בעקבות המלחמה היה גל גדול של הגירה מישראל, אותו גינה כידוע יצחק רבין על ידי הכינוי הדוחה והציני "נפולת של נמושות". למעשה, הגל הזה ביטא מחאה לא בהכרח מודעת נגד ההנהגות המדיניות והצבאיות. אנחנו המהגרים שנקראנו אז "יורדים" לא היינו מוכנים יותר לשלם את המחיר של המחדלים המדיניים והצבאיים.
תחושות ורשמים על סמך חוויותיי במלחמה היוו בסיס להחלטה לקום וללכת מארץ הולדתי, זאת בצירוף בין השאר לניסיון הפוליטי הכושל לשנות את המצב ולהגיע לשלום. יותר מאוחר תחקירים של אחרים ושלי איששו את התחושות ואף הוסיפו עליהן כהנה וכהנה.
שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד. עילם הוא גם פעיל שלום ותיק.
בחלקים גדולים של העולם ישנה הזדעזעות מוצדקת מפלישת רוסיה לאוקראינה ותוצאותיה האיומות. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קיבל מעמד של גיבור קדוש שלכאורה מגיעה לו הזדהות גורפת כקורבן אולטימטיבי. בחינה קרה של העובדות מציירת תמונה אחרת לגמרי.
יש זעזוע מוצדק מפלישת רוסיה לאוקראינה ותוצאותיה האיומות. זלנסקי קיבל מעמד של גיבור קדוש, שלכאורה מגיעה לו הזדהות גורפת כקורבן אולטימטיבי. בחינה קרה של העובדות מציירת תמונה אחרת לגמרי
שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד. עילם הוא גם פעיל שלום ותיק.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
במלחמות אין חלוקה בינארית לטובים ורעים. הן נובעות בדרך כלל מלאומנות מופרזת (פשיזם), טרוף דתי, או מהתנגשות של אינטרסים שברובם אינם לגיטימיים ובכל מקרה ניתן היה להגיע לגביהם להסכמים, גם אם לא מושלמים לכולם, ללא שפיכות דמים. לטובת הסכמים מעין אלו צריך העולם הרואה עצמו כנאור להתגייס, ולא לצייר כל סכסוך כמלחמת בני אור בבני חושך, בעיקר כאשר יש לו אינטרסים משלו החופפים במידה זו או אחרת את אלה של אחד הצדדים הנלחמים.
מרוב עצים סביב המו"מ עם איראן מאוד קשה לראות את היער, אז כדאי לבדוק בצורה עניינית כמה עובדות בסיסיות ואפשרויות לנטרול המצב הנפיץ.
בעוד שלא ברור אם איראן אכן מתכוונת לפתח נשק גרעיני וגם להשתמש בו, נראה בעליל שמצד אחד אין דרך למנוע ממנה פיתוח כזה, ומאידך ישראל יכולה בהחלט לחיות עם איום גרעיני.
שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד. עילם הוא גם פעיל שלום ותיק.
אפילו כתב העת היוקרתי Nature רואה במלון פורץ הדרך החשוב בטכנולוגיה זו ובהחלט אפשר לראות בו סוג של ממציאה:
In late 1987, Robert Malone performed a landmark experiment. He mixed strands of messenger RNA with droplets of fat, to create a kind of molecular stew. Human cells bathed in this genetic gumbo absorbed the mRNA, and began producing proteins from it1
https://www.nature.com/articles/d41586-021-02483-w
נראה שמשרד הבריאות הישראלי מאוד בלחץ והולך גם בעקבות ה-FDA שפירסם בטוויטר שלכאורה התרופה איברמקטין היא רק טובה נגד סוסים ולא לבני אדם. התקשורת ברחבי העולם עטה כמוצאת שלל על הפייק ניוז הזה.
בחודש דצמבר הקרוב ימלאו שבע שנים למותו של עמוס עוז על סף גיל שמונים. מאז קולו חסר כאן מאוד והוא חסר במיוחד מאז ה-7 באוקטובר. בראש מהדהדת השאלה: מה הוא היה אומר על אירועי האימים?
האם עוז היה משכיל להראות לנו איזשהו אור בקצה המנהרה? אולי אפשר להקיש משהו על תגובותיו המשוערות לפי ספרו "דברים שבעל פה", שיצא לאור לאחרונה בהוצאת "כתר".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
פני החברה הישראלית העכשווית והשסועה, על הסוגיות החברתיות, הדתיות והפוליטיות הבוערות שבה, נשקפים בבירור ובהרחבה בספרו הרביעי של רן גורן, "קוראלס" (הוצאת ספרי ניב, 2025), מה שהופך את הספר כה אקטואלי.
הספר אמנם מגולל פרשיות אהבה ויחסים רומנטיים, מהולים בתאווה, חרטה וכיסופים בין הגיבור שי מרחב, איש שב"כ בעברו ועורך דין במקצועו, לבין ארבע אהובות, אלא שאלה הם רק באי כוח של זרמי עומק בחברה הישראלית.
לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני.
הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות.
תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומציגים את היהודים בנפרד ככאלה שכל צד מעדיף לא לשתף אותו.
הייתם צורחים,שזו אנטישמיות.
תתעורר גזענים!!!
קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות שלהם, הערבים למפלגות שלהם, מי שרחצו את סבא שלו ב-DDT יצביע לליכוד, ורפי השכל לגנץ. ולא משנה שום דבר! אפילו לא זין באוקטובר!
נתניהו יכול להמשיך להיות ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, ועדיין בקושי חצי מנדט יזוז מפה לשם. העם היושב בישראל אינו בנוי לדמוקרטיה ולא מבין אותה. מי שמאמין באליל סערות אדומי מסוף עידן הברונזה עוד פחות מכולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גנרלים, נוטים בדרך כלל לדבר על "אבדות סבירות" או מושגים ציניים דומים, ושוכחים כי מדובר כאן בחיי בני אדם שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. לפיכך, כאשר הם מתכננים מהלך צבאי, עניין האבדות אינו תמיד שיקול רלבנטי. דווקא המפקדים הזוטרים, וגם חיילים פשוטים היו מוכנים להסתכן באופן מקסימלי בכדי להציל ולחלץ חיילים אחרים. מלחמת יום הכיפורים, הייתה ללא ספק מלחמתם של המפקדים הזוטרים, והניצחון רשום על שמם.