גם היום צפויים לנחות בישראל כמה מאות עולים ופליטים מאוקראינה שיצטרפו לכמה אלפים שהגיעו בחודש וחצי האחרון, וזו רק ההתחלה. שילוב של המשך הלחימה שם יחד עם משטר דכאני ולחץ כלכלי שהולכים וגוברים ברוסיה, מחייבים את ישראל להיערך לגל עלייה משמעותי תחת לחץ, כזה שלא נראה כאן בעשור האחרון.

נכון ליום שני, בארגון "נתיב" עדכנו כי מתחילת הלחימה ב-24 בפברואר הונפקו 1,650 אשרות עלייה ו-170 אנשים סורבו. ברשות האוכלוסין מעדכנים שבאותה תקופה הגיעו לישראל בסך הכל 3,456 בעלי דרכונים אוקראינים מהם סורבה כניסה ל-151.

יהדות אוקראינה מונה כ-200 אלף בני אדם ורוסיה כ-600 אלף. השילוב של מלחמה באוקראינה עם משטר דכאני ולחץ כלכלי ברוסיה, עשויים להביא לכאן עשרות אלפים

יהדות אוקראינה מונה כ-200 אלף איש ורוסיה כ-600 אלף. במשרד הקליטה לא נוקבים בהערכה לגבי כמות העולים שעשויים להגיע בתקופה הקרובה אך נערכים לקליטה של עשרות אלפים.

לשם השוואה, בחמש השנים שהסתיימו ב-2021 הגיעו מרוסיה 48,700 עולים, מהם 7,707 בשנה הקודמת לבדה. באותה תקופה הגיעו מאוקראינה 26,290 עולים, מהם 3,107 בשנה האחרונה.

יהודים שנמלטו מלחימה באוקראינה נוחתים בנתב"ג, 6 במרץ 2022 (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)

עליית בזק

"זו עליית בזק שלא מתוכננת מראש. רובם בורחים בבת אחת למקום אחר ומשם עושים את דרכם לישראל ככה שאין לנו רשימה של הצפויים להגיע", אומר גורם במשרד הקליטה.

הממשלה החליטה להכיר בעולים מאוקראינה כמי שנמלטו מאזורי קרבות וחירום, והמשמעות היא שכל עולה ייקבל מענק חד פעמי של 6,000 שקל, מעבר לסל הקליטה הרגיל. לזוג, הסכום עולה ל-11 אלף שקל ולמשפחה עם יותר מילד אחד 15 אלף שקל.

בממשלה הוחלט להכיר בעולים מאוקראינה כמי שנמלטו מאזורי קרבות וחירום, והמשמעות היא שכל עולה יקבל מענק חד פעמי של 6,000 שקל, מעבר לסל הקליטה

במקביל, הוקצו 12 אלף חדרים בבתי מלון, אכסניות ובתי הארחה לקליטת העולים ויועדו למטרה זו גם 200 חדרים ב-90 דירות במקבצי דיור. ההקצאה החדשה כוללת כ-2,500 חדרים בצפון, 6,000 במרכז והשאר בדרום.

במשרד נערכים למבצע שיהיה דומה לגלי העלייה של שנות ה-90, מבחינת העוצמה, הכמויות והמשאבים הנדרשים. "כל העובדים משועבדים לזה כרגע", אומרים שם, ומוסיפים כי הוקם חמ"ל בשדה התעופה שאותו מנהלת השרה פנינה תמנו שטה, כדי להגיע מוכנים למצב של זרם בלתי פוסק של זכאי חוק השבות שיגיעו לנתב"ג.

"מחכים להם בשדה התעופה, מקבלים את פניהם המבוהלות ורואים את העיניים הכואבות של הילדים. המספרים נעים בתוך שעות וכולנו ממוקדים רק בזה, יש כאן אירוע מסדר גודל אחר. אלה אנשים שנמלטים והגיעו כמעט בלי כלום. לא עוסקים בלא יהודים אלא רק במי שעברו את המסננת של ארגון נתיב שהם הסמכות בנושא של יהדות אוקראינה", מוסיף אותו גורם ממשרד הקליטה.

יהודים שנמלטו מהלחימה באוקראינה נוחתים בנתב"ג, 6 במרץ 2022 (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)

"לא נעצור אותם בגבול"

ואכן, הארגון שאמון על בדיקה ראשונית של זכאות לעלייה מאוקראינה הוא "נתיב", שנציגיו פרוסים כיום בהונגריה, רומניה, פולין ומולדובה וכן בנתב"ג. מי שמביאים את האנשים לגבולות הם אנשי הקהילות בשיתוף חב"ד או הג'וינט ואת האוטובוסים מממנים הקרן לידידות והסוכנות, כאשר כל הסעה עולה כעשרת אלפים דולר.

נטע בריסקין-פלג (צילום: באדיבות המצולמת)

לאחר מכן העולים הפוטנציאליים מובאים לבתי מלון ולבדיקת זכאות שמתבצעת על ידי אנשי נתיב.

"מי שזכאי מונפקת לו אשרת עלייה, מעלים אותו על מטוס של הסוכנות כמו השלושה שהגיעו ביום ראשון והיום ומחר ייצאו לשם עוד ועוד", אומרת נטע בריסקין-פלג, שעומדת בראש "נתיב" והשתתפה בקבינט הקליטה שנערך שלשום.

"הזרם מהגבול גדול יותר מהיכולת לקלוט לכן אנחנו עושים תהליך מזורז: חלק מקבלים זכאות ואשרה וחלק ייבדקו ויתושאלו ב-90% במה שנקרא gp or no go, כמו הורים לילדים בתכניות נעלה וכו', כאשר המשך הטיפול יהיה כאן כדי לא לעצור אותם בגבול, כי בתי המלון שם יכולים לקלוט רק כמה מאות אנשים אבל מגיעים כל הזמן עוד ועוד.

"הזרם מהגבול גדול מהיכולת לקלוט לכן עושים תהליך מזורז: חלק מקבלים זכאות ואשרה וחלק ייבדקו ויתושאלו ב-90% במה שנקרא gp or no go, כאשר המשך הטיפול יהיה כאן"

"אנחנו שומרי סף ובודקים כמו שצריך. מי שיימצא לא זכאי בארץ אולי לא ייגרשו אותו ויעבור למכסת פליטים – אם היא תיקבע – לא יזרקו אותו, אבל אתה לא יכול לתת זכאות לעלייה סתם כך. אנחנו מתבססים על מסמכים ויודעים לעשות קישורים בין בני משפחה שהצהירו על קרובים ברוסיה ואוקראינה, יש רשומות", היא מוסיפה.

עולים חדשים שנלמטו מהקרבות באוקראינה, 6 במרץ 2022 (צילום: Hadas Parush/POOL***POOL)

לדברי בריסקין-פלג, מה שקורה עכשיו שונה מתהליכי הקליטה שהיו בעבר הקרוב והרחוק:

"מעולם לא קלטנו עלייה מתוך מלחמה בהיקפים כאלה. בשנות ה-90 זה התנהל בשקט בשגרירויות קלטו מילון עולים בארבע שנים בעוד שהיום זה תחת אש והעומס על המערכות אדיר. באירופה יש לנו עשרה קונסולים וברוסיה עשרה וכרגע אנחנו מגייסים עוד קונסולים ותיקים למילואים כי עבודה קונסולרית של חוק השבות זה מומחיות מיוחדת שאי אפשר לרכוש מהר".

יגיעו בלי כלום

בתהליך הקליטה של מי שיגיעו לכאן אפשר להימנע מטעויות העבר במה שנוגע לדיור, השמה בעבודה ולימוד השפה.

"יגיעו אנשים בלי כלום, כאלה שלא יכלו להוציא כסף ובאו עם מה שהיה עליהם. לצערי, כמו בעליית שנות ה-90 שוב נראה מהנדסים ורופאים שעובדים בניקיון כי אין להם זמן ללמוד עברית וצריכים את הכסף עכשיו", אומרת אלקס ריף, מייסדת לובי המיליון, שמקדמת זכויות של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית בישראל.

"בתהליך רגיל של עלייה אתה לא מגיע בלי כלום, כמו למשל 'עולי פוטין', אלה שהגיעו בעשור האחרון והם יחסית מבוססים. זו היתה עלייה בורגנית, לא מעמד הפועלים. אם יבואו עכשיו בין 50 ל-100 יצטרכו לבנות להם פרוייקטי דיור מיוחדים וכך שוב ייווצרו שכונות של עולים בפריפריה כי הם לא יוכלו להישאר בגוש דן, אז נראה ערים עניות של עולים.

"הממשלה תהיה חייבת להפעיל תכנית חירום לאלה שלא יודעים עברית וחייבים להיכנס לשוק העבודה. לעולים שיגיעו אין זמן לאולפן של שנה שלמה. הם ייכנסו לעבודה וילמדו on-the-go ובפועל מה שיקרה זה שיכולים לעבור 30 שנה והעברית שלהם תישאר מאוד בסיסית.

"העולים ייכנסו לעבודה וילמדו on-the-go ובפועל מה שיקרה זה שיכולים לעבור 30 שנה והעברית שלהם תישאר בסיסית. צריך ליזום אולפנים דיגיטליים והקלטות של שיעורים"

"לכן צריך ליזום אולפנים דיגיטליים והקלטות של שיעורים, חייבים למצוא דרכים ללימוד עברית כדי שלא נחזור על האסון הזה. צריך למצוא דרכים להשמה של עובדים במקצועות שלהם ושיוכלו ללמוד תוך כדי".

אלקס ריף (צילום: באדיבות המצולמת)

ריף עצמה הגיעה לישראל בתחילת שנות ה-90 כילדה מאוקראינה ומציינת היבט נוסף שייחד את גל העלייה הקרוב:

"בניגוד לעליית שנות ה-90 שאמנם הגיעה מ-15 מדינות אבל כאלה שאין הבדל אינהרנטי בין רוסי לאוקראינים למשל. עכשיו יגיעו שני עמים שנמצאים במלחמה.

"אני לא חושבת שלרוסים תהיה איבה כלפי אוקראינים אבל לאוקראינים יכולה להיות איבה לרוסיה, אפילו במובן של השפה הרוסית. הרי מבחינתם זו שפת הכובש ועכשיו מבחינתנו בישראל זו השפה של כל 1.2 מיליון העולים".

"לאוקראינים יכולה להיות איבה לרוסיה, אפילו במובן של השפה הרוסית. הרי מבחינתם זו שפת הכובש ועכשיו מבחינתנו בישראל זו השפה של כל 1.2 מיליון העולים"

ביחס לשאלה האם ישראל צריכה לקלוט גם כאלה שאינם יהודים, ריף חושבת שצריך לקחת בחשבון שלרוב המגיעים לכאן קרוב לוודאי שתהיה זיקה לישראלים.

"מתוך כ-2,000 שנחתו כאן עד עכשיו רק עשרה אחוז זכאי חוק השבות ממש והרבה מאוד מגיעים ממשפחות של ישראלים לגמרי מקירבה ראשונה. אלה לא פליטים בלי קשר לישראל ויהדות.

"יש מקרים של גברים שנותרו שם וזכאים לעלות בעוד שהאשה והילדים לא, אבל ברור שברגע שהבעל יעלה גם הם יהיו זכאים. כמו כן, במצב רגיל היו שולחים מסמכים ליהדות אוקראינה כדי להביא מסמכים והרבנות צריכה להיערך מחדש כי כל זה לא קיים כרגע".

ראש הממשלה נפתלי בנט עם יהודים שנמלטו מהלחימה באוקראינה, 6 במרץ 2022 (צילום: HADAS PARUSH/POOL)