כבר שנים שיוני שסטוביץ ונעם וימן הם שניים מהאנשים המשפיעים ביותר על חיי היום-יום בישראל. אין כמעט משפחה בארץ שלא תרמה ותורמת לפרנסתם ולרווחת ילדיהם. הם נוכחים כמעט בכל בית. ובכל זאת הם הצליחו – ולא במקרה – להישאר תמיד בצל. בלי לככב בכתבות שער ב"7 ימים" של "ידיעות אחרונות" או בתחקירים של "עובדה" בקשת 12. עם נוכחות ציבורית דלה, כמעט אפסית, בטח ביחס לכוחם והשפעתם.
כתבי הכלכלה והצרכנות – בעיקר של "דה מארקר" ו"כאן 11" – מציקים להם לא מעט. גיא לרר, מגיש תוכנית "הצינור" האקטיביסטית של ערוץ 13, ממרר להם את החיים. אבל שסטוביץ ווימן מנפנפים אותם כנפנף זבובים טורדניים, ומשאירים לעורכי הדין וללוביסטים לעשות עבורם את העבודה השחורה.
שסטוביץ ווימן לא מעוניינים בפרסום ובחשיפה, והם גם יודעים מצוין למה.
כתבי הכלכלה והצרכנות – בעיקר של "דה מארקר" ו"כאן 11" – מציקים להם לא מעט. גיא לרר, מגיש תוכנית "הצינור" של ערוץ 13, ממרר להם את החיים. אבל שסטוביץ ווימן מנפנפים אותם כנפנף זבובים טורדניים
אפילו השבוע, אחרי שיו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד קרא לחרם צרכנים על כל המוצרים שמיובאים על ידי ש.שסטוביץ (החברה של יוני שסטוביץ) ודיפלומט (החברה של נעם וימן), שני קודקודי החברות הדפו בנימוס אך בתקיפות את כל ההזמנות להתראיין ולהגיב, והסתפקו בשליחת הודעות תגובה לאקוניות, כמעט זהות.
בעקבות העלאות המחירים, קרא היום יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לחרם צרכנים על חברות הענק שסטוביץ, דיפולמט וקימברלי >>> https://t.co/5tWicWGU97 pic.twitter.com/ynmFCAT6xY
— ההסתדרות החדשה (@histadruthadash) July 26, 2022
"אנחנו מגנים כל חרם באשר הוא וסומכים על הצרכנים שיעשו את השיקולים שלהם באופן עצמאי", נמסר מחברת שסטוביץ. "אנו מתנגדים לרעיון החרם על יצרניות ויבואניות המספקות פרנסה לאלפי עובדים. אנו קוראים לציבור להפעיל שיקול דעת ולבחור במה שמתאים", נמסר מדיפלומט.
יוני שסטוביץ ונעם וימן לא מתחמקים מחשיפה בגלל שהם אנשי עמל חרוצים ומצניעי לכת. אין באורח חייהם של השניים אפילו רמז לצניעות.
השסטוביצים יתמודדו עם משבר החרם החדש באחוזה המשפחתית הענקית שלהם בכפר שמריהו. יוני שסטוביץ מתגורר שם, בבית גדול הצמוד לבתים שבנה לילדיו מיכל (סמנכ"לית חדשנות ודיגיטל בחברת שסטוביץ ומי שמסומנת כיורשת אפשרית של האימפריה) וגיא (סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה).
את הישיבות האסטרטגיות לניהול משבר החרם החדש, האב וילדיו אולי ינהלו מהמרכז הלוגיסטי המשוכלל שהחברה המשפחתית פתחה לפני ארבע שנים בקיסריה, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים.
זה בתנאי שהם יהיו הקיץ בארץ: כי למשפחה יש גם בית נופש גדול בריביירה הצרפתית, ואולי הם יעדיפו לנהל את המשבר משם. השסטוביצים ממילא לא מתעמתים בעצמם עם הביקורת, ולנהל משבר אפשר גם מרחוק. מאחר שהחברה פרטית, אפשר רק לנחש את היקף ההכנסות שלה.
כמו השסטוביצים, גם בני משפחת וימן אוהבים לעבוד ביחד. דיפלומט, החברה שלהם, הפכה ציבורית לאחרונה, אז יש עליה קצת יותר מידע.
ב-2021, עלות השכר השנתי של נעם וימן, כולל כל ההטבות, הייתה 25 מיליון שקל. אשתו נגה וימן, שעובדת כמנהלת תקשורת שיווקית ב-80% משרה בדיפלומט, הסתפקה במיליון שקל לשנה. בנם אורן וימן, סמנכ"ל צמיחה ומנהל מטה החברה, עלה לדיפלומט 2.4 מיליון שקל. רביב איסרוביץ', החתן של נעם וימן, מנהל שרשרת אספקה בעלות של 750 אלף שקל בשנה.
ב-2021, עלות השכר השנתי של נעם וימן, כולל כל ההטבות, הייתה 25 מיליון שקל. אשתו נגה, שעובדת בדיפלומט כמנהלת תקשורת שיווקית ב-80% משרה, הסתפקה במיליון שקל לשנה
אפרת וימן גרשוני, אחותו של נעם וימן, פרשה מעבודה בחברה ובמשך שבע שנים קיבלה מענק פרישה נאה של 2,500 דולר בחודש. נתן גרשוני, האחיין, נהנה מ-1.4 מיליון שקל. יש גם רכבים צמודים, חשבונות הוצאות, הטבות ובונוסים.
מתפרנסים, ברוך השם.
השסטוביצים והווימנים יודעים, שלמרות הונם וכוחם, רוב הציבור יתקשה לזהות אותם או להבדיל ביניהם. רוב הישראלים בקושי מודעים לקיומם ולא ממש יודעים את מי הם נקראים להחרים עכשיו על ידי ארנון בר-דוד או גיא לרר.
ישראלים מכירים את קולגייט, רבלון, פאלמוליב, ספיד סטיק, גוצ'י, O.B, ברילה, קרפרי (מותגים המיובאים על ידי שסטוביץ, רשימה חלקית ביותר). ישראלים גם מכירים את ג'ילט, קלוגס, טייד, סטארקיסט, אילי, היינץ, פאמפרס (מותגים המיובאים על ידי דיפלומט, רשימה חלקית ביותר). מכירים, אוהבים, רגילים, ומשלמים כבר שנים מחירים עודפים, שמממנים את חיי הנוחות של שתי משפחות היבואנים, הנחבאות אל הכלים המוזהבים.
השסטוביצים והווימנים יודעים שהאלמוניות הזו מגוננת עליהם. כל זמן שלא מקשרים בינם לבין המוצרים שהם מייבאים בבלעדיות, מפיצים באגרסיביות ומוכרים במחירים מופקעים, יש להם חסינות. הם מוגנים מהפגנות מתחת לבית ומרדיפה אקטיביסטית, מהסוג שמאפיין את המחאות החברתיות בישראל בשנים האחרונות.
מאז מחאת הקוטג', שהפכה למחאת האוהלים של 2011, שהתגלגלה למחאת הגז נגד תשובה, שעברה דרך מחאת "באים לבנקאים" של ברק כהן, ביקרה בפתח תקווה של מנדלבליט והמשיכה דרך בלפור של נתניהו עד ימינו – דור האקטיביסטים החדש הבין, שאסור להסתפק בכעס מופשט על "מוסדות", "משרדים" או "תאגידים". כי לאלה לא אכפת.
אם רוצים לשנות – כל מגפון צריך כתובת. כל זעקת מחאה צריכה להיות מופנית אל אנשים ספציפיים, שאחראיים לעוולות ספציפיות, ושכמעט תמיד יסתתרו מאחורי צבאות של דוברים, יחצנים, יועצי תדמית, מנהלי משברים, לוביסטים ועורכי דין.
כל זעקת מחאה צריכה להיות מופנית אל אנשים ספציפיים, שאחראיים לעוולות ספציפיות, ושכמעט תמיד יסתתרו מאחורי צבאות של דוברים, יחצנים, יועצי תדמית, מנהלי משברים, לוביסטים ועורכי דין
לאורך השנים נוחי דנקנר חטף, יצחק תשובה חטף, אליעזר פישמן חטף, רקפת רוסק-עמינח חטפה, בנימין נתניהו חטף, אביחי מנדלבליט חטף. אבל יוני שסטוביץ ונעם וימן הצליחו לעבור את כל עשור המחאה האחרון מתחת לרדאר. טסו נמוך מעל הלכלוך.
תקציבי הפרסום העצומים הגנו עליהם בתקשורת, לוביסטים דאגו להם בכנסת ובממשלה, פוליטיקאים ורגולטרים נזהרו בכבודם, רשתות השיווק לא רצו להסתכסך איתם, וכל מי שהעז להיכנס לשדה המוקשים של הייבוא המקביל, גילה שבשדה מוקשים דורכים – ובכן – על מוקשים. תקינה בלתי אפשרית, מגבלות כשרות, ביורוקרטיה, לחצים בחו"ל, הצקות בנמל, קשיים ברשתות השיווק, מה לא.
יכול להיות שאנחנו עדים עכשיו לתחילת הסוף של הסיפור המקומם הזה. קריאת החרם השבוע של יו"ר ההסתדרות הייתה בוטה וחריגה הרבה מעבר למה שהורגלנו עד היום. לא שמענו דברים כאלה קודם מאנשים במעמדו, ואולי לא במקרה.
"יש ניסיון ציני לנצל את הכאוס הפוליטי, וחברות הענק מנסות לעשוק את אזרחי המדינה ולהעלות מחירים", אמר בר-דוד, "נגמרה החגיגה. כל חברה שתנצל את המצב ותעלה מחירים בצורה לא פרופורציונלית, אנחנו נלך לה על הראש. אם לא אקבל תשובות מהממשלה, אני מתקרב להחלטה לצאת לרחובות ולסגור את המדינה על הרקע של יוקר המחיה.
ארנון בר-דוד: "נגמרה החגיגה. כל חברה שתנצל את המצב ותעלה מחירים בצורה לא פרופורציונלית, אנחנו נלך לה על הראש. אני מתקרב להחלטה לצאת לרחובות ולסגור את המדינה על הרקע של יוקר המחיה"
"חברה שתתחזר על האזרחים תצטרך להתמודד עם ההשלכות של המהלכים שלה על ידי חרם צרכנים, שנפעיל עליה החל מהיום. אני קורא לאזרחים להפסיק לקנות את המוצרים של החברות הללו. יש תחליפים לכל דבר. אני קורא לוועדים לא לקנות את המוצרים של החברות הללו בחבילות לחג. בואו נחזק את התעשייה הישראלית".
מאחר שבר-דוד בחר לצאת למלחמה והבטיח לשסטוביצים ולווימנים שהוא "ילך להם על הראש" – אף אחד לא יופתע אם בקרוב דווקא הראש שלו יסתובב על שיפוד בראש חוצות. אם יש לבר-דוד שלדים בארון, כדאי שיקבור אותם עמוק ויטביע את הארון בים, כי יחפשו אותו.
אסי חיים, עורך "ממון" של "ידיעות אחרונות" סימן כיוון אפשרי: "מדובר בצעד קיצוני, פופוליסטי של ארנון בר-דוד. נשק יום הדין, שנשלף מהר מדי. מיו"ר ההסתדרות אפשר לצפות למעשים במקום שבו יש לו השפעה. למשל מול הוועד החזק של חברת חשמל כדי להוריד את מחיר החשמל או מול ועד נמל אשדוד, שם עשרות אוניות עם סחורה ממתינים בפקק אינסופי שתורם ליוקר המחיה".
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר – שזה שם נרדף, מפואר וחגיגי ללובי של היבואנים הגדולים – הסכים: "קריאה לחרם כנגד יבואן ספציפי הוא מהלך מסוכן ובלתי הוגן בעליל. מדובר ברדיפה פופוליסטית אחרי יבואנים מצליחים, רדיפה אשר מסיטה אותנו מהטיפול בעיקר".
נשיא איגוד לשכות המסחר – שזה שם נרדף, מפואר וחגיגי ללובי של היבואנים הגדולים – הסכים: "קריאה לחרם כנגד יבואן ספציפי הוא מהלך מסוכן ובלתי הוגן בעליל. מדובר ברדיפה פופוליסטית אחרי יבואנים מצליחים"
ויו"ר התאחדות התעשיינים רון תומר סימן כיוון אפשרי נוסף. פטריוטיות, כמובן: "חרמות עושים אויבי ישראל, מדובר בפליטת פה אומללה. חרם זה כלי יום הדין, וחרמות עושים BDS אויבי ישראל".
האם אנחנו עדים עכשיו לקרב המאסף של שסטוביץ ווימן? האם זה יהיה ניסיון אחרון להגן על המבצרים הכלכליים המשפחתיים, שהם ביססו על חשבון הציבור, תוך ניצול חולשה מופקרת של רשות התחרות שאפשרה להם לאורך שנים לרמוס כל מתחרה, לשלוט ביד ברזל במדפי רשתות השיווק ולהרגיל את הישראלים לרמת מחירים אסטרונומית?
רפורמת הייבוא, שעברה בקדנציה הקצרה של ממשלת בנט-לפיד, ביטלה מאות תקנות שהיקשו על יבואנים שביקשו להתחרות באימפריות של שסטוביץ ודיפלומט. היא רחוקה מלהיות מושלמת, החריגו ממנה לא מעט מוצרים, שהחרגתם משרתת במקרה או שלא את שסטוביץ ווימן. אבל זה בכל זאת צעד משמעותי בכיוון הנכון, שלא ראינו כמוהו בעבר.
רפורמת הייבוא שעברה בממשלת בנט-לפיד ביטלה מאות תקנות שהיקשו על יבואנים שביקשו להתחרות בשסטוביץ ודיפלומט. היא רחוקה מלהיות מושלמת, אבל זה בכל זאת צעד משמעותי בכיוון הנכון
רשתות שיווק בינלאומיות כמו קרפור, ספאר וקזינו כבר מגלות עניין בשוק הישראלי. והדור החדש והצעיר של הצרכנים למד למצוא ברשת מוצרים זולים יותר מאלה שנמכרים ברשתות השיווק במחירים מופקעים.
יכול להיות שהעלאות המחירים עליהן הכריזו שסטוביץ ודיפלומט – העלאות מחירים שהולידו את הקריאות להחרים את שתי חברות הייבוא – הן ניסיונות אחרונים של השסטוביצים והווימנים לסחוט טיפות אחרונות של לימונצ'לו מלימוני המונופולים היקרים שלהם, לפני שאלה יילקחו מהם.
זו משאלת לב לא ריאלית? קריאה נאיבית של המציאות? תמימות נוגעת ללב? יכול מאוד להיות. אבל למה שלא נהיה קצת אופטימיים בחום הזה לקראת שבת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו