בקצרה

• רשות מקרקעי ישראל הודיעה על ביטול מחזמר לעובדים, לפי דיווחים – בגלל שנשים ישירו בו. רק לאחר שההסתדרות עתרה נגדה, רמ"י חזרה בה.
• דוח מעקב של המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים מצא שרוב סעיפי ההחלטות הממשלתיות למניעת הדרת נשים לא יושמו.
• היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בלמה ב-2023 פיילוט שיזמה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן להפרדה מגדרית בשעות רחצה באתרי טבע.
• הכנסת אישרה חוק המרחיב את אפשרות ההפרדה המגדרית בתארים מתקדמים – מהלך שעלול להוביל להפרדה רחבה יותר.

למה בוטל המופע לעובדים ברשות מקרקעי ישראל?

רשות מקרקעי ישראל הזמינה מופע של המחזמר "בגלל הרוח" המבוסס על שירי הזמר שלומי שבת לאירוע הוקרה לעובדי הרשות שנועד להתקיים באוקטובר.  אבל ממלא מקום מנהל הרשות, יהודה אליהו, הורה על הביטול. עובדים רבים ברמ"י ווועד העובדים שלה דיווחו כי אליהו הורה לבטל אותו כיוון שנשים שרות במחזמר.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בסוף קיץ 2026 התעוררה סערה ציבורית ותקשורתית בישראל בעקבות כותרות שטענו כי יום הזיכרון הממלכתי לרב עובדיה יוסף "בוטל" על ידי מערכת המשפט. מטרת מאמר זה היא לבצע ניתוח עובדתי ומשפטי אובייקטיבי, המפריד בין הניסוחים הפוליטיים ובין הדיווחים המהותיים והצווים האופרטיביים.

כפי שעולה מהנתונים, התערבותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא נועדה לבטל את יום הזיכרון, אלא לדחות את אירועי ההנצחה הממשלתיים עד לאחר הבחירות לכנסת ה-26 – וזאת בשל התנגשות עם חוק הבחירות (דרכי תעמולה).

בקצרה:

• היועמ"שית הנחתה לדחות עד לאחר הבחירות כנס ממלכתי לזכר הרב עובדיה יוסף, מחשש שהאירוע יהפוך לתעמולת בחירות עבור מפלגת ש"ס.
• ש"ס ניהלה מאבק משפטי נגד ההנחיה, שכלל פנייה לוועדת הבחירות ועתירה לבג"ץ בטענה "הפליה לעומת אירועי הזיכרון ליצחק רבין".
• סערה ציבורית נוצרה סביב החלטת היועמ"שית. פורסמו אודותיה הצהרות ופרסומים כוזבים ומטעים, בעיקר בערוץ 14 ומטעם מפלגת ש"ס.

לפי דוח של העין השביעית מ-2024, ערוץ 14 חוטא באופן שיטתי בפרסום מידע כוזב, ובכלל זה מקרים מתועדים של הטעיה בעובדות. הסערה סביב הכנס לזכר הרב עובדיה יוסף ממחישה את אותו דפוס מוכר.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• החוק קבע שלמשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי. 
• החוק לא נכנס לתוקף, כיוון שבג"ץ השהה אותו בצו ארעי בתוך יממה מאישורו ואחר כך פסל אותו כליל.
• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילי חובה, בהם כ-7,000 לוחמים; אנשי מילואים מגיעים ל-80-100 ימים בשנה, במקום היעד של כ-42 ימים בשנתיים.
• כ-80% מהמשתמטים מצה"ל חרדים, אך מתוך 422 כתבי האישום שהוגשו נגד משתמטים ב-2025 הוגשו כ-81 בלבד נגד חרדים (19%), וב-2026 – רק 10%.

מאז פג תוקפו של החוק שהעניק פטור זמני לתלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, החוק קובע שכל הגברים הצעירים החרדים בגיל ובמצב הבריאותי המתאימים לגיוס צריכים להתגייס כמו כולם (בניגוד לערבים, שפטורים משירות במסגרת החלטה ביטחונית חוקית). אבל בפועל, רובם הגדול אינם מתגייסים, וכמעט שלא מתנהלים נגדם הליכים בשל כך. 

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

ב-2025 נספרו בישראל כ-60 אלף גברים שהיו חייבים בהתייצבות לגיוס לצה"ל ולא התייצבו. כ-50 אלף מהם – כ-83% – הם חרדים. כך עולה ממסמך שהגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבית המשפט העליון לפני כשבועיים, במסגרת המעקב אחר יישום פסק הדין בעניין גיוס בני ישיבות.

לפי המסמך, מתוך 348 כתבי אישום שהוגשו מתחילת השנה נגד משתמטים משירות, רק 34 הוגשו נגד חייבי גיוס חרדים. הפער בין מי שלא מתגייס לבין מי שהחוק נאכף לגביו בפועל הוא הסיפור שמסתתר מאחורי הנתון היבש.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.