סילמן לא תפיל את הממשלה כל כך מהר

יאיר לפיד ועידית סילמן במליאת הכנסת במהלך ההצבעה על חוק החשמל, 5 בינואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
יאיר לפיד ועידית סילמן במליאת הכנסת במהלך ההצבעה על חוק החשמל, 5 בינואר 2022

בנימין נתניהו אולי מצא את העריקה שלו, אבל עידית סילמן לא תחזיר אותו לשלטון כל כך מהר. עם זאת, עריקתה מהקואליציה שבראשה עומד "מנהיג" המפלגה שלה נפתלי בנט כן מקרבת אותה לסוג של רגע של אמת.

נתניהו אולי מצא את העריקה שלו, אבל סילמן לא תחזיר אותו לשלטון כה מהר. עם זאת, עריקתה מהקואליציה שבראשה עומד "מנהיג" המפלגה שלה בנט, כן מקרבת אותה לסוג של רגע של אמת

אזרחי הישראלי יעמדו מול מתקפת הבלים בימים הקרובים, אבל ראוי שייזכרו במתמטיקה הבסיסית שנוצרה בעקבות הבחירות שהתקיימו לפני שנה ושבועיים. בבחירות אלה מתנגדי נתניהו זכו ב-61 מתוך 120 מנדטים, גם ללא מפלגת ימינה. זה לא השתנה.

גם אם איילת שקד וכל אחד משאר חברי ימינה יפרשו מהקואליציה בתמורה להבטחות עתידיות להיות שר האשפה ושרת הביוב בממשלת ביבי דמיונית, וגם אם יצטרף אליהם בנט בעצמו, זה עדיין לא ישתנה. זה לא יחזיר את ביבי (ובוודאי לא את שרה) לבלפור.

הדבר היחיד שיביא לתרחיש בלהות שכזה הוא אם אותו רוב בסיסי נגד ביבי יתפרק לחלוטין וישכח את ייעודו. אין סיבה שזה יקרה מלבד חולשת הדעת ורפיון הרצון.

זה לא נראה ונשמע כך בתקשורת בגלל שקואליציית הנייר הזו – הרוב האמיתי של 61 נגד ביבי – כוללת מפלגה שאינה נמצאת כיום בקואליציה הרשמית: הרשימה הערבית המשותפת. הקואליציה הרשמית נתמכה עד כה על ידי 55 ח"כים בתוספת שישה של ימינה (כעת חמישה) כאשר ששת המנדטים של המשותפת נותרו בחוץ.

גם אם שקד וכל אחד משאר חברי ימינה יפרשו מהקואליציה בתמורה להבטחות עתידיות להיות שר האשפה ושרת הביוב בממשלת ביבי דמיונית, וגם אם יצטרף אליהם בנט בעצמו, זה עדיין לא ישנה את הרוב בכנסת נגד נתניהו

עכשיו הזמן להעמיד במבחן את העמדת הפנים שששת חברי הרשימה המשותפת הם חברי אופוזיציה. ובכן, זה אבסורד לחשוב על אחמד טיבי ואיימן עודה בנשימה אחת עם בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אמיר אוחנה, מירי רגב, אריה דרעי, ומשה גפני. מה שהציב אותם בעמדה המגוחכת הזו היה שילוב של יריבות עם רע"מ של מנסור עבאס, אי נוחות מצד כמה גורמים בקואליציה, והעובדה שלא היה בהם צורך ממשי (לפחות בהסתכלות קצרת רואי, שהיא המקובלת במחוזותינו).

עכשיו יהיה גם יהיה כזה צורך, ויתחיל משא ומתן במחשכים. אין זה מפתיע שהירייה ראשונה, מעודה, היתה ניצית (הוא קבע שלא יעזור לבנט להציל את ממשלתו ושנלך לבחירות).

לא הייתי לוקח את זה יותר מדי ברצינות: הוא יודע שהציבור שלו לא רוצה את נתניהו חוזר לשלטון, ובאופן כללי מעדיף להיות שחקן בזירה הפוליטית, כפי שקרה לאחרונה. אני רוצה לראות אותו דוחה הצעה אמיתית של שותפות ועוד גזרים למגזר הערבי. יש בעיה אמיתית עם בל"ד, אבל אפשר להסתדר בלי בל"ד.

עכשיו יהיה גם יהיה צורך במשותפת, ויתחיל משא ומתן במחשכים. אין זה מפתיע שהירייה ראשונה, מעודה, היתה ניצית. לא הייתי לוקח את זה יותר מדי ברצינות: הוא יודע שהציבור שלו לא רוצה את נתניהו חוזר לשלטון

השאלה אז תהיה האם מפלגות הימין-לייט בקואליציה – תקווה חדשה, ישראל ביתנו וימינה עצמה – יבינו שזה מה צריך להיות. אין להפריז בהערכה אינטלקטואלית של אנשים שלא מבינים שהכיבוש הוא רע מאוד לישראל, ולכן אני לא מניח שום דבר. אבל אפילו הם חייבים לזכור שרק לפני שנה הם לא ראו כל הבדל בין השותף הנוכחי עבאס לעודה המשוקץ עדיין. יש סיכוי שיתעשתו.

גם אם הרשימה המשותפת לא תובא לקואליציה או למצער לתמיכה בה מבחוץ, הממשלה לא תיפול כל כך מהר. לפי החוק הנוכחי ישנן שתי דרכים להפיל את ממשלת בנט.

הראשונה היא בהצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבית של 61, שבה מוצע מועמד אחר כראש ממשלה החדש. השניה היא בפיזור הכנסת (או אי-העברת תקציב, שזה עניין לעתיד שנראה רחוק).

הצבעת אי אמון דורשת עריק נוסף, וגם שהרשימה המשותפת תתמוך בפועל במועמד כלשהו. היימצא חבר כנסת שיזכה לתמיכה של החרדים, להקת הגזענות הציונית של בן גביר, הליכוד והרשימה המשותפת? המנעד הוא אפילו יותר מטורף מזה של קואליציית בנט-לפיד.

קשה מאוד לדמיין את אחמד טיבי מכתיר את נתניהו. חבר ליכוד יותר "ליברלי" – יולי אדלשטיין או ניר ברקת, נאמר – נראה אולי פחות הזוי, אבל הדבר יחייב ליכודניקים למרוד, תרחיש דמיוני ביותר. אפילו האסיר לשעבר דרעי נראה סביר יותר.

הצבעת אי אמון דורשת עריק נוסף, וגם שהרשימה המשותפת תתמוך בפועל במועמד כלשהו. היימצא חבר כנסת שיזכה לתמיכה של החרדים, להקת הגזענות הציונית של בן גביר, הליכוד והרשימה המשותפת?

באופן מוזר, הסיכויים הטובים ביותר בתרחיש הזה – אולי אחרי עוד כמה סיבובים מטורפים – עשויים להיות של בני גנץ. זה יהיה מוזר, אבל לא יותר מוזר מדרכו לרמטכ"לות. המשותפת כבר המליצה עליו בעבר, טרם בגידתו בעסק הביש של ממשלת ה"אחדות" קצרת הימים. ובתור בונוס כמעט לא רלוונטי, יש לו יותר מנדטים מאשר לבנט.

ובאשר לפיזור הפרלמנט, ענף שישראל מחזיקה בו את שיא העולם בשנים האחרונות: במקרה הזה לפי ההסכם הקואליציוני ישראל תלך לבחירות בעוד מספר חודשים, ותוקם ממשלת מעבר שאותה יוביל לא בנט כי אם יאיר לפיד. אם בנט לא ינצל את הרגע כדי לחצות באמת את הרוביקון ולעבוד עם המשותפת, זה נראה תרחיש אפשרי למדי.

ואז יהיה קשה להפיל את לפיד. הסיבה לכך היא שממשלות מעבר יכולות לשרוד ללא הגבלת זמן בישראל עד שמישהו זוכה באמת  בבחירות, דבר שלא קרה באמת כבר כמה וכמה סיבובים (לטעמי מאז 2013). נתניהו נשאר בשלטון, בראש ממשלת מעבר, במשך כמה שנים, כשהוא שורד כמה וכמה מערכות בחירות שלא הניבו תוצאות ברורות.

זה מטורף כמובן, ומהווה את הטיעון הטוב ביותר בעד שינוי שיטת הבחירות לכזו שבה ראש הממשלה נבחר ישירות ברוב קולות ובלי חוכמות. דמוקרטיה פרלמנטרית טהורה אינה מתאימה לנוף הפוליטי השבטי והמפוצל של ישראל. בהשוואה לבלגן כאן, אפילו איטליה יציבה.

כל זאת, ועוד עניין קט. החיים הם לא רק פוליטיקה – יש גם את החיים עצמם. ובחיים, הטיעונים נגד נתניהו נשארו בדיוק כפי שהיו: הוא נאשם פלילי, שבהנתן היכולת יוביל את ישראל למצב של דמוקרטיה אוטוריטרית כמו טורקיה של ארדואן; אפשר בהחלט לדמיין אותו, עם המגלומניה שלו, עומד בראש דמוקרטיה מזויפת כמו רוסיה של פוטין. גם הטיעונים הכלליים נגד כל ממשלה של גוש ימין-דתיים נותרו בעינם: זו דרך המלך לסוג של תיאוקרטיה, משק ממוטט, ומדינה דו-לאומית לא דמוקרטית. הדברים ידועים.

ובאשר לפיזור הפרלמנט, ענף שישראל מחזיקה בו את שיא העולם בשנים האחרונות: במקרה הזה לפי ההסכם הקואליציוני ישראל תלך לבחירות בעוד מספר חודשים, ותוקם ממשלת מעבר שיוביל לפיד, לא בנט

אף אחד לא יודע איך זה יתפתח – אפילו לא עמית סגל הכל-כך נחרץ. אבל אפשר אולי להתחיל להתרגל לאפשרות: ממשלת מעבר בראשות יאיר לפיד.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 980 מילים ו-1 תגובות
סגירה