שרגא עילם
הזמן של
שרגא עילם

שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד.

האם אפשרי הסכם טוב עם איראן?

מרוב עצים סביב המו"מ עם איראן מאוד קשה לראות את היער, אז כדאי  לבדוק בצורה עניינית כמה עובדות בסיסיות ואפשרויות לנטרול המצב הנפיץ.

בעוד שלא ברור אם איראן אכן מתכוונת לפתח נשק גרעיני וגם להשתמש בו, נראה בעליל שמצד אחד אין דרך למנוע ממנה פיתוח כזה, ומאידך ישראל יכולה בהחלט לחיות עם איום גרעיני.

כבר היום ישנו למעשה מאזן אימה בין שתי המדינות באמצעים קונבנציונליים. והנהגת איראן מתנהגת עד עכשיו בצורה הרבה יותר הגיונית מאשר מייחסים לה ואינה תוקפת את ישראל באמצעות הטילים הרבים העומדים לרשותה ולרשות גרורתה חיזבאללה.

כבר היום מתקיים מאזן אימה בין שתי המדינות באמצעים קונבנציונליים. הנהגת איראן מתנהגת בצורה הרבה יותר הגיונית מהמיוחס לה ואינה תוקפת את ישראל בטילים הרבים שברשותה וברשות גרורתה חיזבאללה

לעומת זאת, ההתלהמויות ההדדיות עלולות להביא להסלמה בלתי רצויה ויש צורך דחוף להגיע להסדר, לפחות כמו זה שהיה בין בריה"מ וארה"ב  בזמן "המלחמה הקרה", אם לא למעלה מזה. הסדר שימנע ממטורף ללחוץ על הכפתור הלא נכון.

סנקציות על איראן בסה"כ מגבירות את המוטיבציה של שלטון האייאתולות להגביר את הלוחמנות, וזאת מבלי להשיג דבר חיובי. יתרה מזאת, שנים רבות התקיים סחר עם משטר האייתולות בהסכמת ממשלת ישראל.

למשל, ברשותי מסמך רשמי ישראלי המעיד על כך שב-1997 היה יצוא ישיר של כימיקלים מישראל לאיראן באישור וידיעת הממשלה. יצוא שנמשך לפחות עד תחילת שנות האלפיים. כאשר ב-1996 ויתרה החברה המייצאת, "כרמל כימיקליים", על מתווך/איש קש גרמני והחלה לשווק ישירות לאיראן.

דוגמה אחרת היא מ-2010 כאשר התברר שמכליות בבעלות חברת עופר (ובהמשך של משפחת רקנאטי) טענו נפט באיראן. מאגרי מידע מלמדים שהמכליות טענו שם נפט ובחלק מהמקרים הגיעו אתו למזרח הים התיכון, שם נעלמו מהמעקב הלווייני הנמצא במאגרי מעקב פומביים.

השלטונות האיראנים ידעו ללא ספק מי בעלי המכליות, שכן בדקו את ניירותיה של אניה אחת לפחות, ושם הופיעו הבעלים בישראל. זה מצטרף לידיעות אחרות, לפיהן שישראל ייבאה נפט מאיראן. בכך הודה בין השאר גם השר פואד בן-אליעזר.

ברשותי מסמך רשמי ישראלי המעיד על כך שב-1997 היה יצוא ישיר של כימיקלים מישראל לאיראן באישור וידיעת הממשלה. יצוא שנמשך לפחות עד תחילת שנות האלפיים

ב-18.3.2008 התפרסם ב"חדשות אנרגיה", כי בז"ן מזקקת נפט איראני שנרכש ברוטרדם (מסתבר שאפשר לקבוע די בקלות באמצעות בדיקה כימית את מקור הנפט). בידיעה מהארץ מ-4.10.2006 נאמר:

"מדובר בהסכם המתגבש בימים האחרונים, לפיו תייבא הרשות נפט גולמי לבית הזיקוק באשדוד, שרכישתו על ידי פז הושלמה בשבוע שעבר. פז תזקק את הנפט הגולמי ותעביר את התזקיקים לידי הרשות. מקורות בענף האנרגיה אמרו כי 'בית זיקוק אינו מבדיל בין נפט שמקורו באיראן לנפט אחר, ונפט גולמי ממקור כזה עשוי להיות משווק בישראל". שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר, אמר בעניין זה: 'כל ניסיון לקשר עם מדינת אויב שמשרת את האינטרסים העסקיים-כלכליים של ישראל מבסס את היציבות באזור'".

סחר כזה לא מתקיים בלי תיאום מדיני, ומלמד על סוג של הסכם חשאי. הסכם גלוי הרי יכול להוריד את המתיחות ובוודאי עשוי לזכות גם את ראש ממשלת ישראל בכמה נקודות חיוביות בדעת הקהל. אפילו נתניהו, לפי עורך "הארץ", אלוף בן ב-21.9.2021 ניסה בסוף כהונתו לפתוח במו"מ עם איראן ולכאורה נדחה.

הפרסום של בן נשמע סביר, גם מכיוון שבעבר העברתי בעצמי המלצה לעשות משהו כזה לראש הממשלה דאז, נתניהו, דרך מכר שמקושר אליו. נתניהו המובס חיפש כידוע נואשות לשלוף איזה שפן משרוולו כדי להציל את כסאו. מכיוון שמדובר במו"מ רגיש ומורכב, אין ספק שניסיון אחד לא מספיק וצריך לגשש דרך ערוצים שונים.

בידיעה מ"הארץ" בשנת 2004 צוטט שר התשתיות הלאומיות דאז, בנימין בן אליעזר: "כל ניסיון לקשר עם מדינת אויב שמשרת את האינטרסים העסקיים-כלכליים של ישראל מבסס את היציבות באזור"

סוג של אישור לידיעה של עורך "הארץ" אפשר לראות גם בכך שדיווח שלי על העניין ברדיו איראני רשמי צונזר למעשה. רק ב-7.12.2021, במסגרת מקצה שיפורים, פורסם שם ראיון מדולל משהו.

כבר שנים אני אולי הישראלי היחידי שמתראיין בגרמנית העילגת שלי לרדיו זה ובמקביל שימשתי גם כתב קול ישראל בשווייץ. ב-2012 התפרסמה באתר הרדיו האיראני תכנית שלום שלי.  בתחילה לא נמצא לכאורה מקום לדבר בשידור, אבל מאוחר יותר התקבל כנראה אישור מגבוה לפרסום (כאן דיווח בעברית).

הסכם ישראלי-איראני הוא אפשרי ומסוגל לנטרל הרבה סכנות. בכל מקרה לישראל אין מה להפסיד מיוזמה כזו, וזה היה אף מאפשר לה להראות לעולם רצון טוב.

לטענת אמיר אורן ב"הארץ" מה-25.7.1997, אריאל שרון כשר החוץ חתר להסכם עם איראן. כדי לאפשר אותו הוא היה מוכן לשלם את החוב הישראלי מימי השאה עבור החלק האיראני בקצא"א. מי שמנע ממנו לעשות זאת, לפי אורן, היה משרד האוצר הישראלי והממשל האמריקאי.

באותו מאמר, שנקרא "הראש סותם את הצינור", נכתב:

"הנציג הבולט של האסכולה האחרת, הדוגלת בחידוש הקשר עם איראן, היה ועודנו אריאל שרון. כל שרי הביטחון רצו למכור מתוצרת תע"ש (וכל ההורג בה ערבים, הרי זה משובח); פרשת "שוקו-אספרסו-קפוצ'ינו", כפי שנודעה העברת הנשק למשטר חומייני בתיקים הפנימיים של מערכת הביטחון, התחוללה בימי שר הביטחון יצחק רבין. לכן, אין לחשוד בשרון שרק מפני קרבתו ליעקב נמרודי האמין כי טובים לישראל המשך ושינוי בטהראן – שינוי במשטר המהפכה האיסלאמית, והמשך למתונים בו עכשיו וליורשיהם החילוניים אחר-כך – בייצוא נשק ותחמושת מישראל. אם איראן תובעת מישראל כשלושה מיליארדי דולר, החזר חובות מתקופת שותפותן בקצא"א (להלכה, קו צינור אילת-אשקלון, אבל אל"ף אחת שייכת בדין לאיראן), ושרון משדר נכונות להחזיר מיליארד, אפשר לנחש על איזה סכום לערך תתייצב הפשרה".

לטענת אמיר אורן ב"הארץ" משנת 97', כבר בשנות ה-90, כשאריאל שרון היה שר החוץ, הוא חתר להסכם עם איראן. כדי לאפשרו הוא היה מוכן לשלם את החוב הישראלי מימי השאה עבור החלק האיראני בקצא"א

אז מדוע תהליך שלום לא מתקיים? מצד אחד השלטון האיראני, שבעצם לא צריך בכלל נשק גרעיני ורק מסבך עצמו בהוצאות מיותרות, מנסה לצבור נקודות בעולם הערבי באמצעות ההתלהמויות האנטי-ישראליות. וזה לפחות חלקית עובד.

לדוגמה, אפילו חבר פלסטיני וותיק שהיה פעיל שלום עקבי במשך שנים רבות, לא רק חזר בתשובה, אלא נעשה גם אוהד גדול של המדיניות האיראנית ושל חיזבאללה כלפי ישראל.

בישראל, מאידך, ישנם אינטרסים לקיום האיום האיראני, למשל למטכ"ל ולתעשיית הנשק, לפחות מבחינה כלכלית/תקציבית.

אך האם המשך קיומו של האיום הזה באמת רצוי לתושבי ישראל והאזור כולו, וזאת גם בהקשר למשבר הקורונה הכלכלי המחריף והולך?

שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 929 מילים
אפילו כתב העת היוקרתי Nature רואה במלון פורץ הדרך החשוב בטכנולוגיה זו ובהחלט אפשר לראות בו סוג של ממציאה: In late 1987, Robert Malone performed a landmark experiment. He mixed strands o... המשך קריאה

אפילו כתב העת היוקרתי Nature רואה במלון פורץ הדרך החשוב בטכנולוגיה זו ובהחלט אפשר לראות בו סוג של ממציאה:
In late 1987, Robert Malone performed a landmark experiment. He mixed strands of messenger RNA with droplets of fat, to create a kind of molecular stew. Human cells bathed in this genetic gumbo absorbed the mRNA, and began producing proteins from it1

https://www.nature.com/articles/d41586-021-02483-w

נראה שמשרד הבריאות הישראלי מאוד בלחץ והולך גם בעקבות ה-FDA שפירסם בטוויטר שלכאורה התרופה איברמקטין היא רק טובה נגד סוסים ולא לבני אדם. התקשורת ברחבי העולם עטה כמוצאת שלל על הפייק ניוז הזה.

כל הזמן // יום ראשון, 23 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המודל האירי ישראל צריכה ללמוד מאירלנד איך לסייע לאמנים

הממשלה הכריזה על תוכנית סיוע לתרבות שלא ברור איך תגיע לחשבון הבנק של אמנים במצוקה ● באירלנד, לשם השוואה, תצא בקרוב לדרך תוכנית המתיימרת לשקם ולהקפיץ את התרבות במדינה להיות אחת מהמובילות באירופה באמצעות חלוקת כסף לשנים קדימה - ישירות לכיסם של האמנים ומוסדות התרבות

עוד 645 מילים

לעתים האשמים כבר מתים

האלוף במילואים נועם תיבון יחקור את אירוע ירי כוחותינו על כוחותינו ביחידת אגוז, שם הרג קצין מהיחידה שני קצינים אחרים בדרגת מ"פ, בעת שכולם חיפשו גנבי נשק בשטח אימונים בבקעת הירדן. אירוע קשה, טרגי, אכזרי, קורע לב. כבר למחרת האירוע שוב הופיעו משפחות מתוסכלות ודרשו לחקור את הצבא וקוננו על שלא "שמרו להם" על הבנים.

האלוף במיל' נועם תיבון יחקור את ירי כוחותינו על כוחותינו ביחידת אגוז כבר למחרת האירוע הופיעו משפחות מתוסכלות ודרשו לחקור את הצבא על שלא "שמרו להם" על הבנים

משפחות אחרות מתוסכלות בשל ממצאי תחקיר לא מקצועיים, או אי מציאת אשמים באירועים קודמים, בהם בניהם קיפחו את חייהם בתאונת אימונים או תאונה מבצעית. לוחם נהרג בגיבוש צנחנים כתוצאה מאוטובוס שהתדרדר לתוך מאהל, לוחם נספה בשיטפון בנחל חילזון בעת אימון ניווטים למרות התרעות על שיטפונות, לוחמי צוות מסיירת גולני נהרגו בתאונת דרכים בכביש 6 והצוות עצמו, כך פורסם, חדר ללא רשות לסוריה ופשט על מבנה בו היו סורים שלא נשקף מהם שום איום. אלה מקצת מזיכרונות הארכיון.

הנקודה החשובה היא שכל האירועים הללו נחקרו בידי אנשים שונים בעלי הכשרה שונה ולעיתים ללא הכשרה כלל, תוצאות התחקיר לא הצביעו על "אשמים" והמעורבים אף זכו לקידום בצה"ל.

הנקודה החשובה היא שכל האירועים הללו נחקרו בידי אנשים שונים בעלי הכשרה שונה ולעיתים ללא הכשרה כלל, תוצאות התחקיר לא הצביעו על "אשמים" והמעורבים אף זכו לקידום בצה"ל

קשה להשוות בין תאונה שהיא מחדל בטיחותי, הפרת משמעת או נוהל, לבין תאונה שמתרחשת בגלל גורם בלתי צפוי כמו כשל במנוע המסוק, מארב אויב או בשל כישורים לא מתאימים של הלוחמים, כמו בטעות ניווט שהביאה בשנות ה-80 לירי דו צדדי בין חיילי אותו צוות מארב בלבנון שטעו בניווט וזיהו את חבריהם כאויב.

כל האירועים הללו מצטרפים יחד תחת מכנה משותף אחד – לצה"ל אין גוף חקירות מקצועי הפועל לאורך זמן, מעסיק אנשי מקצוע בתחומי החקירה המגוונים ולומד ומטמיע לקחים בצבא כדי למנוע את התאונות והכשלים העתידיים. לצה"ל אין תרבות תחקירים.

האם מישהו יכול לדמיין מצב שלצה"ל אין רופאים מקצועיים? טייסים מקצועיים על מטוסים שעולים עשרות מיליונים? האם לצה"ל אין מערכת משפטית מקצועית, מערכת פיקודית מקצועית? יש. אבל למרבה האבסורד דווקא לנושא הקריטי שבו מקפחים חיילים את חייהם בשל אסון, תאונה, כשל מבצעי או פיקודי, אין גורם מקצועי שיחקור את האירועים.

לפני ארבעה חודשים כתבתי כאן על "הפתולוגיה של הכישלון". הצבעתי שם על הפתולוגיה של הכישלון ועל הפתרון שהציע צוות של פורום מג"דים מח"טים וטייסים במילואים (הקורא מוזמן לקרוא את הפוסט ההוא לפני הפוסט הנוכחי).

לצה"ל אין גוף חקירות מקצועי הפועל לאורך זמן, מעסיק אנשי מקצוע בתחומי החקירה המגוונים, לומד ומטמיע לקחים בצבא כדי למנוע את התאונות והכשלים העתידיים. לצה"ל אין תרבות תחקירים

נושא חקירת אימונים ומבצעים בצה"ל נמצא כבר שנים בידיהם של קצינים מתחלפים, ונועם תיבון הוא עוד אחד בשרשרת. מהיכן יודע נועם תיבון לחקור תאונה? לא כל רופא הוא פתולוג למרות ששניהם למדו רפואה. לא כל אלוף הוא חוקרי מקרי מוות ותאונות קטלניות.

המקרה של ירי דו צדדי באגוז דומה לעשרות מקרים שבהם כוחותינו ירו על כוחותינו. במלחמת לבנון הראשונה נהרגו מירי ידידותי יותר ממאה וחמישים חיילים. אסון הפנטום הוא הזכור מביניהם, בו הפציץ פנטום של חיל האוויר גדוד חרמ"ש של צה"ל וגרם ל-25 הרוגים וכמאתיים פצועים.

אולם זוהי מלחמה ולכאורה החללים באירועים אלה מתערבבים בחללי המלחמה כולם. תשומת הלב הציבורית מתעוררת באירוע שבו נהרגים חיילים בשטח אימונים, לא במבצע מעבר לקווי האויב ולמעשה סתם.

הבעיה היא שצה"ל לא לומד. אחרי כל אירוע הדינמיקה דומה כמתואר. עצירת אימונים, חידוד נהלים , מינוי קצין תורן לבדיקת האירוע והצבא ממשיך בשגרה. בדרך כלל גם משתדל לא להעמיד לדין או להדיח את האחראים. גם הלקחים לא מפורסמים ובעיקר הארגון מנסה לשכוח ולהשכיח.

הבעיה היא שצה"ל לא לומד. אחרי כל אירוע הדינמיקה דומה: עצירת אימונים, חידוד נהלים, מינוי קצין תורן לבדיקת האירוע והצבא ממשיך בשגרה. לרוב גם משתדל לא להעמיד לדין או להדיח את האחראים

העשייה הצבאית לא דומה לעשייה במערכות אזרחיות. העיסוק היומיומי בסכנת חיים, הן באימונים והן במבצעים, גורם לכך שלא תמיד יש אשמים ולעיתים האשמים כבר לא בחיים.

איש לא יכול לחקור את הקצינים שנפלו באירוע האחרון באגוז. הם כבר שילמו את מחיר הטעויות. אולי טעויות שלהם עצמם. בתאונות רבות הגורם האנושי הוא הגורם העיקרי. חוסר יכולת, או אי עמידה בהוראות בטיחות או זלזול בפקודות. יש מקרים של כוח בלתי צפוי כמו כנראה התקלה במנוע של מסוק חיל הים לאחרונה.

אלא שהטרגדיה היא גם הסיבה לכך שהאסונות הבאים לא נמנעים. קשה מאוד לדבר על טעויות שביצע מי שנהרג. קל יותר לדרוש חקירה, או להאשים את "הצבא" במעין אמירה כוללת של גוף אמורפי שהיה אמור לגרום לקצינים לשמור על עצמם. לדווח על היציאה מהבסיס, לקחת מכשיר קשר ולוודא איזה כוח נוסף נמצא שם ולזהות את עצמם, לבצע הוראות פתיחה באש ולזהות את הגורם שעליו פותחים באש גם ללא סכנת חיים מיידית.

הרבה נהלים ופקודות יכלו למנוע את המוות המיותר הזה. נראה שלפחות לחלק מהסיבות אחראים מי שנפלו ונהרגו באירוע. אבל אי אפשר לומר זאת למשפחות. כך נזרע למעשה זרע הפורענות של האירוע הדומה והקשה הבא.

כזכור משפחת שמואלי, שבנה בראל ז"ל נהרג בגבול עזה בעימות עם מפגינים פלסטינים, דרשה להקים ועדת חקירה חיצונית לצבא לבדיקת נסיבות נפילתו, דרישות דומות להוצאת החקירות של אירועים מבצעיים כושלים ותאונות אימונים מידי הצבא אירעו גם באסונות קודמים.

הטרגדיה היא גם הסיבה שהאסונות הבאים לא נמנעים. קשה לדבר על טעויות שביצע מי שנהרג. קל יותר לדרוש חקירה, או להאשים את "הצבא", באמירה כוללת על גוף אמורפי

אולם עם כל הצער שבדבר צריך לומר לפעמים לציבור את האמת – האשמים לפעמים כבר מתים. אולי הם לא האשמים היחידים, אולי שרשרת פיקוד מעליהם אחראית לאי העברת פקודות, למשמעת לקויה ונהלי פתיחה באש לקויים.

מעמדת המבקר קשה לדעת מה בדיוק קרה ביחידת אגוז למעט תיאור האירועים שפורסמו בתקשורת. שלשה קצינים יוצאים בלי לדווח, לחפש גנב נשק בשטח האימונים, במקביל אליהם יוצא קצין אחר ממקום אחר באותו בסיס, ללא תיאום, לאותה מטרה – לחפש גנבי נשק. כשהוא נתקל בהם בלילה בחושך הוא פותח מיד באש והורג את חבריו. רק אחרי הטרגדיה הם מבחינים שמדובר בכוחותינו. ואולי הם אלה שפתחו ראשונים באש. הקצין החוקר יצטרך לקבוע.

הלוחמים המומים ובדיכאון, המשפחות המומות והרוסות ובעיקר מתוסכלות, והצבא ממהר דווקא "לחבק את היורה" וכמובן לתמוך במשפחות החללים.

השבוע עצר הרמטכ"ל את האימונים כדי לחדד נהלים.

אבל כל הצעדים הללו לא פותרים את הבעיה. חקירת תאונות אימונים ומבצעים אינה אירוע רגיל ואף לא תחקיר מבצעי של אירוע מבצעי.

ההיסטוריה הארוכה של חקירת כישלונות, תאונות אימונים ומבצעים מעידה על התהליך הבא – ממנים אלוף כלשהו, אד הוק לחקירת מקרה מסוים. האלוף מרכז עבודה למשך פרק זמן קצר, ולאחר השלמת הדו"ח הצוות מתפזר והאלוף פונה לעיסוקיו. במקרה הבא, כבר עוסקים בחקירה אנשים אחרים.

היסטוריית חקירת הכישלונות והתאונות מעידה על התהליך הבא – ממנים אלוף לחקירת המקרה. הוא מרכז עבודה לזמן קצר, ובהשלמת  הדו"ח הצוות מתפזר והאלוף פונה לעיסוקיו. את המקרה הבא חוקרים אחרים

האלוף (מיל') יוסי פלד חקר את אירוע חטיפת החיילים בהר דב בשנת 2000. גם אלוף פיקוד הצפון וראש אמ"ן חקרו את האירוע באותם ימים.

האלוף (מיל') יורם יאיר חקר את כישלון החילוץ בקבר יוסף בשכם בשנת 2000 ואת הסתבכות חילוץ הטיול בהר עיבל.

האלוף שי אביטל חקר את כישלון יחידת דובדבן במבצע ללכידת אבו הנוד בו הרגו כוחותינו שלושה מחיילינו 2000.

האלוף גבי אופיר חקר את כישלון פעולת השייטת בלבנון 1997.

האלוף (מיל') דוד עברי חקר את אסון המסוקים 1997.

מי יחקור, אם כן, חלילה, את אסון המסוקים הבא? איתן בן אליהו (שבתקופתו כמח"א אירע אסון המסוקים)? והאם כל האלופים החוקרים כיום יודעים את מה שלמדו קודמיהם? כיצד מתחבר הידע של כל הוועדות והאלופים הנ"ל לידי מקצוענות של חקירת אסונות וכישלונות, תוך שמירה על אמון הציבור במערכת הצבאית וביחד עם הפקת הלקחים הנדרשת למניעת כישלונות בעתיד?

מי יחקור, אם כן, חלילה, את אסון המסוקים הבא? האם כל האלופים החוקרים כיום יודעים את מה שלמדו קודמיהם? כיצד מתחבר הידע של כל הוועדות והאלופים הנ"ל לידי מקצוענות של חקירת אסונות וכישלונות?

צה"ל והרמטכ"ל בראשו ושר הביטחון והממשלה האחראית חייבים להקים גוף חקירות מקצועי בתוך הצבא. למנות לו מפקד בדרגת אלוף ולהכפיף אותו לפיקוח של שופט עליון אזרחי. את ממצאי החקירה יעביר הגוף החוקר לרמטכ"ל, וככל שימצאו זדון או רשלנות פושעת יועמדו האחראים לדין.

ככל שהכשל פיקודי או מערכתי, יקבל הרמטכ"ל החלטות פיקודיות. אבל אמון הציבור בחקירות הצבאיות לא ישתקם אם לא ייעשה כאן מהלך בונה אמון שקוף לציבור, אמיץ ובעיקר מקצועי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,285 מילים

למקרה שפיספסת

הממשלה אישרה להקים ועדת חקירה לפרשת הצוללות

ח"כ ליצמן נדבק בקורונה בפעם השנייה ● דרעי הגיש את התפטרותו מהכנסת ● מתווה הסיוע למשפחות 45 הרוגי האסון במירון אושר בממשלה ● אולמרט הגיש בקשה לביצוע בדיקות פסיכיאטריות למשפחת נתניהו ● המשטרה: טרם התקבלה החלטה בתיק התקיפה של סילמן ● אירוע חריג בוועדת החוקה: תמונות פוגעניות הוקרנו בזום ● כפוף לשימוע: ראש עיריית אור עקיבא יואשם בשוחד

עוד 43 עדכונים

יו"ר הרשות הפלסטינית עושה באחרונה מאמצים מיוחדים להוכיח לכולם שהוא המנהיג הלגיטימי של הפלסטינים ואין אחר מלבדו ● מינוי מקורביו לתפקידים בכירים במוסדות ההנהגה מעורר ביקורת חריפה, אבל עבאס רחוק מלהתרגש ● אך לא בטוח שעצבנות בחמאס ומרירות בפת"ח יביאו לו את השקט הפוליטי שהוא מחפש ● פרשנות

עוד 998 מילים

הורים לחצי שעה

ילדי אסירים לא מקבלים סיוע מהרשויות או ממערכת החינוך, מה שמוביל אותם פעמים רבות לעולם הפשע, כך מספרת מינדי בוקשפן, יו"ר עמותה שמסייעת לילדי אסירים ומשפחתם ● היא תוהה למה מתקני הביקור אינם נגישים ומדוע מקצים רק חצי שעה למפגש – גם למשפחות מרובות ילדים ● בתוך כך, מאז שפרצה המגפה חלק מילדי האסירים לא זכו לחבק את הוריהם ● יו"ר הוועדה לזכויות הילד: "בלתי מתקבל על הדעת, פועלים להסדרה"

עוד 1,667 מילים

תגובות אחרונות

מיליציות רעולי הפנים בגדה הן תוצאת משטר העליונות היהודית שם

חשוב לא להתבלבל: האלימות העצומה בגדה טמונה בעצם קיומו של משטר צבאי נוקשה וקבוע לאורך 55 שנים, שמגן על משטר משפטי נורא של 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה. אלימות הזוועות של אנשי המיליציות רעולי הפנים היא זוועה מפלצתית חוזרת ונשנית כי מאפשרים אותה.

חשוב לא להתבלבל: האלימות העצומה בגדה טמונה בעצם קיומו של משטר צבאי נוקשה וקבוע לאורך 55 שנים, שמגן על משטר משפטי נורא של 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה

הרוב המכריע של המתנחלים רחוקים שנות אור מאלימות הזוועות של אנשי המיליציות. אך מדינת ישראל מקיימת מתוך בחירה ובצורה קבועה הן את קיומו של המשטר המשפטי המפלה, הן את הדיקטטורה הצבאית האיומה, הן נישול נבזי של רבים מנתיני הדיקטטורה הזו והן את מפעל ההתנחלויות שמשמעותו הנצחת משטר משפטי מפלה: חוק אחד למתנחלים וחוק אחר לפלסטינים.

להזדעזע ממיליציה פשיסטית ואלימה זה חשוב ובסיסי. לפעול מול מיליציה זו, לעצור את אנשיה, לשפוט אותם ולשלוח אותם לכלא – זה חשוב ובסיסי עוד יותר (עתידות: זה לא יקרה). לזכור שהרוב המכריע של המתנחלים אינם כאלה – זה המובן מאליו. ולהבין שהפשע הגדול, הרשמי, הממוסד והקבוע הוא עצם קיומו של המשטר הצבאי המפלה – זה אמור היה להיות המובן מאליו.

אבל זה אינו המובן מאליו. מרבית הישראלים תומכים במשטר זה. לא מעטים מהם, כפי שעולה מהתגובות לכתבות על זוועת תקיפת אנשי רבנים לזכויות אדם, תומכים בפה מלא גם במעשי הזוועות.

להזדעזע ממיליציה פשיסטית ואלימה זה חשוב ובסיסי. לפעול מול מיליציה זו, לעצור את אנשיה, לשפוט אותם ולשלוח אותם לכלא – זה חשוב ובסיסי עוד יותר (עתידות: זה לא יקרה)

ישעיהו ליבוביץ' שב ודיבר בפשטות על הדברים מאז 1967 ועד יום מותו ב-1994. כולל קביעתו שמדינת ישראל תהפוך למדינת ש"ב (פגסוס בשירות המשטרה כלפי אזרחים? חמור מאין כמוהו אך מדובר בקטנה לעומת משטר הפגסוס בגדה ובהשוואה למכירת מערכות נשק וטכנולוגיה לדיקטטורות איומות).

כלומר: 27 שנים הוא שב וניסה להסביר לנו. ואז נפטר. ומאז? חלפו 28 שנים נוספות בלעדיו. 55 שנות שליטה צבאית אכזרית בגדה.

ראש הממשלה הקודם דרש מהפלסטינים הכרה במדינה יהודית. אהה. מעניין שלא דרש זאת מאיחוד האמירויות ובחריין. כפי שאיש לא דרש זאת מירדן ומצרים. זו סתם הייתה עילה נוספת למניעת התקדמות במשא ומתן. הוא גם התגאה בכך.

אפשר להעלות תמיד דרישות בלתי אפשריות. אפשר להאשים תמיד את הצד השני – ואכן, חלקים מהנהגת הצד השני ידעו גם הם לברוח מנטילת אחריות לאורך שנים רבות. אבל בסופו של דבר צריך לבחור. בחירה מדינית, אנושית ומוסרית.

רה"מ הקודם דרש מהפלסטינים הכרה במדינה יהודית. אהה. מעניין שלא דרש זאת מאיחוד האמירויות ובחריין. כפי שאיש לא דרש זאת מירדן ומצרים. זו סתם הייתה עילה נוספת למניעת התקדמות במו"מ

תמיד ישנה אפשרות בחירה מדינית, אנושית ומוסרית. בחירתם של ראש הממשלה הקודם וגם של ראש הממשלה הנוכחי היא בחירתם של מרבית אזרחי מדינת ישראל. 70 מנדטים לפחות תומכים בהמשכו של משטר העליונות היהודית הרשמית בגדה. זוועת מיליציות רעולי הפנים היא אחת התוצאות של הבחירה הזו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 452 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השופט בדימוס חנן מלצר דוחה את הביקורת על מינויו ליו"ר מגדל - מעבר חסר תקדים בין העליון לשוק ההון ● בשיחות סגורות הוא טוען כי פסיקותיו בתחום הביטוח אופיינו ב"אקטיביזם חברתי" וכי גם תפקידו החדש הוא שליחות ציבורית ● אלא שבחינת פסיקותיו אינה מעלה תמונה חד-משמעית - ובכל מקרה, גישתו מתעלמת משאלת אמון הציבור בעצמאותם של השופטים ● פרשנות

עוד 836 מילים ו-1 תגובות

גנץ: "מדובר בצורך לאומי – אסור לשחק בביטחון המדינה"

בנט צפוי להימנע, סער נותן חופש הצבעה - ההחלטה צפויה לעבור ● מירי רגב לישראל כ״ץ: הצהר שלא ניהלת מגעים עם אלו שקרעו את הליכוד ● השרה שאשא-ביטון: לשקול לבטל את התו הירוק ● בר-לב על פרשת NSO: עושים חידות חמיצר למשטרה - כל הטענות התבררו כלא נכונות ● סילמן נזפה בצעקות בשוטר מצוות החקירה של התקיפה שלה על רקע פרסומים שיצאו מהמשטרה

עוד 19 עדכונים

שחקן הוליוודי ורבנית מוושינגטון מדברים על הכול בפודקאסט חדש

בעקבות מגפת הקורונה, רבנית של בית כנסת בוושינגטון, שירה סטוטמן, וכוכב הסדרה "הבית הלבן", ג'ושוע מלינה, החליטו ליצור הסכת משותף, בו הם דנים בשאלות חיים מזווית יהודית, אבל מדגישים בריאיון לזמן ישראל: "לא מדובר בקורס יהדות למתחילים"

עוד 1,404 מילים

על פי מחקר שפרסם דין רויטר בספרו "הנאצי החבוי", צבא ארה"ב חקר את אדריכל מחנות ההשמדה הנאצים הנס קאמלר ושחרר אותו לחופשי אחרי שמסר להם את סודות הטילים שפיתח ● בשנת 2012, לבקשת רויטר, משרד המשפטים האמריקאי חשף מסמכים אודות קצין האס אס, אך צנזר אותם ● בשנת 2019 למסמכים כבר לא היה זכר: "כאילו שמישהו בא וניקה את תיקי הארכיון האלה"

עוד 836 מילים

החות'ים פותחים חזית מול אבו דאבי ● "הקצב" האיראני אבראהים ראיסי מבקר במוסקבה ● האם יחסי ישראל-טורקיה צפויים להתחמם? ● והשבוע לפני 12 שנים, מחמוד אל-מבחוח חוסל במלון דובאי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,153 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

טיסה מזהמת לשום מקום

הרע: האיחוד האירופי מבטיח לצמצם פליטות, אבל מכריח את חברות התעופה לבצע אלפי טיסות ריקות בשנה כדי לשמור על הסלוטים המוקצים להן ● הטוב: ח"כ יסמין סאקס פרידמן דואגת לא רק לחתולים - כעת היא פועלת למגר את הפרקטיקות האכזריות בתעשיית גידול החזירים ● והטיפ: אם בסופר מסרבים לקבל את הבקבוקים למיחזור, יש עם מי לדבר

עוד 951 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
עֲשִׁירִים 117

בעיית האי-שוויון היא לא בעיה תיאורטית, היא החיים שלנו ● פערים עצומים כאלה - כשחוסר הצדק זועק לשמיים ומנקר את העיניים והלב - לא יכולים להמשיך ולהתקיים לאורך זמן, בלי להוביל בסוף לתגובת-נגד אלימה ● מי שלא מבין את זה - לא היה מרוכז בשיעורי ההיסטוריה.

עוד 1,270 מילים ו-2 תגובות

תיק המדינה נגד בנימין נתניהו הוא לא תיק רגיל, נתניהו איננו נאשם רגיל, ולרבים מהשיקולים הרגילים שמובאים בחשבון כאשר נשקלת עסקת טיעון אין מקום במקרה זה ● לטובת כל המעורבים בדבר - ולטובת כל האומה שצופה מן הצד, הראיות צריכות להישמע, השופטים צריכים לפסוק, והציבור זקוק להזדמנות להבין את ההיגיון שבכל זה ● דעה

עוד 1,117 מילים ו-1 תגובות

ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה: "לא נכנסים לטלפונים של אזרחים תמימים"

דיווח: מנדלבליט משוכנע – אם נתניהו ימשיך במשפטו ייגזר עליו עונש מאסר ● השרה תמנו־שטה דורשת להעלות לסדר יום הממשלה בראשון את הטענות נגד המשטרה ● הורוביץ על התקיפה בשומרון: "פוגרום שביצעו מתנחלים פורעי חוק, לא ניתן לעבור לסדר היום" ● משרד הבריאות: מספר חולי הקורונה שמצבם קשה עלה ל־638 ● גורם באיחוד האירופי: "מעריך שנגיע להסכם עם איראן"

עוד 46 עדכונים

בר-לב שוקע עם המשטרה - ומאבד את אמון הציבור

מייד אחרי שנחשפה פרשת NSO, גיבה השר עמר בר-לב את המשטרה וזכה לתגובות קשות ולעגניות ברשתות החברתיות ● במשרד לביטחון פנים, לעומת זאת, הדעות חלוקות לגבי בר-לב ● יש מי שמצביע על הצלחות בהובלתו במלחמה בפשיעה בחברה הערבית, אבל יש גם מי שמביע אכזבה ● "בר-לב לא מטביע חותם. לא הרבה השתנה מאז שהוא נכנס לתפקיד" ● פרשנות

עוד 666 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה