בחלקים גדולים של העולם ישנה הזדעזעות מוצדקת מפלישת רוסיה לאוקראינה ותוצאותיה האיומות. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קיבל מעמד של גיבור קדוש שלכאורה מגיעה לו הזדהות גורפת כקורבן אולטימטיבי. בחינה קרה של העובדות מציירת תמונה אחרת לגמרי.

יש זעזוע מוצדק מפלישת רוסיה לאוקראינה ותוצאותיה האיומות. זלנסקי קיבל מעמד של גיבור קדוש, שלכאורה מגיעה לו הזדהות גורפת כקורבן אולטימטיבי. בחינה קרה של העובדות מציירת תמונה אחרת לגמרי

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לכל המאוחר לאחר נאומו של זלנסקי לפני בכנסת, גם בפני אוהדיו האדוקים היו חייבים להעלות כמה סימני שאלה. זה לא רק השימוש המניפולטיבי בשואה הגובל בהכחשתה, אלא בעיקר שלילת אפשרות מו"מ עם רוסיה ותקיפת ממשלת ישראל על ניסונות התיווך שלה, שנעשו תוך שמירת נייטרליות יחסית.

זלנסקי הרי אמר: "תיווך ללא בחירת צד? אפשר לתווך בין מדינות אך לא בין הרע והטוב". שעות לאחר הנאום התוקפני הוא זגזג והתנצל: "[אני] מעריך את מאמצי ראש הממשלה בנט […] בנט מנסה למצוא דרך לערוך שיחות בירושלים ואנו אסירי תודה על כך".

יש לציין שבנט מגלה מתינות ומדיניות נבונה, שללא כל ספק אינה חסרת אינטרסים, למשל ויתורים רוסיים ואמריקאיים בעניין הגרעין האיראני.

שעות לפני נאום זלנסקי אמר שר החוץ של טורקיה מבלוט צ'בושולו כי רוסיה ואוקראינה הגיעו כבר להסכמות בארבעה נושאים חשובים מתוך ששה. עוד הוסיף השר כי ההסכם קרוב, אם לא תהיה נסיגה של מישהו מהצדדים. ואכן בינתיים הנשיא האוקראיני נסוג, גם כאשר הודיע שהסכם יכול להיחתם רק אחרי משאל עם. פרוש הדבר במקרה הטוב היא דחיה הכרוכה בנזקים עצומים נוספים גוברת לעימות גרעיני ולרעב העולמי, לא רק באוקראינה.

הח"כ לשעבר רומן ברונפמן טוען שעם הרוח הגבית מהמערב וגם עם הישגים צבאיים, זלנסקי פחות מוכן לפשרות, ולכן אין סיכוי גדול להסכם להפסקת הלחימה. להבנתי, ניתן לפרש זאת כאמירה על כך שתמיכה לא ביקורתית באוקראינה מרחיקה את השלום.

רומן ברונפמן טוען, שעם הרוח הגבית מהמערב והישגים צבאיים, זלנסקי פחות מוכן לפשרות, ולכן אין סיכוי גדול להסכם להפסקת הלחימה. להבנתי, זה אומר שתמיכה לא ביקורתית באוקראינה מרחיקה את השלום

במסר של פוטין, לפי הפייננשל טיימס, ישנה בין הדרישות הרוסיות תביעה לתהליך דה-נאציפיקציה של אוקראינה. ואכן לאוקראינה יש בעיה חמורה עם השפעה גדולה מאוד של הניאו-נאצים מעבר לחלקם באוכלוסייה. אם כי פוטין הוא בין האחרונים שיכול להתלונן על כך.

במשך כשמונה שנים מתנהלת מלחמה בחבל דונבאס עם אבדות רבות לצדדים, המפרים את הסכם מינסק. המיעוט הרוסי נרדף במידה רבה עקב השפעת כוחות לאומניים. זלנסקי נבחר בין השאר מכיוון שהבטיח להשכין שלום ולא עמד בהבטחתו. זאת מעבר לעובדה שבשנים האחרונות מונצחים פשיסטים ורודפי יהודים מפורסמים כגיבורים לאומיים. לא ידוע שזלנסקי עשה משהו לביטול מצב זה.

סקירה היסטורית חשובה של ההיסטוריון האמריקאי פרופ' ג'ורג' ברסלאואר התפרסמה ב"הארץ" תחת הכותרת: "את המלחמה הזאת יכולנו למנוע". תוך ביקורת חריפה על הפלישה, מתאר ברסלאואר איך דחקו את פוטין לפינה וסרבו אפילו לדון אתו.

אין ספק שהתגרות אוקראינה ברוסיה נמשכת כבר שנים ועכשיו זלנסקי בולם שיחות שלום ורוצה רק מלחמה. מלחמה המביאה הרס לא רק לאוקראינים אלא לרבים בארצות אחרות.
כאן סקירה מעניינת של מומחה אמריקאי איך דחפו את פוטין לתקוף. הסקירה הזו מאוששת גם ע"י מקורות אחרים. https://t.co/FNkog5y7Xh

— Shraga Elam (@shragaelam) March 20, 2022

מסמכים אמינים מתעדים הבטחות שניתנו לגורבצ'וב בתחילת שנות התשעים על ידי מנהיגי מדינות נאט"ו, שהארגון לא יתפשט מזרחה. ב-1997 ממשל קלינטון הפר את ההבטחות והחליט בכל זאת להתפשט. צעד שזכה לביקורת חריפה מצד מומחים כמו שר החוץ לשעבר הנרי קיסינג'ר.

במשך כ-8 שנים מתנהלת מלחמה בדונבאס עם אבדות רבות לצדדים, המפרים את הסכם מינסק. המיעוט הרוסי נרדף בעיקר בהשפעת כוחות לאומניים. זלנסקי נבחר גם משום שהבטיח להשכין שלום, ולא עמד בהבטחתו

במאמר בניו יורק טיימס כינה הדיפלומט וההיסטוריון האמריקאי ג'ורג' קנאן את המהלך כטעות פטאלית שעלולה להתפוצץ. ב-2014 דווקא קיסינג'ר שלא ידוע כפעיל שלום, הזהיר שוב והציע מתווה שלום הגיוני. ההיסטוריון הישראלי-גרמני פרופ' מיכאל וולפסון חוזר ומציע במשך שנים מודל שווייצרי עבור אוקראינה.

לפי כמה דיווחים, ארה"ב ואף גרמניה, לעומת זאת, לא רק שהמשיכו לקדם את ההתפשטות מזרחה, אלא גם תמכו בכוחות פשיסטים אוקראיניים, שהיה להם, בין השאר, לפי הערוץ הגרמני הראשון, תפקיד מאוד חשוב בפוטש שהוריד מהשלטון את המשטר הפרו-רוסי ב-2014.

Umsturz in Kiew: Welche Rolle spielen die Faschisten? http://t.co/jgZk1y2Mv3 #Ukraine #Swoboda #RechterSektor

— tagesschau (@tagesschau) March 6, 2014

אין זה מאבק בין הטובים לרעים. לכל צד יש את חלקו. גם לזלנסקי יש חלק חשוב בהליכים שהובילו למלחמה, במניעת הסדר ובניסיון להוביל למלחמת עולם שלישית וגם לגרור את ישראל לעימות ישיר עם רוסיה. זלנסקי דורש גם החרפת הסנקציות שהוטלו על רוסיה שהן חרב-פיפיות. כבר היום הן גורמות לרעב בחלקים של העולם ולא ממש עושות רושם על פוטין עצמו.

אפשר וצריך להתנגד לפלישה הרוסית מבלי להתעלם מחלקה של אוקראינה, ממש כפי שאפשר להתנגד למהלכים ישראליים רבים נגד רצועת עזה וזאת מבלי לתמוך בפשעי חמאס והג'יהאד האיסלמי.

יש להפעיל לחץ על כל הצדדים שיעצרו את המלחמה. איומים במלחמה גרעינית ועוד צעדים שבהם נוקט ג'ו ביידן רק מחריפים את הסכנה ואת ההרג.

אין זה מאבק בין הטובים לרעים. לכל צד יש את חלקו. גם לזלנסקי יש חלק חשוב בהליכים שהובילו למלחמה, במניעת הסדר ובניסיון להוביל למלחמת עולם שלישית וגם לגרור את ישראל לעימות ישיר עם רוסיה

יש בכל מקרה לתמוך בקריאה לשלום מיידי של הדלאי לאמה וזוכי פרס נובל לשלום אחרים.

Concerned about being on the brink of a #nuclearwar? Our friends at @IPPNW have worked with @Avaaz to create this petition from Nobel Peace Prize Laureates (and hopefully you!) and will be delivered to the Russian Federation and @NATO. Please sign! https://t.co/JzSKfhUIru

— Greater Boston PSR (@gb_psr) March 27, 2022

שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד. עילם הוא גם פעיל שלום ותיק.