JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר אורי גולדברג: האם השיקולים הביטחוניים להתייצבות השקטה לצד רוסיה מוצדקים בכלל? | זמן ישראל

האם השיקולים הביטחוניים להתייצבות השקטה לצד רוסיה מוצדקים בכלל?

ראש הממשלה נפתלי בנט והשר זאב אלקין עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסיום פגישתם בסוצ'י, רוסיה. 22 באוקטובר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
קובי גדעון/לע"מ
ראש הממשלה נפתלי בנט והשר זאב אלקין עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסיום פגישתם בסוצ'י, רוסיה. 22 באוקטובר 2021

ה"נייטרליות" של ישראל ביחס למלחמה באוקראינה מבישה בעיניי. ככל שמתגלים הפשעים שמעוללים החיילים הרוסיים, כך הופכים הגינויים הריקים, נסיונות התיווך והעדרן של סנקציות אמיתיות מצדה של ישראל לתמיכה ברוסיה מצדה.

ה"נייטרליות" הישראלית ביחס למלחמה באוקראינה מבישה. ככל שמתגלים הפשעים שמעוללים החיילים הרוסיים, כך הופכים הגינויים הריקים, נסיונות התיווך והעדר סנקציות אמיתיות לתמיכה ברוסיה

גם הביקורת החריפה ביותר על אמריקה והמערב מאבדת תוקף כאשר מסתבר מה הרוסים (וזה לא רק פוטין; את הזוועות הללו מחוללים אנשים אמיתיים שמקבלים החלטות מודעות) רוצים ויכולים לעשות למדינות שהם כובשים.

מה מביא את ישראל לאמץ עמדה בעייתית כל כך? אני מבקש לבחון כאן דווקא את השיקולים הביטחוניים להתייצבות השקטה הזו לצדה של רוסיה. אלה השיקולים שאיש לא מדבר עליהם כי "יד לפה; האויב מאזין". אני רוצה לנסות ולשטוח אותם כאן באופן סדור ככל האפשר ולטעון שהם אינם שווים את המחיר של הצידוד ברוסיה. חוץ מזה, אני מבקש להגיד משהו על ההיגיון והתוחלת של מערכת שאלו הם שיקוליה.

בפשטות, ישראל לא מתייצבת נגד רוסיה מכיוון שרוסיה שולטת במתרחש בסוריה ומאפשרת לישראל לתקוף שם מטרות איראניות ומשלוחי נשק שמגיעים לחזבאללה.

מה ההיגיון העומד מאחורי התקיפות הללו? אם להאמין למעט שמגיע לאוזני האזרחים מצה"ל ומהממשלה, ישראל התחילה את התקיפות מתוך מטרה להרחיק את האיראנים מסוריה. זו הצהרה ששמענו, למשל, מנפתלי בנט כשעוד היה שר הביטחון. מדוע צריך להרחיק את האיראנים מסוריה? ככל הנראה מכיוון שאם הם בסוריה הם "על הגדרות" עוד לפני שיגיעו לשם הסורים.

אף אחד כבר לא מדבר על הרחקת האיראנים מסוריה. הם לגמרי שם והם לא הולכים לשום מקום. מדוע ישראל ממשיכה לתקוף? כי כמו האוורסט, הם שם. התקיפות הללו הן, בלשון המעטה, לא סיפור הצלחה. הן לא מצליחות להשפיע על הנוכחות האיראנית בסוריה. למעשה, צה"ל תקף בשלוש השנים האחרונות בעוצמה שהלכה וגדלה מדי שנה. אם הצלחה היא הרחקת האיראנים מסוריה, עוצמת תקיפות שהולכת וגוברת מעידה על כישלון.

אף אחד כבר לא מדבר על הרחקת האיראנים מסוריה. הם לגמרי שם והם לא הולכים לשום מקום. מדוע ישראל ממשיכה לתקוף? כי כמו האוורסט, הם שם. התקיפות הללו הן, בלשון המעטה, לא סיפור הצלחה

התקיפות הללו הן רכיב מפתח בתפיסת פעולה שנקראת מב"מ – המערכה שבין המלחמות. על פי התפיסה הזו המלחמה בוא תבוא. הווייתה האזורית של ישראל מוגדרת על ידי המלחמות שהיא נלחמת. לאור העובדה שמלחמות לא מתרחשות כאן בעשורים האחרונים (כל מה שיש זה כיבוש), נשאלת השאלה מה ניתן לעשות בין המלחמות (שהן, כזכור, בלתי נמנעות).

התשובה היא שבין המלחמות עושים כל מה שאפשר ולא נחשב "מלחמה" של ממש. לא מפעילים טנקים ולא מתמרנים עם חיל רגלים, אבל מבצעים כמה שיותר פעולות קומנדו ופעולות מן האוויר. מה מטרת הפעולות? זה כבר פחות ברור.

הן לא מיועדות להכרעה. ישראל מניחה שמלחמה היא דבר ודאי, אבל ישראל גם לא רוצה ליזום מלחמה כזו. ארחיק לכת; ישראל גם לא רוצה להילחם בה. אין הכרעה אם אין מלחמה.

המב"מ נחשב מוצלח אם הוא לא מוביל לפריצה של מלחמה, כזו שיש בה מתקפות על העורף, הרוגים רבים והרס קשה. ובעצם, המב"מ נחשב מוצלח אם הוא מצליח להישאר תמיד "על קו הקץ" (כמו שכתב נתן אלתרמן). על הקו הזה נשארים תמיד פעילים ונמרצים, תמיד בשליטה ובמצב לכאורי של יוזמה. על הקו הזה גם אין צורך לקחת אחריות על השלכות כל המרץ והשליטה. הפעולות הללו הן תמיד מחווה של ביניים, לעולם לא מימוש מלא. המימוש המלא, נזכיר, הוא במלחמה.

התכלית והתוחלת טמונות במציאת האזור הזה, הדק מן הדק, שבו אפשר להמשיך ולהפעיל אלימות אבל לא להתחייב למלחמה. זו הרי היא "ממלכת אי-הוודאות". המב"מ, לעומתה, ודאי עד מאד. הוא אמור להימשך תמיד כיוון שלא יתפוצץ לעולם.

בשם המב"מ הזה בוחרת ישראל לצדד ברוסיה. המב"מ הוא כולו משחקים של קריצות עין, קומבינות ופרצות. כיוון שהמב"מ מסרב להתקיים בעולם באופן מלא, שגשוגו תלוי בקיומם של שטחים אפורים ובהסכמות שבשתיקה. רוסיה, כך מבקשים מאתנו להבין, מאפשרת את ההסכמות שבשתיקה הללו.

בשם המב"מ הזה בוחרת ישראל לצדד ברוסיה. המב"מ כולו משחקי קריצות עין, קומבינות ופרצות. כיוון שהמב"מ מסרב להתקיים בעולם באופן מלא, שגשוגו תלוי בקיום שטחים אפורים והסכמות שבשתיקה

הרווח הטמון מן המב"מ מוצג גם הוא כמובן מאליו – לא תהיה מלחמה (למרות שברור שתהיה מלחמה; המב"מ הוא המערכה שבין המלחמות). ובעצם, זה הנכס שרוסיה מעניקה לישראל בסוריה; היא מאפשרת לישראל להמשיך ולפעול, להיראות נחושה ושולטת, בלי להילחם.

אבל מדוע זה בעצם הכרחי? לי קשה להבין את ההצדקה האסטרטגית. נדמה לי שיש כאן שכר פוליטי ברור, אבל הוא כולו מושקע בטיפוחו של סטטוס קוו, ללא אפשרות לשינוי, לפתרון או להכרעה.

יש כאן גם מערכת מב"מית שהולכת וגדלה, יחידות קומנדו בודדות שהופכות לחטיבת קומנדו שהופכת לאוגדת קומנדו. יש כאן מערך יצור והפעלה של טכנולוגיה שכולה מב"מית.

יש כאן כסף גדול וגם יוקרה שהיא כביכול ללא מחיר. הרי כשהמב"מ שולט, אין הרוגים ישראליים ויש אינספור הזדמנויות לפיתוח נשקים חדשים ולהרוגים של האויב.

אבל כל זה, כמובן, מתקיים בתוך מערכת סגורה. המב"מ לא לגמרי קיים בעולם ולכן הוא מזין את עצמו. התפתחויות בעולם האמיתי, מאסון טבע ועד רצון פוליטי בשינוי המצב, הן לא חלק מן האלכימיה של המב"מ.

המב"מ והלך המחשבה שלו חונקים את העולם האמיתי. לכן, כאשר מתרחש בעולם האמיתי משהו שאין ברור ממנו כמו המלחמה הפושעת של רוסיה באוקראינה, קל לישראל להתרחק ממנה.

המב"מ והלך המחשבה שלו חונקים את העולם האמיתי. לכן, כשמתרחש בעולם האמיתי משהו שאין ברור ממנו כמו המלחמה הפושעת של רוסיה באוקראינה, קל לישראל להתרחק ממנה

בעולם דרך המראה של ישראל המב"מ אמיתי, ולמתרחש ברוסיה יש שני צדדים. המחיר שתשלם ישראל על הפוזיציה הזו עתיד להיות מר וקשה.

דוקטור אורי גולדברג הוא מומחה לחקר איראן המודרנית ותנועות מהפכניות באסלאם השיעי. הוא כותב וחושב על אמונה, פוליטיקה, בייסבול ועוד לא מעט דברים, ומשוכנע שהכל קשור להכל. הוא מלמד בביה״ס לממשל באוניברסיטת רייכמן בקורסים שקשורים לאסלאם רדיקלי, לזהויות וליחסים בין דת ואלימות. אוהב לקרוא ולצלם תמונות של שמש מציצה ומשתקפת ולבלות עם ילדיו. רוב הזמן הוא בטוויטר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 841 מילים
כל הזמן // יום שני, 18 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח באיראן: טראמפ מוכן להקפיא את הסנקציות על הנפט במהלך השיחות עם טהרן

לאחר כמעט 24 שעות ללא אזעקות, התרעות הופעלו באצבע הגליל בעקבות ירי רקטות לעבר כוחות הצבא שבדרום לבנון ● רחפן נפץ שחזבאללה שיגר פגע בשטח הארץ, בקרבת גבול לבנון; רסיסים אותרו במושב שומרה ● צה"ל הודיע שכוחותיו תקפו והרגו באזור בעלבכ שבלבנון את מפקד הג'יהאד האסלאמי של אזור הבקעא ● לראשונה מאז הקמת ביחד, בנט ואיזנקוט ערכו פגישה משותפת

לכל העדכונים עוד 32 עדכונים

בחירות 2026 – על חודם של מאות קולות

ארבע שנים של מחאה מאומצת מתנקזות ליום אחד – יום הבחירות, ואנחנו עדיין ללא רוב מוצק. הגושים נראים קשיחים אבל האמת שונה. מאות בודדות של קולות יכולים לקבוע את גורל המערכה כולה, לדורות רבים.

האם ההיסטוריה ראתה דרמות כאלה? כן

בבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2000 – מדינת פלורידה הכריעה. פער של 537 קולות מתוך כ-6 מיליון מצביעים הכריע לטובת ג'ורג' בוש הבן הרפובליקאי מול לוחם איכות הסביבה הדמוקרטי אל גור.

נחום קשב הוא מהנדס תוכנה, מייסד חברת ktm. מתנדב סדרתי, פעיל בעמותות מחשבות של שלום (מנכ"ל לשעבר), בואונדבר דמוקרטיה, עמותת הצנחנים וידיד לחינוך מתמטי.

ד"ר גלית וידמן ששון היא בעלת דוקטורט בשפה וקוגניציה, מנחה, מאמנת ומפיצה של גישת תקשורת מקרבת בבית, בעיר ובמדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 888 מילים

גם בים הרחפנים עושים צרות

אופנת הדיג באמצעות רחפנים ממלאת את הים בקרסים ובמאות מטרים של חוטי דיג, שגולשים, שחיינים וצבים מסתבכים בהם ● הפתרון המפתיע מגיע מהאוויר: בחברה להגנת הטבע גילו שתקנות הטיס המעודכנות אוסרות על השלכת חפצים מרחפן, וכך נסללה הדרך לאיסור גורף על דיג באמצעות רחפנים ● טל רז, שהצילה שתי צבות שנלכדו בסבך החוטים: "אפשר לנשום לרווחה"

לכתבה המלאה עוד 1,175 מילים
אמיר בן-דוד

השעון מתקתק

אם מחברים את כל הכותרות, ההערכות והפרשנויות שמתפרסמות ביממה האחרונה בנוגע לטראמפ ולאיראן, נראה שהדבר הנכון לעשות עכשיו הוא לרדת למקלט ● וגם: למי תקתקו השעונים? ● משתלטים על המשט הטורקי ● הם יורים גם בסמלי שלטון ● מה זה שמה בשמים? ● ועוד...

גבר מניף דגל איראן במסגרת קמפיין פרו-ממשלתי מתחת לשלט חוצות גרפי המציג את מצר הורמוז ואת שפתיו התפורות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בכיכר במרכז טהרן, איראן, 6 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
AP Photo/Vahid Salemi

"דמוקרטיה על ספסל הנאשמים"

סִפרו של ליאב אורגד, "דמוקרטיה על ספסל הנאשמים: משפט בשלוש מערכות" (דביר, אוניברסיטת רייכמן, 2026), נפתח בהבטחה לדיון סוקרטי המתיימר לבחון את השיטה הדמוקרטית על יתרונותיה וחולשותיה.

הכותב בחר לדון בנושא במסגרת של משפט פומבי החוזרת, ולו במידה מסוימת, אל המרחב האתונאי של שכנוע, הצגת טיעונים והכרעה ציבורית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,038 מילים

"המחבלים יצרו כאוס והזירות זוהמו. צריך להתאים את דיני הראיות למציאות"

בעוד כשנה יקום בית הדין המיוחד למחבלים שהשתתפו בשבעה באוקטובר ● עו"ד יעל ויאס גבירצמן תייצג שם מאות משפחות נפגעים ● בשיחה עם זמן ישראל, היא מדברת על חשיבות החוק שדן בפשעים חסרי תקדים, הקושי הראייתי, החשיבות לשמירה על זכויות הקורבנות ועל החשיפה לחומרים ● "כשאני בתפקיד יש לי משימה, אבל כשאני אלך לתערוכה - שם אני אבכה"

לכתבה המלאה עוד 1,417 מילים

למקרה שפיספסת

מדינה בנסיבות מחמירות

פרשת תקיפתו ורציחתו של ימנו בנימין זלקה ז"ל מסעירה את הציבור הישראלי גם בימים בהם סערות אחרות פוקדות אותנו יום אחר יום, שעה אחר שעה, ומות חיילינו ורציחתם של אזרחינו הפכו למרבה הזוועה לעניין יומיומי. אתייחס לדברים בהקשר המשפטי הספציפי וזה הכללי יותר.

ישראל ידעה פרשות ומעשי רצח רבים מאוד, כשבשנים האחרונות חלה עליה תלולה במספר הרוצחים ובעיקר – הנרצחים (יש רוצחים שדמם של כמה קורבנות על ידיהם). ועדיין, אנו זוכרים מתוכם בעיקר את מעשי הרצח האכזריים ביותר, אלה שהדעת אינה יכולה להכיל והלב מתפקע מולם.

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,139 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

תחת מסך עשן של נוסחים מתחלפים, שמחה רוטמן דוהר לאישור הצעת החוק שתנתק את המחלקה מהפרקליטות ● החוק נועד לייצר גוף חקירות פרטי של שר המשפטים, כזה שיוכל להפקיע תיקים מהיועמ"שית ולהטיל אימה על המערכת ● התעקשות הקואליציה להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת מוכיחה שהם שכחו כלל בסיסי בדמוקרטיה: הכוח הזה יכול ליפול בקרוב לידי האופוזיציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 903 מילים

הפתק של הרב לנדו מפחיד את נתניהו הרבה יותר מאזהרות הרמטכ"ל

האזהרות על צבא שקורס תחת הנטל לא מרשימות את ראש הממשלה כמו האיום של המנהיג הליטאי לפרק את גוש הימין ● מבועת מהאפשרות לאבד את החרדים רגע לפני אישור חוקי ההפיכה המשטרית, נתניהו פותח במסע לחצים על מורדי הליכוד כדי להעביר את חוק ההשתמטות בדקה התשעים ● התפטרות משה ארבל מוכיחה שגם בש"ס מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 682 מילים

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-1 תגובות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי

איך הפך שדה דב מרובע העתיד של ישראל לתיבת פנדורה ● הממשלה הודיעה שתפצה את העסקים הקטנים שייפגעו מעבודות המטרו. עכשיו באים? ● הספריות השיתופיות הן רעיון מקסים ומתברר שגם פופולרי ● וגם: בחולות קיסריה מסתתרת קתדרלה שעשויה מאצות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,771 מילים

הייתי המפקד הרוסי במשחק מלחמה. כך הבסתי את נאט"ו

חולשתה הצבאית של אירופה, היעדר כוחות זמינים בשטח והססנות פוליטית אפשרו לי לנצל את נקודות התורפה של הברית כדי לנתק את המדינות הבלטיות בתוך ימים ספורים ● בעקבות התרגיל, התברר עד כמה אירופה תהיה חשופה ופגיעה ביום שאחרי המלחמה באוקראינה

לכתבה המלאה עוד 1,935 מילים

פרסום ביקור נתניהו באמירויות מעיד על בעיה חמורה בשליטה בסוגרים

נתניהו לא הצליח להתאפק ופרסם את הביקור הסודי, בלי להתחשב בהשלכות על יחסי החוץ ● לא מחכות לטראמפ: פקיסטן ועיראק חתמו על עסקאות אנרגיה עם איראן ● הקשרים בין איחוד האמירויות לסוריה מתחממים, אך הכלכלה הסורית עדיין נאבקת ● והשבוע ב-1971: סאדאת בולם את ניסיון ההפיכה נגדו ומטהר את מפלגתו מתומכי נאצר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,251 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.