מני מזוז הוא האיש הנכון - ובזמן הנכון

אין שום היגיון בניסיונות לפסול את מני מזוז מלכהן כיו"ר ועדת המינויים ● למעשה, קשה לחשוב על אדם המתאים יותר לתפקיד ● גם הביקורת על העיתוי, כאילו מינוי שכזה במהלך ממשלת מעבר הוא פסול, נטולת היגיון: לא בכדי הוחלט כי יו"ר הוועדה ימונה לשמונה שנים - כדי שלא יהיה כל קשר בין תפקודו בוועדה לבין זהותן של הממשלות שיכהנו במהלך הכהונה הארוכה ● פרשנות

מני מזוז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90
מני מזוז

לשיא המגוחכות הגיעה שרת הפנים איילת שקד אתמול (ראשון) בבוקר, בדרישה שהפנתה בדקה ה-90 לשותפה לשעבר בימינה, ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, להטיל וטו על מינויו של השופט מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, רגע לפני ישיבת הממשלה שהתכנסה אתמול בבוקר.

במכתבה הקצר לא טרחה שקד אפילו לכלול נימוק כלשהו להתנגדותה למינויו של מזוז, מלבד ציון העובדה שהרצון למנותו איננו מצוי בקונצנזוס.

"על אף הצורך בוועדה זו לצורך מינוי הרמטכ"ל", כתבה, "יש למנות יושב ראש המוסכם על כלל חברי הגוש. ישנם שופטי עליון נוספים שמינויים לא יעורר כל התנגדות בקרב חברי הממשלה ובקרב הציבור הרחב. הגעה להסכמה רחבה הינה חשובה ביותר לאורך כל תקופת פעילות הממשלה, ועל אחת כמה וכמה בתקופת בחירות".

ובמילים אחרות – מבחינת שקד, הסיבה שבגללה מזוז פסול לתפקיד היא מאחר שהוא מעורר התנגדות. אפשר גם להיפך: מזוז מעורר התנגדות מאחר שהוא פסול. אין צורך בסיבות של ממש.

איילת שקד, אפריל 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
איילת שקד, אפריל 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בנט, מצידו, נהג בממלכתיות המתבקשת ותייק את מכתבה של שקד בסל המיחזור. שעה קלה לאחר מכן יצאה בת-קול מחדר ישיבות הממשלה, והודיעה כי הממשלה אישרה את מינויו של מזוז לתפקיד.

היגיון עקום

קשה לחשוב על אדם המתאים יותר לכהן בתפקיד יו"ר ועדת המינויים מאשר מזוז. הוא גדל במחלקת הבג"צים ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בממשלת אריאל שרון על ידי שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, וברבות הימים מונה לשופט בית המשפט העליון בממשלת נתניהו בתקופתה של ציפי לבני כשרת המשפטים.

מזוז גדל במחלקת הבג"צים ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, מונה לתפקיד היועמ"ש בממשלת שרון, וברבות הימים מונה לשופט בית המשפט העליון בממשלת נתניהו

אז מהם חטאיו הגדולים של מזוז, שהפכו אותו למטרת דמות ביקום הביביסטי? אפשר להפנות את הזרקור לעבר שלושה אירועים משמעותיים בעבר, שבהיגיון מעוות כלשהו אמורים להפוך אותו למתנכל לנתניהו.

האחד הוא סגירת שני תיקי חקירה שבהם היה חשוד שרון, בתחילת כהונתו כיועץ משפטי ב-2004 ו-2005, בפרשות "האי היווני" ו"אננקס מחקרים". אם מזוז סייע לשרון, ואם שרון הפך באחרית ימיו לשמאלן שהגה וביצע את תוכנית ההתנתקות, כנראה שגם מזוז הוא שמאלן.

שר המשפטים יוסף לפיד והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בישיבת הממשלה, 6 ביוני 2004 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
שר המשפטים יוסף לפיד והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בישיבת הממשלה, 6 ביוני 2004 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

האירוע השני הוא המאבק הפומבי שניהל מזוז, עדיין כיועץ המשפטי לממשלה, עם שר המשפטים בממשלת אהוד אולמרט, פרופ' דניאל פרידמן, ואחר כך גם עם השר יעקב נאמן בממשלת נתניהו – האחד ביקש להקים ועדת בדיקה ממשלתית בתיק השר לשעבר חיים רמון, והשני ביקש לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

האירוע השלישי והאחרון התרחש ערב פרישתו מכהונה בבית המשפט העליון בשנה שעברה. מזוז עצר אז את כהונתו של עו"ד דן אלדד לממלא-מקום פרקליט המדינה – יוזמה של שר המשפטים דאז אמיר אוחנה שאיימה למוטט את מערכת אכיפת החוק ולייצר מלחמת עולם בצלאח א-דין, מול היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט.

אלא שחודשים ספורים קודם לעתירה נגד מינוי אלדד, מזוז התבטא בכנס פומבי באופן ביקורתי נגד אוחנה ותוכניותיו למערכת המשפט. ההתבטאויות הובילו את אוחנה לדרוש כי מזוז יפסול את עצמו מלדון בעתירה בעניין אלדד. מזוז סרב. האירוע צרב בתודעת מחנה נתניהו את הדימוי של מזוז כשופט לעומתי.

ועדיין, קשה להתמודד עם היגיון עקום כזה, באמצעות טיעונים רציונליים. מזוז – ככל שניתן להעריך – רחוק מאוד מההשקפות שמייחסים לו. הוא מקצוען קר מזג, המתעקש לפעול בממלכתיות ובשיקול דעת גם נוכח מופעי אימים של פוליטיקאים חורשי רעה. הוא לא היה "בעד" שרון בדיוק כפי שאינו "נגד" נתניהו.

מזוז – ככל שניתן להעריך – רחוק מאוד מההשקפות שמייחסים לו. הוא מקצוען קר מזג, המתעקש לפעול בממלכתיות ובשיקול דעת גם נוכח מופעי אימים של פוליטיקאים חורשי רעה

שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא המדינה רובי ריבלין בטקס מינוי שופטים בבית הנשיא, כשמני מזוז מונה לשופט בית המשפט העליון. 10 בנובמבר 2014 (צילום: מארק היימן/לע"מ)
שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא המדינה רובי ריבלין בטקס מינוי שופטים בבית הנשיא, כשמני מזוז מונה לשופט בית המשפט העליון. 10 בנובמבר 2014 (צילום: מארק היימן/לע"מ)

למעשה, כלל לא ברור מה היו עשויים נתניהו ותומכיו להרוויח ממניעת מינויו, מלבד ניצחון תודעתי, ויכולת למנות מועמד אחר, הנתפס כידידותי יותר בעמדותיו, לראשות הוועדה, היה ונתניהו יעמוד בראש הממשלה הבאה.

בהקשר הזה, אי אפשר להתעלם מהציניות המוחלטת של אלה שהביעו התנגדות למינויו של מזוז, אך במקביל לא פצו פה נגד המשך כהונתה של פרופ' טליה איינהורן כחברה בוועדת המינויים.

בהקשר הזה, אי אפשר להתעלם מהציניות המוחלטת של אלה שהביעו התנגדות למינויו של מזוז, אך במקביל לא פצו פה נגד המשך כהונתה של פרופ' טליה איינהורן כחברה בוועדת המינויים

אותה איינהורן, שמונתה לוועדה ב-2018 על ידי ממשלת נתניהו, יחד עם משה טרי, אינה נמנעת ממה שנחזה להיות פעילות פוליטית מובהקת ברשתות החברתיות, שם היא מביעה עמדות בלתי מתפשרות התומכות בנתניהו ובאנשיו.

בתחילת ימיה של ממשלת בנט-לפיד התעוררה יוזמה להעבירה מכהונתה בוועדת המינויים, אך זו ירדה מהפרק. כך שעל פי ההיגיון הביביסטי המופרך, מזוז פסול בעוד שאיינהורן כשירה.

זה לא באג, זה פיצ'ר

טענה אחרת, המופנית נגד מזוז והממשלה שמינתה אותו לתפקידו החדש, עוסקת בסוגיית המינויים בתקופת בחירות.

מני מזוז בשבתו כשופט בית המשפט העליון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מני מזוז בשבתו כשופט בית המשפט העליון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

כידוע, ממשלת מעבר אמורה לפעול בריסון ובאיפוק, בפרט בתחום המינויים, כדי שלא להצר את צעדיה של הממשלה עתידית שתקום אחרי הבחירות. מינויו של מזוז פוגע לכאורה ברציונל הזה. ואם זה לא מספיק, מדובר בקדנציה בת שמונה שנים, לא פחות.

לכאורה אפשר היה למנות את מזוז לתקופה קצרה יותר – בדיוק כפי שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה אישרה להנהלת בתי המשפט למנות כעת מנהל בתי משפט רק ל-15 חודשים, נוכח הודעת הפרישה של מנהל בתי המשפט היוצא, יגאל מרזל.

בהקשר הזה, של הרצון למנוע את מינוי מזוז דווקא בתקופת בחירות, הוגשה בסוף השבוע שעבר עתירה לבג"ץ מטעם ארגון "לביא". את הארגון העותר מייצג עו"ד יצחק בם, המכהן בשעותיו הפנויות גם כחבר בית הדין הפנימי של מפלגת הליכוד.

בעתירה נטען כי היה הכרח להימנע ממינוי יו"ר לוועדת המינויים בתקופת בחירות, וככל שיש צורך דוחק במינוי רמטכ"ל – היה צריך למנות ממלא-מקום אד-הוק לראשות ועדת המינויים, ולא מינוי קבע.

בעתירה נטען כי היה הכרח להימנע ממינוי יו"ר לוועדת המינויים בתקופת בחירות, וככל שיש צורך דוחק במינוי רמטכ"ל – היה צריך למנות ממלא-מקום אד-הוק לראשות ועדת המינויים, ולא מינוי קבע

לעתירה התלוותה גם בקשה לצו ביניים שיאסור על הממשלה לקבל החלטה בעניין מינויו של מזוז. השופט יוסף אלרון סירב ביום חמישי האחרון להוציא צו ביניים, אך הורה לממשלה להשיב לעתירה עד תחילת השבוע הבא.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

האמת היא ששאלת מינויו של מזוז בתקופת בחירות, היא יותר פשוטה ממה שנדמה תחילה. לפני כשלושה שבועות החליטה בהרב-מיארה, על יסוד חוות דעת ביטחוניות שהוגשו לה, כי קיים צורך דחוף במינוי רמטכ"ל לצה"ל.

הליך מינויו של רמטכ"ל עובר דרך הוועדה המייעצת למינויים בכירים, וזאת בהתאם להחלטת ממשלה ותיקה, שמכוחה פועלת הוועדה. אגב – ממשלות נתניהו הוסיפו ואשררו את הנוהל הזה, ולא פעלו לביטולו.

כל עוד החלטת הממשלה המסמיכה את ועדת המינויים לבחון את היבטי טוהר המידות וניגודי העניינים במינויים הבכירים ביותר בשירות הציבורי עודנה שרירה וקיימת, לא ניתן למנות רמטכ"ל בלי שוועדת המינויים תפעל. והוועדה אינה יכולה לפעול ללא יו"ר. בחודש מרץ האחרון הלך לעולמו השופט בדימוס אליעזר גולדברג שעמד בראש הוועדה, ומאז היא משותקת הלכה למעשה.

ממשלת מעבר בוודאי אינה רשאית לשנות סדרי עולם, ולקבוע כי מעתה ימונו רמטכ"לים, מפכ"לים וראשי שב"כ ומוסד בלי צורך בוועדת המינויים. ולכן, הצעד האפשרי היחיד מבחינתה היה למנות יו"ר לוועדת המינויים ולהשיב אותה לפעולה, נוכח הצורך למנות רמטכ"ל.

אפשר היה אולי להציע למזוז להתמנות לתקופת ביניים קצרה של שנה או שנתיים ולא לקדנציה מלאה של שמונה שנים, אך גם אם כך נעשה, ומזוז סירב לקדנציה מקוצרת, מדובר בעמדה לגיטימית מבחינתו. אם הממשלה מעוניינת בכהונתו בוועדה, תתכבד ותמנה אותו לקדנציה מלאה, בת שמונה שנים.

אפשר היה אולי להציע למזוז להתמנות לתקופת ביניים קצרה של שנה או שנתיים ולא לקדנציה מלאה של שמונה שנים, אך גם אם כך נעשה, ומזוז סירב לקדנציה מקוצרת, מדובר בעמדה לגיטימית מבחינתו

השופט מני מזוז ועיתונאי גלובס חן מענית בכנס חיפה למשפט, בנובמבר 2019 (צילום: אוניברסיטת חיפה)
השופט מני מזוז ועיתונאי גלובס חן מענית בכנס חיפה למשפט, בנובמבר 2019 (צילום: אוניברסיטת חיפה)

מה שמוביל אותנו לנקודה האחרונה: קדנציה כה ארוכה לא קובעת עובדות בשטח רק עבור הממשלה הבאה, אלא גם לזו שאחריה ואולי גם הלאה. אין מנוס מלהניח שזה היה הרציונל של מי שגיבש את הכללים הכוללים את אורך הכהונה בוועדת המינויים.

קדנציה כה ארוכה לא קובעת עובדות בשטח רק עבור הממשלה הבאה, אלא גם לזו שאחריה והלאה. אין מנוס מלהניח שזה היה הרציונל של מי שגיבש את הכללים הכוללים את אורך הכהונה בוועדת המינויים

מי שמתמנה לוועדה המייעצת ממילא אינו אמור להיות אדם המזוהה עם הממשלה המכהנת. הוא לא אמור להיות מזוהה עם שום צד פוליטי, אלא אמור לעשות את עבודתו נאמנה. זו מהותו של שומר-סף.

כבילתה של הממשלה הבאה, אם כך, אינה באג אלא פיצ'ר: לכך התכוון המשורר. ומזוז ימלא את תפקיד שומר הסף בנאמנות ובאדיקות, בלי קשר לזהותם של השרים וראש הממשלה.

עוד 1,243 מילים
סגירה