פסגת הנגב הייתה רוויה כלפי חוץ באווירה טובה, ביטויי חום אנושי ופרגון הדדי. זו לא הצטיירה כפגישה חמורת סבר של מנהיגים שמתכנסים אל מול איום חיצוני – כפי שרבים בארץ ציפו לקראת הפסגה, כשהעריכו שתכליתה העיקרית היא ההתמודדות עם איראן. היה זה מפגש של מדינאים, שמסתכלים קדימה, מייצרים סדר יום חיובי, מדגישים שותפות לדרך, ותרים אחר עתיד טוב יותר לבני עמם ולאזור.

פסגת הנגב הייתה רוויה באווירה טובה ופרגון הדדי, ולא הצטיירה כפגישה חמורת סבר של מנהיגים אל מול איום חיצוני. מפגש מדינאים, שמסתכלים קדימה ומייצרים סדר יום חיובי

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הצהרות הסיכום של שרי החוץ כללו מסרים של שלום חם, שנעדרו במשך שנים מיחסי ישראל עם מדינות ערב. האורחים מאיחוד האמירויות, מצרים, מרוקו ובחריין דיברו על שדרוג יחסים דיפלומטיים, יצירת קשרי עם לעם, סקרנות ולמידה הדדית, העמקת חיבורים בין אנשים, הרחבת שיתופי פעולה, מימוש פוטנציאל, והשגת שגשוג. הם סקרו תחומים רבים ומגוונים של שיתופי פעולה מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ואזרחיים, והדגישו את החשיבות של מהלכים קונקרטיים שיניבו תועלת ממשית לאנשים מן השורה.

הפיכת הפורום למסגרת קבועה, כפי שהצהיר שר החוץ לפיד, היא מהלך חיובי. ישראל, וגם מצרים, התנסו בשנים האחרונות ביצירת מנגנונים אזוריים של שיתוף פעולה בים התיכון – דרך פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון, יחסים משולשים ומרובעים עם יוון וקפריסין, והשתתפות בארגונים אזוריים דוגמת האיחוד למען הים התיכון. כעת, נראה שהגיע הזמן ובשלו התנאים ליישם מודלים ותובנות מתהליכים אלו גם לזירה המזרח תיכונית.

בטווח הארוך יותר, יש לנסות להפיק מפסגת הנגב מהלך רחב יותר מאשר פסגת שרי חוץ תקופתית, ולמסד פורום של ממש, עם מטרות קונקרטיות, קבוצות עבודה ופרויקטים משותפים.

על מנת להפיק מפורום שכזה את המרב, חשוב שהוא יכלול גם את ירדן והפלסטינים, בדומה לחברותן בפורום הגז של מזרח אגן הים התיכון. שם, הסכימה ישראל לייצוג שוויוני של הפלסטינים בדרג מדינה, וכך ניתן יהיה לעשות גם בפורום מזרח תיכוני, אם יוקם.

בטווח הארוך יש לנסות להפיק מפסגת הנגב מהלך רחב יותר מפסגת שרי חוץ תקופתית, ולמסד פורום ממשי, עם מטרות קונקרטיות, קבוצות עבודה ופרויקטים משותפים. וחשוב שיכלול גם את ירדן והפלסטינים

טרם מינוף ושדרוג פסגת הנגב, מדובר כבר עתה בהישג מדיני משמעותי של הממשלה, של שר החוץ ושל אנשי משרד החוץ. שר החוץ קיווה להשיג בשנתו הראשונה בתפקיד הסכמי נורמליזציה עם מדינות נוספות. את זה הוא טרם השיג, אך השדרוג וההעמקה של יחסי הנורמליזציה הקיימים, והצירוף של מצרים למועדון "השלום החם", הם הישגים עם פוטנציאל משמעותי.

מצרים, שבמשך שנים הגבילה את שיתוף הפעולה עם ישראל לתחומים ביטחוניים בעיקרם, מגלה יותר ויותר פתיחות לשותפות בתחומים נוספים. שר החוץ המצרי כבר דיבר על זה בבירור בדבריו בפסגה.

סביב הפסגה ולכל אורך מהלך שדרוג יחסי הנורמליזציה, בולטים הדיפלומטים הישראלים בעבודה מדינית מקצועית ובעשייה ציבורית ותקשורתית. כפי שתפקידם ותרומתם של הדיפלומטים בלטו בחודשים האחרונים סביב הפלישה לאוקראינה וחימום היחסים עם טורקיה, כך גם בקידום היחסים עם מדינות ערב ממלאים השגרירים במדינות אלו ואנשי המטה בירושלים תפקיד מרכזי, וקולם גם נשמע בראיונות תכופים לציבור הישראלי. זאת, בניגוד לשנים האחרונות בהן שמרו במשרד החוץ על פרופיל תקשורתי נמוך. בכך הם מסייעים לא רק לשיפור היחסים האזוריים אלא גם להנחיל לאזרחי ישראל הבנה לגבי חשיבות הדיפלומטיה והערך שבמערך חוץ חזק.

ככל שיצטברו תועלות ממשיות משיתוף הפעולה האזורי – ופסגת הנגב צפויה להגביר זאת – וככל שאינטראקציה חמה ופתוחה בין בכירים ישראלים וערבים תהפוך לנורמה, סביר שמדינות נוספות באזור יפעלו גם הן להעמיק קשרים – בגלוי ובחשאי – עם ישראל.

שר החוץ קיווה להשיג בשנתו הראשונה בתפקיד הסכמי נורמליזציה עם מדינות נוספות. את זה טרם השיג, אך שדרוג והעמקת יחסי הנורמליזציה וצירוף מצרים למועדון "השלום החם", הם הישגים משמעותיים

וככל שהדבר יהיה מלווה במהלכים לקידום שלום ישראלי-פלסטיני, תוך הסתייעות במדינות ערב ובאמון ההדדי שנרקם עמן, הרווח יהיה גדול פי כמה. גם לישראל ולפלסטינים, שיתקדמו לעבר סיום הסכסוך ביניהן, גם למדינות מרכזיות באזור שיוכלו ביתר קלות להצטרף לעגלת הנורמליזציה, וגם לרווחת תושבי האזור. החום ששרר בפסגת הנגב, צפוי להוסיף ולחמם את המזרח התיכון – והפעם, בהקשר החיובי.

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה. מייסד שותף של Diplomeds - המועצה לדיפלומטיה ים תיכונית.