בעודנו מציינים את מספר החללים במלחמות ישראל ובפעולות האיבה, 24,068 וכבר נוספו עוד שלושה שנרצחו בפיגוע באלעד. עוד שלוש משפחות שכולות שעולמן התנפץ לרסיסים של כאב.

בעודנו מציינים את מספר החללים במלחמות ישראל ובפעולות האיבה, 24,068 וכבר נוספו עוד 3 שנרצחו בפיגוע באלעד. עוד 3 משפחות שכולות שעולמן התנפץ לרסיסים של כאב

בתקשורת מדברים על האופי השוני של הרצח הזה, נטילת חיי שלושה במכות גרזן, כאילו משנה איך הם נרצחו בירי בסכין או בפיצוץ.

מוות הוא מוות הוא מוות.

פיגוע באלעד: 3 בני אדם נרצחו, מצוד אחר שני מחבלים. תושבי העיר התבקשו להישאר בבתים@ItayBlumental @hadasgrinberg @Itsik_zuarets https://t.co/WcCPLhw0lu

— כאן חדשות (@kann_news) May 5, 2022

ממשלת השינוי ניצבת כרגע בפני רגע הכרעה. האם בכוונתה להמשיך את מדיניות קודמתה, הפצצות של מחסני תבן, אזורים לא מיושבים, תגובה מלחמתית אלימה, מבצע, תגובה כואבת, שתהווה מענה להתססה ולקריאות הנקם והשילם שעולות כאן מתוכנו, או להיות ממשלת שינוי.

ואל תאמרו לנו שאין עם מי לדבר, כי יש את הרשות הפלסטינית ויש את החמאס. אין כתובת? אין פרטנר? בואו נתחיל לדבר עם מי שיש. יחיא סינוואר עם דם על הידיים. נכון. אבל גם ערפאת היה. ורק נזכיר שסינוואר, שישב בכלא הישראלי 22 שנים ולמעשה היה אמור להירקב שם עד סוף חייו, שוחרר במסגרת עסקת שליט ע"י לא אחר מאשר נתניהו.

הרשות לא מגנה את הטרור, אומרים חברים בקואליציה. אבו מאזן עושה השוואות בין רצח יהודים לפלסטינים הוא מממן משפחות מרצחים.

אז? אז לא נדבר ונמשיך לראות כיצד הקיצונים הפלסטינים ממשיכים לשחוט ולהמית?

אחד עשר יתומים נוספו למשפחות השכול. לא הגיע הזמן לעשות חשיבה מחודשת? האם נמתין לעוד רצח פעוטה שיזעזע את אמות הספים, כמו זה של שלהבת פס? או של הרב אבישי יחזקאל, שנרצח כשהוא מסוכך בגופו על בנו התינוק?

באמצע החודש הבא יגיע לכאן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. הוא אמור להיפגש גם עם יו"ר הרשות הפלסטינית

נכון, הממשלה המורכבת הזו קמה מתוך כוונה לעסוק רק בנושאים האזרחיים ולדחות את הנושאים השנויים במחלוקת כדי לא לערער את יציבותה.

הממשלה ניצבת בפני רגע מכריע. האם להמשיך את מדיניות קודמתה: הפצצות מחסני תבן ואזורים לא מיושבים או תגובה מלחמתית אלימה כמענה לקריאות הנקם והשילם, או להיות ממשלת שינוי

ראש הממשלה נפתלי בנט חזר והדגיש שאין בכוונתו לנהל מו"מ מדיני. אבל הגיהנום שמשתולל ברחובות מחייב עשיה. מחייב שינוי.

גולדה מאיר אמרה בשעתו "יהיה שלום רק כשהפלסטינים יאהבו את הילדים שלהם", ומה איתנו?

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

המשפחה הישראלית הולכת ומשנה את פניה. סוג המשפחה השכיח ביותר בישראל הוא היום משקי בית של שתי נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כאשר משקי בית של יחידים המונים 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם.

המשפחה הישראלית משנה את פניה. סוג המשפחה השכיח בישראל היום היא משקי בית של 2 נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כשמשקי בית של יחידים, 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם

משפחות יחידניות, חד הוריות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות עדין למענה ראוי בכל הקשור להיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן הן דירות קטנות של עד 55 מ"ר. הנתון הזה הוא תוצאה של ירידה מתמשכת במספר הדירות הקטנות הנבנות בישראל. ב-2017 עמד אחוז הדירות הקטנות של עד 3 חדרים על 7% בלבד מסך הדירות שנבנו, לעומת 74% בתחילת שנות ה-70.

המציאות הזו משקפת יותר שיקולי רווח של הקבלנים ושמרנות של מקבלי ההחלטות, מאשר צרכים מציאותיים. דווקא כאשר יותר ויותר תאים משפחתיים זקוקים לדירות קטנות, הדירות הללו הולכות ונעלמות. מפנות את מקומן לדירות גדולות ויקרות. 27% מהדירות שנבנו ב-2017 היו בנות 6 חדרים ויותר – הרבה מעבר לצרכיה של המשפחה הישראלית.

השינויים שחלו לאורך השנים בחברה הישראלית, העלייה באחוז הגירושין, במקביל לעלייה בתוחלת החיים, כמו גם התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות דוגמת פונדקאות, הורות משותפת של הורים גאים ועוד, הביאו לכך שראינו בשנים האחרונות שתי תופעות הפוכות – מצד אחד גידול משמעותי במספרם של משקי הבית בני 1-2 נפשות, מצד שני ירידה משמעותית בבניית דירות המתאימות בגודלן לאותם משקי בית קטנים.

משפחות יחידניות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות למענה ראוי בהיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן דירות קטנות של עד 55 מ"ר

יש לכך לא מעט סיבות. כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שהרווחים שלהם עליהן גדולים יותר, אך אסור שננתק מכך גם את ההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה.

אין מדינה נוספת בעולם שבה ריבוי ילדים נחשב "מבורך", ללא קשר ליכולותיה הכלכליות של המשפחה, או להיערכות המדינה עצמה לאספקת תשתיות פיזיות, חינוכיות ואחרות לגידול המתמיד באוכלוסייה.

אבל מבלי שרבים ישימו לב, ישראל משתנה. יותר ויותר משפחות חדשות קמות והן לא זקוקות עוד לדירות ברוכות חדרים. המציאות הזו מביאה עימה גם שוק שחור של פיצולי דירות חוקיים יותר ופחות, כי במקום בו קיים ביקוש, יהיה היצע. תפקידה של המדינה לפעול את שההיצע הזה יהיה ראוי ולא יעשה באמצעות פיצולי דירות אפורים שמייצרים רווחים למשקיעים, לצד דירות שלא תמיד ראויות למגורי אדם לדיירים.

אסימון נוסף שצריך ליפול הוא זה של הרשויות המקומיות. עליהן להבין כי דווקא האוכלוסייה החיה במשקי בית קטנים, היא זו שיש לה את ההכנסה הפנויה הרבה ביותר. זו שצורכת יותר, תורמת יותר ודורשת פחות.

השינוי בהיצע הדירות לא יגיע מהקבלנים המסתכלים על שורת הרווח, אלא מהמדינה והשלטון המקומי שצריכים לקחת בחשבון גם שיקולים של גיוון במאפייני האוכלוסייה ומשיכת אוכלוסיות שונות, גם כאלו החיות במשקי בית קטנים, שתרומתן לרשויות יכולה להיות גדולה – יותר הוצאות בעיר, פחות דרישות מהעיר, שכן כל אותם משקי בית הם ללא ילדים או עם ילד אחד בלבד הנסמך על מערכת החינוך העירונית.

כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שרווחיהם עליהן גדולים יותר, אך אסור להתעלם מההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה

על פני הנדל"ן להיות כפני המדינה, כרגע המצב הוא הפוך. הגיע הזמן לכך שמדינת ישראל תפסיק להתכחש למציאות של שינוי המבנה משפחתי, תפסיק להתחבא מאחורי סיסמאות שעבר זמנן על "ערכי משפחה", "מלחמה דמוגרפית", או "משפחות ברוכות ילדים" ותתחיל להתאים את עצמה, גם מבחינת גודל הדירות הנבנות כאן, לשינוי הזה. זה נכון למשפחות עצמן, נכון לרשויות המקומיות שייהנו מאוכלוסייה יצרנית ונכון למדינת ישראל.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

חמאס מנהל מלחמת התשה מתמשכת נגד ישראל באמצעות פיגועי טרור והפרות סדר במזרח ירושלים ובשטחי הגדה. מבצע "שומר החומות" היה מבחינת חמאס רק השלב הראשון במערכה לשחרור ירושלים ומסגד אל-אקצא. ישראל תהייה חייבת להכריע את המערכה.

מי שעקב דרך מסכי הטלוויזיה אחר הלווית הענק של כתבת ערוץ אל-ג'זירה, שירין אבו עאקלה, בוודאי שם לב לכך שבהלוויה הונפו דגלי "פלסטין" בלבד ולא היה שום אפילו דגל אחד של תנועת חמאס.

מי שעקב בטלוויזיה אחר הלווית הענק של כתבת ערוץ אל-ג'זירה, שירין אבו עאקלה, בוודאי שם לב לכך שבהלוויה הונפו דגלי "פלסטין" בלבד ולא היה שום אפילו דגל אחד של תנועת חמאס

זאת לאחר שבמהלך חודש רמדאן שלט הצבע הירוק של דגלי חמאס בכל האירועים כמעט ובמיוחד באירועים בהר הבית.

מותה של שירין אבו עאקלה נפל כרעם ביום בהיר על הרש"פ, אך היא התעשתה, מיהרה למנף אותו לצרכיה הפוליטיים ואף הקדימה את תנועת חמאס.

הרש"פ השתמשה במותה של שירין אבו עאקלה, שהייתה נוצרייה במוצאה, כדי להפוך אותה לסמל לאומי חילוני שיאחד את הפלסטינים, ללא הסימנים הדתיים של תנועת חמאס.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מיהר לאמץ אותה אל חיקו כסמל של תנועת פת"ח. הוא ערך לה הלוויה רשמית בטקס צבאי במוקטעה ברמאללה, סמוך לקברו של יאסר ערפאת, ומשם יצא  מסע ההלוויה למזרח ירושלים, כשכל הדרך מונפים הדגלים הפלסטינים בצבעי שחור, לבן, ירוק ואדום.

בתנועת חמאס מודאגים מהמהלך של יו"ר הרש"פ שלהערכתם מקלקל להם את המומנטום של המהלך שהחל לפני שנה במבצע "שומר החומות", שהוא ההתמקדות בשחרור ירושלים ומסגד אל-אקצא.

גורמים בחמאס מעריכים כי המהלך של הרש"פ למנף את מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה כדי להוקיע מדינית את ישראל כמי שמבצעת "פשעי מלחמה", נדון לכישלון מראש. אין שום סיכוי שישראל תועמד לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג והפרשה תרד מסדר היום הבינלאומי.

אולם כלפי חוץ הם מביעים תמיכה במהלך של הפניה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

הרש"פ השתמשה במותה של שירין אבו עאקלה, שהייתה נוצרייה במוצאה, כדי להפוך אותה לסמל לאומי חילוני שיאחד את הפלסטינים, ללא הסימנים הדתיים של חמאס

תנועת חמאס רוצה להחזיר את סדר היום הפלסטיני להתמקדות בירושלים ובמסגד אל-אקצא. זהו הדלק שמדליק את הרחוב ודוחף אותו לקראת אינתיפאדה חדשה. לא מותה של העיתונאית אבו עאקלה שהייתה מזוהה כאחד השופרות של הרש"פ באמצעות ערוץ אל-ג'זירה.

ח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, העניק ראיון ב-15 במאי לעיתון "אל-קודס" המזרח ירושלמי שבו קבע, כי "ירושלים ומסגד אל-אקצא הם הכותרת של המאבק (נגד ישראל)", וכי פרשת "הריגתה של שירין אבו עאקלה הוכיחה את שבריריות הכיבוש".

סדר היום הפלסטיני יחזור מטבע הדברים לקו המנחה שקבע חמאס בעניין ירושלים ומסגד אל-אקצא עם התקרבות "יום שחרור ירושלים", "יום הנכסה" (פרוץ מלחמת ששת הימים ב-1967) וחג השבועות.

ירושלים ומסגד אל-אקצא שוב יהיו במוקד ההתרחשויות.

חמאס מנהל מלחמת התשה מתמשכת נגד ישראל באמצעות פיגועי טרור והפרות סדר במזרח ירושלים ובשטחי הגדה.
מבצע "שומר החומות" היה מבחינת חמאס רק השלב הראשון במערכה לשחרור ירושלים ומסגד אלאקצא, ישראל תהייה חייבת להכריע את המערכה. pic.twitter.com/WnTA6r9M6X

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 16, 2022

חמאס איננו מתייחס למבצע "שומר החומות" שנמשך 11 ימים כסבב לחימה קצר אלא כפרק ראשון במערכה הכוללת לשחרור  ירושלים ומסגד אל-אקצא.

הוא קורא לה מערכת "חרב ירושלים" (סיף אל-קודס) שתימשך עד למטרה הסופית. מנהיג חמאס יחיא סינוואר אומר כי "החרב נשלפה ולא תוחזר לנדנה עד אשר יושגו כל המטרות".

חמאס רוצה להחזיר את סדר היום הפלסטיני להתמקדות בירושלים ואל-אקצא, הדלק שמדליק את הרחוב ודוחף לאינתיפאדה חדשה. לא מות העיתונאית שהייתה מזוהה כאחד משופרות הרש"פ באל-ג'זירה

כלומר, תנועת חמאס נמצא במערכה פתוחה מול ישראל, מעין מלחמת התשה מיום אזכור אחד למשנהו. המצב הזה מחייב הכרעה ברורה מצד ישראל באיזשהו שלב. ישראל לא יכולה להתנהל במצב שבו כוחות הביטחון שלה מתוחים עד הקצה במשך כמה חודשים. צריך לזכור כי חודש רמדאן וימי האזכור הפלסטינים קיימים בכל שנה ואי אפשר להסכים לכך שמדינת ישראל תהייה נתונה לאיומי טרור כמה חודשים ברציפות בכל שנה.

יחיא סינוואר מנהיג חמאס בפורום פנימי ברצועה:
"לא נאפשר לישראל בשום מצב לכרסם בשום הישג מהישגי מערכת "חרב ירושלים", נשמור על ההישגים ולא נאפשר לגרור את רצועת עזה למעגל האלימות, אנו שומרים על שלמות עמנו ומנהלים את המאבק עם האויב על פי האינטרסים של עמנו". pic.twitter.com/XDEiKJo1cv

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 16, 2022

במלאת שנה למבצע "שומר החומות" תנועת חמאס מציינת את 4 הישגיה העיקריים.

1. איחוד כל הזירות הפלסטיניות נגד ישראל – במיוחד במגזר הערבי ובערים המעורבות.
2. מיצוב תנועת חמאס כ"מגן ירושלים ומסגד אל-אקצא" בעיני הפלסטינים והערבים בעולם.
3. חיזוק מעמדה של חמאס ברחוב הפלסטיני על חשבון הרש"פ.
4. חשיפת נקודות התורפה של מערכת "כיפת ברזל".

הנהגת חמאס רוצה להוביל כעת את מלחמת ההתשה נגד ישראל באמצעות פיגועי טרור והתפרעויות במזרח ירושלים ובשטחי הגדה, כדי לאפשר את שיקומה האזרחי של רצועת עזה מנזקי המלחמה האחרונה ואת שיקום תשתית המנהרות שנהרסה וחידוש מלאי הרקטות.

הנהגת חמאס רוצה להוביל מלחמת התשה נגד ישראל עם פיגועי טרור והתפרעויות במזרח ירושלים וגדה, כדי לאפשר לשקם את הרצועה מנזקי המלחמה, לשקם את תשתית המנהרות שנהרסה ולחדש את מלאי הרקטות

יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועה אמר לפני כמה ימים בפורום פנימי ברצועה:

"לא נאפשר לישראל בשום מצב לכרסם בשום הישג מהישגי מערכת 'חרב ירושלים'. נשמור על ההישגים ולא נאפשר לגרור את רצועת עזה למעגל האלימות. אנו שומרים על שלמות עמנו ומנהלים את המאבק עם האויב על פי האינטרסים של עמנו".

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)