שבועיים חלפו מאז רוסיה פלשה לאוקראינה וצוותי המשא ומתן מכל הצדדים עובדים ללא לאות על מנת למצוא פתרון דיפלומטי לסיום שפיכות הדמים. אחרי שבועיים כבר אין הרבה סודות או "הפתעות" ושני הצדדים כבר מבינים אילו פשרות אפשריות קיימות על השולחן. אז למה פוטין לא מסכים לאחת הפשרות ומסיים כבר עכשיו את הוספת הסנקציות המכבידות והמלחמה?

כי חסרה לו תמונת ניצחון.

כבר אין הרבה הפתעות ושני הצדדים כבר מבינים אילו פשרות אפשריות קיימות על השולחן. אז למה פוטין לא מסכים לאחת מהן ומסיים כבר את הסנקציות המכבידות והמלחמה? כי חסרה לו תמונת ניצחון

ממש כמו במערכות האחרונות עם עזה, בהן דובר רבות על הרצון של חמאס והג'יהאד להשיג "תמונת ניצחון", המצב לא שונה גם כשמדובר במעצמה כמו רוסיה.

אבל בינתיים תמונות הניצחון עד עכשיו שייכות רובן ככולן לאוקראינה, שחלקן נכנסו לפנתיאון: הסרטונים של זלנסקי מימי ראשית המלחמה שהפכו אייקונים כמו נאומיו של צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה, "ספינת מלחמה רוסית – לכי לה***ין" של החיילים האוקראינים על אי הנחשים, וכמובן כל אותם טרקטורים שגוררים טנקים רוסיים ברחבי אוקראינה.

Here's a video of a Ukraine tractor hauling away a captured Russian Tor-M2 missile system. ???? pic.twitter.com/lbOTSJBiAH

— Sgt Rock ???????? (@ItsSgtRock) March 6, 2022

גם הרוסים בנו על תמונה כזאת. הם היו בטוחים שבמסגרת שלושת הימים הראשונים הם ישיגו את ראשו של זלנסקי (או לפחות יאסרו אותו) ויניפו את דגלי רוסיה על בנייני הממשלה בקייב.
אבל זה לא קורה.

ההתנגדות הפטריוטית של האוקראינים הפתיעה את הרוסים ובינתיים מונעת מהם להשיג ניצחון תודעתי. הרי מה הטעם להניף דגל רוסי על בניין ציבורי באוקראינה כשהציבור סולד ומביע את שנאתו וכנראה יתלוש את הדגל בהזדמנות הראשונה?

ההתנגדות הפטריוטית של האוקראינים הפתיעה את הרוסים ובינתיים מונעת מהם להשיג ניצחון תודעתי. מה הטעם להניף דגל רוסי על בניין ציבורי באוקראינה כשהציבור סולד ממנו וכנראה יתלוש אותו במהרה?

במקום להצטייר כמושיעים שבאים לשחרר את העם האוקראיני, הם נתקלים בהתנגדות מקומית שמונעת מהם לייצר את תמונת הניצחון, פוגעת אנושות במורל של החיילים הרוסים – אבל גם מרחיקה, באופן אירוני, את הפסקת הלחימה.

האחריות היא בראש ובראשונה על רוסיה, אם כי יכול להיות שהספינה הזאת כבר הפליגה ופוטין לא ישיג עוד את התמונה הצבאית הנחשקת.

לכן, פוטין מנסה לאחרונה לטקטיקה אחרת וקצת משונה – הוא מנסה לכפות על התקיפה תדמית "הומניטרית". לפני כמה ימים הוא ניסה לייצר "מסדרון הומניטרי" לרוסיה ובלרוס אבל זה היה ניסיון כל כך מגושם ואבסורדי, שגם זלנסקי תקף את הניסיון המלאכותי הזה לייצר תמונת ניצחון ובצדק.

זה היה רעיון נלעג לנסות לייצר תמונת מצב פיקטיבית בעת שתמונות קורעות לב של פליטים, פצועים והרוגים מציפים את התקשורת העולמית. אגב, גם הציבור הבין את המשחק והוא מסרב לקבל אוכל וסיוע מחיילים רוסים, מחוות שנוצרו למטרות תעמולה בלבד.

❗️ #Ukrainian authorities claim that #Russian troops shelled an evacuation bus and a number of villages in the #Kyiv region: Three people were wounded. pic.twitter.com/zP7pKDN2CT

— NEXTA (@nexta_tv) March 8, 2022

אבל תמונות הומניטריות לא יביאו לפוטין את הניצחון, וכל שנשאר לו הוא ניסיון הכרעה באמצעות הפעלת כוח עצום, תוך פגיעה באוכלוסייה אזרחית והשתלטות על בנייני ממשלה. אבל כאן נכנס המעמד המיוחד של אוקראינה בקרב העם הרוסי והחשש שגם תמונה כזאת לא תתקבל בעין יפה. פלונטר.

במקום להצטייר כמושיעים שבאים לשחרר את העם האוקראיני, הם נתקלים בהתנגדות שמונעת מהם תמונת ניצחון, פוגעת אנושות במורל החיילים הרוסים – אך גם מרחיקה, באופן אירוני, את הפסקת הלחימה

אבל יש פתרון שהמערב יוכל לסייע בו. יש להכיר בכך שפוטין לא יתקפל וינטוש את המערכה עם הזנב בין הרגליים. הוא חייב לחזור לארצו כמנצח גם מטעמי פרופגנדה וגם כדי להצדיק את הפגיעה האנושה בכלכלה ובמעמדה העולמי של מדינתו.

אי לכך, המערב צריך לייצר לפוטין נתיב "ניצחון".

מישהו זוכר את תמונת הניצחון ההיסטורית של האמריקאים בווייטנאם? כנראה שלא, משום שלא הייתה אחת כזאת. כדי לצאת מהבוץ בווייטנאם האמריקאים פשוט החליטו להכריז יום בהיר אחד שהם "ניצחו" ולפיכך חזרו הביתה. לא הייתה תמונת ניצחון ברורה או הכרעה חד משמעית שהצביעה על הניצחון האמריקאי, אבל עצם ההכרזה אפשרה להם להסיג את הכוחות ולחסוך חיי אדם.

המערב ניצב כרגע בין שתי אופציות:

1

סיום מהיר של המערכה על ידי הצעת מתווה שיציג את פוטין כ"מנצח" עבור עמו ולהציג את מה שהשיג עד כה כהגשמת מטרותיו. זוהי צפרדע שקשה לבלוע אבל היא תוכל לסיים את הקרבות מוקדם יותר ותאפשר התחלת השיקום של אוקראינה.

2

האופציה השנייה היא המשך המאבק בפוטין על ידי החרפת הסנקציות והמשך התמיכה באוקראינה, על מנת שתסב אבדות כבדות שישפיעו על דעת הקהל בתוך רוסיה, בתקווה שמשהו יצליח לחדור את חומת הפרופגנדה ולגרום להפיכה שלטונית שם בסופו של דבר או לחילופין לבידוד מוחלט של המדינה מן העולם לשנים רבות.

מישהו זוכר את תמונת הניצחון ההיסטורית של האמריקאים בווייטנאם? כנראה שלא, משום שלא הייתה אחת כזאת. אבל עצם ההכרזה אפשרה להם להסיג את הכוחות ולחסוך חיי אדם

כך או כך ההיסטוריה תזכור את האוקראינים כגיבורים, ושום דגל רוסי לא יצליח למחוק מהתודעה את תמונת זלנסקי קורא "סלבה אוקראיני!".

עמוס וקסמן הוא ראש צוות ויועץ תקשורת בכיר במשרד התקשורת והאסטרטגיה בן חורין אלכסנדרוביץ', בעל תואר בתקשורת ופסיכולוגיה מאונ' ת"א.