"למרות שכבר מזמן אין גשם", אומרת ק', תושבת אזור המרכז, "בכל בוקר כשאני נכנסת לאוטו דבר ראשון אני מפעילה את הווישרים. השמשה מכוסה חול ואבק והמגבים מרימים עננה קטנה. אובך באביב זו לא תופעה חדשה, אבל לתחושתי מעולם לא היה באוויר כל כך הרבה חול, כמעט כל הזמן".
ק' לא לבד. באביב 2022 נדמה שישראל הפכה לארגז חול ענק. השרבים רודפים זה את זה, וכל גל חום מלווה במתקפה עזה של רוחות שמגיעות ממזרח ומדרום ונושאות איתן ענני חול ואבק. השמים נצבעים בחום-אפרפר עכור שמעורר געגועים עזים לכחול הים התיכוני. מה שמתחולל בארץ הוא גרסה מוקטנת של סופות הענק שמתרחשות לאחרונה בעיראק וצובעות את השמים בכתום למשך ימים ארוכים.
מעל כל זה מרחפת – חוץ מעננה של אבק – השאלה: האם גם זה חלק משינוי האקלים? האם זה רק נדמה לנו או שהעולם באמת משתנה?
התשובה, כמו כל דבר שקשור בנושא סבוך כמו אקלים, מורכבת. בטווח המיידי, של האביב הנוכחי, היא חיובית – אנחנו לא מדמיינים. האינדיקציה הפשוטה ביותר נמצאת בהודעות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, שמפרסמים התראה לציבור בכל פעם שנרשם זיהום אוויר חריג כתוצאה מסופות חול.
באירועים כאלה המשרדים מנחים את האוכלוסיות הרגישות (חולי לב וריאות, קשישים, נשים בהריון וילדים) להימנע מפעילות גופנית בחוץ ובאופן כללי ממליצים לעצור את הנשימה עד יעבור זעם.
ובכן, בעוד באביב 2021 פרסמו המשרדים רק התראה אחת כזו (בגל החום שהתרחש ב-23-24 במרץ), השנה פורסמו כבר תשע התראות כאלה, האחרונה בשבת האחרונה שבה פקד את המדינה שרב כבד.
בעוד באביב 2021 פרסמו המשרדים רק התראה אחת כזו (בגל החום שהתרחש ב-23-24 במרץ), השנה פורסמו כבר תשע התראות כאלה, האחרונה בשבת האחרונה שבה פקד את המדינה שרב כבד
החודש המאובק ביותר השנה היה אפריל, בו התחוללה סופת חול אחת בתחילת החודש ועוד גל חום ממושך של שלושה ימים לקראת סופו (24-26 באפריל). לא פלא שניקיונות פסח הפכו השנה לפארסה.
"חודש אפריל השנה היה יוצא דופן במספר סופות האבק", מאשר איתן מאז"ה, חזאי איכות האוויר של המשרד להגנת הסביבה. "במרבית התחנות במרכז הארץ ודרומה היו 8-10 ימי סופות אבק ובצפון הארץ 6-8 ימים. כמו כן, בחלק ניכר מתחנות הניטור היו בנוסף לכך מספר ימים שבהם ריכוזי החלקיקים הגיעו לפחות ל-75% מערך הסביבה".
אלא שבחינה של הנתונים בפרספקטיבה רחבה יותר, לפחות בהקשר הישראלי, משרטטת תמונה מעט שונה. 2022 אמנם מאובקת במידה חריגה, אבל בטווח של עשור מתברר שהמגמה מצביעה דווקא על צמצום סופות החול והאבק בישראל.
מאז"ה בחן את הנתונים לבקשת זמן ישראל, וחזר עם מסקנות: "התחושה שיש יותר סופות אבק בשנים האחרונות היא מוטעית. בדקנו את מספר החריגות השנתי בירושלים, תל אביב ובאר שבע, וניתן לראות בבירור שבעשור האחרון קיימת מגמת ירידה במספר ימי סופות האבק.
"התחושה שיש יותר סופות אבק בשנים האחרונות היא מוטעית. בדקנו את מספר החריגות השנתי בירושלים, תל אביב ובאר שבע, וניתן לראות בבירור שבעשור האחרון קיימת מגמת ירידה במספר ימי הסופות"
"כמובן שיש תנודות שנתיות בדומה לשנים פחות גשומות ויותר גשומות. בכל מקרה, מגמות של שינוי אקלים נבחנות על טווחים של לפחות 30 שנה".
אז שנת חול חריגה בישראל? בהחלט. מגמה רב-שנתית? דווקא לא. ובאשר לקשר לשינוי האקלים, מוקדם מאוד לקבוע.
עד כאן באשר לארגז החול הקטן שלנו. מה שקורה מזרחה מכאן, לעומת זאת, זו כבר דרמה בסדר גודל אחר לגמרי.
בתקופה האחרונה עיראק מתמודדת עם סופת חול אדירה כמעט מדי שבוע. השמים מקבלים גוון אפוקליפטי, הראות מוגבלת והפגיעה בשגרה מגיעה עד כדי השבתה של מערכת החינוך וסגירה של משרדי הממשלה בימים שבהם האוויר חולי וסמיך במיוחד.
"בעיראק יש החמרה בסופות החול", אומר ד"ר ברוך זיו, מטאורולוג וחוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה. "עיראק היא צומת של כיווני זרימה, אזור מעבר לאוויר שמגיע מירדן וטורקיה. כמות האבק באוויר שם אדירה והשאלה היא אם זה נובע מכך שהסערות יותר עוצמתיות או מזה שהקרקע יותר חשופה.
"הארגון המטאורולוגי העיראקי פרסם מאמר לפיו הסיבה העיקרית היא שיש הרבה פחות חקלאות. זה קשור לשינוי האקלים – העלייה של הטמפרטורות גורמת לכך שהצמחייה יותר יבשה ופחות שטחים מכוסים בירוק.
"הארגון המטאורולוגי העיראקי פרסם מאמר לפיו הסיבה העיקרית היא שיש הרבה פחות חקלאות. זה קשור לשינוי האקלים – העלייה של הטמפרטורות גורמת לכך שהצמחייה יותר יבשה ופחות שטחים מכוסים בירוק"
"זה קשור גם למלחמות שהתחוללו שם במשך שנים. השילוב בין מלחמה להתחממות הוא מתכון בטוח לסופות חול".
והחול שמתרומם מהקרקע החשופה בעיראק הוא זה שצובע בחום את השמים בישראל?
"לא. זה רחוק מדי. גרגירי החול כבדים ושוקעים בדרך כלל אחרי כמה עשרות קילומטרים. בהקשר הזה צריך להבדיל בין החול לבין האבק, שהוא קל יותר, מרחף בגובה 2-3 קילומטר, החלקיקים שלו יכולים לשהות ימים באוויר ולהגיע למרחקים הרבה יותר גדולים.
"אבל בגובה כזה הרוחות השולטות הן דווקא מערביות, ולכן כשמגיע לכאן אבק, זה בדרך כלל מכיוון צפון אפריקה".
גם במשרד להגנת הסביבה צופים מזרחה בדאגה: "בהקשר לשינויי האקלים", אומר מאז"ה, "שמנו לב לתופעה של התגברות אירועי אובך במזרח – מדבריות ערב הסעודית, ירדן, עיראק וסוריה. לאירועים האלה יש פוטנציאל להיות ממושכים יותר בגלל אופי המערכות הסינופטיות שגורמות להסעת האבק".
"שמנו לב לתופעה של התגברות אירועי אובך במזרח – מדבריות ערב הסעודית, ירדן, עיראק וסוריה. לאירועים האלה יש פוטנציאל להיות ממושכים יותר בגלל אופי המערכות הסינופטיות שגורמות להסעת האבק"
גם ד"ר הדס סערוני, קלימטולוגית וראש החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, עוקבת בעניין אחרי החול והאבק שמסתחררים בשמי המזרח התיכון. "אני בדיוק הולכת לכתוב על זה הצעת מחקר", היא אומרת, "אני לא מכירה עבודה שמנתחת את מה שקורה בישראל בהקשר הזה".
"כולנו זוכרים את השבוע הנורא ב-2015", היא מוסיפה, "כשסופת חול כיסתה את השמים בעיראק, סוריה וירדן וזה הגיע גם לישראל. לאירוע נדיר כזה קוראים 'חבוב'. השנה היה לנו גם אחד כזה, אמנם קטן יותר, בתחילת אפריל.
"בעולם מדברים על זה שסופות כאלה נגרמות מהפרת שטחים ומהתייבשות, ובהתחשב בכך שכל המודלים חוזים שבמזרח התיכון ירדו פחות גשמים, הסיכוי שסופות כאלה יתרחשו לעיתים יותר קרובות גדל".
"בעולם מדברים על זה שסופות כאלה נגרמות מהפרת שטחים ומהתייבשות, ובהתחשב בכך שכל המודלים חוזים שבמזרח התיכון ירדו פחות גשמים, הסיכוי שסופות כאלה יתרחשו לעיתים יותר קרובות גדל"
גם כשאין סופות חול ואבק, רבים טוענים שהשמים בישראל נצבעו בשנים האחרונות במעין דוק אפרורי, ושהשמש הים תיכונית המפורסמת פחות בוהקת מבעבר.
"קוראים לתופעה הזו דימינג. העמעום של הקרינה נובע מזיהום אוויר מהסוג שפולטות תעשייה ותחבורה. עברנו תהליך כזה משנות ה-70' עד 2000 בערך, אבל בשנים האחרונות יש תהליך של שיפור ברמת זיהום האוויר בישראל.
"אולי יש לזה קשר גם לענני צירוס, העננים הקלים שמשייטים בשמים הגבוהים, אבל זו השערה שצריכה להיבדק וכרגע אני לא יכולה לתמוך מדעית בטענה שבשנים האחרונות השמים בישראל פחות בוהקים.
"מה שבטוח, אני מציעה לא ללכת שבי אחרי תיאוריות שמפיצים בהקשר הזה קונספירטורים של הנדסת אקלים, לדברים שהם אומרים אין קשר למציאות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו