JavaScript is required for our website accessibility to work properly. יוני בן מנחם: הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס | זמן ישראל

הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס

מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר (צילום: AP Photo/John Minchillo)
AP Photo/John Minchillo
מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר

מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, ניסה להכתיב לישראל את מספר האסירים הביטחוניים שישוחררו תמורת ארבעת השבויים והנעדרים הישראלים בשבי חמאס, אך נכשל. כדי להסתיר את כישלונו טען סינוואר, שהמספר בו נקב, 1111, מתייחס בכלל למספר הרקטות שישוגרו במטח הראשון לעבר ישראל.

ארגון חמאס איננו בוחל בשום שיטה להילחם בישראל, כולל בתחום הלוחמה הפסיכולוגית. מאז מבצע "שומר החומות" הוא מגביר את הלוחמה הזאת כדי ליצור פחד, להרתיע את ישראל ולנסות למקסם את הישגיו במלחמה האחרונה שאותה הוא מכנה בשם "חרב ירושלים" (סיף אל-קודס).

מאז "שומר החומות" חמאס מגביר את הלוחמה הפסיכולוגיתכדי ליצור פחד, להרתיע את ישראל ולנסות למקסם את הישגיו במלחמה האחרונה שאותה הוא מכנה בשם "חרב ירושלים" (סיף אל-קודס).

ב-31 במאי בשנה שעברה, בתום מבצע "שומר החומות", אמר יחיא סינוואר מנהיג חמאס, אחרי פגישתו בעזה עם ראש המודיעין הכללי הגנרל עבאס כאמל, כי "ארגונו מוכן למשא ומתן מזורז באופן מיידי כדי לקדם עסקת שבויים עם ישראל".

"תזכרו את המספר 1111" אמר סינוואר, "תגלו בהמשך מה זה אומר" והוסיף: "הייתה תזוזה בתיק השבויים עד לאחרונה אבל זה נעצר בגלל חוסר יציבות שלטונית בישראל".

הרושם שיחיא סינוואר יצר ברצועת עזה ובקרב אמצעי התקשורת הזרים והמקומיים היה, שהמספר 1111 שהוא הזכיר הינו מספר האסירים הביטחוניים שהוא מוכן להתפשר עליו במשא ומתן עם ישראל על החזרת 4 השבויים הנעדרים המוחזקים בידי חמאס.

הספין הזה של יחיא סינוואר החזיק זמן ממושך בחלל האוויר. כמובן שישראל לא הסכימה למספר הזה מכיוון שהוא מוגזם וגדול יותר ממספר האסירים הביטחוניים ששוחררו בעסקת שליט ב-2011 ושעמד על 1027 אסירים.

ההחלטה בדרג המדיני-ביטחוני היא שיש להפיק לקחים מעסקת שליט ואסור ללכת לעסקת חילופי שבויים בהיקף דומה מכיוון שהייתה זו עסקה גרועה עבור ישראל.

הרושם סינוואר יצר ברצועה ובקרב אמצעי התקשורת הזרים והמקומיים היה, שהמספר 1111 מתייחס למספר האסירים הביטחוניים שהוא מוכן להתפשר עליו במו"מ עם ישראל על החזרת 4 השבויים והנעדרים

והנה לפתע, בשבוע שעבר, ב-27 באפריל, הופיע באמצעי התקשורת של חמאס זאהר ג'בארין, הממונה על תיק השבויים הישראלים המוחזקים בידי חמאס והוא התייחס למשמעות המספר 1111.

"המספר שעליו דיבר סינוואר בשנה שעברה, 1111, קשור לעימות הקרוב עם הכיבוש הישראלי", הסביר ג'בארין.

"יחיא סינוואר אמר בבהירות ובכנות לכל כוחות ההתנגדות הפלסטינים ברצועת עזה לפני מספר ימים כי המספר 1111 הוא מספר הרקטות שישוגרו במטח הראשון לעבר ישראל במקרה של עימות צבאי קרוב".

"מדובר במסר מיחיא סינוואר להציג את מידת החוזק, המרץ והרצינות של ההתנגדות הפלסטינית, לשחרר את כל פלסטין ולהגן על האסירים" הוא הדגיש.

זאהר ג'בארין הכין למעשה בדבריו את הקרקע למסיבת העיתונאים של יחיא סינוואר ב-30 באפריל.

הייתה זו מסיבת העיתונאים הראשונה של יחיא סינוואר מתום מבצע "שומר החומות" ובמהלכה הוא התייחס למספר 1111 שבו נקב לפני שנה.

"המספר הזה מתייחס לתאריך מותו של יאסר ערפאת" אמר סינוואר, "והוא מספר הרקטות שיכללו במטח הראשון שנשגר לעבר ישראל והוא ייקרא על שמו של השהיד יאסר ערפאת", הסביר סינוואר.

"המספר הזה מתייחס לתאריך מותו של ערפאת" אמר סינוואר, "והוא מספר הרקטות שיכללו במטח הראשון שנשגר לעבר ישראל וייקרא על שמו של השהיד ערפאת"

יאסר ערפאת מת בבית חולים בפאריז ב-11 בנובמבר 2004 בגיל 75 עקב התדרדרות במצבו הבריאותי לאחר המצור הישראלי במוקאטעה ברמאללה, שנמשך מספר חודשים.

ובכן מדוע שינה יחיא סינוואר את גירסתו לגבי משמעות המספר בו נקב לפני שנה, 1111?

נראה כי ישראל דחתה על הסף את דרישתו לשחרר 1111 אסירים ביטחוניים תמורת שחרור 4 השבויים והנעדרים הישראלים, סינוואר מבין כבר שזה לא עומד לקרות והחליט להסב את המספר למשהו אחר.

גורמים ברצועה אומרים כי יחיא סינוואר החליט לנסות ולהשתמש במספר שכבר פרסם, ויצר דרמה תקשורתית גדולה סביבו, לצורך ניסיון ליצור פיצול בתנועת פת"ח.

סינוואר מקדיש את מטח הרקטות הראשון לעבר ישראל לזכרו של יאסר ערפאת, הסמל הלאומי של הפלסטינים, וזה אמור מבחינתו לזכות אותו בקרדיט אצל תומכי תנועת פת"ח. הוא לא הקדיש את המטח לזכרו של השיח' אחמד יאסין מייסד תנועת חמאס או כל בכיר אחר בתנועה ובחר להתמקד בראש אש"ף לשעבר יאסר ערפאת, שהיה יריב פוליטי  גדול של תנועת חמאס.

הסיפור הזה צריך ללמד אותנו לקח כיצד יש להיזהר מלהאמין לספינים ולחידות שמפרסמים פוליטיקאים ושומרים בבטנם זמן רב עד שהם עומדים להיחשף.

נראה כי ישראל דחתה על הסף את דרישתו לשחרר 1111 אסירים ביטחוניים תמורת שחרור 4 השבויים והנעדרים הישראלים, סינוואר מבין כבר שזה לא עומד לקרות והחליט להסב את המספר למשהו אחר

כשסינוואר הקדיש את מטח הרקטות הראשון לעבר ישראל לזכרו של יאסר ערפאת, הסמל הלאומי של הפלסטינים – זה סיפק לו את הסולם לרדת מהעץ שעליו הוא טיפס מול ישראל.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 679 מילים
כל הזמן // שבת, 25 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

ויטקוף וקושנר טרם המריאו לפקיסטן; שר החוץ האיראני עזב את אסלאמאבאד

גורם פקיסטני: טהרן העבירה לאסלאמאבאד את הסתייגויותיה מדרישות וושינגטון ● צה"ל יירט רקטה שחזבאללה שיגר לצפון הארץ; רקטה נוספת נפלה בשטח פתוח ● מערך ההגנה האווירית הפיל בגליל כלי טיס לא מאויש שלפי החשד שייך לחזבאללה; עם עצם אווירי נוסף שחדר ארצה אבד הקשר ● הצבא הודיע שכוחותיו הרגו בסוף השבוע יותר מ־15 פעילי חזבאללה בדרום לבנון

לכל העדכונים עוד 9 עדכונים

איתי לנדסברג נבו

"העם בחר", מרבים נציגי הליכוד לומר שוב ושוב בראיונות. מצדיקים לכאורה בנימוק דמוקרטי כל מהלך של הפיכה שלטונית, מחדל ביטחוני, הפקרת חטופים או מלחמה בשבע זירות.

יום הזיכרון ויום העצמאות הם ימים בהם אפשר היה לראות את המציאות הדמוקרטית בבהירות. לא רק דרך פריזמה פוליטית שבה התחברו אינטרסים של ימין קיצוני עם משתמטי הגיוס, עם מתנגדי בג"ץ ותומכי הפסקת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועם שורה ארוכה ארוגה שתי וערב בעולם השחיתות הכלכלית, הג'ובים והאינטרסים הפוליטיים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כשמועלית הטענה של "העם בחר", כדאי גם לציין לפחות את הנושא של ה-popular vote. כי בנובמבר 2022 התוצאה בו היתה בערך 50%-50%. כשיתכן שסה"כ הקולות שהצביעו אז לקואליציה המקורית של ה-64 מנדטים... המשך קריאה

כשמועלית הטענה של "העם בחר", כדאי גם לציין לפחות את הנושא של ה-popular vote.
כי בנובמבר 2022 התוצאה בו היתה בערך 50%-50%.
כשיתכן שסה"כ הקולות שהצביעו אז לקואליציה המקורית של ה-64 מנדטים (לפני ההצטרפות לממשלה של 4 חברי הסיעה של גדעון סער לקראת סוף 2024), אפילו נפלה בכמה שברי אחוזים משל השאר.

לפוסט המלא עוד 668 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מההר עד לים

10 ק"מ של צעידה מרתקת: אחרי שנים של עיכובים, באביב שעבר נפתחה הטיילת החדשה של חיפה. היה שווה לחכות ● נחיל הדבורים שהתיישב על מכונית יצר פסטיבל של תבהלה, אבל שום דבר חדש לא קרה השנה ● חיישנים נגד חיפושיות: האם טכנולוגיה ישראלית תצליח לעצור את ההרס שזורעת החדקונית האדומה במטעי הדקלים? ● וגם: יום הזיכרון בנחל שורק. קצר פה כל כך האביב

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים

סיפורם של שני טקסים

טקסי יום העצמאות השנה היו שונים משנים קודמות בכמה מובנים. ראשית, התקיימו שני טקסים – האחד "ממלכתי", שלבש צביון פוליטי מובהק יותר מבכל שנה אחרת, והשני "ציבורי", שביטא את הלכי הרוח באופוזיציה.

אפשר לומר כי שני הטקסים היו פוליטיים, והשנה לא התקיים טקס ממלכתי אמיתי שמאחד את העם.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 786 מילים

למקרה שפיספסת

הפסנתרן הישראלי יואב לבנון רק בן 22 אבל מאחוריו כמעט שני עשורים של הופעות בפני קהל באולמות הגדולים בעולם ● הילד שבגיל שלוש למד לקרוא תווים לפני מילים, חוזר כעת להופיע בארץ כאומן בשל כשבכיסו חוזה הקלטות וביקורות נלהבות מאירופה ומארה"ב ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אם אני צריך לנגן 11 שעות ביום, אני לא מרגיש גמור. להפך, אני בטראנס"

לכתבה המלאה עוד 1,800 מילים

סיפור לשבת הנשר פשט עם שחר

בארבע השנים האחרונות אני מוצא את עצמי ער בשעות שלא ידעתי שקיימות בשעון שלי בכלל. תמיד הייתי משוכנע שבמקום שהשעות הללו אמורות להיות, אצלי בשעון יש כתם לבן וערפילי, ושהשעות האמיתיות מתחילות הרבה אחרי הכתם הזה.

אמנם הכרתי את השעות שעליהן אני מדבר כאן היכרות אישית מקרוב פעם, לפני הרבה שנים, בתורנויות שמירה בטירונות ואחר כך בתורנויות שמירה בקורסים בבה"דים צבאיים שונים, ובתחילת שנות השמונים אפילו נפגשתי איתן שוב בעונת החריש, בעת הכנת השדות לגידול חוזר של כותנה – אבל מאז הייתי משוכנע שאיכשהו הן התפוגגו אל אפלת הלילה ונעלמו, ולא נשאר מהן אלא זיכרון עמום.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 797 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לטראמפ נמאס מהמזרח התיכון, והוא רוצה להתקדם

טראמפ עדיין מאיים להפוך את איראן לגיהינום, אך מעשיו מעידים שהוא רוצה לסיים את המלחמה, שלא מניבה לו תוצאות חיוביות ● האמירויות מסייעות כלכלית לבחריין ומזהירות את ארה"ב: עשויות לפנות לסין בעקבות המשבר המתרחב ● אחמד א-שרע מסייר במפרץ ומקדם תוכניות שאפתניות – עוקפות ישראל ● והשבוע ב-1982 – נסיגת צה"ל מחצי האי סיני ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,280 מילים

סבא שלי היה נאצי

ריאיון לאחר שגילה כי סבו שלו היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט, יוהאנס שפור מציע כיום סדנאות מחקר ייחודיות לגרמנים המבקשים להתעמת עם עברה האפל של משפחתם ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנשים מעדיפים לדעת את האמת הקשה מאשר למלא את החלל בדמיון שלהם"

לכתבה המלאה עוד 1,940 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 299

מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם

לכתבה המלאה עוד 908 מילים

הממשלה טענה במשך חודשים ש"זו לא העת" לחקור, וכעת, כשבאופק מסתמנות בחירות, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא סולברג שוקל להניח לנושא עד לאחר הבחירות כדי לא לספוג אש פוליטית ● הרעיון להמתין למשפט הציבור בקלפי מרוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית ומשדר מסר הרסני שלפיו ניתן לחמוק מחקירת המחדל הגדול בתולדות המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 981 מילים ו-1 תגובות

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים

פסטיבל הניצחון המוקדם של טראמפ קורס אל תוך המציאות

הפסקת האש השברירית הוארכה, אך אי־הוודאות סביב המו"מ והמתיחות במצר הורמוז רק גוברות ● בין הצהרות הניצחון של טראמפ לדיווחים על היקף הפגיעה באיראן נחשפים פערים ● גם בצד הישראלי ההישגים מתערערים מול המציאות ● כשאין הכרעה צבאית ברורה, כל צד מבקש לנצח דרך הנרטיב, בעולם של שקרים ומניפולציות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 683 מילים ו-1 תגובות

משמרות המהפכה ממשיכים לייצר משוואות אש במצר הורמוז ומסרבים לשלוח נציגים לשיחות התיווך בפקיסטן ● מחירי הנפט המזנקים פוגעים בעולם אך גם איראן סובלת ממשבר קמח ומתקשה לשנע נפט החוצה ● במקום לחזור לאופציה הצבאית, הנשיא האמריקאי מהמר על קריסה כלכלית של טהרן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 671 מילים

תשאירו לי מקום להתנגד

בערב יום העצמאות ישבתי עם אהובתי מול הטלוויזיה רק כדי לגלות שהשיר "תשאירי לי מקום לחבק אותך" שכתבתי לה לפני 35 שנים - שיר קטן ואינטימי נטול פאתוס - טובע בים של קיטש פוליטי מצמרר וקברים מוארים ● טקס המשואות לא היה רק מופע חנפנות למנהיג שחיבר בין אנטבה לעזה, אלא אירוע שהדגים איך פוליטיקאים מוחקים את האמת בעזרת רגשנות מזויפת

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,595 מילים ו-2 תגובות

תוגת הישראליות 2026

13 שנים אחרי פרישתו, הפובליציסט והסאטיריקן דורון רוזנבלום חוזר לריאיון לרגל יום העצמאות ומסביר למה המציאות שתיאר בספרו "תוגת הישראליות" לפני שלושה עשורים רק הקצינה ● ממעמקי הפנסיה המאושרת שלו, הוא מנתח את אובדן הנורמליות, מתגעגע לחילוניות הפרגמטית של בן-גוריון, ומבקר את המנהיגות "הדלוזיונלית" של נתניהו, שגזלה את חייהם של שני דורות

לכתבה המלאה עוד 2,432 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.