ביום שלישי לפני שבוע וחצי הגענו, אהרון בוקסרמן ואני, ללשכת ראש עיריית ירושלים לריאיון עם משה ליאון. יום קודם לכן עברה העיר שורה של מהומות, כמעט מעשה שגרה, שבהן נפצעו 71 פלסטינים ושישה שוטרים. המהומות פרצו בעקבות ההלוויה של וליד א-שריף שנהרג בהתפרעויות על הר הבית, והן גלשו לשכונות במזרח העיר, בעיקר א-טור ורחוב צלאח א-דין המפורסם.

מטבע הדברים, השאלות לראש העיר התרכזו בענייני המתח הדו-לאומי והאלימות הלא נגמרת בין יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים. ביום שישי לפני שבועיים התקיימה גם ההלוויה של העיתונאית שירין אבו עאקלה והמראות משער יפו הסבו לישראל נזק אדיר.

ליאון מצא את עצמו במצב לא נוח. בניגוד לקודמיו, הוא בורח מכל עיסוק בנושאים מדיניים וביטחוניים. הוא מתייחס לכל שאלה בעניינים הללו כמו אל מוקש.

ליאון הוא לא אהוד אולמרט, שרץ בימיו כראש העיר עם מצלמות טלוויזיה לנקודות מחלוקת בהר חומה ובגבעת המטוס, רק כדי לצבור עוד כמה נקודות לאומיות במרוץ שלו לראשות הממשלה. ליאון הוא גם לא ניר ברקת שאהב את ההתחככות וגם את העימות התקשורתי עם השרים, מפכ"ל המשטרה וראשי שב"כ. ליאון רוצה לחיות בשקט עם כולם.

ניר ברקת (מימין) ומשה ליאון בטקס חילופי ראש העירייה בירושלים, ב-4 בדצמבר 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סביר להניח כי במצעד הדגלים השנוי במחלוקת שיתקיים ביום ראשון ליאון לא יצעד בראש החוגגים בשער שכם, ולא יוביל את התהלוכה לכותל. ליאון בוודאי ישתתף באחד הטקסים האחרים של יום ירושלים, יוריד את הראש ויתפלל שהמצעד יעבור בשלום, והוא יעסוק לחזור בנושאים שמעניינים אותו – בעיקר לבנות את העיר ולנקות אותה.

ליאון אפילו לא הוציא הודעה לקראת המצעד בעיר, שמעסיק את הבית הלבן, ממשלת ישראל, משטרת ישראל וארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה. "העירייה לא מטפלת בהפרות סדר ולא אחראית על המשטרה", הוא נוהג לומר.

ליאון אפילו לא הוציא הודעה לקראת המצעד בעיר, שמעסיק את הבית הלבן, הממשלה, המשטרת וארגוני חמאס והג'יהאד בעזה. "העירייה לא מטפלת בהפרות סדר ולא אחראית על המשטרה", הוא נוהג לומר

את הריאיון איתנו, שנגע בתחילה בעימותים הלאומיים בעיר, קטע ליאון באמצע בטענה של קוצר זמן. מאז הריאיון לא התחדש, למרות שקבענו יום המשך. ליאון פשוט לא רצה להסתבך באמירות שלא מתאימות לו.

מה שחילצנו בכל זאת: ליאון חושב שהעונשים שמשיתים בתי המשפט על מתפרעים אלימים קלים מדי ולא מרתיעים. הוא משוכנע גם כי השוטרים התנהלו באופן תקין במהלך ההלוויה של אבו עאקלה.

שוטרים מתעמתים עם פלסטינים בהלווייתה של שירין אבו עאקלה במזרח ירושלים, 13 במאי 2022 (צילום: AP Photo/Maya Levin)

"מראות ההלוויה לא הסבו נזק רק לירושלים אלא לאזור כולו", אומר ליאון. "אני לא יודע לומר אם הייתה שם אלימות של השוטרים או נגד השוטרים. מה שכן, אחרי שראיתי איך המפגינים משחיתים את דגלי ישראל, נתתי הוראה – ותוך שעתיים חזרו הדגלים לשער יפו".

"אני לא יודע לומר אם הייתה שם אלימות של השוטרים או נגד השוטרים. מה שכן, אחרי שראיתי איך המפגינים משחיתים את דגלי ישראל, נתתי הוראה – ותוך שעתיים חזרו הדגלים לשער יפו"

מה יהיה עם כל המהומות על הר הבית?
"כל מי שרוצה לבקר, צריך לבקר שם. אין שום סיבה לאלימות. זה מקום קדוש לכולם ונגד כל אלימות צריך להפעיל יד קשה ביותר".

אתה עולה להר הבית?
"לא. הרבנים שלי אומרים לי לא לעלות".

אתה חושב שיהודים צריכים לגור בש'ייח ג'ראח?
"אני בעד שיהודים יקנו איפה שהם רוצים. גם הערבים קונים איפה שהם רוצים".

ליאון סבור שההסתה לאלימות ולהתפרעויות מגיעה בעיקר מחוץ לירושלים. אחרי יום מהומות במהלך חודש הרמאדן על הר הבית נעצרו קרוב ל-400 איש. ליאון בדק ומצא כי רוב העצורים אינם תושבי העיר. הוא טוען  כי אירועי הרמדאן בירושלים עברו בשקט יחסי ומתנחם בעובדה שהם לא הביאו להתלקחות מול עזה כמו בשנה שעברה, לפחות לפי שעה.

מפגינים פלסטינים מניפים דגלי חמאס ברחבת מסגד אל אקצא במהלך תפילות שישי בחג הרמדאן, 22 באפריל 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

קשה לבוא בטענות לליאון. אפשר אפילו לשבח אותו על הגישה שעליה החליט מראש, להיות ראש העירייה ולא ראש העיר של ירושלים, ולנסות ולתקן את הנזקים שגרמו קודמיו, שירושלים לא כל כך נגעה להם.

קשה לבוא בטענות לליאון. אפשר אפילו לשבח אותו על הגישה שעליה החליט מראש, להיות ראש העירייה ולא ראש העיר של ירושלים, ולנסות ולתקן את הנזקים שגרמו קודמיו, שירושלים לא כל כך נגעה להם

בקווים מאפיינים גסים החלוקה היא כזו: טדי קולק היה ראש העיר המיתולוגי שרצה בטובתה של ירושלים וגם יכול היה להרים אותה, וכך עשה. אהוד אולמרט היה יכול, אבל לא רצה. ירושלים לא עניינה אותו כהוא זה, ושבועות ואפילו חודשים ארוכים הוא בילה בחו"ל ולא בלשכה בבניין ספרא.

ניר ברקת אולי רצה, אבל היכולת שלו הייתה מוגבלת. בימיו כראש העיר לא היו לו את הכוחות הפוליטיים ומידת ההשפעה הנחוצים להתמודד מול עיר עם בעיות עומק אדירות, חתך סוציו-אקונומי נמוך במיוחד, הגירה שלילית והזנחה של תשתיות ומערכי הניקיון במשך שנים ארוכות.

ברקת הצליח לשפר את חיי התרבות בעיר והביא לה מיזמים בינלאומיים יקרים מאד, כמו מרוצי מכוניות ואופניים יוקרתיים, אבל זכה גם לביקורת קשה על העלויות והתועלת.

ראש עיריית ירושלים משה ליאון משתתף במרתון ירושלים, 29 באוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ליאון רוצה להיות קולק – שריף שאין לו עניין מחוץ לתחומי ירושלים. הוא נבחר לתפקיד בנובמבר 2018 ואי אפשר לומר שהוא לא רושם הישגים, בעיקר בכל מה שנוגע לבנייה והניקיון בעיר. במבט-על, אפשר לזהות 150 מנופים בכל שכונה ולפעמים גם בכל רחוב. תנופת הבנייה היא אדירה. מאז ימי קולק לא הייתה כמוה.

ליאון יודע שכל עימות לאומי בעיר הורס לו את השקט, מעכיר את האווירה, מעכב את הפרויקטים הגדולים ומבריח את הפועלים וגם את התיירים. השאלה הגדולה, מעבר למלחמות היהודים-ערבים הללו שלא ייפסקו, היא האם ליאון יוכל להתמודד לאורך זמן עם הדמוגרפיה, שמאיימת על הרוב היהודי והציוני בעיר.

ליאון יודע שכל עימות לאומי בעיר הורס לו את השקט, מעכיר את האווירה, מעכב את הפרויקטים הגדולים ומבריח את הפועלים וגם את התיירים. השאלה הגדולה היא האם ליאון יוכל להתמודד לאורך זמן עם הדמוגרפיה

בירושלים כמעט מיליון תושבים, קרוב ל-40% הם פלסטינים (ליאון מתעקש לכנות אותם "תושבי מזרח העיר"), קרוב ל-40% הם חרדים והאחרים הם דתיים לאומיים, מסורתים וחילונים.

בדיון החגיגי במועצת העיר בשבוע שעבר התעמת ליאון עם יו"ר האופוזיציה עופר ברקוביץ, יו"ר תנועת התעוררות. ברקוביץ טען כי המדיניות של ליאון תביא לאובדן הרוב הציוני בעיר. לטענתו, ליאון הוא עושה דברם של החרדים בעיר, שגם בחרו בו ברוב עצום.

יו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים עופר ברקוביץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אנשי ליאון אומרים כי הוא מצוי ביחסים טובים עם החרדים, אבל יודע לתמרן היטב כשצריך. הדוגמה האחרונה היא בריכת שחייה ברמות, שליאון הצליח לפתוח בשבת לטובת התושבים החילונים של השכונה המתחרדת.

במהלך העימות עם ברקוביץ ליאון כינה אותו "אפס מאופס". הוא כנראה שכח שהצליח לגבור על ברקוביץ באחוזים ספורים בבחירות האחרונות בנובמבר 2018. "מי אתה שתגיד לי דברים כאלה", התריס ליאון, אבל בסיס הטענה של ברקוביץ עומדת במרכז המהות של עתיד ירושלים.

ליאון רוצה להפוך את העיר הננטשת, לשנות את הדמוגרפיה ואת מפת ההגירה ויחד איתה את הכלכלה והחתך הסוציו-אקונומי הנמוך של העיר. ראש העיר רוצה להחזיר לירושלים אלפי צעירים.

ליאון רוצה להפוך את העיר הננטשת, לשנות את הדמוגרפיה ואת מפת ההגירה ויחד איתה את הכלכלה והחתך הסוציו-אקונומי הנמוך של העיר. ראש העיר רוצה להחזיר לירושלים אלפי צעירים

הוא בונה ברגע זה 6,000 יחידות דיור ומרים מגדלי מגורים שמשנים כל קו הרקיע של ירושלים, וגם על זה יש ביקורת קשה. בתכנון שלו עוד אלפי יחידות דיור ברחבי העיר. ההשקעות שלו במזרח העיר גדולות, בעיקר בחינוך, אבל הפערים עדיין עצומים בין מזרח ומערב.

אתר בנייה בירושלים, ספטמבר 2021 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

הבעיות במזרח העיר הן אינסופיות, ואולי גדולות על ראש עיר אחד. ההתעוררות הלאומית, ההזנחה לאורך השנים, הבנייה הבלתי חוקית בכל שטח ציבורי, בעיות החינוך והשאלה שלא הוכרעה: האם ישראל עושה טוב כאשר היא מספחת אליה מאות אלפי פלסטינים, רבים מהם עוינים את המדינה אחרי 55 שנות כיבוש, במקום לחלק את העיר לשתי בירות, אם זה עדיין לא מאוחר מדי.

ליאון הוא איש ימין מובהק. בעבר היה היועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. ליאון מתנגד לכל דיבור על חלוקת העיר. אפילו על האבסורד הגדול של ירושלים הוא לא מוכן לוותר: מעבר לגדר ההפרדה שהוקמה ב-2005 נותרו שכונות פלסטיניות ענקיות, שגם אנשי ימין מבקשים להעביר אותן לשליטת הרשות הפלסטינית.

ליאון הוא ראש העיר הראשון שביקר בראס חמיס ובכפר עקב, שתי שכונות ענק מעבר לגדר. הוא מצא שם מזרח פרוע, בלי תכנון, עם מגדלים מסוכנים שהוקמו ללא רישיון, שכונות אלימות בלי דין ובלי דיין, ללא שליטה ישראלית או פלסטינית.

ליאון הוא ראש העיר הראשון שביקר בראס חמיס ובכפר עקב, שתי שכונות ענק מעבר לגדר. הוא מצא שם מזרח פרוע, עם מגדלים מסוכנים שהוקמו ללא רישיון, אלימות בלי דין ובלי דיין, ללא שליטה ישראלית או פלסטינית

קשה להניח שליאון יכול לשנות שם משהו, אבל הוא לא חושב לוותר. "אני לא מציע להחזיר את השכונות לאף אחד ולא הצעתי דבר כזה. זה גם בלתי אפשרי. מישהו בצד השני מוכן לזה?"

מבט לעבר חומת ההפרדה ומחנה הפליטים שועפט צפונית-מזרחית לירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ליאון מתעקש כאמור גם על מערב העיר. יש לו את ההימור שלו. הכניסה לעיר מכיוון תל אביב הופכת מול עינינו למפלצת נדל"נית, עם מיליון וחצי מ"ר של מגדלי משרדים שצומחים לגובה רב.

ליאון בונה בעיקר על משרדי הייטק שיתנו תעסוקה לאלפי הצעירים שהוא מתכוון להביא לעיר. בשיחות פרטיות הוא מספר שחילונים מחוץ לעיר קונים כבר את הדירות המוצעות.

ליאון בונה בעיקר על משרדי הייטק שיתנו תעסוקה לאלפי הצעירים שהוא מתכוון להביא לעיר. בשיחות פרטיות הוא מספר שחילונים מחוץ לעיר קונים כבר את הדירות המוצעות

ליאון משקיע גם מיליארדים בשיפור תשתית התחבורה בעיר ובקווי הרכבת הקלה, שיגבירו את האטרקטיביות של עיר הבירה. המתנגדים אומרים שליאון חולם בהקיץ ואי אפשר לבסס חזון מהפכני כזה על מציאות סוציו-אקונומית כל כך חלשה ואוכלוסייה שהיא ברובה רחוקה מתחומי הטכנולוגיה וההייטק.

יהיה מה שיהיה, ליאון – אחרי עשר שנים בירושלים – הצליח לשים את האצבע על הנקודה הקריטית של העיר. "האתגר העיקרי והראשון במעלה הוא אתגר המשאב האנושי", הוא אומר בראיונות החגיגיים שלו לקראת יום ירושלים.

ראש עיריית ירושלים משה ליאון ליד הרכבת הקלה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"אנחנו רוצים לגרום לכך שירושלים תהיה אבן שואבת של צעירים שיפתחו אותה בכל התחומים. הצעירים יזרימו דם חדש בשכונות הוותיקות ויפתחו ויטפחו בהן את הכלכלה ואת הקהילה".

"אנחנו רוצים לגרום לכך שירושלים תהיה אבן שואבת של צעירים שיפתחו אותה בכל התחומים. יזרימו דם חדש בשכונות הוותיקות ויפתחו ויטפחו את הכלכלה והקהילה"

בעוד שנה וחצי, בסתיו 2023, יהיו בחירות בירושלים. ליאון יתמודד שוב על ראשות העירייה. בגיל 60 הוא לא מחפש קריירות חדשות. בסך הכול הוא הצליח להתחבר לעיר. הסיכויים שלו לקדנציה נוספת גבוהים, בהינתן שיריבו העיקרי ברקוביץ אינו בטוח כלל שיתמודד שוב.

ליאון מבטיח כי בעוד שמונה שנים, ב-2030, הוא אפילו יציג בפני העולם ירושלים אחרת. בינתיים המלחמות בעיר רק מעכבות את התוכנית הגדולה, ומצעד הדגלים שיתקיים מחרתיים ברובע המוסלמי מאיים להצית את האזור כולו.