בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועצה לביטחון לאומי, הופק בימים האחרונים דוח המותח ביקורת על העדרן של נשים במוקדי קבלת החלטות. הדוח הוגש לראש הממ"ל, ד"ר אייל חולתא.

המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה הוא גוף הייעוץ והתכלול הביטחוני-מדיני הבכיר במדינת ישראל. הוא הוקם בשנת 1999 לפי חוק – ובפעם הראשונה מאז הוקם, הפיק המל"ל דוח ארוך בן 60 עמודים על הקשיים בנושא המגדרי בעת חירום ועל ההשלכות החמורות של העדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות.

לפני כשנתיים וחצי, עם פרוץ מגפת הקורונה, המדינה נכנסה לכאוס עצום עם סגירת עסקים, סגירת בתי ספר, איסור מפגשים והיערכות מורכבת בבתי חולים, חוסרי ציוד רפואי ועוד. באותה העת, החליט ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו שהמל"ל יהיה הגוף המתכלל את האירוע חסר התקדים.

כמו תמיד באירועים משבריים בסדר גודל לאומי, צוותי החירום שקמו אד-הוק כללו גברים רבים ומעט מאוד נשים, אם בכלל. הצוות הראשון שהוקם בראשית אפריל 2020 על ידי המל"ל כלל רופאים, מומחי כלכלה, ואנשי מקצוע בתחומי חירום והיו בו 29 גברים ו-2 נשים.

ישיבת קבינט הקורונה, 17 ביוני 2020 (צילום: חיים צח / לע"מ)

מיד לאחר פרסום זהות הצוות פנתה קואליציה של עשרות ארגוני נשים לראש המל"ל דאז מאיר בן-שבת לשנות את הרכב הגוף המייעץ, אך בלחץ הזמנים בן-שבת לא התפנה לעסוק בכך. כעבור כמה חודשים, וכשגל הקורונה השני היה בדרך, הקים בן-שבת צוות מייעץ רחב נוסף, ובראשו ד"ר ניצה קסיר ובו מונו נשים מומחיות רבות.

באותה העת, התחייב בן-שבת שהמל"ל יבצע בדיקה מעמיקה בנושא של העדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות בעת חירום. זה לקח שנתיים, והדוח המקיף הושלם השבוע. זמן ישראל מפרסם כאן לראשונה חלקים מרכזיים מהדוח.

בן-שבת ביקש מן הצוות שחיבר את הדוח לבדוק כיצד ניתן לגבש חשיבה מגדרית ארגונית (של המל"ל) בתחומי חירום, ואיך מביאים את מדינת ישראל להטמעת החשיבה הזו, לקראת אירוע החירום הלאומי הבא.

בן-שבת ביקש מן הצוות שחיבר את הדוח לבדוק כיצד ניתן לגבש חשיבה מגדרית ארגונית (של המל"ל) בתחומי חירום, ואיך מביאים את מדינת ישראל להטמעת החשיבה הזו, לקראת אירוע החירום הלאומי הבא

בעבר נכתבו דוחות רבים בנושא העדרן של נשים ממוקדי קבלת החלטות. הדוחות הללו קיימים במשרדי ממשלה וברשויות שונות, ולרוב אינם מיושמים. במל"ל חוששים מתוצאה שכזו גם בעקבות הדוח הנוכחי.

מאיר בן שבת בעת כהונתו כראש המטה לביטחון לאומי בירושלים, 6 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

בנוסף, בישראל נערכו מחקרים אקדמיים רבים, כמעט בכל ענף, על העדרן של נשים ממוקדי קבלת החלטות ועל החשיבות שיש בשילוב נשים בדירקטוריונים של גופים מסחריים, ועדות ציבוריות, בגופים אזרחיים ו/או ביטחוניים.

בישראל אף יש חקיקה בתחום, המחייבת לכלול נשים בוועדות חקירה (כמו ועדות חקירה ממלכתיות או ביטחוניות) או בגופים מייעצים קבועים או מיוחדים. אך כמעט בכל מצב חירום והקמת גופים מייעצים, ארגוני הנשים נאלצים לפנות לבג"ץ ולקבל את ההכרה בצורך בשותפות רק בדיעבד.

בישראל יש חקיקה המחייבת לכלול נשים בוועדות חקירה או בגופים מייעצים. אך כמעט בכל מצב חירום והקמת גופים מייעצים, ארגוני הנשים נאלצים לפנות לבג"ץ ולקבל את ההכרה בצורך בשותפות רק בדיעבד

כעת, הוועדה המייעצת למל"ל כתבה את הדוח תחת השם "הטמעת חשיבה מגדרית בעת גיבוש המלצות למדיניות לאומית על ידי המל"ל במצב חירום שונים". בין מחברי הדוח שהוגש למל"ל ניתן למצוא את מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה, ד"ר רות שוהם, שכיהנה כיו"ר הועדה המייעצת; ד"ר כוכב אלקיים-לוי, ראש מכון דבורה למחקר וחדשנות; עו"ד נור אלעטואנה אבו-ג'אנים מהסנגוריה הציבורית; מיכל יניב, ראש מחלקת קשרי חוץ במל"ל; ועו"ד גיל אבריאל, ראש האגף המשפטי במטה לביטחון לאומי.

בנוסף, חברים בוועדה גם נציגים מרשות החירום הלאומית (רח"ל), גורמים ממשרד הביטחון, איגוד הבנקים, נציבות שירות המדינה ועוד בכירים מהמל"ל.

ראש המל"ל ד"ר אייל חולתא בפגישה עם הוועדה המייעצת למל"ל בעת הגשת הדוח בנושא הדרת נשים ממוקדי קבלת ההחלטות, יוני 2022 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

לשם כתיבת הדוח, הוועדה המייעצת נפגשה עם בכירים ביותר העוסקים בתחום לרבות שתי שרות החברות בקבינט הביטחוני-מדיני, ראשי מל"ל בעבר ומנכ"לי משרדי ממשלה. הבכירים הללו, שישבו בחדרים הסגורים ברגעים הקריטיים ביותר, אמרו לוועדה המייעצת כי עד היום לא מתקיימת שום חשיבה מגדרית במצבי חירום. הנושא בכלל לא היה על השולחן, הם אמרו.

"ממידע שהונח בפני הוועדה על ידי בעלי תפקידים בכירים בתחומי החוץ והביטחון, אשר שיתפו את הוועדה מניסיונם מתוך חדרי הדיונים, עולה כי אין חשיבה מגדרית בתהליכי קבלת ההחלטות ברמה הלאומית ובמצבי חירום שונים", נכתב בדוח. "העדר קשב ומודעות לנושא המגדרי בתהליך קבלת ההחלטות בחירום מוביל לפגיעה קשה ובלתי פרופורציונלית בציבור הנשים בישראל".

"ממידע שהונח בפני הוועדה על ידי בעלי תפקידים בכירים בתחומי החוץ והביטחון, אשר שיתפו את הוועדה מניסיונם מתוך חדרי הדיונים, עולה כי אין חשיבה מגדרית בתהליכי קבלת ההחלטות ברמה הלאומית"

לדבריהם, אין תשתית עובדתית לקבלת החלטות שונה ביחס לגברים או לנשים, אין איסוף נתונים בראייה מגדרית, לא מתבצע מעקב של קבלת ההחלטות ביחס לנשים וגברים, לא הוצבו חלופות רעיונית ומעל לכל – אין ייצוג לנשים (ואם יש, זה במיעוט מזהיר) בגופים המקבלים החלטות בנוגע לגברים ונשים במצבי חירום.

הדוח עוסק הן בהיבט של העדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות בעת חירום והן בתוכן של קבלת ההחלטות בעת חירום, כשאחת המסקנות העיקריות של הדוח היא כי בשנות הקורונה היה פער עצום בהשפעה של האירועים על הנשים לעומת הגברים. מחברי הדוח התייחסו לנתונים שהובאו בפניהם כ"סטירה מצלצלת. פגיעה בלתי פרופורציונלית בנשים, שבסופו של דבר פוגעת בכל האוכלוסייה".

ד"ר רות שוהם מגישה לראש המל"ל אייל חולתא את דוח המגדר, 30 ביוני 2022 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

"הפגיעה באוכלוסיית הנשים בישראל הייתה קשה באופייה – כלכלית, מקצועית, פיזית ונפשית – ונרחבת בהיקפה", נכתב בדוח ומפורטים בו הפגיעות לפי מגזרים תעסוקתיים וגילאים – אך גם פגיעות רוחב בנשים עצמאיות, שכירות, בעלות עסקים, נשים בטיפולי פוריות, נשים בהריון, או נשים אחרי לידה, וכן פגיעה עצומה באימהות יחידניות, נשים שסבלו מאלימות במשפחה ועוד. "כפועל יוצא, נפגעת האוכלוסייה בכללותה, באופן המעמיד את חוסנה של ישראל לעמוד במצבי חירום בסכנה".

עוד נכתב בדוח כי הקורונה הביאה לתופעה של "הצטלבות מיקומי שוליים", כלומר פגיעה מכופלת בקבוצות אוכלוסייה הסובלות מריבוי של מצבי מצוקה. נשים שהן מוחלשות ממילא, ועל גבי קשייהן האובייקטים מלפני הקורונה, הן משויכות לקבוצות הנפגעות עוד יותר כתוצאה מההחלטות שהתקבלו בעת חירום.

אחת הבעיות המרכזיות עליהן מצביע הדוח הוא שפעילות בגופי חירום בישראל – גם כאשר מדובר באירוע חירום שהוא רפואי ואזרחי מובהק כמו מגיפה עולמית – משתתות על גופי חירום ביטחוניים, צבאיים, בהם אין כמעט נוכחות לנשים. מנגד, גופי החברה האזרחית, עמותות סיוע ורווחה, משופעים בנוכחות נשית, אך אינם משולבים בגופי החירום הביטחוניים.

אחת הבעיות המרכזיות עליהן מצביע הדוח הוא שפעילות בגופי חירום בישראל מושתתת על גופי חירום ביטחוניים, צבאיים, בהם אין כמעט נוכחות לנשים. מנגד, גופים אזרחיים משופעים בנוכחות נשית אך אינם משולבים

כתוצאה מכך, אומרים המומחים, נוצר פער גדול בין מי שיושב בתוך החדרים לבין מי שמושפע בחוץ. בפנים מבינים בביטחון ולא מבינים דבר בנושא המגדרי ובחוץ, מבינים מאוד בנושא המגדרי ופחות מבינים בביטחון.

ישיבה של המל"ל בנושא הדוח המגדרי שהוגש, יוני 2022 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

נקודה נוספת שהעלו חברי הועדה המייעצת בפני המל"ל היא שבסיומו של כל משבר בריאותי גדול כמו הסארס או האבולה, או בסיומם של אסונות טבע ואירועי קיצון ב-20 השנים האחרונות, חובר דוח מסכם עם לקחים. בכל הדוחות הללו נקבע שאוכלוסיות נשים נפגעו יותר, וכי צריך יותר נשים בפורום קבלת ההחלטות. כל הדוחות הללו אופסנו במגירה והתעלמו ממסקנותיהם: נשים לא שולבו למרות הסקת מסקנות שזה הדבר הנכון והחשוב לחברה.

בכל הדוחות נקבע שאוכלוסיות נשים נפגעו יותר, וכי צריך יותר נשים בפורום קבלת ההחלטות. כל הדוחות הללו אופסנו במגירה והתעלמו ממסקנותיהם

לכאורה, לפי הדפוס הזה, אפשר לדעת כבר כיום שבמשבר הלאומי הגדול הבא שוב לא יכללו נשים בקבלת ההחלטות וכי בסיום המשבר הבא שוב יגידו שצריך לשלב יותר נשים. הדברים הללו נכתבו בדוח שהוגש השבוע למל"ל ולפיכך בין ההמלצות, הם מציעים להביא את המסקנות לידי החלטת ממשלה ואף לידי חוק שיחייב הכללת נשים בגופים המוקמים בעת חירום.

בסיום הדוח, הוועדה המייעצת חיברה שורה של המלצות. חלקן מובנות מאליהן לכל מי שמסקר את תחום ייצוג הנשים במוקדי קבלת ההחלטות.

הועדה המייעצת מציעה להסדיר בחוק את ייצוג הנשים בקבינט ובוועדת שרים לענייני קורונה. בשלב ראשון, הם מציעים ששיעור הנשים בקבינט יהיה לפחות 33%.

חברות הכנסת מרב מיכאלי, תמר זנדברג, אמילי מואטי, מירב בן ארי, מירב כהן וקארין אלהרר לצד אורנה ברביבאי, שנבחרה ליושבת ראש הוועדה הזמנית לחוץ ולביטחון, 26 באפריל 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

המלצה נוספת של הוועדה היא לחייב את עבודות המטה הבין-משרדיות לכלול חשיבה מגדרית וניתוח מגדרי בכל תהליכי קבלת ההחלטות (דברים מהסוג הזה הוכנסו לדיוני התקציב בשנים האחרונות, למשל).

כדי לסייע למשרדי הממשלה בתהליך הזה, הוועדה הכינה 'מכוון' (מעין שאלון) שיונח בפני מקבלי החלטות בפורומים השונים ובו שאלות מכווינות בנושא מגדרי. כלומר, כל פקיד בדרג בכיר יקבל לידיו שאלון מוכן מראש, ובו כל השאלות בהן יש להתמקד, כאשר מדובר במצבי חירום והחלטות בעתות משבר לאומי.

כדי לסייע למשרדי הממשלה, הוועדה הכינה מעין שאלון שיונח בפני מקבלי החלטות בפורומים השונים ובו שאלות מכווינות בנושא מגדרי, בהן יש להתמקד כאשר מדובר במצבי חירום והחלטות בעתות משבר לאומי

בנוסף מציע הוועדה לקיים הכשרות ייעודיות לפקידים בכירים, בשיתוף עם הרשות לקידום מעמד האישה ונציבות שירות המדינה. כמו כן, לרכז דוח נתונים שנתי על השפעת מצבי חירום על אוכלוסיות הנשים, לפי מגזרים בחברה (חרדיות, דתיות, חילוניות, עולות חדשות, נשים במצב סוציו-אקונומי שונה, ועוד).

המלצה נוספת היא שהערכת המצב השנתית של המל"ל תכלול התייחסות להשלכות מגדריות של אירועי חירום.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, ושרת התחבורה מרב מיכאלי בכנס של המכון הלאומי לדמוקרטיה, 29 ביוני 2021 (צילום: משרד הכלכלה והתעשייה)

המלצה מעניינת הכלולה בדוח היא להפוך את ועדת השרים לשוויון מגדרי לוועדה קבועה. הוועדה הוקמה לראשונה בממשלה היוצאת, לפי דרישה קואליציונית של השרה מרב מיכאלי. היא קיימת רק מזה כשנה, והוועדה המייעצת בנושאי חירום מבקשת להופכה לוועדת שרים קבועה.

הדוח ממליץ גם להפוך את ועדת השרים לשוויון מגדרי לוועדה קבועה. הוועדה הוקמה לראשונה בממשלה היוצאת, לפי דרישה קואליציונית של השרה מרב מיכאלי. היא קיימת רק מזה כשנה

עוד בהמלצות: מוצע להפוך את המנכ"לית לרשות לקידום מעמד האישה למשתתפת קבועה בוועדות שרים בעת חירום (כלומר לצרפה לישיבות קבינט ביטחוני-מדיני).

עותק סופי של הדוח הוגש, כאמור, לראש המל"ל אך הוא אמור לעבור גם אל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, לידי הוועדה לקידום מעמד האישה ולהיות מופץ בתפוצה רחבה בין משרדי הממשלה.