שר הביטחון בני גנץ הצטייר אתמול (שלישי) כמי שדואג להגביר את השקיפות של עבודת ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט. אולם לא מגיע לגנץ – או למערכת הביטחון תחתיו – שום קרדיט על המהלך, וממילא מדובר בצעד ריק מתוכן.

גנץ פנה אתמול למזכירות הממשלה בבקשה להביא לידיעת השרים הצעה לתקן את ההחלטה בנושא עבודת ועדת החקירה כך שלכאורה לא כל עבודתה תתקיים תחת מעטה סודיות. אלא שהמהלך הזה נכפה על הממשלה, נוכח סירובה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לחתום על הנוסח הראשון של החלטת הממשלה, שאיים להטיל איפול מלא על כל עבודת ועדת החקירה.

יתרה מזאת, גם הנוסח המתוקן שהגיש גנץ כמעט שאינו מתקן דבר: בפשרה הרקובה שנחתמה ביוזמתם של ח"כ רם בן ברק, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ועו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, הוסר מעטה הסודיות רק מחלקים שוליים וזניחים של עבודת ועדת החקירה הממלכתית.

בפשרה הרקובה שנחתמה ביוזמתם של ח"כ רם בן ברק, יו"ר ועחו"ב, ועו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, הוסר מעטה הסודיות רק מחלקים שוליים וזניחים של עבודת ועדת החקירה הממלכתית

בשם הסודיות הביטחונית המתבקשת, ימשיכו דיוני הוועדה להתקיים – רובם או כמעט כולם – בדלתיים סגורות, וגם הדוח הסופי שהוועדה תגיש בתום עבודתה לא יהיה שקוף לציבור ביחס לנושאים המרכזיים שבגללם הוקמה הוועדה מלכתחילה.

סגן ראש הממשלה ושר הביטחון בני גנץ נושא דברים בבסיס פיקוד המרכז בירושלים, 30 במרץ 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

בכל מה שנוגע לרכש צוללות עבור ישראל, ובכל מה שנוגע לאישור שנתנה ישראל (כלומר, שנתן ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו) לרכישת צוללות מתקדמות על ידי מצרים – ימשיך להתקיים איפול גורף, באופן המעורר חשש שלמערכת הביטחון יש יותר מה להסתיר מאשר רק סודות ביטחוניים.

בכל מה שנוגע לרכש צוללות עבור ישראל ולאישור שניתן לרכישת צוללות מתקדמות על ידי מצרים – ימשיך להתקיים איפול גורף, באופן המעורר חשש שלמערכת הביטחון יש יותר מה להסתיר מאשר סודות ביטחוניים

הציבור לא יקבל כלום

לפני כשלושה חודשים החליטה כידוע הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרשת כלי השיט. כפי שפורסם בזמן ישראל, נימוק מרכזי להקמת ועדת החקירה היה נעוץ במתן דין וחשבון פומבי ושקוף לציבור על אירועים שהתרחשו במחשכים. השקיפות הנדרשת הן של עבודת הוועדה והן של מסקנותיה הסופיות, היא היבט מרכזי של עצם הקמת הוועדה.

אלא שהממשלה החליטה להפעיל ביחס לוועדה סעיף מיוחד מחוק ועדות חקירה, שכמעט לא נעשה בו שימוש מעולם, והמאפשר לקיים את עבודתה של הוועדה במחשכים, בדלתיים סגורות ובסודיות.

לשם הפעלת הסעיף פנתה הממשלה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כפי שמחייב החוק, אך הוועדה סירבה לאשר את ההחלטה כפי שהיא, ובתום שני דיונים גובשה הצעת פשרה שפרטיה לא היו ברורים – והם נחשפים כעת, בנוסח ההחלטה המתקנת שהניח גנץ על שולחן הממשלה. אם לא יועלו השגות על-ידי מי מהשרים, תקבל ההצעה תוקף של החלטה בעוד שבוע.

יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רם בן ברק, בדיון של הוועדה, 15 בפברואר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הכלל הוא שוועדת חקירה תדון בפומבי. סעיף 18 לחוק ועדות חקירה מגדיר כי זהו המצב הרגיל, אך במקרים חריגים מוסמכת הוועדה "לקיים דיון, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות" אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, עניין כלכלי חיוני או דרכי פעולה חסויות של המשטרה.

אותו שיקול דעת מסור לוועדה גם לגבי פרסום הדוח הסופי שלה – גם עליו רשאית הוועדה להטיל חיסיון, מלא או חלקי, בהתאם לשיקולים ביטחוניים שכאלה.

אלא שבהחלטת הממשלה המקורית, מחודש ינואר, הוחלט להכניס כמעט הכול תחת חיסיון.

ועדת החקירה אמורה לחקור חמישה נושאים: רכש ספינות המגן סער 6; רכש צוללות AIP; רכש ספינות נגד צוללות; הפרטת מספנות חיל הים; ו"הסכמה למכור צוללות לצד ג'".

הממשלה קבעה כי כלל דיוני הוועדה יתקיימו בדלתיים סגורות, אלא אם נושא הדיון אינו כולל "ידיעות סודיות" או מידע שיש לגביו סיווג ביטחוני כלשהו; ובנוסף נקבע כי פרוטוקולי הדיונים ואפילו הדוח הסופי לא יפורסמו אלא רק יוגשו לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון, אלא ככל שאין בהם "ידיעות סודיות" או מידע שיש לגביו סיווג ביטחוני כלשהו.

שר הביטחון בני גנץ נפגש עם יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

במילים אחרות: הציבור לא יקבל כלום. לא דיווח מתוך דיוני הוועדה והעדויות שיישמעו בפניה; לא עיון בפרוטוקולים ובמסמכי הוועדה; וגם לא אפשרות לקרוא את הדוח הסופי של הוועדה, אלא אולי רק קמצוץ ממנו, וגם זה בסימן שאלה.

הציבור לא יקבל כלום. לא דיווח מתוך דיוני הוועדה והעדויות שיישמעו בפניה; לא עיון בפרוטוקולים ובמסמכים; וגם לא אפשרות לקרוא את הדוח הסופי – אולי רק קמצוץ ממנו, וגם זה בסימן שאלה

מערכת הביטחון פועלת ב"שיטת מצליח"

הנוסח העדכני של החלטת הממשלה, החולש על היבטי השקיפות בעבודת ועדת החקירה, כמעט שאינו משפר את המצב בכלל. כל הכללים הנוגעים לאיפול על עבודת הוועדה ועל תוצריה ימשיכו לחול ביחס לשניים מחמשת הנושאים שחוקרת הוועדה – רכש צוללות ומתן אישור לגרמניה למכור למצרים צוללות מתקדמות.

בהחלטה מופיעה הוראה מסייגת, שלפיה "ביחס לתהליך קבלת ההחלטות לעניין מכר צוללות לצד ג' יפורסמו הפרוטוקולים וכן יפורסם הדין וחשבון, ובלבד שלא ייכללו בהם ידיעות סודיות" – דהיינו, הקלה לעניין מידע שיש לגביו סיווג.

כמו כן נקבע כי לצורך יישום ההחלטה בדבר גבולות השקיפות ותחילת האיפול, תחויב ועדת החקירה רק ב"היוועצות" עם מערכת הביטחון (מלמ"ב) ולא ב"תיאום" עמה.

היועץ המשפטי של משרד הביטחון, עו"ד איתי אופיר (צילום: דוברות משרד הביטחון)

ההוכחה שמערכת הביטחון פועלת כאן ב"שיטת מצליח", בניסיון לכפות על ועדת החקירה כמה שיותר איפול, עד כמה שיתאפשר, נעוצה בחוות הדעת שצירף היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר, להצעת ההחלטה החדשה.

בנוסח החדש, המסיר בכל זאת את האיפול מכמה נושאים שהוועדה תעסוק בהם, הוא כותב כי "אין קשיים משפטיים. ההחלטה המוצעת היא בעקבות החלטת ועדת החוץ והביטחון לאשר באופן חלקי את בקשת הממשלה בהחלטה המקורית".

ובכן, אם בנוסח החדש אין קשיים משפטיים, מה בדיוק הייתה ההצדקה לאיפול הרחב יותר שנכלל בהחלטה המקורית?

בשורה התחתונה, הממשלה – בדחיפת מערכת הביטחון, שהיא גורם מעוניין בכל הנוגע לעבודת ועדת החקירה הממלכתית הזו – ממשיכה לנסות ולהכתיב לוועדת גרוניס מה יהיו סדרי עבודתה, ומה תוכל הוועדה לשקף לציבור מבחינת סדרי עבודתה, תוכן דיוניה ומסקנותיה הסופיות.

בשורה התחתונה, הממשלה – בדחיפת מערכת הביטחון – ממשיכה לנסות ולהכתיב לוועדת גרוניס מה יהיו סדרי עבודתה, ומה תוכל הוועדה לשקף לציבור מבחינת סדרי עבודתה, תוכן דיוניה ומסקנותיה הסופיות

זוהי הבעת חוסר אמון נמשכת בשיקול דעתם של חברי ועדת החקירה הממלכתית. קשה להימלט מהרושם שבשם הצורך להגן על סודות ביטחוניים, יש עדיין מי שממשיכים לפעול במטרה להסתיר מעיני הציבור כל מיני דברים שעשויים להתגלות על-ידי ועדת החקירה הממלכתית.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז השתתף בדיון בעניין זה בוועדת החוץ והביטחון בשם משמר הדמוקרטיה הישראלית.