דמיינו משפחה לא עשירה במיוחד, אבל כזו שמתקיימת ומתפרנסת בכבוד. היא אפילו מצליחה לחסוך ולהשאיר בצד כמות כסף יפה בכספת כהכנה לימים רעים. ואכן הימים הרעים הגיעו. המשפחה מבקשת להוציא את הכסף מהכספת אבל אז מתברר לה שהרשויות החליטו, דווקא בנקודת הזמן שלשמה חסכה את מיטב כספה, לנעול את הכספת מבלי שתהיה אפשרות לפתוח אותה.
עכשיו תחליפו את המשפחה במדינה בשם רוסיה. את הכסף בכספת תחליפו במילה "רזרבה", את הרשויות תחליפו בארצות הברית – ותבינו מה עובר על הרוסים בימים אלה.
אז נכון, המציאות הפוליטית והכלכלית הרבה יותר מורכבת ומסובכת מהסיפור הדמיוני על אותה משפחה, אבל אי אפשר להתעלם מהשאלה שמתעוררת בעקבות ההקפאה הדרמטית בשבוע שעבר של נכסי הבנק המרכזי הרוסי בחו"ל על ידי מדינות המערב:
איזו סיבה תהיה למדינה כלשהי לבנות על יתרות מטבע החוץ שלה מעתה והלאה, אם העולם מבין עכשיו שלא יהיה אפשרי להשתמש ביתרות הללו ברגע האמת? ובאופן רחב יותר, האם התגובה המערבית חסרת התקדים לרוסיה לא מסכנת בעצם את הדולר כמטבע הרזרבה העולמי?
איזו סיבה תהיה למדינה כלשהי לבנות על יתרות מטבע החוץ שלה מעתה והלאה, אם העולם מבין עכשיו שלא יהיה אפשרי להשתמש ביתרות הללו ברגע האמת?
אם רוסיה התכוננה להוצאתה החלקית (וכרגע חסרת השפעה כלכלית רבה) מ-SWIFT, החרם על יתרות המט"ח של הבנק המרכזי שלה כבר תפס אותה מופתעת. היא אמנם דיללה את תלותה בדולר בשנים האחרונות, ועדיין המהלך תפס אותה לא מוכנה.
זו הפעם הראשונה שסנקציה כה משמעותית על הדולר הופעלה נגד מדינה מכלכלות ה-G20, מה שיוצר תקדים ברור לאופן שבו המערב יכול להגיב לכל אומה אחרת שתלך בעקבות רוסיה. מדובר במהלך שסין ודאי מביטה בו בדאגה בזמן שהיא זוממת על השלטון בטייוואן.
המשמעות של המהלך המערבי הוא שיתוק של כמחצית ממטבע החוץ ועתודות הזהב של הבנק המרכזי הרוסי בשווי 630 מיליארד דולר דווקא בנקודה שלשמה נאגרו. בכך, המערב מערער את יכולתה של מוסקבה להגן על ערך הרובל על ידי התערבות בשוק המט"ח. מאז, כצפוי, הרובל התרסק בעשרות אחוזים.
המשמעות של המהלך המערבי הוא שיתוק של כמחצית ממטבע החוץ ועתודות הזהב של הבנק המרכזי הרוסי בשווי 630 מיליארד דולר דווקא בנקודה שלשמה נאגרו
המהלך גם מונע מהבנק המרכזי של רוסיה להזרים מט"ח לבנקים שהוטלו עליהם סנקציות. למעשה, המטרה העיקרית של המערב היא לעורר מצב של "ריצה אל הבנק" – מצב בו כמות גדולה של לקוחות מנסה למשוך את הכסף בבת אחת מהבנקים (במקרה זה כספי מט"ח) מה שעלול לסכן את המערכת הפיננסית.
הבנק המרכזי הרוסי נאלץ בעקבות הסנקציות להגביל השבוע את משיכת המט"ח בארצו למקסימום 10,000 דולר במזומן.
בעוד שהדבר מהווה בטווח הקצר מכה אדירה לכלכלת רוסיה, הוא עלול להיות חרב פיפיות לאמריקאים והמערב (שתלויים בדולר והאירו החזקים) בטווח הארוך. מצב כזה עשוי לעורר חשיבה מחודשת אצל מנהלי הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, במיוחד בצד שאינו משתייך לברית המערבית, לגבי ניהול רזרבות המט"ח שברשותן.
מדובר בחבית חומר נפץ ענקית, שכן כלל רזרבות המט"ח של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם הגיע לשיא של 12.83 טריליון דולר בסוף השנה שעברה – עלייה של 11 טריליון דולר במהלך עשרים השנים האחרונות.
מדובר בחבית חומר נפץ ענקית, שכן כלל רזרבות המט"ח של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם הגיע לשיא של 12.83 טריליון דולר בסוף השנה שעברה – עלייה של 11 טריליון דולר במהלך עשרים השנים האחרונות
הכסף הזה מוחזק בעיקר בשטרות ובאג"ח של ממשלת ארה"ב ואירופה – כשהדולר האמריקאי עדיין מהווה כמעט 60% מזה והאירו כ-20%. כרבע מכלל הרזרבות האלו מוחזק על ידי סין.
כעת, כשמדינות כמו סין ורוסיה יודעות שבשעת מבחן הדולרים שברשותן עלולים להפוך לחסרי שימוש, יישארו בידן כמה אופציות. הראשונה היא להקשיח את התנאים להלוואות במט"ח או את השימוש במט"ח במדינתן כדי להגן על המערכת הפיננסית שלהן מפני שיבושים הקשורים בשער החליפין.
אופציה שנייה היא לעגן מחדש את המטבעות שלהן לנכסים שפחות רגישים להשפעה מממשלות ארה"ב או אירופה. המשמעות של מהלך כזה היא דרישה יורדת לדולר בעולם ועלייה בביקוש למטבעות אחרים. המהלך הזה יכול להיות דרמטי בכל הקשור לשליטת הדולר והתלות של העולם בו.
ובכל זאת מדובר במהלך מורכב ולא פשוט בכלל. אותן מדינות שיבקשו להשתחרר מהתלות בדולר יצטרכו למצוא אלטרנטיבה אחרת מתוך מאגר נכסים פוטנציאלי עולמי די מוגבל ולא תמיד אטרקטיבי. וגם אז זה יהיה בדרך כלל מול מטבע או נכס פיננסי שנמצא באחריות של מדינה זרה אחרת.
אלטרנטיבה נוספת היא שמירת רזרבות על ידי נכס שלא נשלט על ידי אף מדינה. בהנחה די צפויה, שמדינות לא יאמצו את הביטקוין הלא-יציב או כל מטבע מסוגו, נכס אפשרי במקרה זה הוא הזהב ששבר השבוע את שיא מחירו היסטורי.
למרות זאת, גם אם נניח בתרחיש דמיוני שמדינה תבנה את כל הרזרבה שלה רק על זהב, היא תהיה רחוקה מלהיות חופשייה מהשפעת האמריקאים.
ארצות הברית היא זו שמחזיקה ברזרבות הזהב הגדולות בעולם, בפער מול כל מדינה אחרת. ככזו, באפשרותה לבצע מניפולציות על מחירו בשוק ובכך גם לקבוע את ערך הרזרבות במדינות שתלויות בזהב.
ארצות הברית היא זו שמחזיקה ברזרבות הזהב הגדולות בעולם, בפער מול כל מדינה אחרת. ככזו, באפשרותה לבצע מניפולציות על מחירו בשוק ובכך גם לקבוע את ערך הרזרבות במדינות שתלויות בזהב
אפשרות אחרת שעומדת בפני ארה"ב היא להקפיא נכסים בזהב של מדינות כפי שקרה בשנה שעברה, במהלכה ממשל ביידן החרים את הזהב של אפגניסטן המוחזק בפד של ניו יורק וזאת כדי למנוע גישה אליו על ידי הטליבאן.
בשורה התחתונה: אנחנו נכנסים אל תוך תקופה מורכבת שבה מדינות עשויות לחשב מסלול מחדש לגבי הרכב הרזרבות שלהן – בעיקר מדינות שמנווטות את דרכן בצד הלא-מערבי של המפה. בטווח הקצר, הניווט עבורן יהיה מסובך מאד. בטווח הארוך, הוא עלול לסבך את כל העולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו