אזהרה: רשומה זו עלולה להכיל חומרים נפיצים, מילים לועזיות מסובכות עם המון "איזם" וקורט דברי כפירה – ועמכם הסליחה על כך. הוא בעיקר לא מומלץ למי שעדיין חושב שמשה הוא זה שקיבל את התורה ישירות מפי האל ומסר אותה לעם (בגמרא אף כתוב "משה כתב את ספרו"), וגם כתב על עצמו באותה הזדמנות:

"והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (דברים, י"ב: 3 -Yeah Right!)

אזהרה: רשומה זו עלולה להכיל חומרים נפיצים, מילים לועזיות מסובכות וקורט דברי כפירה. הוא בעיקר לא מומלץ למי שעדיין חושב שמשה הוא שכתב את התורה

ובגלל שהעסק הולך להיות כבד, להלן כמה שאלות קלות לחימום:

• מי הרג את גוליית, לנוכח הפסוק "וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה… וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים" (שמואל ב', פרק כ"א: 19)?
• איך יכול היה הנביא ישעיהו לדבר על "כורש משיחי", שעה שבעת מלכותו של של כורש כבר היה ישעיהו מת זה עשרות שנים (יש לפחות שני ישעיהו)?
• שמות החודשים ה"עבריים" – מה מקורם ומה משמעותם? כי השמות הם אכדיים והם יובאו בידי העולים מבבל. למשל, ניסן nisannu, ראש השנה הבבלי, משמעו "ניצן" באכדית.

מתן מענה לשאלות אלו, שיש עוד מאות כמותן, מסעיר את המחקר המקראי, בעיקר במאות האחרונות, מאז החלו חוקרים ביקורתיים לתאר את הפרכות, הכפילויות, האנכרוניזם – הבטחתי ולכן אקיים – והסתירות המהותיות שיש בין פסוקים שונים בתנ"ך.

נוסחה תיאוריה (שקצת התיישנה בינתיים) בדבר מקורות שונים, אשר בתהליך עריכה גאוני ומופלא "נתפרו" יחד לכלל ספר אחד. "ספר" אמרתי, אך למעשה מדובר באסופה, ספרייה שלמה, שאוגדה לכדי ספר אחד בתהליך ארוך וממושך. כזה שכלל גם עריכה וגם צנזורה ושבסופו הופיע מה שאנחנו מכנים היום "התנ"ך".

שאלות רבות מסעירות את המחקר המקראי במאות האחרונות, מאז החלו חוקרים ביקורתיים לתאר את ההפרכות, הכפילויות, האנכרוניזם והסתירות המהותיות שיש בין פסוקים שונים בתנ"ך

ולהפוך סיפור ארוך לקצר, אחד עם זקן עמד על מרפסת בבזל ואמר יאללה מדינה, והגענו והקמנו ונלחמנו וכבשנו ואוי-א-ברוך: בשטח המשוחרר, העתיר שמות ואתרים המוזכרים בתנ"ך, לא רק שלא נמצאו תימוכין של ממש לתיאורים ההיסטוריים שבתנ"ך – וזאת בהתעלם מהסתירות הבוטות בין המקורות השונים – אף נמצאו ממצאים רבים הסותרים כליל את המתואר בו.

באמת תקצר היריעה מלתאר את היקף הברוך, אבל החשוב לענייננו הוא האופן שבו נערכו למלחמה המחנות ניצים – ואני מתנצל מראש על התיאור הסכמטי והכוללני שלהלן – המחנה המכונה "מקסימליסטי" ומולו המחנה המכונה "מינימליסטי".

באופן גס: בעוד המחנה הראשון בא עם הטקסט התנכ"י אל השטח ומחפש שם אישורים לאמור בו, המחנה האחר נוקט עמדה ספקנית, לפיה מה שקיומו לא הוכח ונתמך בראיות, אינו אמת. היינו – בעוד המחנה הראשון מניח שהכתוב בתנ"ך אמת הוא, המחנה השני מניח את היפוכו של הדבר, עד שיוכח אחרת. ואחסוך לכם את המתח, טרם הוכח אחרת.

בתווך, מצויים חוקרים הפועלים ע"פ הסטנדרט המדעי ואף מודים בכל הבעיות העולות מן הטקסט התנכ"י, אך אינם סוברים שהכול עורבא פרח ושהתנ"ך הוא סיפורי בדים.

הם סבורים שהתנ"ך אכן מתאר מציאות חיים ריאלית, אך הוא אינו ספר היסטורי-מדעי אלא מכתם תיאולוגי. כזה שכולל גם מקטעי כרונולוגיה וגם גנאלוגיה, שיש בהם הרבה יותר משמץ של אמת והן אף מתיישבות בחלקן עם כרוניקות מקבילות מהתרבויות השכנות – בהן ארם, בבל, פרס ועוד. בין הבולטים בקרב אלה ניתן לציין את פרופ' ישראל קנוהל ואת דר' חגי משגב, אך יש עוד רבים אחרים.

בעוד שהמחנה הראשון בא עם הטקסט התנ"כי אל השטח ומחפש שם אישורים לאמור בו, המחנה האחר נוקט עמדה ספקנית, לפיה מה שקיומו לא הוכח ונתמך בראיות, אינו אמת

לצורך העניין נאמר, שבראש המחנה הראשון עמד פעם פרופ' יגאל ידין, שבכול מקום בו חפר מצא תימוכין לאמור בתנ"ך. למשל, בהתעקשותו על כך שהאורוות שבתל מגידו הן מתקופת מלכות שלמה. הוא זה שהעביר את השרביט לפרופ' אמנן בן-תור – המזוהה עד היום עם הגישה ה"תנ"כית" למחקר, אף שלעדותו שלו הוא אינו בקיא במיוחד בטקסט התנכ"י.

בראש הגדוד השני צועד – על לא עוול בכפו יש לומר – פרופ' ישראל פינקלשטיין, שהוא באמת סופרסטאר ברמה של כוכב רוק בתחום. הבעיה עם פינקלשטיין היא כפולה: מצד אחד, הוא שולט היטב בכל כך הרבה תחומים – ארכיאולוגיה, היסטוריה, ביקורת המקרא ועוד – עד שנראה שמדובר בחבורה של אנשים המצטופפים יחד בגוף צנום אחד. מצד שני, מדובר בג'נטלמן של ממש, איש אדיב, מנומס וקר-רוח, שאינו מאבד את עשתונותיו בנקל.

ולמה זה חשוב? כי כמו כל מי שנתפס כיוצא נגד "קודשי ישראל"- ואיך כינה אותם פרופ' גליל, שיהיה לי רק בריא וחזק, "מכחישי תנ"ך" – פינקלשטיין חשוף למתקפות אכזריות, נבזיות, מלאות רעל וארס ואישיות, כאילו היה ה"סטרא אחרא" בכבודו ובעצמו.

אלא שנראה שככל שיענוהו, כן ירבה וכן יפרוץ. דבר אחד יודעים היטב גם מתנגדיו הקולניים ביותר של פינקלשטיין: לעולם לא תנצחו אותו בדו-קרב ישיר. תשאלו את פרופ' בן-תור על החוויה שעבר במסגרת פרק של "עושים תנ"ך"- ואין לי מספיק מילים כדי להמליץ על האזנה לפודקאסט הזה, שכל פרק בו הוא פצצה לפנים – שהייתה, יותר מכול, מכמירת-לב. פינקלשטיין פשוט השאיר לו אבק.

כמו כל מי שנתפס כיוצא נגד "קודשי ישראל"- ואיך כינה אותם פרופ' גליל – "מכחישי תנ"ך" – פינקלשטיין חשוף למתקפות אכזריות, נבזיות, מלאות רעל וארס ואישיות

אלא שהצגה זו חוטאת לאמת בעיקר משום שפינקלשטיין אינו "מכחיש תנ"ך" והוא סבור, למשל, בניגוד לאנשי האסכולה השנייה, שדוד ושלמה הם דמויות היסטוריות, אף אם תיאורם בתנ"ך לא מדויק כלל וכלל.

וכמו בכל דבר, היות ששאלת האותנטיות של התנ"ך אינה שאלה מדעית גרידא, אלא גם שאלה פוליטית, דתית, לאומית וזהותית – הוויכוח הופך למלחמת הכול בכול, מלווה בהשמצות הדדיות, שיח לא מדעי ולא עובדתי והמון פייק ניוז.

לאחרונה, בעיקר פייק ניוז. על דרך ההפרזה נאמר שגם תחום הארכיאולוגיה, ודאי כפי שהוא מסוקר בתקשורת הישראלית, הפך לערימת שפוכת בלתי מסוננת של עפר ואפר ושברי חרסים חסרי ערך.

אז על מה בעצם הוויכוח הפעם? על כך בפרק הבא.

עו''ד חגי אפרתי הוא עו''ד עצמאי בתחום הליטיגציה האזרחית במקצועו, אך מקפיד להעשיר את עצמו בידע מכל תחומי החיים. נשוי באושר ואב לתאומות מקסימות בנות 3.5 שנים.

לפני מספר ימים דחה שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, את הטיעון האוקראיני, לפיו מוצאו היהודי של הנשיא זלנסקי שולל את תוקפה של הטענה הרוסית, כי הפלישה לאוקראינה נועדה לבצע "דה-נאציפיקציה" של מדינה זו. לברוב הוסיף כי אפילו להיטלר היה "דם יהודי", וכי כמה מן האנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים. דבריו היו בבחינת שחרור קן ענק של צרעות.

לפני מספר ימים דחה שר החוץ של רוסיה, לברוב, את הטיעון האוקראיני, לפיו מוצאו היהודי של הנשיא זלנסקי שולל את תוקף טענת ה"דה-נאציפיקציה" באוקראינה, וכי אפילו להיטלר היה "דם יהודי"

יום לאחר מכן פרסם שר החוץ של ישראל, יאיר לפיד, גינוי חריף לדבריו של עמיתו הרוסי, שאותם הוא הגדיר כ"בלתי-נסלחים". הדיפלומטיה הישראלית נכנסה להילוך גבוה, ותבעה התנצלות רוסית פומבית. במקביל תקף "יד שם" את רוסיה.

שר החוץ לפיד הוא בנו של טומי לפיד, שכילד שרד בקושי רב, כמעט בדרך נס, את השואה, ודיבר על כך לא פעם. תגובתו של לפיד טיפוסית לצאצאים של ניצולי השואה, המגיבים ביתר חריפות מאשר ניצולים רבים בעצמם. הניצולים לרוב שקטים יותר ועגומים יותר. הם ראו הכל ושמעו הכל. הצאצאים כאילו נכנסים לנעלי הוריהם, השורדים, וחיים מחדש את חייהם.

מה מלמדים אותנו ההיסטוריה והמדע אודות שתי טענותיו של לברוב – "הדם" של היטלר והאנטישמים היהודיים?

למחרת פרסם שר החוץ לפיד גינוי חריף לדברי עמיתו הרוסי, שאותם הוא הגדיר כ"בלתי-נסלחים". הדיפלומטיה הישראלית נכנסה להילוך גבוה ותבעה התנצלות רוסית פומבית. במקביל תקף "יד שם" את רוסיה

לברוב לא המציא שום דבר. השמועה לפיה סבו של היטלר מצד אביו היה יהודי הופיעה לא מכבר בכל רחבי האינטרנט, אך היא הסתובבה שנים רבות קודם לכן. מדוע? משום שמעט מאוד, כמעט שום דבר, ידוע על סבו של היטלר.

אביו של היטלר נולד בשנת 1836 בעיר גראץ שבאוסטריה. האם התגוררו יהודים בגראץ לפני 1836? היסטוריונים רבים משיבים על שאלה זו בשלילה, בעוד שאחרים טוענים שכן, היו אז יהודים בגראץ. אבל גם אם צודקים אלה הטוענים שכן, האם נוכל לדעת בוודאות שאחד מאותם יהודים – מי? – קיים יחסי מין עם סבתו של היטלר, שבעקבות זאת ילדה ילד "בלתי-חוקי", שלא מנישואין, וילד זה הוא אביו של היטלר?

במאי 2019 סיכם כתב-העת המכובד "Journal of European Studies" את הנושא בלשון מלומדת זהירה:

"הקונצנזוס הנוכחי ביחס לסבו של היטלר מצד אביו אינו כולל בסיס רְאָיָיתִי איתן (אין, או שיש מעט מאוד, עדויות לגבי סבו של היטלר, או שבכלל היו יהודים בגראץ לפני שנת 1836). לפי ראיות אחרות, הנובעות ממקורות מוקדמים יותר, יתכן שהקונצנזוס הנוכחי הינו שגוי (יתכן שיהודים חיו אז בגראץ). מוצעות דרכים למחקרים נוספים, אשר עשויים לתת מענה לשאלה (כיום אנו יודעים קרוב לאפס – אנו זקוקים למחקר נוסף)".

האזכור המוקדם ביותר הידוע לגבי הסב היהודי שנטען כי היה להיטלר מיוחס להנס פרנק, יועצו המשפט האישי של היטלר וראש הממשל הנאצי בפולין הכבושה. ב-1946 נתלה פרנק, לאחר שהורשע בנירנברג כאחד מבכירי פושעי המלחמה הנאצים.

Study suggests Adolf Hitler’s paternal grandfather was Jewish | The Jerusalem post – this would be sick if true. Ichh. The thought of Hitler with Jewish blood. But my conclusion from reading this is the evidence is just not there https://t.co/TUxM47TL78

— Rabbi Shmuley (@RabbiShmuley) August 8, 2019

לברוב לא המציא שום דבר. השמועה לפיה סבו של היטלר מצד אביו היה יהודי הופיעה לא מכבר בכל רחבי האינטרנט, אך היא הסתובבה שנים רבות קודם לכן. מדוע? משום שמעט מאוד, כמעט שום דבר, ידוע על סבו של היטלר

האם הסיפור על הסב היהודי היה פשעו האחרון של פרנק, או אולי היה זה היטלר בעצמו, שרצה להפיץ את הסיפור כאשר ידע שהכל אבוד? להקניט את היהודים בהאשמה כי אחד מהם נושא בעקיפין באחריות לגורלם הנורא? לעולם לא נדע.

הסיפור בדבר סב היהודי המיוחס להיטלר ימשיך להטריד – המחאות הישראליות רק יחזקו אותו – בדיוק כמו אגדה אחרת, שאותה ניתן להפריך בקלות, לפיה הפיהרר לא התאבד בבונקר שלו, אלא נמלט לדרום אמריקה.

האיש היה מרושע באופן כה קיצוני, עד שהוא בלבל את דעתם של רבים. הוא רצח מיליונים, עקר מיליונים מבתיהם, ושינה את ההיסטוריה העולמית באופן דרמטי, ולכן בני אדם לעולם לא יפסיקו להעלות שמועות וניחושים לגביו.

ומה יש למדע לומר על "דם" יהודי – או דם אחר כלשהו? ישנם ארבעה סוגים ראשיים של דם, ועוד מגוון של תת-סוגים. המדע מלמד אותנו כי לסוג הדם יש חשיבות עליונה לגבי תפקודו הגופני של אדם, אך אין הוא רלוונטי כלל לאופי או למוסריות של האדם. אולם "דם" שימש כמטאפורה לתכונות האופי העוברות, כביכול, בתורשה.

הייתה זו ספרד הקתולית של המאה ה-15 שהמציאה את האנטישמיות הגזענית, לא הדתית. החברה בחצי-האי האיברי רצתה ליצור מחסומים של אפליה נגד המספר הגדל והולך של יהודים שלא מכבר המירו את דתם, "הנוצרים החדשים". דרישות משפטיות להוכיח את "טוהר הדם" ((limpieza de sangre) לאורך מספר דורות אחורה סיפקו את המחסומים הנדרשים.

חוקי הגזע האנטישמיים של גרמניה הנאצית חיקו את האובססיה הספרדית העתיקה לגבי טוהר גזע או "דם". האם היו לכך הדים בהיסטוריה הרוסית ובנצרות האורתודוקסית? לברוב אמור לדעת את התשובות לשאלות אלה.

הסיפור בדבר הסב היהודי המיוחס להיטלר ימשיך להטריד – המחאות הישראליות רק יחזקו אותו – בדיוק כמו אגדה אחרת, שאותה ניתן להפריך בקלות, לפיה הפיהרר לא התאבד בבונקר שלו, אלא נמלט לדרום אמריקה

הערתו השנייה של לברוב, כי כמה מבין האנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים, עוררה פחות זעם – משום שלטענה זו יש בסיס היסטורי מוכר היטב. תומאס דה טורקמאדה, האינקוויזיטור הגדול, ראש האינקוויזיציה הספרדית במאה ה-15, הוציא להורג "חשודים" רבים, ומילא תפקיד מפתח בשכנועו של מלך ספרד, פרדיננד, לגרש את היהודים מספרד בשנת 1492. אולם במשפחתו של טורקמאדה עצמו היתה בעיית "דם" שהוסתרה. דודו היה “converso", כלומר נוצרי חדש/ממוצא יהודי.

זמן לא רב לאחר מכן פתח התיאולוג הגרמני יוהנס פפרקורן, שנולד כיהודי והמיר את דתו לקתולי, במלחמה נגד היהדות, לה הוא הקדיש את חייו. הוא תבע להשמיד את התלמוד ולהכריח את יהודי גרמניה להמיר את דתם, או שיגורשו או שישועבדו לעבדים.

לפחות בעולם המערבי, "שנאה עצמית" יהודית לא נעלמה מעולם. היא הופיעה בצורות בלתי-אנושיות נוראות, במיוחד במהלך התקופה הנאצית. בחלק מן הארצות הכבושות יהודים מעטים מאוד סייעו לגרמנים לגלות יהודים שהסתתרו ולמסור אותם לגירוש ולהשמדה. רק מעטים אולצו לנהוג כך. מה מניע את השנאה הזו, שיש כאלה המביעים אותה כיום כאשר הם מכחישים את זכות הקיום של מדינת ישראל (אין הכוונה לאלה המגנים את המדיניות הישראלית)?

הערתו השנייה של לברוב, כי כמה מהאנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים, עוררה פחות זעם – משום שיש לה בסיס היסטורי מוכר היטב. לטורקמאדה, האינקוויזיטור הגדול, היה דוד יהודי מומר

כל המיעוטים החיים בקרב רוב, יודעים כי חברים אינדיבידואלים במיעוט צפויים להתרחק, להיסחף ולהתבולל. בכל דור ודור היו יהודים שהסתלקו מן היהדות בשקט. אולם כמה מהם חזרו לאחר מכן והצטרפו בקול גדול אל רודפי היהודים. אין לכך הסבר רציונלי. האם לברוב פגש טיפוסים כאלה בברית המועצות לשעבר? אין לכך מקבילות בהיסטוריה המודרנית של עמים אחרים. האם היהודים ייחודיים אפילו במובן זה?

ד"ר שלום סלומון ואלד מכהן כעמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. התמחותו היא בהיסטוריה של ציביליזציות (ספרו "עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות - לקחים לעם היהודי" הופיע ב-2014) וכן ביחסי ישראל עם סין והודו.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כידוע, פלש ובחש בשורה ארוכה של מדינות במהלך שנות שלטונו. הוא אחראי, ישירות או באמצעות רודנים בני חסותו, לכמה וכמה מלחמות אכזריות ומדממות, לפשעי מלחמה, לפשעים נגד האנושות, ולטבח עם לכאורה.

אפשר לומר די בביטחון שפוטין אחראי, במישרין או בעקיפין דרך הפרוקסים שלו, לפגיעה קשה או אנושה במיליוני בני אדם, שלא לומר עשרות מיליוני בני אדם. אנשים שאיבדו את חייהם, או את יקיריהם, או את ביתם, או את עולמם, או את שלמות גופם או את שלמות נפשם, או את מולדתם או את פרנסתם. מיליונים ברחבי העולם שהופגזו, או נאנסו, או עונו, או נבזזו, או נשחטו או הפכו פליטים.

אפשר לומר שפוטין אחראי, במישרין או דרך הפרוקסים שלו, לפגיעה במיליוני בני אדם שאיבדו את חייהם או חיי יקיריהם, את ביתם, מולדתם, פרנסתם, עולמם, שלמות גופם או נפשם

שלא לדבר על בני עמו שנכלאו, עונו, הורעלו, נרצחו, או נשכחו מאחור – גופות נרקבות על אדמת אויב.

אבל מעבר לכל בני האדם ברחבי העולם שפוטין אחראי לסבלם ברמה כזו או אחרת, פוטין הוא גם איום ממשי ואקוטי על שלומה ושלמותה של הפלנטה.

כידוע, גם בלי קשר לפוטין כדור הארץ בסכנה גדולה ועל ספו של מסלול בלתי הפיך לכיליון. משבר האקלים הגלובלי מאיים להחזיר את העולם – דרך שורת אסונות טבע קטלניים וקטסטרופות אקלימיות – לאותו מרק קדמוני מבעבע של נוזלים וגזים.

העולם, גם בלי קשר לפוטין, נמצא על זמן שאול. כדי לא להגיע לנקודת האל-חזור מתגייסים מנהיגי העולם, ברמה כזו או אחרת של יעילות, כדי להציב יעדים דחופים למעבר לאנרגיות ירוקות ולהפסקת פליטות החומרים המזהמים שחונקים את כדור הארץ. אבל פוטין?

פוטין חי בעולם הישן. בעולם שבו זה לגמרי סבבה להניע טורי משוריינים אינסופיים שמפגיזים מכל הבא ליד, להטיס אינספור מטוסים שיטילו אינסוף פצצות, לשגר אינסוף טילים ורקטות עם ראשי נפץ קונוונציונלים או לא.

Raining death #Azovstal pic.twitter.com/GLpmqo6tme

— Illia Ponomarenko ???????? (@IAPonomarenko) May 15, 2022

לגמרי סבבה מבחינת פוטין להשתמש בנשק כימי, בפצצות מצרר, בפצצות דלק אויר, בפצצות זרחן, בפצצות תרמיט שממטירות אש בטמפרטורות של 3500 מעלות צלזיוס, מתפזרות ומתלקחות כמו זיקוקים על שטחים עצומים, ממטירות מוות וחורבן, ממיסות מבנים ומותירות פגיעות מחרידות של בשר חרוך עד העצם וכשל נשימתי או כשל תפקודי של איברי הגוף, וכמעט אינן ניתנות לכיבוי במים.

טילים כאלה, ששוגרו השבוע למפעל הפלדה אזובסטל במריופול, לחופיו הצפוניים של ים אזוב, שם התבצרו תחת מצור והפגזות רוסיות הלוחמים האחרונים של מריופול. אלה אמנם הסגירו עצמם בימים אלה לצבא הרוסי ולגורלם העלום, אך הההפגזות החריפות הולידו סכנה חדשה.

אבל מעבר לכל בני האדם ברחבי העולם שפוטין אחראי לסבלם ברמה כזו או אחרת, פוטין הוא גם איום ממשי ואקוטי על שלומה ושלמותה של הפלנטה

כותבת חברת הפרלמנט האוקראיני לסיה וסילנקו, יחד עם העיתונות האוקראינית העצמאית "קייב אינדיפנדט": יתכן שההפגזות על מפעל אזובסטל פגעו במאגרי המימן הגופרתי לחופי ים אזוב. אם תתרחש דליפה של הכימיקלים המסוכנים לתוך הים, הם יהרגו את כל הצמחייה והדגה ולמעשה את כל החיים בים הזה. הים ייעלם, והנזק הסביבתי יהיה גלובלי.

#Russia bombing of #Azovstal likely damaged reservoirs of hydrogen sulfide. If that green stuff leaks into the Azov sea ALL flora and fauna will be killed. That sea will be no more. The environmental damage will have global effect pic.twitter.com/YtzxrYGbKm

— Lesia Vasylenko (@lesiavasylenko) May 18, 2022

כזכור, פוטין לא מנופף רק בנשק כימי ובאדישות פושעת לאפשרות דליפת כימיקלים, אלא פלש באלימות לשני מתחמים של כורים גרעיניים, בצ'רנוביל ובז'פוריז'ה, הכור הגדול באירופה.

פוטין לא מסתפק בזה. הוא מפזר גם איומים בנשק גרעיני על העולם. למעשה, כמעט כל דבר שאינו לרוחו, כולל סיוע צבאי הגנתי מוגבל למדינה שהותקפה צבאית על ידו, על אדמתה, ללא כל פרובוקציה – יכול להיות עילה לאיום בנשק גרעיני מצד פוטין או מצד שר החוץ שלו סרגיי לברוב.

אבל בשבועיים האחרונים, בטלוויזיה הממלכתית הרוסית (שופר שלטוני מובהק לאחר שכל ערוצי המדיה הביקורתיים נסגרו) – עלה איש הטלוויזיה דמיטרי קיסליוב, ושלף איום גרעיני ציורי ומופרע על בריטניה:

"אופציה נוספת היא להטיל במעמקי הים טיל תת מימי המכונה פוסידון, הוא ינוע למטרתו בעומק קילומטר ובמהירות של 200 ק"מ לשעה ויהיה בלתי ניתן לעצירה.

הוא יישא ראש נפץ גרעיני של 100 מגאטון, והפיצוץ התרמו-גרעיני של הטורפדו הזה ליד חופי בריטניה יגרום לגל צונאמי אדיר בגובה 500 מטר, שמכיל כמובן כמויות אדירות של קרינה רדיואקטיבית.

"הטורפדו יישא ראש נפץ גרעיני של 100 מגאטון, והפיצוץ התרמו-גרעיני ליד חופי בריטניה יגרום לגל צונאמי רדיואקטיבי אדיר בגובה 500 מטר, שיטביע את בריטניה"

ברגע שהצונאמי יכה בחופי האיים הבריטיים הוא יטביע את בריטניה, ומה שיישאר יהפוך למדבר רדיואקטיבי שלא ראוי למחייה למשך הרבה מאוד שנים".

And another nuclear threat to the UK from Russian state TV's Dmitry Kiselyov:

He says his country's Poseidon nuclear underwater drone could cause a tsunami that would "plunge the British Isles into the depths of the sea" and turn them into a "radioactive desert" (with subs) pic.twitter.com/usElgqHeIG

— Francis Scarr (@francis_scarr) May 1, 2022

וזה לא האיום הגרעיני המפורש היחיד שנשקף מכיוונו של פוטין. שמחה בלוטניק העלה בטוויטר פוסט עם תמונה שנוטרה בתכנית טלוויזיה רוסית, לפיה יש "סבירות כי במקרה של מלחמת עולם, המתקפה הגרעינית של פוטין תחל על שלוש הערים – לונדון, פריז וברלין תוך 200 שניות, והדגישה כי אף אחד לא ישרוד. לפי טענה זו, פצצות האטום הרוסיות מגיעות לברלין תוך 106 שניות, לפריז תוך 200 שניות, וללונדון תוך 202 שניות.

מפת מתקפה אטומית על ערי העולם בתכנית טלוויזיה רוסית – צילום מסך מהטוויטר של שמחה בלוטניק

In Kharkiv, Russian troops completely destroyed Ukraine's only Center for Plant Genetic Resources. This was one of the largest world collections

They turned 10 K of samples to ashes, incl varieties that are hundreds y.o. and cannot be restored,–researcherhttps://t.co/hkYFf5McMN pic.twitter.com/zeN2lgJLVw

— Euromaidan Press (@EuromaidanPress) May 17, 2022

חוץ ממוזיאון הצמחים החשוב הזה, חלק גדול מהייצוא האוקראיני מתבסס על חקלאות. בעיקר על חיטה ושעורה. אוקראינה היא יצואנית החיטה החמישית בחשיבותה בעולם, והיא נקראת גם "סל הלחם של אירופה". או "אסם התבואה" העולמי.

החיטה הזו, שהייתה אמורה להזין יחד עם רוסיה שליש מהעולם, יוצאת מאוקראינה באוניות. אבל פוטין הטיל מצור על הנמלים ונתיבי השיט של אוקראינה בים אזוב ובים השחור, והחיטה נתקעה.

כעת אספקת המזון ועורקי החיים של מאות מיליוני בני אדם באירופה, אפריקה ואסיה, בסכנה. דיוויד ביסלי, ראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם, הפציר בנשיא רוסיה לפתוח מחדש את הנמלים בטענה ש"מיליוני אנשים ברחבי העולם ימותו ברעב בגלל שהנמלים האלה נחסמים".

אספקת המזון ועורקי החיים של מאות מיליוני בני אדם באירופה, אפריקה ואסיה, בסכנה. ראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם הפציר בפוטין לפתוח מחדש את הנמלים בטענה ש"מיליוני אנשים ברחבי העולם ימותו ברעב"

אם מישהו ינסה לעשות את תחשיב החיים שאבדו, נפגעו, אוימו, הועמדו בסכנה, או עדיין עומדים בסכנה ברחבי העולם בגללו, ויוסיף את התרחיש שהוא מנופף בו של שימוש בנשק גרעיני, שיאיץ באופן חסר תקנה את משבר האקלים הגלובלי, נדמה לי שמעולם לא היה אדם, מלבד אדולף היטלר, שהיווה כזה איום על הפלנטה.

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה