לפעמים אדם צריך לעמוד מול נסיבות חייו, לקחת נשימה עמוקה ולהודות: יש לי סוויט טות'. שן מתוקה. אני איש של קינוחים וממתקים – מתוקאי. לאורך כל חיי אני מחפש את הממתק המושלם, ולפעמים אפילו מוצא אותו בנסיבות מוזרות ביותר ומוכן לשלם עליו מחיר. חלק מההחלטות החשובות ביותר שקיבלתי בחיי נעשו בגלל ממתק.

הממתק שאספר עליו היום לקח אותי לארצות רחוקות. אם אתם מחפשים עוגות גבינה לשבועות – כתבתי באחד המדורים הקודמים על עוגת הגבינה של אמי. אבל שבועות אינו רק חג גבינתי, הוא חג של שפע מתוק מכל סוג.

לאורך חיי אני מחפש את הממתק המושלם, ולפעמים מוצא אותו בנסיבות מוזרות ביותר ומוכן לשלם עליו מחיר. חלק מההחלטות החשובות בחיי נעשו בגלל ממתק, וזה שאספר עליו היום לקח אותי לארצות רחוקות

אז הפעם אני נזכר לכבוד החג דווקא בבית אבא, או יותר נכון, בסטרופוואפלס. אין כמותם מתוקים ומתאימים לשבועות או בכלל למתוקאי שמחפש משהו מיוחד.

אבא שלי הולנדי. ההולנדים הם אנשים קשוחים, שנאבקו מאות שנים בים הצפוני הזועף ובאימפריות מרושעות ויכלו להם. כיצד הם עשו את זה? עם הרבה נחישות, אופי עמיד ביותר וסטרופוואפלס.

אמנם הכול אצלם במשורה ויש אפילו שאומרים שהם חסכנים או קמצנים, אבל בכל הנוגע למתוקים, יש בהולנדים רכות מפתיעה. אם אלה הדרופייס – ממתקי הליקריץ המעודנים, ההאכלסלאך – פתיתי שוקולד מפתיעים שמפזרים על לחם או אפילו האוליבולן (כדורי בצק מטוגנים) שמגישים בסביבות הכריסמס. יש משהו עדין ומתוק בנוקשות הסגפנית של בני העם הזה.

משרתת צעירה מחזיקה סיר מלא בכדורי אויבולן. ציור של אלברט קאופ – Dordrechts Museum משנת 1652, ויקיפדיה

הרומן שלי עם רנאטה

כשהייתי בהולנד כילד ביקרתי את קרוביי בעיירה טרנאוזן שבדרום המדינה, ופגשתי ילדה חמודה בעלת שיער קצר בשם רנאטה. אני הייתי בן 11 והיא הייתה בת 9 וגרה בשכנות. שיחקנו ודיברנו והתברר שהילדה התאהבה בי. איך ידעתי את זה? היא לקחה סווינג עם הנדנדה ודפקה לי בעיטה אדירה באצבע, תוך צחוק מתגלגל.

אבא שלי הולנדי. ההולנדים הם אנשים קשוחים, שנאבקו מאות שנים בים הצפוני הזועף ובאימפריות מרושעות ויכלו להם. כיצד הם עשו את זה? עם הרבה נחישות, אופי עמיד ביותר וסטרופוואפלס

אין פלא שכאשר חזרתי להולנד כעבור 8 שנים שמחתי לפגוש שוב את רנאטה, שכבר לא הייתה ילדה אלא נערה הולנדית בלונדינית ומרשימה בגובה 1.80 מטר לפחות, כמקובל בהולנד. למרבה ההפתעה התחברנו מיד מחדש, אבל רנאטה טענה שאני רזה מדי. "תעלה קצת במשקל, אריאל, אתה תיראה ממש טוב", היא אמרה. "אבל אני אוכל ממתקים כל הזמן", הסברתי לה, "ובכל זאת נשאר שחיף".

"יש לנו בהולנד בדיוק את הדבר בשבילך", גילתה הנערה את אוזני. "סטרופוואפלס. אתה לא יכול להפסיק לאכול מהם וכך גם תעלה במשקל". ביום שלישי היא לקחה אותי לכיכר השוק הפתוח של העיירה, לא רחוק מחוף הים.

יציאה לשווקים פתוחים היא מנהג הולנדי אופייני, שיש לו הייפ מסוים והוא שייך בין היתר לטקסי החיזור הרומנטיים. מדי יום שלישי נערך בשוק של טרנאוזן יריד צבעוני שבו האיכרים מביאים את הסחורה שלהם מהכפרים בסביבה – פירות, ירקות, גבינות הולנדיות, בירה, מאפים, דגים מטוגנים, פירות ים מכל סוג וכמובן אינספור דוכני אוכל.

את הסטרופוואפלס הטריים שמיוצרים על המקום אפשר להריח מקילומטר בערך. רנאטה לקחה אותי לדוכן קטן שבו בעל ואישה עמלו על הכנת עיסה צהבהבה, שבאופן מסורתי עשויה מתערובת של קמח, חמאה, סוכר חום, טאץ' של מלח, ביצים, שמרים וחלב.

שטרופוואפל, שלבי הכנה, צילום מסך מסרטון של Ocean vanThiel

מניחים גוש מהבלילה הזו על דפוס אפיפיות (waffle iron) לוהט, לוחצים – ונוצרת אפיפית דקה ועגולה, עם הטבעה של דוגמת רשת. האפיפית נפרסת לשני חצאים עגולים דקים עוד יותר בעודה חמה, וביניהם נמרח סירופ אלוהי הכולל חמאה, קינמון וסוכר חום. שני החצאים מודבקים יחדיו ככריך ואז מגישים לך את המעדן בתוך נייר משולש שלפעמים הוא בדוגמת פסים שתי וערב כמו של מפת שולחן במסעדה.

מניחים גוש מהבלילה על דפוס אפיפיות לוהט, לוחצים – ונוצרת אפיפית דקה ועגולה, עם הטבעת רשת. היא נפרסת לשני חצאים עגולים דקים עוד יותר בעודה חמה, וביניהם נמרח סירופ אלוהי עם חמאה, קינמון וסוכר חום

כדאי לשים לב שוואפלס מהשוק גדולים בערך פי 3 מהסטרופוואפלים המסחריים והפושטיים שתמצאו ברשתות השיווק (בהמשך).

סכנות הוואפל

כשטעמתי את הוואפל החם והמתוק שיצא היישר מהדפוס עליתי מיד לשמיים המתוקים. זה היה כמו חיבוק חם לנשמה. בעודי מרחף בגן העדן המסוכר, המקורמל, הסירופי, רעמו מסביבי גלגלי ענק חומים בדוגמת רשת. הבנתי שחיי לא יהיו יותר אותו דבר.

אכילת סטרופוואפל חם בשוק הולנדי היא חוויה משנה מציאות שמומלצת לכל אדם. הניחוחיות, המתיקות העדינה, הקריספיות של קצות העיגול, הרכות שבה השיניים טובעות במרכז הוואפל בדרכן לסירופ המתוק והדביק מעט – באותו רגע בדיוק הרומן שלי עם רנאטה עלה מדרגה. הבנתי שאני מוכן לעשות הכול עבור הנערה שפתחה בפניי את נפלאות הסטרופוואפלס.

יותר מכך: הייתי מוכן לקחת על עצמי את כל הסכנות הנלוות להתמכרות לסטרופוואפלס!

1. צריכה בלתי מבוקרת של סוכר, כתוצאה מגודלו של הוואפל והעובדה שאף פעם לא מסתפקים באחד, ושלפעמים מצפים את הוואפל בשוקולד.
2. איום על מצב השיניים, שגם ככה לא היו במיטבן.
3. השמנה פוטנציאלית (במקרה של הרומן עם רנאטה, זה אולי היה דווקא יתרון).
4. השחפים! דמיינו את עצמכם עומדים בשטח פתוח של שוק, מביטים בסטרופוואפל שמוכן על המקום לנגד עיניכם, כשלהקה אופורטוניסטית של שחפים ענקיים משקיפה עליכם מלמעלה.
5. חיים על הקצה: אם לא ידעתם, הכנת הסטרופוואפלס החמים בשוק דורשת מאיש או אשת הוואפל יכולת טכנית יוצאת דופן. אנחנו מדברים על סילוק זריז של השוליים החתוכים, חיתוך כירורגי של הוואפל החם לשניים בתזמון מושלם, מריחה מיומנת של הסירופ בשכבה לא עבה מדי והדבקת החצי השני של הכריך העגול בדיוק של מיקרומטרים – וכל זאת תוך כמה שניות. זו אמנם לא הנדסת טילים, אבל זה לא רחוק מכך (מומלץ לצפות בסרטון כדי להתרשם).

6. איבוד מקום העבודה! כן, שכחתי לספר שכשהייתי בטרנאוזן מצאתי עבודת דוגמנות אצל צלם בשם וים סינקה. זה היה גיג מוצלח מאוד, כי וים שילם לי בהארד קאש בעבור לבישה של כמה בגדים וחבישת משקפיים תוך מבט זגוגי למצלמה. I was young, I needed the money.

אכילת סטרופוואפל חם בשוק הולנדי היא חוויה משנה מציאות. הניחוחיות, המתיקות העדינה, הקריספיות של קצות העיגול, הרכות שבה השיניים טובעות במרכז הוואפל בדרכן לסירופ המתוק והדביק מעט

מעולם לא ראיתי כל כך הרבה גולדנים בחבילה אחת. "אתה רזה וחתיך", אמר לי ההולנדי. "פרימא! בדיוק מה שאני צריך". עשיתי אצלו קמפיין והכסף הצטבר. הבעיה הייתה שברגע שהשטרות נחתו לי בכיס, רצתי היישר לדוכן בשוק ורכשתי קילוגרמים של סטרופוואפלים שיספיקו לי עד יום השוק הבא, ואחרי זה רצתי לרנאטה.

אבל וים סינקה אמר לי שאם אמשיך לטחון כל כך הרבה סטרופוואפלס, אני עלול להשמין ואז כבר לא אוכל לדגמן אצלו. הייתי בדילמה – מצד אחד האהבה לוואפלס ולרנאטה, שקיבלה בדיוק את מה שרצתה, מצד שני העבודה אצל וים שסיפקה לי את האמצעים לרכוש את הוואפלס, שבגללם עליתי במשקל וזכיתי בתשוקתה של רנאטה!

על כתף ימין ישב המלאך, כולו לבן: "אריאל, יש לך עבודה מכניסה, אולי התחלה של קריירה. למה לבזבז את כל הכסף, להתמכר, להשמין ולאבד אותה? היה בוגר! עשה את הדבר הנכון!".

על כתף שמאל השטן האדמדם מחכך ידיים: "אריאל, אתה אוהב בנות וממתקים! כאן נמצא הכוח שלך! עבודות באות והולכות, אבל בחורה כמו רנאטה לא פוגשים כל יום וסטרופוואפלס מהשוק הם הדבר האמיתי! למי אכפת מהמשקל או מהכסף, כשמוציאים אותו בצורה חכמה?".

האם הקשבתי למלאך, או לשטן? האם תוכלו לנחש?

וים סינקה אמר שאם אמשיך לטחון כל כך הרבה סטרופוואפלס, אני עלול להשמין ואז לא אוכל לדגמן אצלו. הייתי בדילמה – מצד אחד האהבה לוואפלס ולרנאטה. מצד שני העבודה שסיפקה לי את האמצעים לרכוש את הוואפלס

חשוב לדעת

הסטרופוואפלס, שתמצאו את שמם מאוית גם כשטרופוואפלס, הם בעצם סירופ וואפלס – ואפלים שבתוכם סירופ.

החלו לייצר אותם כנראה בעיר חאודה שבהולנד, הידועה גם בגבינות שלה, באמצע המאה ה-18. קיים מסמך המהווה מתכון רשמי, שתוארך ב-1840. הסטרופוואפלס זכו להצלחה מיידית, ומה הפלא?

יש הבדל תהומי בין סטרופוואפל "תעשייתי" שקונים בסופר, לבין זה שמכינים לך בשוק של העיירה על המקום. שימו לב מה כתוב על אריזת סטרופוואפל הולנדי מתוצרת Euro Shopper המיוצר בטילברך, הולנד: הוא מכיל סירופ גלוקוזה עשיר בפרוקטוז, קמח, שמנים צמחיים מוקשים חלקית, סוכר, אבקת חלב רזה, ביצים, קמח סויה, חומרי התפחה, מלח, תבלינים, חומרים מתחלבים (לציטין סויה), וצבעי מאכל (קרוטן). ממש לא מומלץ!

אריאל קרס, סולן להקת הפאנק השפן הנכון, מנסה לעבור לצד האפל ללא הצלחה, בינתיים.