בית החולים הדסה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

הקרב על הכנסת חמץ לבתי חולים הוא לא פוליטי, הוא משפטי

ההתקפות שחטף שר הבריאות על המכתב ששלח למנהלי בתי החולים פוליטיות ומנותקות מהמציאות המשפטית ● למאבטחים אין סמכות להיות בודקי כשרות, וחוק זכויות החולה אוסר על הפליית חולים מטעמי דת ● פסיקה של בג"ץ נכנסה לתוקף בשנה שעברה - ותעמוד שוב למבחן בפסח הקרוב ● המשמעות פשוטה: לפחות בתחום המשפטי, ישראל איננה מדינת הלכה ● פרשנות

בקרב על הזכות להכניס חמץ לבתי החולים במהלך חג הפסח, שר הבריאות ניצן הורוביץ הוא קורבן שווא. ההתקפות עליו בעקבות מכתבו מהשבוע שעבר למנהלי בתי החולים, בדרישה שיקפידו על זכותם של מבקרים וחולים להכניס מאכלי חמץ לבתי החולים, בהתאם לפסיקת בג"ץ – הן פעולות בזירה הפוליטית, שמטרתן פוליטית.

גם אם הורוביץ עצמו ביקש, באמצעות מכתבו, לזכות בנקודות פוליטיות בקרב תומכיו, הוא עצמו לא קבע דבר. זה לא עניין פוליטי, אלא משפטי.

לפני ארבע שנים עתרו לבג"ץ "הפורום החילוני", ארגון עדאלה ושורת ח"כים ממרצ, נגד הנוהל שהשתרש מזה שנים אחדות בבתי החולים, שלפיו השומרים בכניסה לבתי החולים מרשים לעצמם לפשפש בתיקי הנכנסים לא רק מתוך תכלית ביטחונית, אלא כדי לבדוק שמא הוכנס מזון חמץ לבית החולים. מרוב חשש להכנסת חמץ, בתי החולים אסרו כליל הכנסת מזון מבחוץ אל בתי החולים במהלך חג הפסח.

טיעונם של העותרים היה בפשטות: "ישראל איננה מדינת הלכה". בשפה משפטית יותר, העתירה כוונה נגד "נוהל בתי חולים" שנוסח על ידי הרבנות הראשית, שבו נקבע כי "במהלך חג הפסח אין להכניס לבתי החולים מוצרי מזון כלשהם שלא נרכשו על ידי בית החולים".

העתירה כוונה נגד "נוהל בתי חולים" שנוסח על ידי הרבנות הראשית, שבו נקבע כי "במהלך חג הפסח אין להכניס לבתי החולים מוצרי מזון כלשהם שלא נרכשו על ידי בית החולים"

הנוהל מוסיף ומפרט כי "יש להורות לשומרים הבודקים בדיקה ביטחונית שהחל מבוקר ההכשרה עד לסוף ימי החג ועד לסילוק כל כלי הפסח תיאסר הכנסת חמץ לבית החולים, ללא יוצא מן הכלל".

שלט בכניסה לבית חולים בילינסון ב-2011 (צילום: דוד שי, ויקיפדיה)
שלט בכניסה לבית חולים בילינסון ב-2011 (צילום: דוד שי, ויקיפדיה)

הימים ימיו של יעקב ליצמן כשר הבריאות, והפרקליטות התגייסה להגן על הפרקטיקה הנוהגת בבתי החולים. על ראש שמחתה של הפרקליטות הועלה "חוק חג המצות (איסורי חמץ)" שנחקק בשנת 1986, והאוסר על בעל עסק "להציג בפומבי מוצרי חמץ למכירה או לצריכה".

על חוק זה אמרו בתי המשפט כי הוא חוק סמלי בעל צביון דתי, אך הוא לא נועד לעגן את ההלכה בספר החוקים. העותרים, מן העבר השני, הזכירו דווקא את חוק זכויות החולה משנת 1996, האוסר על הפליית חולים – לרבות מטעמים של דת.

הפרקליטות הסכימה להתגמש והודיעה לבית המשפט כי על אף נוהל הרבנות האוסר כליל על הכנסת מזון מבחוץ לבתי החולים במהלך חג הפסח, תתאפשר הכנסת פירות וירקות טריים ושלמים או מזון ארוז הנושא תווית כשרות מגורם מוסמך.

לצד זאת, תמך היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אביחי מנדלבליט, בהגדרת "מתחמי חמץ" בבתי החולים, שאליהם ניתן יהיה להכניס מאכלי חמץ במהלך הפסח. הרבנות, שלא התיישרה עם עמדת היועץ וזכתה לייצוג נפרד בבג"ץ, הודיעה שפתרון זה יתאפשר רק בחלק מבתי החולים.

היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אביחי מנדלבליט, תמך בהגדרת "מתחמי חמץ" בבתי החולים, שאליהם ניתן יהיה להכניס מאכלי חמץ במהלך הפסח. הרבנות, שלא התיישרה עם עמדת היועץ, זכתה לייצוג נפרד בבג"ץ

השופטים נחלקו בדעותיהם, ובסופו של דבר ניתן לפני שנתיים פסק דין בדעת רוב של השופטים עוזי פוגלמן ועפר גרוסקופף, נגד דעת המיעוט של השופט ניל הנדל. שופטי הרוב הורו לבטל את נוהל פסח של הרבנות, וזאת בשל פגיעתו בחופש הבחירה, חופש הפעולה והחופש מדת של המטופלים והמבקרים בבתי החולים.

שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

עוד קבע בית המשפט כי המאבטחים בכניסה לבתי החולים אינם מוסמכים לבדוק קיומו של מזון כשר או חמץ בכליו של אדם המבקש להיכנס, מאחר שסמכויותיהם של המאבטחים נשאבות מחוק סמכויות שמירה על ביטחון הציבור, משנת 2005, וחוק זה נועד להסמיך את המאבטחים לשמור על הציבור מפני פעילות חבלנית או אלימות, ולא לשם כפיית הוראות מתחום הדת.

פוגלמן וגרוסקופף קראו שניהם לפשרה ולדו-קיום בין מזון כשר לחמץ, כך שההוראה שלפיה בתי החולים מחויבים לספק מזון כשר בלבד לחולים במהלך הפסח תישמר בקפדנות; ומאידך תתאפשר הכנסת חמץ על ידי מטופלים ובני משפחותיהם.

השופט הנדל, בדעת מיעוט, סבר שיש למחוק את העתירה ולחייב את כל הצדדים להגיע לפתרון מוסכם עד סוף דצמבר 2021, ואם לא יושג הסכם עד מועד זה – ניתן יהיה להגיש עתירה חדשה לבג"ץ.

השופט הנדל, בדעת מיעוט, סבר שיש למחוק את העתירה ולחייב את כל הצדדים להגיע לפתרון מוסכם עד סוף דצמבר 2021, ואם לא יושג הסכם עד מועד זה – ניתן יהיה להגיש עתירה חדשה לבג"ץ

דעת המיעוט של הנדל איננה משקפת את הרגע השיפוטי היפה ביותר שלו. הוא הזיע קשות כדי למצוא, בדוחק רב, הסמכות בחקיקה הקיימת שיאפשרו להטיל את המגבלות על הכנסת חמץ, ואת פעולת המאבטחים סיווג לא כאיסור על המבקרים להכניס חמץ אלא כפעולה שמטרתה "להסביר את מדיניות בית החולים לגבי הכנסת מזון חמץ בפסח".

נותרה השאלה מתי ייכנס לתוקפו פסק הדין של בג"ץ, שביטל את נוהל הפסח של הרבנות. פוגלמן וגרוסקופף קבעו כי יינתן פרק זמן של עשרה חודשים, "כדי לאפשר לבתי החולים, למשרד הבריאות ולרבנות הראשית להיערך למציאת פתרון שיהלום את הקביעות בפסק הדין, ולתיקוני חקיקה ככל שיימצא בכך צורך".

שופט בית המשפט העליון ניל הנדל (צילום: יונתן סינדל/פלאש 90)
שופט בית המשפט העליון ניל הנדל (צילום: יונתן סינדל/פלאש 90)

הזמן הזה חלף בפברואר 2021, לקראת חג הפסח אשתקד – ובכך הוסר האיסור על הכנסת חמץ לבתי החולים במהלך הפסח. ההפוגה שאיפשר בג"ץ לממשלה ולכנסת כדי לשקול חקיקה חדשה בוזבזה. דבר לא נעשה.

היחידה שהספיקה לתרום גם היא לסוגיה, הייתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שדחתה בינואר 2021 עתירה לדיון נוסף שהגישה הרבנות הראשית, בניסיון לשנות את פסק הדין.

רגלינו עומדות, אם כך, ערב חג הפסח. המצב החקיקתי והמשפטי בסוגיה ברור. מכתבו של שר הבריאות בא נוכח פרסומים על כוונות של בתי חולים שונים לעקוף את פסיקת בג"ץ, ולנסות להפחיד את ציבור הבאים בשעריו מהכנסת חמץ – אף שהדבר מותר וחוקי. הורוביץ הזהיר את בתי החולים מפני תרגילים שכאלה.

מכתבו של שר הבריאות בא נוכח פרסומים על כוונות של בתי חולים שונים לעקוף את פסיקת בג"ץ, ולנסות להפחיד את ציבור הבאים בשעריו מהכנסת חמץ. הורוביץ הזהיר את בתי החולים מפני תרגילים שכאלה

המתקפות עליו סייעו להשיג את התוצאה ההפוכה מזו שלה קיוו התוקפים – ההד הציבורי הרחב הבהיר לכלל הציבור שבנושא הזה, נכון לעכשיו, אין תחום אפור. הוויכוח יכול להיות ערכי, מוסרי, דתי – אך נכון לעכשיו, לא משפטי.

עוד 888 מילים
סגירה