ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תקיים מחר (שני) דיון בנושא מכירת נשק ישראלי לממשלות דיקטטוריות. הדיון יתכנס לבקשתו של ח"כ משה טור־פז (קינלי) מסיעת יש עתיד ויערך בדלתיים פתוחות. זו לא הפעם הראשונה שחברי כנסת מבקשים להעלות את נושא הפיקוח על ייצוא הנשק הישראלי בוועדה הזו.

יהודה גליק עשה זאת כח"כ בליכוד בעבר. גם השרה ממרצ תמר זנדברג עסקה בכך רבות בתקופתה כח"כית באופוזיציה. חברי כנסת נוספים בהווה ובעבר – עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן, חיליק בר, זהבה גלאון ומוסי רז – הגישו כמה פעמים הצעת חוק להגבלת הייצוא הביטחוני לכוחות ביטחון של מדינות המפרות זכויות אדם.

טור־פז הוא האחרון בשורה של פוליטיקאים המבקשים לטפל בסוגיה הזו באמצעות פיקוח של ועדת חוץ וביטחון על הייצוא הישראלי העצום של אמצעי לחימה, כלי נשק ותוכנות לדיקטטורות וגופים צבאיים שמפרים זכויות אדם.

ישראל מדורגת כיצואנית העשירית בגודלה בעולם בסכום הייצוא הביטחוני. אם מודדים את מעמדה ביחס לגודל האוכלוסייה, ישראל נמצאת במקום הראשון. רק לאחרונה אמר שר הביטחון בני גנץ ששנת 2021 שברה את השיאים בתחום הייצוא הביטחוני וכי כבר עתה – במחציתה של 2022 – אפשר לדעת שהשנה הזו תשבור שוב את השיא.

שמח לבשר שמנהל הרכש במשרד הביטחון ירכוש מהתעשייה האווירית מאות רכבי קומנדו שישמשו את לוחמי צה''ל במגוון משימות מבצעיות.

הרכבים ייוצרו במפעל של התעשייה האווירית בבאר שבע כך שגם נחזק את העובדים וגם את הכלכלה הישראלית. זכות גדולה לדאוג ללוחמים שלנו מצד אחד, ולנגב ולגליל מהצד השני. pic.twitter.com/QzY0jD99Hm

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) June 8, 2022

ישראל מדורגת כיצואנית העשירית בגודלה בעולם בסכום הייצוא הביטחוני. אם מודדים את מעמדה ביחס לגודל האוכלוסייה, ישראל נמצאת במקום הראשון. גנץ אמר ששנת 2021 שברה את השיאים בתחום הייצוא הביטחוני

אגף הסיוע לייצוא ביטחוני "סיבט" דיווח באפריל 2022 על זינוק חד בהיקף הייצוא הביטחוני לשנת 2021 ועל חתימת חוזים בהיקף של 11.3 מיליארד דולרים (36 מיליארד שקלים). מדובר בגידול משמעותי של יותר מ־30% ביחס לשנת 2020. בשנת 2020 הייצוא הביטחוני עמד על 8.5 מיליארד דולרים.

חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני מתעלם משיקולים כמו זכויות אדם או משפט בינלאומי הומניטרי. כתוצאה מכך, ישראל תורמת לליבוי סכסוכים ברחבי העולם, במקומות שבהם מפרים זכויות אדם. יש לכך דוגמאות רבות מהשנים האחרונות, למשל, אישור מכירת תוכנת הריגול פגסוס של NSO לסעודיה שהביאה ב־2018 לחיסול העיתונאי הגולה ג'מאל ח'אשוקג'י.

כמו כן, ישראל ייצאה נשק למיאנמר עד לשנת 2018. הייצוא הופסק על רקע רצח העם של בני הרוהינגה (אם כי כלי הנשק הישראלים המשיכו לשרתם). ישראל גם סיפקה נשק לצ'אד ב־2008 במהלך מלחמת האזרחים באזור.

ישראל ייצאה גם נשק לרואנדה ב־2008, בתקופה שבה קבע משרד החוץ האמריקאי שהתקיימו שם הפרות חמורות של זכויות אדם. ישראל גם חימשה מורדים בקונגו שתמכו במליציות שעשו שימוש בילדים־חיילים. נשק סופק גם לקניה ב־2011 כשכוחות הביטחון שם היו מעורבים בעינויים, אונס והריגה ללא משפט.

אנשים נושאים את תמונתו של ג'מאל ח'אשוקג'י ליד הקונסוליה הסעודית באיסטנבול לציון שנתיים למותו, 2 באוקטובר 2020 (צילום: Emrah Gurel, AP)

חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני מתעלם משיקולים כמו זכויות אדם או משפט בינלאומי הומניטרי. כתוצאה מכך, ישראל תורמת לליבוי סכסוכים ברחבי העולם, במקומות שבהם מפרים זכויות אדם

טור־פז, סא"ל במילואים ומג"ד סיור בעברו, אמר לזמן ישראל כי הוא פועל כבר זמן רב כדי להעלות את הנושא בדיוני ועדת חוץ וביטחון. לדבריו, רבנים ומובילי דעה מהציונות הדתית פנו אליו בנושא הזה כמה פעמים.

לדבריו, הפניות אליו לא מגיעות על רקע פציפיסטי או מהמחשבה שישראל לא צריכה לייצא נשק בכלל, אלא מתוך רצון לקיים פיקוח על מכירות הנשק הישראליות כדי ששיקולים ערכיים והומניים יהיו חלק מהביקורת והפיקוח על הייצוא הישראלי.

"רבנים ומכרים אמרו לי שלא יכול להיות שמכירות הנשק נעשות תמיד במחשכים. כיום, אין דיווח קבוע של אפ"י (אגף הפיקוח על הייצוא במשרד הביטחון) לכנסת והנושא לא זוכה לקשב. המטרה שלי בישיבת ועדת החוץ והביטחון מחר, היא לייצר מנגנון קבוע של בקרה ופיקוח, בתנאי שזה יהיה במסגרת חסויה. מעניין אותי להבין אם יש שיקול דעת ערכי בעת מתן הרישיונות לייצוא".

על פי הנתונים שאספה ינשו"ף – עמותה המנסה לקדם חקיקה בתחום – ישראל דומה רק לרוסיה בתחום הזה. כלומר, המדינה נעדרת חקיקה המחייבת שקילת שיקולים ערכיים בעת מתן רישיונות ייצוא נשק.

ח"כ משה טור־פז (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

ישראל אחראית על 3% ממכירת הנשק בעולם – והיא מייצאת אמצעי לחימה ותוכנות התקפיות ל־130 מדינות בעולם. 44% מהייצוא מגיע למדינות אסיה ופסיפיק (הודו, וייטנאם ועוד), 30% למדינות אירופה, 20% לצפון אמריקה, 4% לאפריקה ו־2% לאמריקה הלטינית.

"המטרה שלי בישיבת ועדת החוץ והביטחון מחר, היא לייצר מנגנון קבוע של בקרה ופיקוח, בתנאי שזה יהיה במסגרת חסויה. מעניין אותי להבין אם יש שיקול דעת ערכי בעת מתן הרישיונות לייצוא"

"בין האנשים שפנו אלי אפשר למצוא את הרב יהודה גלעד מישיבת מעלה גלבוע, והרב אבידן פרידמן, מייסד עמותת ינשו"ף. הם אמרו לי, אתה נציג הציבור שלנו, תסייע לנו בנושא. לדבריהם, הם רוצים שיופעלו אמות מידה ערכיות במערכת השיקולים של מכירת נשק".

מדי כנסת מוגשת הצעת חוק ברוח זו – והיא מעולם לא עוברת. אפ"י מתנהלים בחוסר שקיפות. מה אתה מצפה להשיג?
"אני שואף לייצר מצב – ומודע לכך שזו שאיפה יומרנית – בו יש גוף מבקר מטעם ועדת חוץ וביטחון המקבל דיווח דיסקרטי בדיונים סגורים – ויוכל לומר למדינה, למשרד הביטחון: 'במקרה זה, אנחנו חושבים ששגיתם'. אני יודע שהיו רוצים לקבוע את זה בחקיקה, אבל זה לא תמיד עובד".

והשיקולים שאתה רוצה לבדוק הם רק השיקולים הלא כלכליים?
"המערכות עשויות לטעון שהמדינה שמוכרים לה נשק נחוצה לנו בהצבעות באו"ם או בגופים בינלאומיים, וזה טיעון ראוי שאותו יש להשמיע. לעומת זאת, אם המכירה היא רק על רקע כלכלי, אז זה כבר נושא אחר וצריך לבדוק שאין כאן בעיות ערכיות".

קבוצת NSO. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איך אתה מסביר את העובדה שנעשו אליך פניות מרבנים מהציונות הדתית? יש קשר לנושא אמוני?
"אלה אנשים שלא מגיעים מרקע פציפיסטי. הם לא באים מהכיוון של לייצר עולם ללא נשק. הם רק טוענים שישראל צריכה לפעול באמות מידה ערכיות מוסריות ולא על בסיס כלכלי בלבד.

"אני מאוד מתחבר לאמירה הזו, שמגיעה ממקום ריאלי. ולגבי הנושא האמוני־מוסרי, אני מאמין שישראל צריכה להיות אור לגויים ולפעול לטוהר הנשק. שמדינת ישראל בהיותה דמוקרטית ויהודית, צריכה לכלול ערכים יהודים של הטלת מגבלות על מה עושים בעולם עם הנשק שלנו.

"הפכנו להיות מדינה עשירה וחזקה בתחום ייצוא הנשק והאנשים הללו אומרים, שכאנשים דתיים, יש להגביל את השימוש בנשק. כפי שאין לירות במחבל ששוכב פצוע 11 דקות אחרי פציעתו, כך אין למכור נשק לדיקטטור".

"אני מאמין שישראל צריכה להיות אור לגויים ולפעול לטוהר הנשק. שמדינת ישראל בהיותה דמוקרטית ויהודית, צריכה לכלול ערכים יהודים של הטלת מגבלות על מה עושים בעולם עם הנשק שלנו"

ומה תעשה כשישראל תרצה למכור עוד נשק לסעודיה במסגרת התקדמות הנורמליזציה?
"כפי שאנחנו לא בוחרים את אויבינו – אנחנו לא בוחרים את אוהבינו. אם שמים את סעודיה מול איראן, אני בוחר בסעודיה, וזאת אף שהם לא מופת בדברים מסוימים. אני לא טהרן במובן הזה".

ארמנים מפגינים בירושלים נגד מכירת נשק לאזרבייג'ן, 22 באוקטובר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אבל אתה מודע לכך שישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בהפצת נשק. השנה המספרים ימריאו לשחקים בשל החלטת גרמניה להגדיל את רכש הנשק שלהם ב־100 מיליארד אירו. מדינות אירופאיות אחרות מצטיידות במהירות על רקע המלחמה באוקראינה.
"אני לא אהיה פיינשמייקר. אנחנו מדינה עם רמת סיכון ביטחונית גבוהה ביותר. בכל רגע נתון רוצים להשמידנו.

"אנחנו מצוינים בביטחון. חלק ממודל הייצוא הביטחוני שלנו אומר שהתעשיות הביטחוניות מייצרות בזול, בעלות אפס, עבור צה"ל ומוכרות ביוקר לעולם. זו התשתית הביטחונית שלנו.

"צה"ל רוכש במחירי עלות וניתן לממן זאת באמצעות מכירות יקרות לאחרים. זה החוסן שלנו. בפנטזיה היהודית שלנו לא 'ישא גוי אל גוי חרב' וישראל לא תהיה מעצמת נשק. הייתי מעדיף שישראל תהיה מעצמת טק וחקלאות ומים. שנמכור עגבניות שרי וטפטפות. אבל אנחנו מוכרים גם כיפת ברזל וזה נותן לנו מעמד בינלאומי משמעותי ומחזק את מערכות היחסים שלנו בעולם".

סוללת כיפת ברזל בפעולה במהלך מבצע "שומר החומות", 13 במאי 2021 (צילום: אביחי סוחר/דובר צה"ל)

"הייתי מעדיף שישראל תהיה מעצמת טק וחקלאות ומים. שנמכור עגבניות שרי וטפטפות. אבל אנחנו מוכרים גם כיפת ברזל וזה נותן לנו מעמד בינלאומי משמעותי"