ארגוני סחר ישראלים ופלסטינים יקבלו מיליוני דולרים בכספי סיוע מארצות הברית, לטובת מיזמים עסקיים פרטיים של פלסטינים וישראלים, במסגרת פרויקט אמריקאי חדש לעידוד סחר הדדי בין הצדדים. כך הודיע ארגון הסיוע USAID.

אולם זהותם של הארגונים והחברות המסחריות שיקבלו את הסיוע תישאר חסויה, לפחות בשלב הראשון.

ממשל ביידן חידש את הסיוע של USAID לפלסטינים באפריל שנה שעברה, אחרי שהנשיא הקודם דולנד טראמפ הקפיא את כספי הסיוע במהלך כהונתו.

כעת מקצה הממשל האמריקאי הקצה מיליוני דולרים, מתוך קרן ה-USAID העומדת על 250 מיליון דולר, לטובת מיזמים עסקיים פרטיים של פלסטינים וישראלים. המדובר בשלב הראשון בסכומים קטנים יחסית, אולם מבחינת האמריקאים המטרה היא להניע שינוי.

כעת מקצה הממשל האמריקאי הקצה מיליוני דולרים, מתוך קרן ה-USAID העומדת על 250 מיליון דולר, לטובת מיזמים עסקיים פרטיים של פלסטינים וישראלים

איזבל קולמן, סגנית מנהלת USAID לתכנון ומדיניות, הודיעה על שני פרויקטים של מענקים חדשים שיוענקו מתוך הקרן המכונה MEPPA. קולמן מבקרת בירושלים ונפגשה היום עם מספר כתבים ישראלים ופלסטינים.

איזבל קולמן, סגנית מנהלת USAID לתכנון ומדיניות, בירושלים, 8 במרץ 2022 (צילום: טל שניידר)

פרויקט המענק הראשון, בסך 3.3 מיליון דולר למשך ארבע שנים, יקצה כספי תמיכה והכשרה לנשות עסקים. הפרויקט יתמקד בתוכניות מנטורינג, מימון ראשוני (seed) לפתיחת מיזמים והכשרות מגוונות לנשות העסקים.

פרויקט המענק השני, בסך 2.2 מיליון דולר למשך שלוש שנים, יתמוך בעסקים קטנים עד בינוניים, פלסטינים וישראלים, המעוניינים לפעול בשיתופי פעולה חוצי מעברים. כדי לממש את פרויקט המענק השני לעסקים פרטיים, קרן ה-MEPPA תפעל באמצעות שני ארגוני סחר המאגדים עסקים שונים – ארגון סחר פלסטיני וארגון סחר ישראלי.

במפגש עם עיתונאיות ישראליות ופלסטיניות בירושלים, קולמן נשאלה לזהות ארגוני הסחר, הישראלי והפלסטיני שנבחרו להשיק את הפרויקט וכן באיזה מגזר עסקי יתמקד הפרויקט. "המענקים יהיו פתוחים לכל סוגי העסקים. כל מי שירצה להשתתף, יוכל", השיבה.

"יהיו חברות שיהיו פתוחות יותר בארגוני הסחר. ארגוני הסחר יניחו את התשתית לפעילות. אנחנו לא מכריזים על שמות ארגוני הסחר היום. אנחנו נותנים להם מעט מרווח וזמן להרגיש נוח עם המהלך, וזה חלק מהתהליך".

"ארגוני הסחר יניחו את התשתית לפעילות. אנחנו לא מכריזים על שמות ארגוני הסחר היום. אנחנו נותנים להם מעט מרווח וזמן להרגיש נוח עם המהלך, וזה חלק מהתהליך"

עוד נשאלה קולמן כיצד הממשל האמריקאי מתכוון להתקדם עם פרויקטים מהסוג הזה, כאשר אין מצדם התקדמות כלשהי בשאלה הפוליטית ופתרון הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים.

ג'ו ביידן ומחמוד עבאס בעת ביקורו של סגן הנשיא אז ברמאללה, 9 במרץ 2016 (צילום: Debbie Hill/ POOL via AP)

קולמן השיבה: "ממשל ביידן רוצה את פתרון שתי המדינות. אנחנו תמיד מוטרדים מנושאי זכויות אדם. זה לא שיש כאן פתרון חד וחלק, ואנחנו מכירים בכך שיש צורך בפתרון פוליטי. אבל בינתיים אנחנו עושים מה שאפשר כדי להשקיע בקידום השלום, וחלק מזה הוא יחסי מסחר".

מטרת שני הפרויקטים של מענקי התמיכה היא לייצר קשרים עסקיים ויזמות במה שהאמריקאים מכנים "אנשים-לאנשים" (People to People) כאמצעי כלכלי ליצירת קשרים ובניית אמון בין ישראלים לפלסטינים.

מטרת שני הפרויקטים של מענקי התמיכה היא לייצר קשרים עסקיים ויזמות במה שהאמריקאים מכנים "אנשים-לאנשים" (People to People) כאמצעי כלכלי ליצירת קשרים ואמון בין ישראלים לפלסטינים

מטרת קרן ה-MEPPA (הקרויה על שם חברת הקונגרס לשעבר, היהודייה הדמוקרטית מניו יורק ניטה לוואי)  הנה "קרב ולהכשיר עסקים ישראלים ופלסטינים לבנות שותפויות עסקיות ולקדם יעדים כלכליים".

קרן ה-MEPPA עברה בחוק בקונגרס בדצמבר 2020. לפי החוק, הקצאות כספי הקרן נעשות על פי המלצות חבר יועצים שבראשו עומד ג'ורג' סאלם, עורך דין פלסטיני אמריקאי, אשר שירת בתפקידי מפתח בממשלי רייגן ובוש, וכיועץ מדיניות חוץ בקמפיין לנשיאות של מיט רומני. בנוסף לסאלם, חבר היועצים כולל מומחים נוספים, המגיעים מכל הצדדים של המפה הפוליטית בארה"ב.

שקי קמח שנתרמו על ידי USAID בג'נין, יוני 2008 (צילום: AP Photo/Mohammed Ballas)

הקרן הוקמה כדי לטפח דו-קיום בין העמים ולשמר את המטרה של פתרון שתי המדינות. שגריר ארה"ב בישראל תום ניידס התלהב מאוד מהיישום של הקרן, והאפשרות להקצות כספי משלם מיסים אמריקאיים לעסקים מקומיים כדי שאלה יקדמו את בניית האמון באזור.

מעבר לקרן בסך 250 מיליון דולר, ממשל ביידן הקצה גם כספי סיוע דרך קרן תמיכה כלכלית (הקרויה ESF), והיא מעמידה סך של 75 מיליון דולר מדי שנה לתוכניות סיוע מזון, בית חולים במזרח ירושלים, פרויקטים של בריאות וסניטציה, וכספים לעמותות.

סכומים אלה אינם מורשים לעבור לרשויות פלסטיניות מקומיות ולפרויקטים של תשתיות בשל חשש שהכסף יתגלגל בסופו של דבר לידי משפחות של פלסטינים שביצעו עבירות טרור, וזאת בניגוד לחוק "טיילור" (The Taylor Force Act).