בעקבות המלחמה היה גל גדול של הגירה מישראל, אותו גינה כידוע יצחק רבין על ידי הכינוי הדוחה והציני "נפולת של נמושות". למעשה, הגל הזה ביטא מחאה לא בהכרח מודעת נגד ההנהגות המדיניות והצבאיות. אנחנו המהגרים שנקראנו אז "יורדים" לא היינו מוכנים יותר לשלם את המחיר של המחדלים המדיניים והצבאיים.
תחושות ורשמים על סמך חוויותיי במלחמה היוו בסיס להחלטה לקום וללכת מארץ הולדתי, זאת בצירוף בין השאר לניסיון הפוליטי הכושל לשנות את המצב ולהגיע לשלום. יותר מאוחר תחקירים של אחרים ושלי איששו את התחושות ואף הוסיפו עליהן כהנה וכהנה.
שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד. עילם הוא גם פעיל שלום ותיק.
בחלקים גדולים של העולם ישנה הזדעזעות מוצדקת מפלישת רוסיה לאוקראינה ותוצאותיה האיומות. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קיבל מעמד של גיבור קדוש שלכאורה מגיעה לו הזדהות גורפת כקורבן אולטימטיבי. בחינה קרה של העובדות מציירת תמונה אחרת לגמרי.
יש זעזוע מוצדק מפלישת רוסיה לאוקראינה ותוצאותיה האיומות. זלנסקי קיבל מעמד של גיבור קדוש, שלכאורה מגיעה לו הזדהות גורפת כקורבן אולטימטיבי. בחינה קרה של העובדות מציירת תמונה אחרת לגמרי
שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד. עילם הוא גם פעיל שלום ותיק.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
במלחמות אין חלוקה בינארית לטובים ורעים. הן נובעות בדרך כלל מלאומנות מופרזת (פשיזם), טרוף דתי, או מהתנגשות של אינטרסים שברובם אינם לגיטימיים ובכל מקרה ניתן היה להגיע לגביהם להסכמים, גם אם לא מושלמים לכולם, ללא שפיכות דמים. לטובת הסכמים מעין אלו צריך העולם הרואה עצמו כנאור להתגייס, ולא לצייר כל סכסוך כמלחמת בני אור בבני חושך, בעיקר כאשר יש לו אינטרסים משלו החופפים במידה זו או אחרת את אלה של אחד הצדדים הנלחמים.
מרוב עצים סביב המו"מ עם איראן מאוד קשה לראות את היער, אז כדאי לבדוק בצורה עניינית כמה עובדות בסיסיות ואפשרויות לנטרול המצב הנפיץ.
בעוד שלא ברור אם איראן אכן מתכוונת לפתח נשק גרעיני וגם להשתמש בו, נראה בעליל שמצד אחד אין דרך למנוע ממנה פיתוח כזה, ומאידך ישראל יכולה בהחלט לחיות עם איום גרעיני.
שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד. עילם הוא גם פעיל שלום ותיק.
אפילו כתב העת היוקרתי Nature רואה במלון פורץ הדרך החשוב בטכנולוגיה זו ובהחלט אפשר לראות בו סוג של ממציאה:
In late 1987, Robert Malone performed a landmark experiment. He mixed strands of messenger RNA with droplets of fat, to create a kind of molecular stew. Human cells bathed in this genetic gumbo absorbed the mRNA, and began producing proteins from it1
https://www.nature.com/articles/d41586-021-02483-w
נראה שמשרד הבריאות הישראלי מאוד בלחץ והולך גם בעקבות ה-FDA שפירסם בטוויטר שלכאורה התרופה איברמקטין היא רק טובה נגד סוסים ולא לבני אדם. התקשורת ברחבי העולם עטה כמוצאת שלל על הפייק ניוז הזה.
מדינת ישראל נמצאת בשפל העמוק ביותר שידעה. אנו חיים את התקופה החשוכה ביותר מאז הקמתה. הממשלה הנוכחית, שבמשמרתה ארעה המפולת הנוראית ביותר, אינה מרפה מטרפׇּה (המדינה) וממשיכה לטרוף את בשרה (תקציביה ומוסדותיה) להשׂבעת רעבונו של העומד בראשה (לכוח ולהגנה מפני משפטו) ותאוות מפלגות הקואליציה (להשתמטות ולקבלת הכספים הקואליציוניים).
כך נקלענו לפרדוקס ממנו איננו רואים מוצא.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
מבול הצעות החוק האנטי דמוקרטיות ומהלכים כוחניים של הממשלה מוכיחים כי גם בחודשי המלחמה הקשים ההפיכה המשטרית לא עצרה לרגע. כשהפוליטיזציה של מערכות השלטון חוגגת והדמוקרטיה נמצאת בנסיגה חדה, מדינת ישראל בדרך להפוך לאוטוקרטיה אלקטורלית.
בינואר הקרוב יימלאו שנתיים לתוכנית שהשיק שר המשפטים יריב לוין לרפורמה במערכת המשפט. מאז ועד היום, ניצבת הדמוקרטיה הישראלית בפני האתגר הגדול של חייה: להיות או לחדול.
פרופ' אסנת עקירב היא פרופסורית ישראלית למדע המדינה וראשת החוג לממשל ולחברה אזרחית באקדמית גליל מערבי בנוסף היא ראשת המכון לחקר הגליל במכללה ויועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית. תושבת כפר ורדים המייצגת את המשפחות הצעירות בוועד המנהל של עמותת משתכני הכפר. מתנדבת בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת פעילותה זו כתבה מחקרים על נשים בפוליטיקה המקומית, ואחד מהם זכה בפרס הצטיינות מהאגודה הישראלית למדע המדינה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם המאמר הזה מייצג את רמת האקדמיה הישראלית כיום – מה הפלא ש"תלמידי ישראל קרסו במבחן העולמי במתמטיקה ומדעים", כפי שנכתב כאן בכותרת הבוקר?
אתם יודעים מה? אינני זוכר בדיוק כיצד הגעתי לאתר הזה, אבל העיקר שאמצא את דרכי החוצה מכאן.
?You take care now, you hear
והתשובה לשאלה הנשאלת בפיסקה האחרונה: אף אחד.
אנחנו בקרב מאסף. אולי נצליח לדחות במעט את הקץ אבל הסוף ידוע. הדמוגרפיות מנצחות, ומכיוון שאבותינו, מקימי המדינה הליברל-דמוקרטית המופתית לא חלמו בחלמותיהם הגרועים ביותר מי ירש אותם, הם לא השכילו לבצר כמו שצריך את הדמוקרטיה. חלקם אף רכבו על הנמר הלאומני והחרדי בדרך לשלטון, והנה….לכאן הגענו. לא נהיה לא פולין ולא הונגריה. יותר דומה לאפגניסטן, או במקרה הטוב לבנון. ומכאן, אומר הקפטן, איש איש לנפשו.
אחד אחרי השני הם צועדים, בתורם יפלו אל הבור, יכוסו ברגבי האדמה המדממת, ולא יצאו משם עוד לעולם. בחורים מלאי חלומות ותוכניות לעתיד, כל כך קצר היה הביקור שלהם על פני האדמה הזו. "הותר לפרסום" ו"הותיר אחריו" המחנק מאיים להגיע, הלב מאיים להתפורר, ואז במפתיע זה חולף. מסתבר שבסוף מתרגלים להכל, גם לזה. נהיינו קהים רגשית.
אני אחות שכולה מגיל 12, ואני רוצה להגיד לכם משהו חשוב. השכול, הוא לא הולך לשום מקום. הוא לא נמוג. ולא מתפוגג ולא נחלש או נעשה יותר קל. הוא רק משנה צורה מפעם לפעם, או משנה אותנו. השכול אויב עקשן ואלים, מחליש ומתיש, את הגוף והנשמה, מבודד חברתית ומשפחתית וגורם למחלות. השכול הוא פרטי, פרטי שלך.
יעל שילר, אחות שכולה של איתן מלמד ז"ל, כוריאוגרפית ורקדנית בעלת סטודיו Ano Luna -המרכז הישראלי לרקדנים בתל אביב (צילום פורטרט: רון קדמי).
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גנרלים, נוטים בדרך כלל לדבר על "אבדות סבירות" או מושגים ציניים דומים, ושוכחים כי מדובר כאן בחיי בני אדם שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. לפיכך, כאשר הם מתכננים מהלך צבאי, עניין האבדות אינו תמיד שיקול רלבנטי. דווקא המפקדים הזוטרים, וגם חיילים פשוטים היו מוכנים להסתכן באופן מקסימלי בכדי להציל ולחלץ חיילים אחרים. מלחמת יום הכיפורים, הייתה ללא ספק מלחמתם של המפקדים הזוטרים, והניצחון רשום על שמם.