תל דור הוא אחת משכיות החמדה המרהיבות בחופי הארץ. המתחם טובל בצמחי בר, שרידי עיר נמל עתיקה וחוף מפורץ. אם יושבים מול השונית שקרובה לחוף, לא רואים את אסדת הזיקוק שממוקמת כמה ק"מ בתוך הים, וממילא גם היא לא יכולה להפריע את השלווה במקום.

האתר נפתח על ידי רשות הטבע והגנים לפני כשנה וחצי עם שביל מונגש ותצפית היקפית. הכניסה חינם והבעיה היחידה היא שהם סוגרים מוקדם מדי, כך שמי שמסיים יום עבודה ארוך לא יכול להיכנס לשם בשעה שלקראת השקיעה בקיץ.

למי שיגיע לחנות הנוחות של רט"ג בכניסה לאתר וירצה להרוות את צמאונו מצפה הפתעה: את הקפה מוכרים שם בתוך כוס שהיא בעצם וופל שאותו אפשר לאכול או לזרוק. הכוס האכילה מוגשת בחבק מקרטון והיא טבעונית וכשרה. על הטעם אפשר להתווכח, אך אין ספק שהדבר הזה אכיל.

למי שיגיע לחנות הנוחות של רט"ג בכניסה לאתר וירצה להרוות את צמאונו מצפה הפתעה: את הקפה מוכרים שם בתוך כוס שהיא בעצם וופל שאותו אפשר לאכול או לזרוק

מי שירצה לרכוש בחנות שתייה קרה כמו ברד או אייס קפה, יצטרך להביא כוס מהבית או לקנות כוס רב-פעמית. רט"ג התחילו למכור רק את הכוס האכילה או הרב-פעמית בכל האתרים שלהם לפני ארבעה חודשים. המטרה היא להפחית את השימוש בכוסות חד-פעמיות שנזרק לפח או מושלכות בצדי הדרך באתרים שלהם.

גן לאומי תל דור, מאי 2022. אם יושבים מול השונית לא רואים את אסדת הזיקוק שבים (צילום: עומר שביט)

בחנות בתל דור אפשר עדיין לראות חבילה של כוסות מנייר, אך לדברי המוכרת הן האחרונות שנשארו ומוגשות לנהגי אוטובוס שמגיעים עם קבוצות. מצד שני, מי שייכנס לאתר עם כלים חד-פעמיים יוכל לעשות זאת ללא הפרעה.

עם זאת, המשרד להגנת הסביבה פירסם אתמול טיוטת כללים שביניהם איסור הכנסת כלים חד-פעמיים ל-85 הגנים הלאומיים. בתשובה לשאלה כיצד ייאכף האיסור, במשרד הגנ"ס אומרים כי תיקבע גם עבירת קנס חדשה בגובה של כמה מאות שקלים והסכום המדויק עדין לא נקבע.

"אין לי סמכות לאכוף איסור כזה", אומר פקח רט"ג בתל דור, יוסי אוזן. "התגובות לכוס האכילה מעולות, אנשים מבינים ומפרגנים. אנחנו מוכרים פה גם ערכה של כלים רב-פעמיים לשישה אנשים ב-71 שקלים", הוא מוסיף.

למעט בקבוק בירה אחד שהזדקף על השונית כמו מגדל זן וקרטון משקה אחד על החול, אפשר לומר שהאתר בחוף תל דור נקי מפלסטיק וזבל, כך שייתכן שהגמילה מחד"פ בחנות הנוחות תורמת לכך. הניקיון מורגש, אף שבאתר הזה יש רק שני פחים, אחד ליד החנות ואחד בחוף.

למעט בקבוק בירה אחד שהזדקף על הריף כמו מגדל זן וקרטון משקה על החול, אתר תל דור נקי מפלסטיק וזבל, כך שייתכן שהגמילה מחד"פ בחנות הנוחות תורמת לכך

גן לאומי תל דור, מאי 2022 (צילום: עומר שרביט)

לדברי אוזן, היעדר הפחים מכוון ומוכיח את עצמו:

"לאורך ה-850 מטר של השביל המונגש שעולה לתל אין פח אחד. אם היינו מפזרים כאן פחים היינו צריכים לעבור דרכם ארבע פעמים ביום ברכב שנוסע בין המבקרים. איפה שיש פחים אנשים מלכלכים יותר ובעלי חיים מתקרבים ורוצים לאכול. אני מעדיף שאנשים יקחו הביתה את הזבל וישמרו על האתר נקי, או שיזרקו במקום הישיבה בכניסה, איפה שיש רביצה".

איך זה מתקבל?

"פנו אלי כמה אנשים בשנה האחרונה שבאו עם שקית ביד ואמרו לי, אתה לא נורמלי, לא שמתם פה פח אחד'. אז החזרתי להם בשאלה, 'איפה זרקת את הזבל?', אז אמרו לי 'הנה הוא אצלי ביד'. זה מצריך חינוך והסברה ופה אנחנו מצליחים בזה".

"חסכת לי מאפה"

רט"ג רוצים לגמול את הציבור מחד"פ בהדרגה, כפי שאומר מנהל חנויות הנוחות של הרשת, שלומי ארמה:

"קשה להיגמל מהרגל ולנטוש את השימוש בחד"פ, אנחנו מנסים להוריד את זה בהדרגתיות. לדוגמא, הפסקנו למכור ברד עם קשית וכוס חד"פ. את הקפה אתה גומר לשתות ואוכל את הכוס כמו וופל, זה חטיף לכל דבר. הכוס גם סופחת טעמים, אפשר לשים שוקו או מרק וזה הופך למעדן. תמיד יש חריגים, כמו כאלה שרגישים לגלוטן ולהם ניתן כוס חד-פעמית".

"קשה להיגמל מהרגל ולנטוש את החד"פ. מנסים להוריד בהדרגתיות. הפסקנו למכור ברד עם קשית ואת הקפה אתה גומר לשתות ואוכל את הכוס כמו וופל, זה חטיף לכל דבר"

כוס אכילה של רט"ג בתל דור, מאי 2022 (צילום: עומר שרביט)

היבואן של הכוס האכילה היא חברת דליפרוסט ושם אומרים כי הם משווקים אותה לבתי מלון ויש התעניינות גם מעסקים קטנים.

לפי מנהל החנויות ברט"ג, הקהל מקבל את השיוי באהדה והבנה: "על הכוס הרב-פעמית יש 30% הנחה בריפיל בכל אחד מאתרי הרשות בשבת שעברה הייתי באכזיב ומכרתי רק את הכוס האכילה. אנשים מחייכים וצוחקים אבל אומרים, 'וואלה, חסכת לי מאפה.

"אין צלחות פלסטיק וסכו"ם למאפים ולפיצות. מגישים אותם עם נייר או קרטון. רוב הקהל עף על זה ואוהב את הרעיון. החומרים יקרים יותר מהחד"פ אבל הציבור התחיל להפנים את העובדה שחד-פעמי מזיק לכולנו ורואים את התוצאות בפחי האשפה".

"מוכן לשקול את זה"

הכוס האכילה ומעליה כוסות רב-פעמיות של רט"ג בחנות הנוחות בתל דור. מאי 2022 (צילום: עומר שרביט)

צמוד לתל דור ממקום גם החוף המוכרז לרחצה של נחשולים. לעומת השכנים מרט"ג, במסעדת החוף הפרטית הזו עדיין מגישים את השתייה והאוכל בכלים חד-פעמיים מפלסטיק.

האם הם ישקלו למכור כוס אכילה ולהיגמל מחד"פ בכלל, כמו באתר השכן של רט"ג?

"אני אשקול ומוכן לאמץ כזה דבר, רעיון מעולה", אומר מולי שפר, זכיין המסעדה בנחשולים. "לא חסר אצלנו פלסטיק בחוף, דפוס ההתנהגות של הלקוחות הולך לקראת גמילה מזה, תוך שנה, יותר או פחות הכל יהיה מתכלה או כל מני רעיונות כאלה", הוא הוסיף.

לפני שבועיים ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה למועצת חוף הכרמל לאכוף הגבלה של שימוש בכלי אוכל ושתייה חד-פעמיים מפלסטיק בחופיה, באמצעות הטלת קנס של 105 שקלים. ההוראה תקפה רק לאיזורים שהמועצה הכריזה עליהם כ"חוף ללא פלסטיק" ובחודשיים מיום כניסת החוק לתוקף, הקנסות יוטלו רק לאחר שניתנה התראה בעניין.

הקנס צנוע, אך זו המועצה הראשונה בארץ שנותנת שיניים לאיסור שכבר קיים בעוד שבע רשויות נוספות כאות מתה שאין אכיפה בצדה (גליל עליון, אילת, חוף אשקלון, קריית ביאליק, עמק המעיינות, הרצליה ותל אביב).

כדי שייכנס לתוקף, צו הקנס של חוף כרמל ממתין לאישור שרת הפנים איילת שקד שלאחר מכן תעביר אותו לחתימה של שר המשפטים גדעון סער.

אלא שזכיין החוף בנחשולים לא מכיר כרגע איסור כלשהו על מכירת חד"פ על ידו. "בינתיים לא הגיעה אלינו דרישה כזו. שמעתי על זה. לא יודע איך המועצה אמורה לאכוף את זה, אם בכלל מישהו מסוגל? אני בעד אבל עוד לא הגעתי למשהו חליפי בר ביצוע שאוכל למכור בו. אני אשמח לשמוע על ספקים שיבואו לשווק את המוצרים האלה".

זכיין החוף בנחשולים לא מכיר איסור כלשהו על מכירת חד"פ על ידו. "בינתיים לא הגיעה אלינו דרישה כזו. אני בעד אבל עוד לא הגעתי למשהו חליפי בר ביצוע שאוכל למכור בו"

כוס פלסטיק חד-פעמי במסעדת חוף בתל אביב. מאי 2022 (צילום: עומר שרביט)

המפתח אצל איילת שקד

בעיריית תל אביב אמרו בתגובה לכתבה זו, שהחל מיולי הקרוב הם ידרשו ממסעדות החוף להגיש כלים חד-פעמיים מקרטון בלבד, במקום פלסטיק. משאר הרשויות לא התקבלה תשובה.

במשרד להגנת הסביבה חושבים שאת החקיקה צריכות להוביל הרשויות עצמן, במקביל לקמפיין הסברה ארצי וקידום המעבר לרב-פעמי בבתי עסק בחופי הים. כמו כן, המשרד היקצה 6 מיליון שקל להפחתת פסולת בים (תגובה מלאה בהמשך).

אלא שכאמור, רק רשות אחת קרובה להשלים את המסלול המסורבל של אישור חוק עזר עירוני ובקרוב אולי גם קנס בצדו.

כך שבשורה התחתונה, גם בחודשים הקרובים ב-20 רשויות חוף הציבור הרחב ומסעדות וקיוסקים יוכלו להמשיך להשתמש בחד-פעמי ללא הפרעה ובאתרי הטבע ייתכן שייכנס לתוקף קנס של רט"ג. את התוצאה של היעדר האכיפה אפשר היה לראות ביום ראשון בבוקר ולמעשה בכל בוקר, כאשר עובדי הניקיון אוספים את הררי הפלסטיק שעל החוף ועדיין לא התפזרו בים.

את התוצאה של היעדר האכיפה אפשר היה לראות ביום ראשון בבוקר ולמעשה בכל בוקר, כאשר עובדי הניקיון אוספים את הררי הפלסטיק שעל החוף ועדיין לא התפזרו בים

הפתרון הרגולטורי יכול להיות פשוט: במקום שכל רשות תיזום חוק עזר עירוני, תאשר אותו במשרד הפנים ואחר כך תחוקק חוק נפרד לקנס ותאשר גם אותו במשרד המשפטים, אפשר להסדיר את הנושא ברמה הלאומית עם איסור וקנס בחבילה אחת.

מי שיכולה לעשות את זה, היא שרת הפנים איילת שקד. אלא שדוברת השרה וכן דוברות משרד הפנים, אומרים שאין בכוונתם ליזום חוק כזה וכל רשות מוזמנת לעשות זאת בעצמה.

מי שיכולה ליזום חוק גורף שיאסור חד"פ בחופים עם קנס היא שרת הפנים איילת שקד. אלא שדוברת השרה אומרת שכל רשות שרוצה בכך מוזמנת לעשות זאת בעצמה

שרת הפנים איילת שקד (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ח"כ אלון טל (כחול-לבן) עדיין לא חושב שיש מקום לחוק גורף ברמה הלאומית ומציע לראות מה יקרה בפיילוט בחוף הכרמל: "החד-פעמי הפך להתמכרות החדשה של ישראל. אולי בבחירות המקומיות יהיו מי שידרשו את זה. חד-פעמי זה לא עניין חברתי ולא משהו שמיועד לשכבות החלשות. נראה מה יקרה בחוף כרמל ונמשיך משם".

"החד-פעמי הפך להתמכרות החדשה של ישראל. אולי בבחירות המקומיות יהיו מי שידרשו את זה. חד-פעמי זה לא עניין חברתי ולא משהו שמיועד לשכבות החלשות. נראה מה יקרה בחוף כרמל ונמשיך משם"

ההצדקה לצמצום הפלסטיק בחופים ובאתרי טבע נועדה לשמור על הערך הסביבתי והאסתטי שלהם ולמנוע פגיעה בבעלי חיים. אלא שבמקביל, יש בישראל גם מקומות הסעדה רבים שמגישים אך ורק בכלים חד-פעמיים.

היתרון הוא שבתי הקפה האלה לא צריכים להתעסק עם שטיפת כלים. אלא שהפלסטיק נערם במטמנות ומזהם גם בתהליך הייצור שלו. גם בהקשר הזה ישראל מפגרת אחרי אירופה שכבר הגבילה משמעותית את השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים לפני כשנה.

בהקשר לכך אמרו במשרד להגנת הסביבה כי מס הקנייה שהוחל על הכלים החד-פעמיים מפחית גם את התמריץ של מסעדות להשתמש בהם. הם ציינו גם כי במשרדי ממשלה הוחלט להפסיק לרכוש כלי אוכל חד-פעמיים מפלסטיק.

אשפת פלסטיק וכלים חד-פעמיים על חוף הים. אילוסטרציה (צילום: iStock)

תגובות

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מדובר בתמיכה של המשרד להגנת הסביבה ברשויות אשר יקדמו הליך חוק עזר עירוני בנושא. ככל שרשות מעוניינת להיכלל בתמיכה עליה לקדם כאמור חוק עזר בתחומה. אנו מאמינים כי הרשויות סוברנטיות לשקול את שיקוליהן בחקיקה עירונית ובפנייה לקבלת תמיכות כספיות מהמדינה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:
"1. המשרד להגנת הסביבה תומך ומעודד רשויות מקומיות לחוקק חוקי עזר. רשויות שבתמיכת המשרד להגנת הסביבה ובליוויו התקינו בחוק עזר איסור הכנסת כלים חד-פעמיים וחוקי העזר שלהן פורסמו ברשומות (חוקי העזר בתוקף): גליל עליון, אילת, חוף הכרמל, חוף אשקלון, קריית ביאליק, עמק המעיינות והרצליה, וכן תל-אביב במסלול שונה.

"המועצה האזורית חוף הכרמל היא הראשונה בישראל שקיבלה, בליווי המשרד, את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצו המועצות המקומיות, המאפשר לה לאכוף את חוק העזר העירוני באמצעות קנסות. המשרד ימשיך לתמוך ברשויות החופיות לקדם ברירות קנס גם לחקיקה המקומית שלהן.

"במסגרת חשיבה משותפת שהתקיימה העבר יחד עם הרשויות החופיות וכן עמותות סביבתיות וגורמים באקדמיה, הוחלט שיש צורך בחקיקה בהובלת הרשויות החופיות במקביל לקמפיין הסברה ארצי בהובלת המשרד להגנת הסביבה – קמפיין שהמשרד עורך בכל שנה.

"בנוסף, המשרד להגנת הסביבה תומך אקטיבית ברשויות החופיות לים תיכון וים סוף בניקיון החופים הפתוחים.

"במסגרת קול קורא חוף נקי לשנים 2021-2024, הוקצה תקציב של עד 6 מיליון שקל עבור הפחתה במקור של פסולת ימית על ידי הקמת תשתיות לאיסוף פסולת בחופים לא מוכרזים, מתקני אסוף למניעת הגעת פסולת לחופים מנקז נגר עילי וכן לראשונה גם עבור פיקוח על חוק איסור שימוש בפלסטיק חד-פעמי בחופים ועבור הקמת מתקני תשתית או ציוד לעידוד בשימוש כלים רב-פעמיים.

"התמיכה ברשויות החוף בהפחתה במקור מקדמת התחייבות לקידום חוק עזר עירוני, שיאסור שימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק בכלל חופי הרשות (הן המוכרזים והן הלא מוכרזים) – ומנגנון זה שהופעל בתמיכת המשרד דוחף אף הוא את הרשויות להוביל חוקי עזר בנושא.

"2. הסעדה: מרבית כלי המדיניות שמפעיל המשרד להגנת הסביבה להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים ומעבר לשימוש בכלים רב-פעמיים – ובפרט מס הקנייה שהוחל על הכלים החד-פעמיים – משפיעים גם על מסעדות.

"בנוסף, מסעדות שנמצאות בחופי הים ומסעדות הקשורות לרכש ממשלתי (כמו קפיטריות) מושפעות בצורה ישירה גם מחוקי העזר הרלוונטיים לרשות שבה הן נמצאות וכן מהחלטת הממשלה.

"במסגרת שיתוף הפעולה של המשרד להגנת הסביבה עם עמותת אקואושן בתוכנית חוף נקי, מקודמת שיתופי פעולה ב-5 רשויות חופיות המשלבות בתי עסק בתחום חוף הים, לקידום מעבר לשימוש בכלים רב-פעמיים.

"באחרונה הממשלה אישרה ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, הצעת מחליטים להפסקת רכש כלי אוכל חד-פעמיים במשרדי הממשלה וביחידות הסמך. החלטה זו באה כחלק משמעותי מהתמודדות עם נזקי פסולת הפלסטיק וצמצומה במקור וכחלק מצעדים נוספים דוגמת החלת מיסוי על כלי האוכל החד-פעמיים מפלסטיק והרחבת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים.

"להחלטה זו תהיה משמעות על הסעדה: בחדרי אוכל או בקפיטריות במשרדי הממשלה או בקריות הממשלה לא יחולקו חינם כלי אוכל חד-פעמיים לסועדים, ואפשר יהיה לספקם רק בתשלום נפרד.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "החוק, שנכנס לתוקף מתאריך ה- 27.10.21, טרם נקבע כעבירת קנס. בשלב זה, העירייה מתמקדת בהסברה ובהנגשת האפשרויות הקיימות ללא שימוש בחד"פ.

"בכל הנוגע למסעדות החוף, מכוח סמכות העירייה בחוק העזר, ניתן להם היתר פרטני המאפשר שימוש בכלים חד-פעמיים עד לסוף חודש יולי, לפי תנאי ההיתר. החל מחודש אוגוסט ועד סוף עונת הרחצה, יעברו מסעדות החוף לשימוש בכלים חד-פעמיים מקרטון בלבד".