הפופולריות של ביידן בשפל – 41% תומכים מול 53% מתנגדים – שני רק לרמות הפופולריות הנמוכות של קודמו, דונלד טראמפ. בנובמבר שעבר, הדמוקרטים הפסידו את מרוץ המושלות בווירג'יניה – מדינה כחולה למדי בשנים האחרונות – ובשלב זה נראה שהם עומדים בפני תבוסה משמעותית בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר הקרוב.

אבל חמור מכל אלה, נראה שמצב האיחוד עצמו לא מזהיר. הגם ששליטתו של טראמפ במפלגה הרפובליקאית לא מוחלטת, לא התרחשה התנערות ממנו או מאירועי הפריצה לבניין הקפיטול ב-6 בינואר שנה שעברה.

נראה שמצב האיחוד עצמו לא מזהיר. הגם ששליטתו של טראמפ במפלגה הרפובליקאית לא מוחלטת, לא התרחשה התנערות ממנו או מאירועי הפריצה לבניין הקפיטול ב-6 בינואר שנה שעברה

הרפובליקאים מסרבים לשתף פעולה עם ועדת החקירה הפרלמנטרית לאירועים. הוועדה מצידה הודיעה השבוע כי יש בידיה הוכחות מספקות לצורך תביעה פלילית נגד טראמפ באשמת ניסיון מכוון לבטל את תוצאות הבחירות. במקביל, וכלקח מבחירות 2020, בתי מחוקקים מדינתיים בשליטה רפובליקאית ברחבי המדינות ממשיכים בשטף החקיקה המצמצמת את יכולת ההצבעה.

2

על רקע כל זה, התגובה המערבית לפלישה הרוסית לאוקראינה מהווה הצלחה דרמטית של מדיניות החוץ של ממשל ביידן. הממשל הכריז מלכתחילה כי ארה"ב לא תתערב צבאית באופן ישיר במלחמה – התערבות כזו נושאת סכנה משמעותית להסלמה מהירה למלחמה גרעינית, וממילא מלחמות עיראק ואפגניסטן כילו את הנכונות הציבורית בארה"ב לצאת למלחמה לעשורים הקרובים.

חיילי צבא ארצות הברית עולים על מטוס בדרכם לפולין, 14 בפברואר 2022

זאת ועוד, כפי שההתמוטטות המהירה של הממשל האפגני עם עזיבת הכוחות האמריקאים, לחימה למען ארץ זרה היא חסרת משמעות אם היא לא נשענת על הלחימה של תושבי המדינה עצמם.

אל מול אילוצים אלה, ממשל ביידן – כמובן, בשילוב עם גבורתם ההרואית של האוקראינים עצמם – הביא לסיכול תוכניתם של הרוסים לסיפוח מהיר של אוקראינה, לפחות בשלב זה.

אל מול האילוצים, ממשל ביידן – כמובן, בשילוב עם גבורתם ההרואית של האוקראינים עצמם – הביא לסיכול תוכניתם של הרוסים לסיפוח מהיר של אוקראינה, לפחות בשלב זה

בשבועות שקדמו למלחמה הממשל סיכל את הניסיונות הרוסיים לסחוט ויתורים מהמערב על חשבון אוקראינה; האזהרות החוזרות ונשנות של המודיעין האמריקאי בדבר הפלישה הקרבה, שהתבררו כמדויקות, העלו את הנושא לתודעה העולמית ומנעו מהרוסים לבצע מחטף שיהפוך את הסיפוח לעובדה מוגמרת עוד לפני שהעולם יבין מה בכלל קורה.

וכמובן, שיאה של הדיפלומטיה האמריקאית היא במערך הסנקציות על רוסיה. הקפאתו של צינור הגז נורדסטרים 2 מרוסיה לגרמניה דרך הים הבלטי; ניתוקם של בנקים רוסיים מ-SWIFT; הקפאת יתרות המט"ח הדולריות של הבנק המרכזי הרוסי; סילוקה של רוסיה מארועי ספורט כמו  מונדיאל 2022; התגייסותו של האיחוד האירופי, כארגון, וכן של גרמניה, לספק נשק לאוקראינה – כל אלה צעדים חסרי תקדים במובן המילולי: הם ננקטו אולי פעם או פעמיים בהיסטוריה.

הפגנת תמיכה באוקראינה מול הבית הלבן בוושינגטון, ארה"ב, 27 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)

המהירות שבה צעדים אלה הוכרזו ומומשו היא רחוקה מלהיות מובנת מאליה; לולא הכינו האמריקאים את הקרקע, רק הדיונים בין המדינות היו מכלים ימים ושבועות. בנוסף על כך חלק מהצעדים דורשים ניסוח משפטי מדוקדק, ומהירות פריסתם מעידה על הכנה מקיפה. השליטה בקצב המאורעות הייתה כזו שביידן הקדים את ההכרזה על הקפאת הנכסים הדולרים של הבנק המרכזי הרוסי בכמה שעות כדי להקדים את פתיחת המסחר בבורסה ולמנוע הברחת נכסים.

לולא הכינו האמריקאים את הקרקע, רק הדיונים בין המדינות היו מכלים ימים ושבועות. בנוסף על כך חלק מהצעדים דורשים ניסוח משפטי מדוקדק, ומהירות פריסתם מעידה על הכנה מקיפה

הנחישות והאחדות המערבית השפיעה גם על מדינות אחרות: סין, שכנראה הייתה בסוד הפלישה וצפתה בהתחלה מהצד, לא ממהרת להתגייס לעזרת הרוסים; ואולי הצעד הסמלי והקיצוני ביותר מבחינה היסטורית הוא הכרזתה של טורקיה על הפעלת אמנת מונטרו וחסימת מצרי הדרדנלים והבוספורוס לספינות מלחמה. קשה להפריז בחשיבות צעד שכזה – ללא נמלי הים השחור, לרוסיה אין נמלים שלא קופאים בחורף, ובשל כך האיום בחסימת המצרים היה אחד הצירים המכוננים של הדיפלומטיה האירופית מאז מלחמות נפוליאון.

לא ברור האם אכן צעדים אלה יצליחו לעצור את הרוסים באוקראינה. אבל מעבר לכך שהם הצעדים החריפים ביותר שהמערב יכול להפעיל מלבד מלחמה ישירה ברוסיה, ושברור שיש להם השפעה קטלנית על הכלכלה הרוסית, הדיפלומטיה של ממשל ביידן סיכלה את המטרה הרחבה יותר של פוטין של סדר עולמי חדש. מלחמת אוקראינה אכן יצרה סדר כזה – אך סדר שבו רוסיה חלשה הרבה יותר מהימים שלפני פברואר 2022, לא חזקה יותר.

פגישת פסגה בין מנהיגי רוסיה וארה"ב בג'נבה, שווייץ. מימין: שר החוץ סרגיי לברוב, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן. 16 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky,)

3

לאור החשיבות של המלחמה הרוסית-אוקראינית, הפופולריות של ממשל ביידן במלחמה והיעדר אופוזיציה אפקטיבית מצד הרפובליקאים – אחרי הכול, התגובה הראשונית של טראמפ לפלישה הייתה שפוטין הוא "גאון" – צפוי היה שהנושא יככב בנאום מצב האומה.

כאן ביידן הפתיע: הגם שהנאום נפתח כמובן במלחמת רוסיה-אוקראינה, הנושא תפס נפח קטן מהצפוי בהמשך הנאום. למעשה, בנאום מצב האומה בשנה שעברה ביידן הזכיר את רוסיה פי-2 יותר פעמים מאשר בנאום השנה.

הגם שהנאום נפתח כמובן במלחמת רוסיה-אוקראינה, הנושא תפס נפח קטן מהצפוי בהמשך הנאום. למעשה, בנאום מצב האומה בשנה שעברה ביידן הזכיר את רוסיה פי-2 יותר פעמים מאשר בנאום השנה

חלקים ניכרים מהנאום הקדיש ביידן לנושאי פנים: חזרה לשגרה בעקבות דעיכת גל האומיקרון, התמודדות עם האינפלציה וכן ניסיון להעביר חלקים מיוזמת החקיקה הגרנדיוזית שלו, שכיוזמה גדולה ואחידה נראית כבר חסרת סיכוי בשלב זה.

ייתכן שמדובר בחוסר גמישות מחשבתית של כותבי הנאום – נאום כזה מתוכנן במשך זמן רב וייתכן שכותבי הנאום התקשו להיפרד מחלקים גדולים עליהם עמלו זמן רב. אבל סביר יותר להניח שביידן יודע כי עם כל הכבוד להצלחות במדיניות חוץ, מה שמעניין את האמריקאים בסוף הוא מדיניות פנים.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נושא את נאום מצב האומה בקונגרס, 1 במרץ 2022 (צילום: Saul Loeb, Pool via AP)

הנסיגה המביכה מסייגון ב-1975, על תמונות האנשים הנתלים ממסוקים, לא מנעה מקרטר, הפציפיסט אף יותר מריצ'רד ניקסון וג'רלד פורד, להיבחר ב1976.

מאידך, הניצחון במלחמת עיראק הראשונה ובמלחמה הקרה, נפילת חומת ברלין וקריסת ברית המועצות – אולי בראש ההצלחות של מדיניות החוץ האמריקאית – לא מנעו מג'ורג' בוש האב להפסיד לביל קלינטון ב-1992, בגלל המיתון והאינפלציה ששררו אז בארה"ב.

אין זה אומר שלהצלחות בזירה רוסית לא תהיינה השלכות גם בפוליטיקה הפנימית. אם אכן רוסיה תמשיך לדשדש במלחמה באוקראינה ולא תצליח להוציא לפועל את תוכניותיה לכבוש את המדינה, תדמיתו של ביידן כמנהיג חזק תתחזק ולתפיסה לגביו תהיה השפעה גם על ההערכה לממשלו בתחומים אחרים.

אם אכן רוסיה תמשיך לדשדש במלחמה באוקראינה ולא תצליח להוציא לפועל את תוכניותיה, תדמיתו של ביידן תתחזק ותהיה לכך השפעה גם על ההערכה לממשלו בתחומים אחרים

אבל אם אכן מהפך כזה יקרה, הוא יהיה עקיף ויותר ארוך טווח, ואין לחפש אותו בתוצאות הסקרים הקרובים.