טורקיה משדרגת את כוחה בזירה המקומית והעולמית
בזמן שהנשיא יצחק הרצוג צעד לצד הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן באנקרה, נפגשו שרי החוץ של רוסיה, אוקראינה וטורקיה בעיר הקיט הטורקית אנטליה.
רק לפני כמה שנים ניצבה טורקיה בודדה לגמרי בזירה המזרח תיכונית. המעצמה האזורית נזקקה למשבר כלכלי חסר תקדים ולמגפה עולמית על מנת לחשב מסלול מחדש. הסולחה עם ישראל התרחשה בהמשך לשיפור ביחסים עם איחוד האמירויות, ערב הסעודית ומצרים.
ניסיון התיווך של ארדואן מול רוסיה ואוקראינה הגיע על רקע של יחסים טובים עם שני הצדדים ומדיניות עצמאית למדי של ארדואן שמספק לאוקראינה את המל"טים המתקדמים שלו וחוסם את מצרי בוספורוס והדרדנלים לספינות קרב רוסיות, אך אינו מצטרף לסנקציות מערביות ולוטש עיניים למיליוני תיירים רוסיים שמעתה יצטרכו לבחור בין ביקור באנטליה לנופש בפיונגיאנג.
בשני המהלכים הדיפלומטיים האחרונים, ארדואן נחוש להשיג שתי מטרות: לחזר אחרי ישראל וכך לשפר את יחסיו עם ארה"ב, ושוב למצב את ארצו בתור מעצמה אזורית שמסוגלת גם לתווך בין רוסיה לאוקראינה בעת המלחמה.
לא כל הסוגיות עדיין פתורות בין ישראל לטורקיה. בדבריו של הרצוג ניתן היה לשמוע את ההסתייגות מפני התיאור האופטימי מדי של היחסים מפיו של ארדואן. "נמדוד את היחסים לפי המעשים", אמר הנשיא הישראלי והתכוון כמובן לסיוע שמעניקה טורקיה לחמאס ולהתערבות שלה בירושלים, בעזה ובמקומות רגישים אחרים.
ובכל זאת, הדלת – שהייתה נעולה שנים רבות – נפתחה קצת. עבור ארדואן – שמצד אחד שומר על הבייס האסלאמיסטי שלו בבית ומצד שני מנסה לפתוח ערוץ יחסים טוב יותר עם ארה"ב – זה כבר מספיק. ואם יהיה עוד, זה אפילו ייחשב לאקסטרה. באנקרה גם רומזים למערב שגם היא יכולה לשמש כמתווך בלתי תלוי בין הצדדים, להבדיל מארצות המערב.
האם הדרך של ארדואן אל לב המערב והחיבור המחודש שלו לנאט"ו – דבר שבמערב ודאי מעוניינים בו מאוד – עובר דרך ירושלים, מוסקבה וקייב? בסדר העולמי המשתנה במהירות פנומנלית, לטורקיה יש סיכוי לא מבוטל להחזיר את הגלגל לאחור ושוב למצב את עצמה בתור מדינה שחיונית מאוד למערב.
אלפי תיירים רוסים ואוקראינים תקועים במצרים
כשהנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הורה לצבאו לפלוש לאוקראינה, תיירים רוסים ואוקראינים רבים בילו את זמנם בנעימים בחוץ לארצם והאמינו שהמלחמה היא סיוט רחוק ובלתי אפשרי. כ-56,000 מהם היו באותה בעת בחופשת חורף באתרי נופש במצרים, בעיקר בהורגאדה ובשארם א-שייח'.
כשפרצה המלחמה, האוקראינים גילו שהם כבר לא יכולים לחזור כלל, בעוד תיירים רוסים הופתעו לגלות שחברות זרות רבות ביטלו את טיסותיהן לארצם וגם רוסיה עצמה סגרה את המרחב האווירי בדרום המדינה וביטלה את כל הטיסות לשם עד 20 במרץ לפחות.
כרגע התיירים הלכודים שוכנו במלונות המצריים, ללא עלות. מצרים מנהלת מגעים עם רוסיה ועם אוקראינה להחזרתם או הוצאתם מהמדינה, אך עד רגע זה אין פתרון ברקע.
התיירים הלכודים שוכנו במלונות המצריים, ללא עלות. מצרים מנהלת מגעים עם רוסיה ועם אוקראינה להחזרתם או הוצאתם מהמדינה, אך עד רגע זה אין פתרון ברקע
ממשלת מצרים ממשיכה – כמו רוב הממשלות במזרח התיכון – לשמור על זכות השתיקה בכל מה שנוגע למלחמה באוקראינה ולתוקפנות הרוסית. רק לאחרונה בוטל איסור על טיסות מרוסיה לשארם א-שייח' ולהורגאדה, והמצרים קיוו לעשות קופה יפה בעונת התיירות הנוכחית ולפצות על ההפסדים מתקופת הקורונה.
גם מיליוני תיירים אוקראינים היו פוקדים את חופי הים האדום מדי שנה, וכעת ברור שבעוד שבארצם של האחרונים משתוללת מלחמה התיירות מאוקראינה נותרה בגדר חלום רחוק.
המטוסים ממוסקבה וסנט פטרסבורג דווקא מסוגלים להמשיך לטוס למצרים, שלא סגרה את שעריה בפניה התעופה הרוסית, אך כאן יש קושי אחר: מטוסים רוסיים מסתכנים בעיקול בנמלי תעופה בינלאומיים וחברות זרות יתקשו לארגן ביטוח לטיסות לרוסיה.
בינתיים במצרים מאמינים כי עונת התיירות הנוכחית כבר אבודה מבחינתם, אך ייתכן שעד לעונה הבאה כבר יימצא פתרון כלשהו, ובכל אופן יש הבנה שחייבים למשוך למצרים תיירים ממדינות אחרות.
האם הנפט מהמפרץ יציל את העולם ממשבר אנרגיה?
השבוע הזה התחיל מחיזור עיקש של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אחר שני מנהיגים מזרח תיכונים לא מרוצים – יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ויורש העצר האמירתי, השייח' מוחמד בן זאיד.
ביידן – שרק לפני זמן קצר סירב לפגוש את השניים בבית הלבן ולא הסתיר את הביקורת שלו נגד המדיניות שלהם בתחום זכויות אדם – היה חייב לתפוס את שניים הללו לשיחה. הנשיא האמריקאי אמנם בחר להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, אך האינפלציה בארה"ב אף היא הגיעה לרמות היסטוריות.
הנפט כרגע הגיע לרמת מחיר של 120 דולר לחבית וצפוי לתפס עד לשיא של כ-150 דולר לחבית. תעריף הבנזין הממוצע בארצות הברית פרץ את רמות המיתון של 2008 והגיע ל-4.17 דולר לגלון. הביקורת על ביידן מאויביו במחנה הרפובליקני הפכה לארסית.
מי שיכול להציל את ביידן הם מנהיגי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות שמסוגלים להגדיל את תפוקות הנפט ולאזן את המחיר של "הזהב השחור". ארה"ב אולי חשבה שברחה ממלכוד הנפט המזרח תיכוני, אך מתברר שבעולם הגלובלי אי אפשר ולא ניתן לברוח רחוק מדי.
על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", בן סלמאן ובן זאיד התעלמו מביידן ודחו את ההזמנה לשוחח עמו, אך החרם לא החזיק זמן רב. בסופו של דבר, הנשיא האמריקאי והשליט האמירתי שוחחו ביניהם, וסוכם שאיחוד האמירויות תגדיל את תפוקת הנפט על מנת לסייע לארה"ב ולאירופה.
בתוך כך, המדינות הערביות ביקשו להעביר לנשיא ארה"ב מסר ברור ותקיף: אל תחשוב שהמזרח התיכון כבר לא רלוונטי, גם אם לך יש נפט שפוטר את ארצך מהתלות בנו.
בתוך כך, המדינות הערביות ביקשו להעביר לנשיא ארה"ב מסר ברור ותקיף: אל תחשוב שהמזרח התיכון כבר לא רלוונטי, גם אם לך יש נפט שפוטר את ארצך מהתלות בנו
בקרוב יגיעו גם הדרישות המפורשות בעניין ההכרה בחו'תים בתימן כארגון טרור, לחץ על איראן והגנה על בנות ברית של ארצות הברית שחוששות כעת גם מאיראן, וגם מרוסיה האלימה והזועמת.
היום הזה בתולדות מזרח התיכון: הכרזת ממלכת סוריה הערבית
גם לפני 100 שנים, מנהיגים של מדינות שניסו להתנתק מאימפריות ולהכריז על עצמאות גילו שיש מי שינסה לעצור אותם ולמנוע מתוכניות שלהם להתגשם.
ב-8 במרץ 1920 הוכרזה הממלכה הערבית של סוריה בדמשק, המדינה הערבית הראשונה בהיסטוריה המודרנית. בראשה עמד המלך פייסל הראשון לבית האשם.
אך להופעתה של סוריה עצמאית בזירה המזרח תיכונית התנגדה צרפת, שלטשה עין לשטחים הללו. ניגוד העניינים הסתיים עם פלישת הכוחות הצרפתיים בדמשק וביטול הממלכה. פייסל התבקש לעזוב את סוריה, שהפכה למנדט צרפתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם