סגנית שר החוץ האמריקאי ויקטוריה נולנד קראה השבוע לישראל להצטרף לסנקציות על רוסיה והזהירה: "אתם לא רוצים להפוך לעוגן האחרון לכסף מלוכלך שמתדלק את המלחמות של פוטין".

בעקבות הדברים, שר החוץ יאיר לפיד הצהיר שלשום (שני) כי "ישראל לא תהיה מסלול עוקף לסנקציות על רוסיה", אולם גורם מדיני הסביר כי לישראל אין חוק המאפשר הטלת סנקציות.

אחדים מהאוליגרכים המקורבים ביותר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הם יהודים או זכאי עלייה המחזיקים באזרחות ישראלית ומקיימים קשרים מסועפים עם בכירים בשלטון בישראל, כולל שרים בממשלה.

המפורסם ביותר מבין אלה הוא רומן אברמוביץ', שהגיע השבוע לביקור קצר בישראל, בדרכו למוסקבה. מיליארדר נוסף, פחות מוכר, מאותה קליקה הוא ויקטור וקלסברג – מהאנשים העשירים, המקושרים והמשפיעים ברוסיה, שיש לו קשרים ענפים גם בישראל.

מיליארדר נוסף, פחות מוכר, מאותה קליקה הוא ויקטור וקלסברג – מהאנשים העשירים, המקושרים והמשפיעים ברוסיה, שיש לו קשרים ענפים גם בישראל

הממשל האמריקאי הודיע ביום שישי שעבר כי הוא מטיל סנקציות על וקסלברג. ארה"ב מאשימה את וקסלברג ב"פעולות דיפלומטיות והפעלת 'כוח רך' למען פוטין". הסנקציות כוללות החרמת רכוש האוליגרכים, ניתוקם ממערכות פיננסיות ואיסור על קשרים עסקיים עמם.

האוליגרכים ויקטור וקסלברג ומיכאיל פרידמן בכנס קרן היסוד במוסקבה, 2019 (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin, Pool)

עסקיו של וקלסברג בארה"ב ובריטניה כבר הוחרמו ב-2018 במסגרת סנקציות שהממשלים בשתי המדינות הטילו באפריל 2018 על אוליגרכים המקורבים לפוטין בעקבות רצח המרגל סרגיי סקריפאל וכן בעקבות הטענות על מעורבותו של וקסלברג בפרשת תשלום דמי השתיקה לנשים שניהלו רומנים עם דונלד טראמפ.

עסקיו של וקלסברג בארה"ב ובריטניה כבר הוחרמו ב-2018 במסגרת סנקציות שהממשלים בשתי המדינות הטילו באפריל 2018 על אוליגרכים המקורבים לפוטין

כעת נמצאים על הכוונת חברות מסחריות, חשבונות, נכסים, המטוס והיאכטה של וקלסברג שנמצאים בשווייץ והממשל לוחץ על ממשלת שווייץ להחרים אותם.

חוק הסנקציות האמריקאי חל גם על בעלי עסקים שאינם אמריקאים. לפי החוק, אם בעלי עסקים זרים מתעלמים מהסנקציות, הממשל עלול להרחיב אותן גם עליהם.

האיום הזה גורם לחברות לנתק קשרים עם חברות בבעלות אוליגרכים וכבר גרם לעסקים בבעלותם במדיניות שלישיות לקרוס. על אלה נמנים גם עסקים בישראל. אחד מאלה היה חברת הסייבר "הממד החמישי" שהיו"ר שלה היה בני גנץ. אחד מבעליה של הממד החמישי היה וקסלברג.

12 מיליון דולר לממד החמישי

"הממד החמישי" הוקמה ב-2014, כשגנץ היה עדיין הרמטכ"ל, ועסקה בהתקנת בינה מלאכותית למערכות מודיעין. גנץ שימש כיו"ר החברה אחרי שחרורו, מ-2015 עד סגירתה בסוף 2018.

בספטמבר 2015 פורסם כי החברה השלימה גיוס הון של 12 מיליון דולר בהובלת קרן ההון-סיכון האמריקאית CNTP .עוד פורסם כי כל ההון שהקרן גייסה היה של וקסלברג באמצעות קרן ההשקעות שלו בארה"ב, קולומבוס נובה.

ויקטור וקסלברג ב-2020 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)

הקרן הודיעה אחר כך שכבר אין לה קשר עם וקסלברג, ולאחר מכן הורידה את האתר שלה מהאוויר. גנץ ווקסלברג הדגישו בראיונות שמעולם לא נפגשו פנים אל פנים, גם כשווקסלברג הגיע לישראל ונפגש עם מנכ"ל החברה.

הקרן הודיעה אחר כך שכבר אין לה קשר עם וקסלברג, ולאחר מכן הורידה את האתר שלה מהאוויר. גנץ ווקסלברג הדגישו בראיונות שמעולם לא נפגשו פנים אל פנים

שלוש שנים אחר כך, "הממד החמישי" ניהלה מו"מ למכירתה לענקית הסייבר ותוכנות הרוגלה הישראלית NSO. העסקה לא יצאה לפועל, ו"הממד החמישי" לא הצליחה למצוא לקוחות ומשקיעים וקרסה.

בפרסומים רבים נטען שהסיבה לכך הייתה כי ב-NSO, שיש לה לקוחות מערביים רבים, לא רצו לרכוש חברה שאחד מבעליה נמצא תחת הסנקציות. עוד פורסם כי "במשך 9 חודשים (ב-2018, ת.ג.) ניסתה החברה למצוא משקיעים ולקוחות שיסכימו לעבוד איתה – ללא הצלחה".

"כל מי שהיה מעורב בקריסה של הממד החמישי יודע שהעסק שלהם הלך בגלל שלא רצו לעבוד איתם, בגלל הסנקציות על וקסלברג שהיה אחד הבעלים", אומר גורם שהיה מעורב בתהליכי הפירוק של החברה.

הממד החמישי עלתה לכותרות בישראל ב-2019, לאחר שנפתחה חקירה, שעודנה מתנהלת, כי ניהלה את עסקאותיה עם המשטרה שלא כדין. בליכוד טוענים שגנץ הפעיל לטובת החברה את קשריו שלא כדין. החברה הבהירה שגנץ לא היה מעורב במו"מ עם המשטרה, והוא לא הפך לחשוד בפרשה.

דיווח בחדשות 12 על החקירה בעניין הממד החמישי (צילום: צילום מסך/n12)

באותו זמן "הממד החמישי" וגנץ עלו לכותרות גם בתקשורת האוקראינית בהקשר אחר. גנץ סומן במדיה האוקראינית מיד עם כניסתו לפוליטיקה כחשוד בהיותו "פרו רוסי", בגלל הקשר העסקי לווקסלברג.

בתקשורת האוקראינית טענו כבר אז כי ממשלה בראשות גנץ או בהשתתפותו, וכן בהשתתפות אביגדור ליברמן, לא תעמוד לצד אוקראינה במקרה של הסלמה בעימות שלה עם רוסיה.

כך, למשל, בכתבה מעמיקה על הפוליטיקה הישראלית באתר החדשות האוקראיני LB.UA מיום הבחירות בספטמבר 2019, תחת הכותרת: "נתניהו או ממשלה פרו-רוסית", נכתב:

"עד דצמבר 2018 היה גנץ יו"ר חברת הטכנולוגיה הישראלית הפרטית 'ממד חמישי'. NSO האמריקאית (הטעות במקור, ת.ג.) הייתה אמורה לרכוש את ממד חמישי, אך המו"מ הופסק, מה שהוביל לקריסת גנץ".

"זה קרה כי הממשל האמריקני החליט להטיל הגבלות על עסקאות עם האוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג, המקורב לפוטין. התברר שהוא אחד המשקיעים העיקריים בממד החמישי. מוקדם יותר, התובע הכללי של ארה"ב, שחקר את התערבות רוסיה בבחירות בארה"ב , חקר את התשלומים ששילם עורך דינו של טראמפ כדי לשחד שחקנית פורנו שדיווחה על 'אונס' על ידי נשיא ארה"ב (הטעות במקור – בחקירה לא הועלה חשד לאונס, ת.ג)".

בני גנץ ופעילים של כחול-לבן במהלך הבחירות (צילום: פלאש90)

"מהחקירה עולה כי הכסף עבור השוחד הועבר באמצעות קרן ההשקעות האמריקאית קולומבוס נובה שבשליטת וקסלברג. אותה קרן השקיעה בממד החמישי. נזכיר כי מפעלי וקסלברג נתונים לסנקציות אמריקאיות. האוליגרך הרוסי הזה היה זה שדיווח ללא הרף לוולדימיר פוטין על מצב הדיאלוג העסקי בין רוסיה לארה"ב. וקסלברג עצמו הוא דמות מעניינת: מצד אחד שיתף פעולה עם הקלינטונים, ומצד שני סייע במימון השבעתו של טראמפ".

"ובתמונה הזו יש מקום למתחרה המותנה של נתניהו – בני גנץ. אגב, הוא לא מדבר על אוקראינה ובכלל מחשיב את פוטין כאדם ששומר באופן בלעדי על האינטרסים של רוסיה".

לאחר מכן, מפרטת הכתבה את קשריו הענפים של ליברמן עם הקרמלין, ומסכמת:

"מה אפשר לצפות מממשלת גנץ וליברמן או מקואליציה רחבה עם נתניהו מוחלש? יסתיימו הדיונים על לחץ הסנקציות הישראליות על רוסיה. לא סביר שממשלה כזו תרצה לשמור על עמדה ניטרלית בעתיד. היא תתמוך בסתר במוסקבה בעימות שלה עם אוקראינה. אם גנץ (למרות שזהו תרחיש לא סביר) יצליח להקים קואליציה עם הערבים וליברמן, אז ישראל בהחלט לא תהיה תלויה בנו. אז תתמודד המדינה עם תהפוכותיה הקשות"

וקסלברג עצמו הכחיש בעבר שהסנקציות שהוטלו עליו היו הסיבה העיקרית לקריסת "הממד החמישי". בריאיון ל"כלכליסט" ב-2019, וקסלברג אישר שהיה שותף ב"ממד החמישי" ומעורב בפעילותה, אך סיפר על סיבות אחרות לקריסת החברה.

ויקטור וקסלברג, ולדימיר פוטין ובראל לזר, (צילום: Sergei Ilnitsky/Pool Photo via AP))

"לממד החמישי יש מוצרים טובים אבל בעיות באסטרטגיה השיווקית שהיו קיימות עוד לפני שהחלו הבעיות האישיות שלי", אמר באותו ריאיון. "הממד החמישי היתה אחת ההשקעות הראשונות שלי בישראל. נפגשתי עם המנכ"ל לפי כשלוש־ארבע שנים, וכבר אז הבנתי שהחברה לא תוכל לשרוד".

לדברי וקסלברג באותו ראיון, "היה להם חוזה אחד בלבד, עם משטרת ישראל" והיזמים לא השקיעו כלל בשיווק אלא "בזבזו את כל הכסף על הפיתוח". זאת, לדבריו, "גם כששלחנו חבר'ה שלנו (מרוסיה) לעזור".

וקסלברג: "הממד החמישי היתה אחת ההשקעות הראשונות שלי בישראל. נפגשתי עם המנכ"ל לפי כשלוש־ארבע שנים, וכבר אז הבנתי שהיא לא תוכל לשרוד"

באותה כתבה, מצוטטים "מקורבים לרנובה (החברה של וקסלברג) שפגשו את בכירי הממד החמישי" שאישרו: "אכן נעשה ניסיון לגייס לחברה לקוחות מרוסיה ואף התקיימה פגישה עם משרד ההגנה הרוסי.

"הייתה התלהבות מהמוצר, אבל הסתייגות מקנייתו, ונרמז שברוסיה חוששים לקנות ממדינה זרה, ובייחוד ישראל, כלי ביון. ואז התברר שדווקא עקב חיבורה למערכת הביטחון הישראלית, הממד החמישי עתידה להיתקל בקשיים דומים גם בשווקים אחרים".

"זה לא קשר זניח וחסר משמעות"

וקסלברג ביקר פעמים רבות בישראל. בעבר פורסם כי "הוא שוקל לעשות עליה". הוא תרם רבות לארגונים ישראליים ויהודיים-ציוניים. הוא היה אורח כבוד בכנס קרן היסוד במוסקבה. את תגובת הקרן לכך לא ניתן היה להשיג.

ויקטור וקסלברג וארנולד שוורצנגר (צילום: Dmtiry Astakhov, RIA-Novosti via AP)

הוא נאם בטקס הנחת אבן הפינה להקמת האנדרטה לזכר לוחמי מלחה"ע השנייה בגן סאקר בירושלים, שנחנכה ב-2020 בטקס בהשתתפותו של פוטין. בפרסום של קק"ל לרגל הקמת האנדרטה נכתב שהיא הוקמה בתרומת "קק"ל ושותפיה" ובין ה"שותפים" צויין גם שמו של וקסלברג. בקק"ל מסרו בתגובה שהוא לא תורם של הקרן.

וקסלברג משמש כיו"ר אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב, שניהלה מחקרים משותפים עם חברות הייטק רוסית בפארק סקולקובה שווקסלברג קשור לניהולו. מהאוניברסיטה נמסר לזמן ישראל בתגובה:" מייד עם פרוץ המלחמה הוקפאה הפעילות ברוסיה. אנו נבחן בהמשך את הנושא בהתאם להתפתחויות".

וקסלברג גם משמש כיו"ר אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב. מהאוניברסיטה נמסר בתגובה:" מייד עם פרוץ המלחמה הוקפאה הפעילות ברוסיה. אנו נבחן בהמשך את הנושא בהתאם להתפתחויות"

האם הקשרים הענפים של אוליגרכים כמו וקסלברג עם הקרמלין מצד אחד, ועם הצמרת הפוליטית והעסקית בישראל מצד שני, משפיעים על עמדתה של ישראל במלחמת אוקראינה, שמסרבת להתייצב נגד רוסיה יחד עם כל העולם המערבי?  ואם יש השפעה כזאת, האם היא קשורה, בין השאר, לקשר העסקי שהיה בין וקסלברג לגנץ? הטענה מרחיקת הלכת הזאת הופיעה במספר כתבות ומאמרים באתר החדשות והאקטואליה הישראלי ברוסית "דטאלי" .

"דטאלי", שמרבה לסקר שחיתות וקשרי הון-שלטון ואת האוליגרכים הרוסים, נמצא בבעלותו של מי שהיה בעצמו אוליגרך רוסי, לאוניד נבזלין.

נבזלין, כיום ישראלי שעלה ב-2003 וויתר על אזרחותו הרוסית, היה חבר פרלמנט רוסי וממנהיגי האופוזיציה לפוטין בתחילת תקופת שלטונו, והאתר, כמו נבזלין עצמו, מזוהה לגמרי עם ההתנגדות לפוטין. כך שלאתר יש מניע ברור לתקוף כל קשר בין ישראל לרוסיה – אך הוא מביא לעמדתו נימוקים רציניים.

Embed from Getty Images

ליאוניד נבזלין (צילום: Getty Images)

העורך הראשי של "דטאלי" אמיל שלימוביץ' אמר לזמן ישראל: "שר הביטחון של מדינת ישראל קיבל כסף, הרבה כסף, מאוליגרך שהוא יד של פוטין, ארנק של פוטין. זאת לא ספקולציה אלא עובדה.

"ההשקעה של וקסלברג בממד החמישי הייתה חוקית, לגיטימית, הכול בסדר, וזה שהוא השקיע בה לא אומר שגנץ משרת אותו או פועל בשבילו או קשור אליו כיום. אבל זה כן אומר שצריך להסתכל על הדברים ולבחון אותם בקונטקסט הזה. זה לא איזה קשר זניח וחסר משמעות.

"ההשקעה של וקסלברג בממד החמישי הייתה חוקית, וזה שהוא השקיע בה לא אומר שגנץ משרת אותו או פועל בשבילו או קשור אליו כיום. אבל זה כן אומר שצריך להסתכל על הדברים ולבחון אותם בקונטקסט הזה"

"עכשיו תראה את ההתנהלות של משרד הביטחון במלחמה הזאת. זאת לא התנהלות רגילה. ישראל הודיעה שהיא מקימה בית חולים שדה באוקראינה, וזה טוב וחשוב מאוד.

"זאת לא פעם ראשונה שישראל מקימה בתי חולים שדה, זה נעשה בנפאל, ובהאיטי, ובעוד מקומות שבהם היו אסונות הומניטריים. אבל תמיד מי שמקים אותו זה צה"ל, חיל הרפואה. יש לו את היכולות, הידע, הניסיון בכך. ודווקא במקרה הזה צה"ל לא היה מעורב בכלל. למה?

עורך אתר דטאל, ויקטור שמילוביץ' (צילום: באדיבות המצולם)

"וזה לא שמישהו קפץ בראש והתנדב להקים את בית החולים הזה במקום צה"ל. להיפך, עד שהממשלה החליטה שהוא יוקם על ידי משרד הבריאות הייתה בכלל שאלה אם ישראל בכלל תעמוד בהבטחה ותקים אותו.

"זה לא שמישהו קפץ בראש והתנדב להקים את בית החולים הזה במקום צה"ל. להיפך, עד שהממשלה החליטה שהוא יוקם על ידי משרד הבריאות הייתה בכלל שאלה אם ישראל בכלל תעמוד בהבטחה ותקים אותו"

"משום מה הוחלט שצה"ל לא יקים והאחריות התגלגלה על התקציב האזרחי, ואז התברר שאין אישור לתקציב אזרחי. ומי נושא באחריות? במשרד האוצר יושב שר שהקשר שלו לקרמלין ידוע, ובמשרד הביטחון אדם שקיבל כסף (חוקי ולגיטימי) מווקסלברג.

"וזה כמובן לא מתחיל ונגמר רק בבית החולים שדה. עוד לפני הפלישה הרוסית הנוכחית לאוקראינה, הגיעו לישראל משלחות רכש של אוקראינה וביקשו לקנות נשק הגנתי מישראל.

"שר ההגנה של אוקראינה אולכסיי רזניקוב בעצמו הגיע לכאן וביקש לקנות נשק. לא לקבל נשק כמו שהוא מקבל עכשיו ממדינות מערביות בחינם, אלא לקנות. כיפת ברזל, קסדות, שכפ"צים, נגמ"שים, אפילו תרופות וציוד רפואי-צבאי. וכלום לא עשינו! וזה לא שישראל לא מוכרת נשק וציוד צבאי לאף אחד. מה ההסבר?"

יש נימוקים ענייניים רציניים לכך שישראל מסרבת להעביר אמל"ח לאוקראינה: התיאום הביטחוני עם רוסיה בסוריה, ועוד.
"מאה אחוז! נימוקים כבדי משקל, אין ספק. אבל יש גם נימוקים ענייניים רציניים בעד העברת אמל"ח לאוקראינה. עם כל הכבוד לתיאום עם הקרמלין, אפשר גם לטעון ששיתוף הפעולה עם הממשל האמריקאי עוד יותר חשוב".

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפגישת עבודה בארמון האליזה, 9 בדצמבר, 2019, בפריז (צילום: Ian Langsdon/Pool via AP)

ראש הממשלה נפתלי בנט וגם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מציגים את הניטרליות הישראלית כמשהו שמאפשר לה להפוך לגורם מתווך בין הצדדים.
"עם כל הכבוד, המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה, אם בכלל יש דבר כזה, יכול להתקיים גם בלי התיווך הישראלי. אם מישהו טוען שישראל מסרבת כבר שנים לעזור לאוקראינה, במלחמה שלה עם רוסיה שנמשכת שמונה שנים, בשביל להפוך למתווכת, אני לא מקבל את הטענה הזאת".

גנץ טוען שמעולם לא נפגש עם וקסלברג ושמאז שהוא בפוליטיקה אין ביניהם כל קשר. יש לך הוכחה שהקשר קיים? הטענה שלך היא לא תיאוריית קונספירציה?
"לא, אין לי מסמכים שמוכיחים את זה, ואני גם לא טוען שהקשר ביניהם עדיין נמשך ושהתקיימו ביניהם פגישות ביניהם פנים אל פנים. אני טוען מה שאני יודע: שווקסלברג השקיע בממד החמישי, שבאוקראינה אמרו כבר ב-2019 שגנץ ידחוף נגד עזרה של ישראל לאוקראינה, שגנץ לא אמר אף מילת גינוי נגד פוטין, ושמשרד הביטחון בתקופת גנץ סירב למכור לאוקראינה וסירב לתת לה עזרה צה"לית בשום צורה".

"אין לי מסמכים. אני טוען מה שאני יודע: שווקסלברג השקיע בממד החמישי, שגנץ לא אמר אף מילת גינוי נגד פוטין, ושמשרד הביטחון בתקופת גנץ סירב למכור לאוקראינה וסירב לתת לה עזרה צה"לית בשום צורה"

עד כמה העמדה שלך מושפעת מהעובדה שאתה עורך ראשי של אתר בבעלות מתנגד חריף למשטר ברוסיה, ואולי גם מהיותך עולה מברית המועצות בעצמך?
"אני  מאמין בעבודה שאני עושה ובאג'נדה של האתר שלנו. המוצא שלי לא רלוונטי, אני בכלל מאזרבייג'אן. אני כותב ומדבר כי האנשים האלה פוגעים במדינה שלי, מדינת ישראל".

מלשכת שר הביטחון בני גנץ נמסר בתגובה: "מדובר בשקר והכפשה חסרת ביסוס. גנץ מעולם לא פגש את וקסלברג ובוודאי שאין לו כל קשר איתו היום. להגיד שיש ביניהם יחסים קרובים זה בערך כמו לטעון שמזג האוויר בתל אביב מזכיר את מזג האוויר במוסקבה".

בניין שהופגז בקייב אוקראינה, 14 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Vadim Ghirda)

נולד באוקראינה, חי בשוויץ, תורם לישראל

וקלסברג, בן 65, החל את עסקיו במכרות ומפעלי נחושת ואלומיניום. הוא שותף בענקית המתכות הרוסית UC Rusal. יש לו גם אחזקות בענקית הנפט הרוסית TNK-BP יחד עם האוליגרכים מיכאל פרידמן ולאונרד בלווטניק – מבעלי ערוץ 13.

עד 2013 היה שותף ברוסנט, ענקית הנפט שבשליטת ממשלת רוסיה, ואז מכר את חלקו למדינה עבור שבעה מיליארד דולר. בנוסף, הוא מחזיק בחברות הייטק רבות. מרבית אחזקותיו המסועפות שייכות לקרן רנובה, קבוצת האחזקה שבשליטתו ושהוא היו"ר שלה.

וקסלברג מכחיש כי הוא עובד לפי תכתיבים של הקרמלין, אף שהוא מחזיק בתפקידים שקשורים למשל הרוסי ישירות. בין השאר, הוא יו"ר קרן סקולטק, קרן ממשלתית העומדת מאחורי מרכז ההייטק סקולקובה שנמצא במוסקבה ומנוהל בידי המשטר.

"בתמורה לחופש הפעולה בעסקים, וקסלברג, כמו כל אוליגרך אחר נאלץ להסכים לפקודות מפוטין", נכתב, למשל, בעבר בכתבת פרופיל אודותיו באתר השוויצרי "טריביון דה ז'נבה".

"הוא קנה והחזיר לממשלת רוסיה את ביצי פברז'ה המפורסמות, שהיו שייכות פעם למשפחת המלוכה. הוא הפך לאחד מנותני החסות של הקרן שנתנה מתנות לספורטאים רוסים באולימפיאדות, כולל אולימפיאדת החורף בסוצ'י".

"הוא קנה והחזיר לממשלת רוסיה את ביצי פברז'ה המפורסמות, שהיו שייכות פעם למשפחת המלוכה. הוא הפך לאחד מנותני החסות של הקרן שנתנה מתנות לספורטאים רוסים באולימפיאדות"

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומנכ"ל רנובה גרופ, איש העסקים ויקטור וקסלברג, בטקס חלוקת פרסים בקרמלין. מוסקבה 2017 (צילום: אלכסיי דרוז'ינין, ספוטניק, מאגר התמונות של הקרמלין באמצעות סוכנות הידיעות האמריקאית)

וקסלברג היה מעורב בחקירות על קשר, לכאורה, בין נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לממשל הרוסי. התובע המיוחד רוברט מולר חשד במסגרת חקירותיו נגד טראמפ כי וקסלברג מימן לעורך דינו של טראמפ, מייקל כהן, את דמי השתיקה ששילם לשחקנית הפורנו סטפני קליפורד ("סטורמי דניאלס") כדי שתסתיר את הקשר שלה עם טראמפ בעבר. הטענה שווקסלברג היה מעורב בפרשה הוכחשה על ידו ולא הוכחה.

בעבר, לפני הסנקציות של 2018, הוערך הונו של וקסלברג בקרוב ל-20 מיליארד דולר והוא נחשב לאחד מחמשת האנשים העשירים ברוסיה. הסנקציות כיווצו את הונו וכיום הוא מחזיק, לפי המגזין "פורבס", בכחמישה וחצי מיליארד דולר ונמצא במקום ה-262 ברשימת עשירי תבל של המגזין ובמקום ה-20 ברשימת עשירי רוסיה.

בעבר הוערך הונו של וקסלברג בקרוב ל-20 מיליארד דולר והוא נחשב לאחד מחמשת האנשים העשירים ברוסיה. הסנקציות כיווצו את הונו וכיום הוא מחזיק, לפי המגזין "פורבס", בכחמישה וחצי מיליארד דולר

למרבה האירוניה, וקלסברג נולד דווקא באוקראינה, בעיר דרוגוביץ' סמוך ללביב שבמערב המדינה. אביו היה יהודי ואמו רוסיה. הוא למד הנדסת רכבות במוסקבה והחל את דרכו בשנות השמונים כמהנדס ומנהל בחברת משאבות ממשלתית.

ב-1988, בזמן הפרסטרויקה, נכנס לעסקים פרטיים והקים את חברת NPO Komev, קבלנית משנה של מפעל אלומיניום של השלטון הסובייטי בסיביר. ב-1990 הקים את רנובה יחד עם בלווטניק שהיה חברו ללימודים.

בראיונות עמו סיפר: "ההורים שלי רצו שאלך לאקדמיה. עבדתי על דוקטורט במתמטיקה וכבר היתה לי מעבדה כשגורבצ'וב התחיל להתיר יזמות פרטית. הייתי בן 31, נשוי עם ילדה בת 10, וגרתי בדירת חדר של 24 מ"ר עם הוריה של אשתי. לכן, כשזיהיתי הזדמנות להרוויח, הקמתי חברה בתחום התוכנה. כעבור חצי שנה הרווחתי מספיק לקנות דירה, מכונית ודאצ'ה ולעזור להורים".

אנשי אופוזיציה שורפים תמונות של אוליגרכים, בהם ויקטור וקסלברג, במהלך עצרת האחד במאי במוסקבה, רוסיה, 2011 (צילום: AP Photo/Ivan Sekretarev)

וקסלברג נשוי למרינה ואב לבן ובת, שניהם בוגרי אוניברסיטת ייל. לא ברור היכן הוא מתגורר כיום: בחלק מהכתבות על אודותיו נכתב כי הוא מתגורר בשווייץ, ובאחרות נכתב שהוא עדיין מתגורר במוסקבה.

הוא דובר אנגלית שוטפת. בפרסומים שונים הוגדר כ"איש הקשר של מוסקבה לעסקים במערב". הוא מנופף בקשריו בארה"ב ובאירופה, מציג את עצמו כאיש העולם הגדול ומגדיר את עצמו כחסר דת ולאום. מצד שני, הוא גאה בשורשיו היהודיים. הוא תרם 4.5 מיליון דולר לבניית מוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה, ומשמש כיו"ר מועצת המנהלים של המוזיאון.

בפרסומים הוגדר כ"איש הקשר של מוסקבה לעסקים במערב". הוא מנופף בקשריו בארה"ב ובאירופה, מציג את עצמו כאיש העולם הגדול ומגדיר את עצמו כחסר דת ולאום

שמו של וקסלברג כבר נקשר בעבר לשערורייות הון-שלטון שהיו קשורות לקשר בין הקרמלין למדינות אחרות. ב-2008 הוא תיווך בעסקת נדל"ן בין ממשלות רוסיה והונגריה. באתר של פעיל האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני פורסם כי הממשלות ניפחו את שווי השוק של הבניין וכי העסקה העלתה חשד למרמה.

ב-2009 פתח משרד האוצר הפדרלי של שווייץ בחקירה פלילית נגד וקסלברג בחשד לעבירות במסחר במניות. וקסלברג הורשע ונקנס ב-120 מיליון פרנק שווייצרי, אך ערער על הפסיקה ובסופו של דבר ביהמ"ש בשווייץ זיכה אותו מהחשדות בעבירה ופטר אותו מהקנס.

שווייץ ויתרה לאחרונה לראשונה בהיסטוריה על הנייטראליות המסורתית שלה והודיעה שתשקול להצטרף לסנקציות, אף שטרם נענתה ללחץ האמריקאי להטיל סנקציות על וקסלברג עצמו.

עדיין לא ברור האם גם ישראל תלך לבסוף אחרי הזרם האנטי-רוסי במערב ותתייצב לצידה של אוקראינה, ועד כמה הקשרים העסקיים והאישיים של אוליגרכים רוסים בארץ בולמים את האפשרות הזאת.