יוקר המחיה בכותרות. את עיקר תשומת הלב תפסו לאחרונה ההתייקרויות במוצרי צריכה. שוב חוזרות על עצמן התמונות של מדפי מזון וטואלטיקה בסופרמרקטים והשוואות למחירים של מוצרים מקבילים בחו"ל. ישראל משחזרת את הטראומה הצרכנית שוב ושוב, כאילו לא עבר יותר מעשור וקצת מאז מחאת המילקי.
מזון מהווה 17% מסל ההוצאות של משקי בית, כך שהעיסוק במחירו מתבקש. פוליטיקאים, פעילים חברתיים ועיתונאים תוקפים את הממשלה והתקשורת על כך שהם לא מתעמתים חזיתית עם המונופולים והטייקונים הגדולים שמנצלים כוח שוק ואווירה כדי להפקיע מחירים, ללא התחשבות בקהל השבוי. אפילו יו"ר ההסתדרות קורא להחרים מוצרים של היבואניות הגדולות.
האשמה כלפי התקשורת לא מדויקת, שכן חלק מהעיתונות ואפילו ערוצי הטלוויזיה המסחרית אוהבים מאוד לתווך לנו את האייטמים היישר מהשוחות במרכולים ולא חוששים לפמפם שוב ושוב את שמות היבואניות והיצרניות הגדולות: דיפלומט, שסטוביץ, קימברלי-קלארק, החברה המרכזית, יפאורה-תבורי וכמובן אסם ושטראוס המוכרות יותר.
האשמה כלפי התקשורת לא מדויקת, שכן בעיתונות ואפילו בטלוויזיה המסחרית אוהבים לתווך אייטמים מהשוחות במרכולים ולפמפם את שמות היבואניות והיצרניות הגדולות
המדפים בסופר מלאים במותגים שונים של טיטולים וטמפונים. זה מייצר אשליית בחירה ותחרות כשבפועל השוק הזה נשלט ע"י מספר מצומצם של יבואנים בלעדיים ויצרנים גדולים. יוקר מחייה אינו גזירת גורל אלא תוצר של תקינה מעוותת וחוסר תחרות, שאותם אנו דורשים לתקן. צפו ב@RachelGur מסבירה ב@kann_news: pic.twitter.com/DzVvIQzN5D
— לובי 99 הלובי של הציבור (@lobbying99) July 21, 2022
הפתרון שלא נוסה
לפני כחצי שנה שר האוצר דווקא כן עשה שרירים מול החברות האלה, כששלח להם מכתבי איום שאם יעלו מחירים, הוא יטפל בהם. ליברמן אותת להם שהוא יפרק את הריכוזיות, יבדוק חששות לתיאומי מחירים ומעל הכל מרחף נשק יום הדין של המדינה – פיקוח מחירים. שום דבר מהאיומים האלה לא הבשיל, הממשלה כבר חסרת שיניים ובינתיים החברות המשיכו להעלות מחירים.
ביוני אושרה גם רפורמת ייבוא שאמורה לפתוח במעט את השוק למתחרים חדשים ובסוף השנה שעברה נפתחה חקירה בחשד לתיאום מחירים ברשתות.
בקיצור, שולחים אותנו להיות צרכנים טובים ולעשות שופינג כדי לא לצאת פראיירים ולחכות שהרגולטור יפרק סוף-סוף את הריכוזיות בשוק מוצרי הצריכה, אולי, מתישהו. התחרות ואכיפת הגבלים עסקיים חשובים, כך גם הורדת הסירבול בדרישות הייבוא. אך גם אם יתממשו כל אלה, הם לא צפויים להוזיל משמעותית את סל ההוצאות של הישראלים.
שולחים אותנו להיות צרכנים טובים ולעשות שופינג כדי לא לצאת פראיירים ולחכות שהרגולטור יפרק סוף סוף את הריכוזיות ויפתח תחרות בשוק הצריכה. אולי, מתישהו
הפתרון שאף אחד לא מוכן לדבר עליו הוא פיקוח מחירים למוצרי מזון, שנחשב לשריד מיושן של תוכנית הייצוב בשנות ה-80. נכון להיום נותר מספר מצומצם של מוצרי מזון בפיקוח, והוא כולל בעיקר מוצרי חלב וביצים. ראש הממשלה יאיר לפיד אפילו הגיע לאחרונה לסיכום עם המאפיות על הסרה הדרגתית של הפיקוח על הלחם האחיד והלבן.
האם לא הגיע הזמן שוועדת המחירים במשרד הכלכלה תיפגש עם אנשי בריאות הציבור כדי לשמוע על מוצרים אחרים שכדאי להכניס לפיקוח, כמו מזון בריא ולא מעובד שיכלול כמה דגנים וקטניות וחלק מהפירות והירקות או אפילו טמפונים ומזון תינוקות?
האם לא הגיע הזמן שוועדת המחירים במשרד הכלכלה תיפגש עם אנשי בריאות הציבור כדי לשמוע על מוצרים אחרים שכדאי להכניס לפיקוח, כמו מזון בריא ולא מעובד, חלק מהפירות והירקות או אפילו מזון תינוקות?
קרן המטבע הבינלאומית וכלכלנים בכלל מזדעזעים מעצם הרעיון של פיקוח מחירים, ומפחידים אותנו מכך שהוא מעוות את השוק ומפחית את התמריץ של היצרנים להתייעל, אם מבטיחים להם מראש את המחיר שייקבלו. ועדיין, אפשר לראות שווקים נקודתיים בהם זה עובד.
כך למשל, בחופי הים בתל אביב, אפשר לקנות קפה בקיוסקים ב-5 שקלים במקום 15, קרטיב ב-4, ופיתה עם חומוס וסלט ב-12 שקל. העירייה הגיעה עם זכייני המסעדות להסכם על מספר מוצרים שיימכרו בזול. אל דאגה, המסעדות האלה ימצאו את הדרך להרוויח מהמכירות האחרות. הקרטיב אותו קרטיב, גם הצ'יפס והמים מינרליים לא נופלים בטעמם מאלה שנותנים במסעדה בישיבה.
האם אי אפשר לדמיין מצב שבו כלל המרכולים ימכרו שורה של מוצרים בריאים במחירי מקסימום?
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד איים בימים האחרונים להקצות כמה עשרות מיליוני שקלים כדי להפעיל מרכולים בלעדיים שימכרו מוצרים מוזלים למאות אלפי חברי הארגון שלו. גם המדינה יכולה להבטיח מחירים מפוקחים, ויש לה עוצמה גדולה בהרבה משל ההסתדרות כדי לעשות את זה.
זאת ועוד: עיריית תל אביב מפעילה במסורה מספר חללי עבודה משופצים ברחבי העיר, במקום החללים הפרטיים. לפני כמה חודשים העירייה הודיעה גם על הנחות וסבסוד של צהרונים, חוגים, טיפולים ואבחונים ועוד.
ראש העיר רון חולדאי אמנם נכשל בבלימת הנסיקה של מחירי הדיור בתל אביב שנושאת בתואר המפוקפק העיר היקרה בעולם, אבל בתחומים אחרים חולדאי מסמן כיוון שכדאי למדינה לבחון אותו: אם רוצים, מתברר שאפשר לפקח על מחיר מוצרי מזון, לפחות במקומות מסוימים, ולהילחם ביוקר המחיה באמצעות סבסוד שירותים.
חולדאי אמנם נכשל בבלימת הנסיקה של מחירי הדיור בתל אביב, אבל בתחומים אחרים הוא מסמן כיוון שכדאי למדינה לבחון אותו: אם רוצים, אפשר לפקח על מחיר מוצרי מזון ולהילחם ביוקר המחיה באמצעות סבסוד
גם בשלטון המרכזי הוכיחו שהם יודעים להוזיל שירותים משמעותיים. ההוצאה על תחבורה ותקשורת היא השנייה בסל ההוצאות של הצרכנים, ובסוף השנה שעברה שר התקשורת יועז הנדל החליט להוזיל בכ-40% את תעריפי התקשורת הקווית שבפיקוח.
מס אינפלציה באירופה
בניגוד לרוח הנאו-ליברלית שנושבת מקרן המטבע ומוסדות דומים בעולם, נראה שבאירופה החליטו בימים האחרונים ללכת דווקא לכיוון הרבה יותר אגרסיבי בניסיון לגבות מחיר ממי שמרוויחים מהאינפלציה וההתייקרויות במשק.
כך למשל, בספרד הוחלט לגבות מס רווחי יתר ממוסדות פיננסים, בבריטניה יוטל מס גבוה של 25% על רווחי יתר של חברות אנרגיה ובאיטליה הוטל מס חד פעמי של רווחים עודפים מתחילת השנה. גם בצרפת נקלעה ענקית הארנגיה הגרעינית EDF למשבר ובמקום הפתרון הישראלי הידוע – הפרטה – שם דווקא הולכים על הלאמה מלאה כדי להעמיד את החברה על הרגליים.
כל הכספים שינבעו מהמהלכים האלה אמורים לחזור למטרות חברתיות וסבסוד מחירי תחבורה ודיור ציבורי. קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה הרוויחה ברבעון הראשון של השנה סכום פנטסטי של 2.6 מיליארד שקל, ושני הבנקים הגדולים (שאין להם בעל שליטה אחד גדול) הרוויחו ברבעון הראשון 1.6 מיליארד שקל.
ההתייקרות הגדולה האחרונה בישראל צפויה להיות באוגוסט, בעליה של כמעט 10% במחירי החשמל. האם בקרוב התקשורת והפוליטיקאים בישראל יפציעו בקמפיין שיפצה אותנו ויציעו למסות את חברות הגז, הבנקים, בתי ההשקעות והמזון על רווחים עודפים? כנראה שלא. נמשיך לראות אותם מדברים על שופינג חכם בין מותגי הפסטה, הטונה וסכיני הגילוח.
האם בקרוב התקשורת והפוליטיקאים בישראל יפציעו בקמפיין שיפצה אותנו ויציעו למסות את חברות הגז, הבנקים, בתי ההשקעות והמזון על רווחים עודפים? כנראה שלא
"דיון של הסחת דעת"
בכלל, האם המיקוד הישראלי ביוקר המחיה נוגע בנקודות הכואבות והמהותיות באמת?
"זה דיון של הסחת דעת. הדיון המתמשך מתעסק בהשוואה של משחת שיניים בישראל לחו"ל. זה מהלך תכליתי שמסתיר את השכר הנמוך והיעדר שירותים ולכן הוא כוזב ומטעה שמשום שהוא מסב את האנרגיה למקומות שהערך שלהם ביוקר המחיה נמוך", אומר ההיסטוריון הכלכלי פרופ' דני גוטוויין.
בסדרה "מגש הכסף" של דורון צברי ואמיר בן-דוד (כיום חבר מערכת זמן ישראל), שניסתה לתקוף את הבעיות הכלכליות של ישראל, גוטווין היה הצלע השמאלית לצד פרופ' ירון זליכה וגיא רולניק. אלא שהדיון על ריכוזיות ויצירת תחרות אפקטיבית מפומפם ללא הרף בתקשורת, בעוד שזווית הראייה שלו מקבלת פחות ביטוי בתקשורת הממסדית.
"אם מדברים על זה שמילקי עולה כמה שעולה אבל תיתן לי גן בחינם, אז לא תהיה לי בעיה לקנות מילקי עם עוד 3,000 שקל בכיס", הוא אומר. "אם יפתחו לתחרות או מה שלא יעשו, זה לא ישנה את העובדה שאם בני אדם יקנו קולגייט וסכיני גילוח בשני שקלים פחות ואולי יחסכו מאה שקל בחודש, זה סכום משמעותי אבל כלום לעומת גנים, וחוגים לילדים והוצאות בריאות, שלא עוסקים בהם כמעט בכלל.
"הדיון מסתיר רובד אחד של היעדר שירותים כי הקבוצות החזקות ומעמדות מבוססים לא תלויים במערכת הציבורית, הם משתמשים ברפואה וחינוך פרטיים. ביסלי, ומילקי וקולגייט ופסטה לא מטרידים את אלה שמרוויחים 30 אלף שקל בחודש. מחאת הפסטה טובה מאוד, אבל אם נשארים בה היא מסתירה דברים אחרים".
"הדיון מסתיר רובד של היעדר שירותים כי הקבוצות החזקות משתמשות ברפואה וחינוך פרטיים. ביסלי, ומילקי וקולגייט ופסטה לא מטרידים מי שמרוויחים 30 אלף שקל בחודש"
הלכתי לעשות קניות בקניון מלחה בירושלים ושמעתי אזרחים מודאגים מעליית המחירים הדרמטית בשנה האחרונה.
הכל עולה והכל מתייקר, אנחנו מתחייבים להוריד את המחירים מייד לאחר הבחירות. pic.twitter.com/aE9WKYOrsq
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) July 3, 2022
מדיניות של ייצור אי שוויון
גוטוויין חושב שאפשר לטפל בבעיות האלה באמצעות ארגון מחדש של מערכת המס, שנחשב נמוך יחסית בהשוואה לעולם המפותח ולהגדיל באופן משמעותי גם את ההוצאה האזרחית של הממשלה, שהיא מהנמוכות בעולם המפותח.
כך, למשל, אין בישראל מס ירושה ואין הצהרות הון לכולם. ההוצאה הגבוהה ביותר של משקי בית בישראל היא בסופו של דבר על דיור (25%) ואת המכה שספגו שוכרי הדירות בקיץ האחרון עם העלאות בלתי סבירות, אפשר היה למנוע באמצעות רגולציה ויצירת רשם שכירויות, שבו ידווח מי משכיר דירה, איפה ובאיזה מחיר.
"המדינה מייצרת עיוורון מרצון ואין חובת דיווח", אומר גוטווין. "אם היה רשם כזה, אפשר היה להתחיל לטפל בשוק ולקבוע שמעלים שכר דירה בגובה המדד או בעשרה אחוז כל שנתיים, או שמי שמעלה ביותר ימוסה וההיפך – מי שמעלה בפחות, יקבל הנחה.
"המדינה מייצרת עיוורון מרצון ואין חובת דיווח. אם היה רשם שכירויות, אפשר היה לקבוע שמעלים שכ"ד בגובה המדד או ב-10% בשנתיים, מי שמעלה ביותר ימוסה וההיפך"
"במחאת 2011, חצי מיליון איש היו ברחובות ומה נשאר? כלום, כי לא תקפו את סדר היום הכלכלי. מחיר למשתכן זה היעדר מדיניות. עשו את זה כדי לא להיכנס לסיפור הגדול, בנייה ממשלתית, תמרוצים באמצעות מיסוי ואמצעים אחרים של רגולציה על רמות המחירים בדיור, כמו משכתנאות מסובסדות.
התגובה הנפוצה ביותר למכתב האיום של דיפלומט מהבוקר היתה: רוצים. רשימת. מוצרים. אז למרות שזה סוטה קצת מתכנית העבודה, נענים לביקוש. בהצלחה pic.twitter.com/eyupbBq9zF
— guy lerer (@guylerer) July 27, 2022
"יש קבוצות שלמות שמודרות מהשוק הזה והבנקים לא סופרים אותם", גוטווין ממשיך. "אם המבוססים התנפלו על דירות וקיבלו, אז נראה שבנק ישראל משתמש בשוק הדיור כדי ליצור אי-שוויון חלוקתי. 40 שנה יש כאן מדיניות של ייצור אי-שוויון, זה לא תולדה של היעדר פיקוח אלא היעדר פיקוח הוא תולדה של מדיניות.
"זה שברוני הפסטה עושים רווחים, זה כמו שברוני הדיור עושים רווחים. אנחנו מבינים בפסטה כי זה קל, היא עולה כך וכך שקלים, אבל יותר קשה להבין איך לארגן את המיסוי ולחזק את המעמדות החלשים. זה לא סתם שהקבוצות החלשות עוינות את המבוססות.
"זה שברוני פסטה עושים רווחים, זה כמו שברוני דיור מרוויחים. אנחנו מבינים בפסטה כי זה קל להבין שהיא עולה כך וכך, אבל יותר קשה להבין איך לארגן מחדש את המיסוי"
"מחאת הפסטה היא בסדר, צריך להוריד את המחיר שלה, אבל כשכל האנרגיה הולכת לשם היא בולמת דיון במקומות אחרים, כמו גרעון בהוצאה האזרחית על שירותים, מיסוי ושכר נמוכים. שלא יספרו שמצילים את ישראל כי עושים מרד פסטה, זה חשוב אבל לא מספיק".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם