יצחק תשובה ניצב בפני אחד מרגעי המבחן הקשים בחייו העסקיים, והמספרים מדברים בעד עצמם: מניות "דלק" נחתכו בשלושת החודשים האחרונים ב-20%, והיא איבדה כ-2.5 מיליארד שקל משווייה. המשקיעים מצביעים ברגליים, והמפסיד העיקרי הוא תשובה, שמחזיק ב-60% מהקבוצה שמהווה את רוב הונו.
הסיבה לאבדן האמון היא שכעת, בגיל 70, תשובה שוב הולך על הקצה ורוצה להפוך את דלק לחברת אנרגיה בינלאומית.
דלק הודיעה במאי שחברת הבת, איתקה, תרכוש עשרה שדות נפט וגז בים הצפוני מענקית האנרגיה הבינלאומית שברון, תמורת סכום עתק של 2 מיליארד דולר.
זו העסקה הגדולה ביותר של תשובה, וייתכן שהיא משקפת יהירות שגדולה על מידותיו. "מנסים לבלוע פה דג גדול בסיטואציה רגישה וזה עלול להיתקע בגרון – או להחליק ולעשות בוננזה", אומר יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון.
כשפגוט מדבר על "סיטואציה רגישה", הוא מתכוון למלחמת הסחר והחשש מכניסה למיתון עולמי, שמתבטא גם בירידת מחירי הנפט והגז שמהם דלק אמורה לקבל הכנסות בעסקת הים הצפוני, וגם במאגרים הקיימים שלה בים התיכון.
"מחזיקי האג"ח אמרו את דברם. אם איגרת חוב של דלק נסחרת בתשואה של 6.5% ואיגרות חוב בדירוג מקביל נסחרות סביב 1.5%, זה אומר שהחכמה הקולקטיבית חושבת שמדובר בהימור מסוכן. העיתוי של עסקת שברון בעייתי, ודפיקות הלב הן של מחזיקי האג"ח. גם מניית דלק ירדה השנה בזמן שכל השוק עלה, כך שהמשקיעים מצביעים ברגליים".
במקביל, תשובה, שהגיע בעבר להסדרים נוחים מאוד מול הממשלה בכל הנוגע לשוק הגז, חטף בסוף השבוע מהלומה תקשורתית מראש הממשלה, וזאת על רקע הפרסומים אודות בנימין נתניהו בחדשות 12 של קשת – בה שולט תשובה.
על רקע דיווחים של כתב הפלילים, גיא פלג, בנוגע לתוכן העדויות בתיק 4000, השתלח ראש הממשלה בראשי ערוץ קשת 12.
"גיא הוא בובה", הצהיר נתניהו. "יש רביעייה שמושכת בחוטים – אבי וייס מנכ"ל חדשות 12, אבי ניר שמוביל את קשת, דרורית ורטהיים, יצחק תשובה – אף אחד לא בחר אותם, הם לא נותנים שיתחרו בהם כי הם מתנגדים לתקשורת חופשית".
כיצד תשפיע על עסקיו של התשובה הכתף הקרה מנתניהו, אם נתניהו יעמוד גם בראשות הממשלה הבאה? האם תשובה, האחרון בנוף הטייקונים מסוגו, הולך לעבר עתיד דומה לזה של שאר הטייקונים שצמחו כאן בישראל? וכיצד מעמדו הייחודי משפיע על כלכלת ישראל ועל הכיס של כל אחד מאיתנו?
"כשתשובה מפסיד, הוא מפסיד את הכסף של כולנו"
בתחילת הקיץ שעבר הגיעו לרמת פולג בכירי המשק הישראלי, כדי להשתתף בחגיגות ה-70 של יצחק תשובה שנערכו בביתו. תשובה נולד בלוב, גדל במעברה, פעל כקבלן מצליח בנתניה וכיום הוא מיליארדר שהונו נאמד בכ-3-4 מיליארד דולר. הוא חולש על משק האנרגיה הישראלי, ובנוסף מחזיק בחמישית מ"קשת".
לתשובה ולאשתו, חיה, יש ארבע בנות ובן, ומסיבת ההפתעה ליום הולדתו כללה שיר שפול אנקה ביצע במיוחד מרחוק, וסרטון של ארץ נהדרת.
בין האורחים שבאו לחגוג את יום ההולדת של תשובה, היו כל האנשים שבלעדיהם כל הטוב הזה לא היה קורה – בנקאים ומנהלי החסכונות של הציבור, שרוב המימון לעסקי קבוצת דלק מגיע בעצם מהם, כלומר מאיתנו, החוסכים לפנסיה.
עד לפני עשור שלטו בים הסוער של הכלכלה הישראלית כמה כרישים חזקים ואימתניים. הם החזיקו בהון עתק, במספר רב של חברות, סגרו עסקות, קידמו אג'נדות שהתאימו להם ועיצבו, כל אחד בתחומו, את המשק הישראלי.
במקביל, הטייקונים הישראלים הפכו לידוענים של ממש ושמותיהם קישטו את כותרות העיתונים ופתחו את מהדורות החדשות.
ואולם, בשנים האחרונות הם פשוט נעלמו מהנוף, בזה אחר זה, כמו עלי שלכת. אליעזר פישמן, אילן בן דב, נוחי דנקנר, לב לבייב, שרי אריסון, עידן עופר, שאול אלוביץ' והרשימה עוד ארוכה.
מי פשט רגל, מי הסתבך עם החוק, מי היגר מכאן ומי רק נפטר מנכסים שמשכו תשומת לב תקשורתית וציבורית. כולם ירדו מתחת לרדאר ואיבדו מהשפעתם.
"הטייקונים מסוכנים לכלכלה כי יש להם את הכוח לכופף אותה לטובתם האישית, ולהשפיע על המשק ברמות הלאומיות. היתרון היחיד בריבוי טייקונים הוא שהם נלחמים אחד בשני"
"כשתשובה מרוויח, זה כסף שלו, אבל כשתשובה מפסיד, הוא מפסיד את הכסף של כולנו", מסביר את דרך הפעולה של הטייקון ד"ר אלכס קומן, פרשן כלכלי בכיר ומרצה ליצירת ערך במכללה האקדמית תל אביב-יפו.
"כדי להבין איך זה עובד צריך קודם כל להבין מהו טייקון וכיצד הוא פועל. מה שמגדיר טייקון הוא תיאבון מטורף לסיכונים, כי בלי זה הוא לא יכול לפעול.
"אם אני קונה דירה שעולה מיליון שקל ובעוד שנה היא תעלה 1.2 מיליון שקל, אני אשמח שהרווחתי 200 אלף שקל, ואם ערך הדירה ירד, הפסדתי. טייקון לא מסתפק בדירה אחת. הוא קונה עוד ועוד, ולא מההון האישי שלו, אלא מכסף שהוא מלווה מאחרים, לרוב מהציבור, ולכן כשהשוק יורד – הציבור מפסיד הכל".
קרנות פנסיה וכל סוגי קרנות ההשקעות, שרוצות להראות רווח, מלוות כסף לטייקונים, למרות שהלוואה כזו היא השקעה מסוכנת. לכן, הפסד של טייקון הוא הפסד של הציבור, ואז עולה השאלה האם המלווים דרשו בטוחות מספיקות עם נתינת ההלוואה. שיטת הרכישות וההשקעות שמבוססת על הון קטן וגיוס נרחב מהציבור, נקראת מינוף. בשיטה זו יש סיכוי לרווח גדול, אך גם סיכון להפסד עתק.
"חוק הריכוזיות שנחקק צמצם את האפשרות להשתלט על חברות ציבוריות באמצעות פירמידת שליטה שכוללת יותר משתי שכבות"
"בעיקרון, הטייקונים מסוכנים לכלכלה כי יש להם את הכוח לכופף אותה לטובתם האישית, ולהשפיע על המשק ברמות הלאומיות", סבור קומן.
"היתרון היחיד בריבוי טייקונים הוא שהם נלחמים אחד בשני, גורמים לתחרות ובכך לירידות מחיר. אבל ברגע שתשובה הוא השלגיה וכולם סביבו גמדים זה לא טוב, כי לא ברור מי ייתן לו פייט. בטח לא בתחום האנרגיה, שבו הוא שולט לבדו".
השינוי הרגולטורי המשמעותי ביחס לטייקונים החל ב-2011 בעקבות המחאה החברתית. חוק הריכוזיות שנחקק מוטט את אחד המנגנונים המשמעותיים בפעילותם של הטייקונים, בכך שצמצם את האפשרות להשתלט על חברות ציבוריות באמצעות פירמידת שליטה שכוללת יותר משתי שכבות.
שלמה מעוז, כלכלן ויועץ פיננסי בכיר, מדגים איך עבדה השיטה: "נניח שטייקון משתלט על חברה באמצעות רכישת מניות. הוא לא עוצר כאן. הוא לוקח את הון החברה ובאמצעותו משתלט על עוד אחת, ובאמצעות הכסף הזה על עוד חברה. וכך הלאה. זה מרוקן את כל החברות מכסף, ובונה פירמידה שהיא בעצם חסרת תוכן או כסף אמיתי. הכל ממונף. כשיש סדק באחת החומות, הכל מתמוטט.
כך קרה שהעשור הקודם היה תור הזהב של הרכישות הממונפות והטייקונים התגאו שהם מעסיקים אלפי עובדים בחברות שקנו. אלא שברוב המקרים, הם רק קנו את מניות השליטה ולא הכניסו כסף לתוך החברות בהקצאת מניות חדשות.
במלים אחרות, העובדה שטייקון מסוים היה בעל השליטה בחברה, לא בהכרח השביחה את פעילותה. בגלל הלחץ של הטייקונים להחזיר הלוואות, לעתים רבות הם גם עשו נזק, כמו למשל בהאצת משיכות דיווידנד, שדלדלו את הון החברות.
"כשאתה קונה דירה, הדירה שלך מהווה בטוחה עבור הבנק לכסף שהוא נותן לך במשכנתה. טייקונים כמעט לא נדרשו להציג שום בטוחות, והיו להם נפילות קשות שאותן ספגו הבנקים (תספורת) והציבור. ברגע שסגרו להם את הברז הזה היתרונות שלהם נעלמו, והתברר שהם לא אנשי עסקים מוכשרים כל כך.
עידן הרכישות הממונפות הסתיים במידה רבה לאחר המשבר של 2008 כשהציבור התחיל להפנים את ההפסדים שצבר בגין עסקאות הטייקונים. השינוי הממשי הורגש רק ב-2011, ואז נוצרה רוח גבית לשינויים רגולטוריים.
"המחאה החברתית הביאה לקריסת הטייקונים בארץ. הציבור זעם ונושא הריכוזיות של המשק עלה לסדר היום. זה הביא את הממשלה ואת בנק ישראל לסגור להם את הברז של ההלוואות, ולחוקק את חוק הריכוזיות", אומר מעוז.
האחרון שנשאר עומד על הרגליים
הפעם הראשונה שתשובה הוכיח את נטייתו ללכת על הקצה ולקחת סיכון גדול, הייתה כאשר חטף את קבוצת דלק מידי משפחת רקנאטי לפני 22 שנה נגד כל הסיכויים.
תשובה היה אז בסך הכל קבלן מנתניה, ואילו משפחת רקנאטי, שפעלה בבנקאות, ברכב ובהשקעות, נחשבה לאצולת הון. כניסת תשובה לנעליהם התקבלה בהרמת גבות. המשפחה ניסתה למנוע את ההשתלטות, אך לבסוף לא הייתה להם ברירה.
מי שסייע לתשובה במהלך הזה היה תד אריסון, שמימן את העסקה באמצעות בנק הפועלים, ואפשר לו להצטרף למועדון המצומצם של הטייקונים בישראל.
החברה החזיקה עד אז בעיקר בפעילות של תחנות דלק בבעלות ובזיכיון, ותשובה הפך אותה לסופרמרקט שחובק מגוון פעילויות, בתחומי האנרגיה, הביטוח, הרכב וכמובן נדל"ן. באותו זמן, תשובה ניסה את מזלו גם בהיי-טק וקנה חברות מכל הבא ליד באמצעות קרן ההשקעות גרין. ואולם לאחר קריסת בועת הדוט.קום, הקרן נחלה כישלונות והפסדים, ומאז תשובה נזהר מלהיכנס לתחום הזה בשנית.
לקיחת הסיכונים חזרה על עצמה שוב ושוב, למשל ברכישת ענק של מלון הפלאזה בניו יורק ולאחר מכן בעסקה הגרנדיוזית של רכישת הקרקע בסטריפ בלאס וגאס יחד עם נוחי דנקנר. עסקה זו, כבר שיקפה משהו מהיהירות העסקית של השניים שהחליטו לקנות את הקרקע בסכום עתק של 1.2 מיליארד דולר, כשכבר היו סימנים למשבר בנדל"ן, והם הלכו על זה כמי שיודעים משהו שהמוכרים פספסו.
הקריסה הגדולה של 2008 אכן הגיעה מהר מאוד, ואיתה המחיקות הכואבות בגין אותה עסקה. את עסקת לאס וגאס דנקנר עשה באמצעות חברה בורסאית ואילו תשובה תרם את חלקו באמצעות חברה אחרת שלו, אלעד גרופ, שדווקא לא גייסה כסף בת"א, ושכיום חלקה משועבד כבטוחה להלוואות שלו בקבוצת דלק.
במקביל, תשובה יצא למסע רכישות של נדל"ן בבריטניה, אירופה וצפון אמריקה באמצעות החברה שכן גייסה המון כסף ציבורי בת"א, דלק נדל"ן.
תשובה דאג לתגמל את המנכ"ל איליק רוז'נסקי ביד נדיבה והוא צבר עושר של עשרות מיליוני שקלים. אלא שזה נגמר רע מאוד, לציבור לפחות, כאשר המשבר של 2008 הביא את החברה ואיתה את קבוצת דלק כולה לפי התהום.
התוצאה הייתה תספורת כואבת של מיליארדים לציבור הישראלי ו"בהזרמה חלקית מאוד" של יצחק תשובה כפיצוי, כדברי השופטת ורדה אלשייך, שאישרה את הסדר החוב. ח"כ לשעבר אריה אלדד אמר על ההסדר שהושג לבסוף כי הוא "גזל בחסות החוק", ועמיתו כרמל שאמה הכהן אמר ש"עם ישראל לא יסלח".
לשם שינוי, הפעם היו בשוק ההון מי שזכרו את התספורת הזו, וגופים מוסדיים גדולים סירבו להשתתף באחד מגיוסי החוב הגדולים של דלק בשנים האחרונות.
"הסיבה היחידה שתשובה עדיין פה ולא התרסק יחד עם האחרים, היא כמובן הגז, והוא היחיד שמחזיק אותו"
קריסת דלק נדל"ן כמעט צירפה את תשובה לרשימה הארוכה של הטייקונים הממונפים שהתאיידו מהנוף תחת נטל החובות, אך המזל שיחק לו בגדול, כשמשום מקום התגלו מאגרי גז מול חופי ישראל ב-2009 ואילך. דלק, שהייתה שותפה דומיננטית בקידוחים, בהם תמר, לווייתן ואחרים – ניצלה מהמשבר.
תשובה נשאר הטייקון האחרון שעמד על הרגליים, כפי שאומר מעוז: "הסיבה היחידה שתשובה לא התרסק עם האחרים היא הגז, והוא היחיד שמחזיק אותו".
החיבה העזה ל"לשעברים"
תשובה לא נשא באחריות משפטית למה שקרה בדלק נדל"ן, מאחר שבאופן מסורתי, עד 2014, תמיד הקפיד שלא לכהן בדירקטוריון דלק. מצד שני, הוא תמיד שלח לשם את מקורביו האהובים ביותר, כדי לבצר את שליטתו בחברה.
בנו הצעיר אלעד, כיהן כסגן יו"ר קבוצת דלק עד 2014 ואחת מבנותיו, כרמית אלרואי, מונתה ליו"ר דלק ישראל. בת אחרת, גל נאור, אדריכלית במקצועה, קיבלה ב-2005 את פרויקט השיפוץ של מלון הפלאזה בניו יורק. בעלה רמי כיהן בדירקטוריון והפך לבעל עניין בקבוצה.
גם נכדו של תשובה, שיר אלרואי, מונה לדירקטור באחת החברות. בשלב מסוים החברה רצתה להחליף אותו באורי אלדר, בעלה של בתו הצעירה של תשובה, שחזרה בתשובה.
כמי שפעם אפילו לא נשא תפקיד רשמי בחברה, תשובה גם לא נתן ראיונות לתקשורת כבר כמה שנים טובות, אך זה לא אומר שהוא הדיר את רגליו מהתחום.
בשנות ה-90 הוא התעניין ברכישת העיתונים "דבר" ו"על המשמר" מההסתדרות, הציע לרכוש את עיתון "חדשות" מעמוס שוקן, ואף גייס כמה עיתונאים.
ואולם העסקה המשמעותית ביותר, וזו שייצבה את השפעתו התקשורתית, הייתה רכישת 20% מקשת לפני כ-9 שנים, באמצעות בתו גל, שגם מונתה לדירקטורית.
לצד יחסים קרובים עם התקשורת, תשובה גם תחזק יחסים טובים מאוד עם רגולטורים ופקידים בשירות הציבורי. רשימת הלשעברים שעברו בקבוצת דלק היא אינסופית. כך למשל, גויסו לדלק יורם טורבוביץ', הממונה על ההגבלים לשעבר; גיא רוטקופף, לשעבר מנכ"ל משרד המשפטים; אודי ניסן, לשעבר הממונה על אגף התקציבים; ורוני מילוא, לשעבר ראש עיריית ת"א. והרשימה עוד ארוכה.
ראויה לציון במיוחד, היא החיבה של תשובה לאנשי משטרה לשעבר, ומסיבה לא ברורה גם הם מונו לתפקידים בכירים בקבוצה. הרשימה כוללת שני מפכ"לים בדימוס, משה קראדי ודודי כהן, וסמפכ"ל לשעבר, גבי לסט, שעד היום מכהן כיו"ר דלק.
בכיר משטרה לשעבר נוסף, חיים פנחס 'שוגון', גם סייע לתשובה במהלך הפינוי של תושבי גבעת עמל ב' בתל אביב, כדי שיוכל להקים שם פרויקט מגורים חדש.
אלא שכל הבכירים והלשעברים, כולל המנכ"ל הוותיק אסי ברטפלד, שאמור לסיים את תפקידו בסוף השנה, הם בסופו של דבר עושי דברו של בעל השליטה בחברה. הוא המוציא והמביא של העסקות, והמילה האחרונה היא שלו.
האחזקה בקשת, הקשרים עם העיתונאים, ומאות פקידי הציבור שגייס, בוודאי שלא הזיקו לתשובה בתחילת העשור, כאשר החל להתעורר הדיון על מתווה הגז.
תגליות מאגרי הגז הראשונות בתמר ולווייתן הפכו את תשובה לשחקן הדומיננטי במשק הגז, יחד עם נובל אנרג'י האמריקאית. אז גם התברר שהמדינה חילקה את הרישיונות לקידוחי הגז כמעט בחינם, וכי התמלוגים שהובטחו לה במקרה של הפקת המשאב, היו מזעריים, בהתאם לחוק ישן משנות ה-50.
תמר הוכרזה כמונופול, ושותפויות הגז הוגדרו כקרטל. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הרחיק לכת ואמר שריכוז כוח כזה בידי מונופול הגז חורג משאלת התחרות, ועלול להשפיע על קבלת ההחלטות במשק – ובמלים אחרות, על הדמוקרטיה כולה.
כך התלקח הדיון הציבורי על מתווה גז להסדרת התחום, והוקמה ועדת ששינסקי לבחינת התמלוגים שהמדינה תקבל ושיעור הגז שהחברות המפיקות יוכלו לייצא לחו"ל. בנוסף, עלתה שאלת המחיר שבו יימכר הגז לציבור בישראל.
היום כבר ברור עד כמה המחיר הזה גבוה, ביחס למחיר שמשלמות תחנות הכוח הפרטיות. בימים האחרונים נחשף שאפילו אזרחי ירדן משלמים על הגז הישראלי רק 5.6 דולר, לעומת ה-6.3 דולר שמשלמים הישראלים עצמם למונופול.
נשאר מתחת לרדאר
תשובה ראה מה קרה בפעם האחרונה לכל הטייקונים, וכמעט גם לו, כאשר הסתבכו ברכישות ממונפות. התיאבון חזר אליו, והפעם הוא רוצה לשחק במגרש הבינלאומי, ולשם כך פתחה דלק משרדים בלונדון, בנוסף לאלה בהרצליה פיתוח.
כדי לממן את עסקת הענק של רכישת נכסי הים הצפוני של שברון, ניסתה דלק בחודש שעבר לגייס בישראל ובחו"ל 700 מיליון דולר במכירת חוב, אך לבסוף גייסה רק 500 מיליון דולר, ובריבית גבוהה למדי של 9.37%. זה אומר שהמשקיעים חששו מאוד מהעסקה, משום שאין בעולם עסק סטנדרטי שאמור להניב תשואה כה גבוהה, שתכסה על הריבית הזו, אפילו לא גז ונפט בים הצפוני.
כמו במתווה הגז, כאשר היה ברור שצריך לעלות על פני השטח בכל הכוח ולהגיע לדיון בוועדת הכלכלה, תשובה יצא מתחת לרדאר. בניסיון למזער נזקים, הוא קיים שתי שיחות ועידה בעברית עם אנליסטים, שבהן ניסה לשכנע בצדקת המהלך. בשיחה השתתפו גם מנכ"ל דלק ואחרים, אך תשובה היה הדובר המרכזי.
בשתי השיחות הוא התיש את המשתתפים בקריאה מונוטונית מהדף במשך יותר מרבע שעה. מבוכה קלה נרשמה בשיחה השנייה, כשנראה שתשובה סטה מהטקסט הכתוב והחל לגמגם, כאשר אז ניסו לתקנו מנהלי דלק שישבו לידו.
בין היתר סיפר טייקון הגז, כי הוא קיבע כמות מסוימת של חביות נפט שהחברה תמכור לפי מחיר של 65 דולר לחבית. מדובר בהליך שנקרא גידור, שבו משלמים פרמיה לצד שלישי, כדי שבעת מכירה (או קנייה) של מוצר מסוים, אותו גורם יבטיח להשלים את ההפרש בין המחיר שנקבע מראש למחיר השוק.
תשובה הבטיח שיגדר כמות נוספת של חביות נפט עד ל-75% מסך התפוקה של שדות הנפט הנרכשים, אלא שבינתיים, ההסלמה במלחמת הסחר גרמה לכך שמחיר הנפט בשוק כבר צלל מתחת ל-55 דולר. זה אומר שאם דלק אכן תנסה לגדר את המחיר לכמות נוספת של חביות נפט, התמורה שהיא תקבל כבר ממילא תהיה נמוכה יותר מהמחיר שתשובה דיבר עליו באותה שיחת ועידה.
בנוסף, סיפר על מגעים להכנסת משקיע גדול לאיתקה, ולשיווק כמות גדולה של נפט לשנים הבאות. "במהלך פעילותי ב-50 השנים האחרונות אני לא זוכר שהייתה עסקה דומה, או נכונה, או טובה יותר מזו. היא יודעת להחזיר את עצמה בתוך 16 חודשים ולהשאיר רווח משמעותי לקבוצה ולמשקיעים", אמר תשובה.
כאמור, השתתפותו בשיחה היא צעד חריג יחסית, למי שפעם אפילו לא היה דירקטור בדלק, והעדיף לפעול מאחורי הקלעים. לפי שעה, לא בטוח שזה עזר: המניות והאג"ח ממשיכות לרדת, והשוק חושש מעלייה ברמת המינוף והסיכון .
דלק פירסמה את הדו"ח לרבעון השני בסופ"ש האחרון, ודיווחה על חוב פיננסי נטו של 5.6 מיליארד שקל בחברות הליבה של הדלק והאנרגיה. הכוונה לחוב שנושא ריבית, כמעט כולו לבעלי האג"ח, כלומר לציבור. החוב הזה צפוי לגדול לכ-8 מיליארד שקל לאחר השלמת עסקה איתקה.
"מרגע שגיוס החוב התבצע בתשואה מאוד גבוהה ויקרה, החשש הוא שהדבר הזה ידרדר את החוסן הפיננסי של קבוצת דלק כולה", אומר פגוט.
"כאשר הקבוצה הייתה במגמה של הקטנת מינוף, מכרה את הפניקס, ואת האחזקות בתמר ואחרות, היא הייתה במוד של הקטנת סיכונים. פתאום היא נכנסת לעסקה גדולה, שמטלטלת את כל חברת האחזקות".
ואכן, דלק חזרה בשנה האחרונה להתמקד באנרגיה בלבד, ובהדרגה היא משילה מעליה פעילויות אחרות שלה. השליטה בחברת הביטוח הפניקס נמכרה, כחלק מהדרישות של חוק הריכוזיות. השלמת העסקה צפויה להזרים לדלק חמצן של 1.3 מיליארד שקל, אם הקונים הזרים של הפניקס יקבלו היתר שליטה (וסביר שכך יהיה).
דלק מכרה השנה גם את השליטה בחברת ההתפלה IDE, ובתחילת העשור נפרדה מהשליטה במכונת המזומנים של דלק רכב, יבואנית מאזדה, פורד.
"תשובה ממנף את עצמו לדעת"
שלמה מעוז מודאג מהפעילות של תשובה בתקופה האחרונה. "כאשר טייקונים מנהלים את הכסף שלהם ושל כולנו בצורה סבירה זה טוב, אבל כעת אני רואה שתשובה ממנף את עצמו לדעת וזה מסוכן לאג"ח שלנו", מעוז מסביר. "הוא לא מנהל את ההון שלו כמו שאני מנהל משק בית, דואג לצורכי המשק ורק את הכסף המיותר משקיע כדי להרוויח. אנו שומעים כל הזמן על עסקות חדשות, וזה ברור שהוא ממנף".
גם פגוט מסב את תשומת הלב להכפלת תשואת האג"ח של דלק לרמה של 6%-7%, שלדבריו משקפת חשש גובר להחזר החוב בזמן. "זו דרמה של ממש. כדי להגיע למצב שאיגרת חוב לא משלמת את עצמה, צריך לשחוק את כל האקוויטי (הון, ע.ש.), אז יכולים להגיד שהשוק מטומטם, ולפעמים השוק באמת מטומטם, אבל בדרך כלל לא. זה לא אומר שאי אפשר לצאת מנצחים, אבל רמת הסיכון פה גדלה בצורה משמעותית. הם מדברים על הכנסת שותף לעסקה, להנפיק את איתקה, בסביבה לא פשוטה, והשוק לחוץ מזה".
כדי שהספינה תמשיך לשוט בבטחה, תשובה מקווה לרוח גבית מכיוונים שונים שלא תלויים רק בו, ועלולים לערער את האיתנות של הקבוצה כולה, שבה מרוכז רוב ההון שלו כיום. "זה יכול להביא את החברה לכדי, נקרא לזה, סטרס פיננסי נוכח גודל העסקה", אומר פגוט. "אם הדברים יתנהלו שלא לפי תכנית הבסיס, וזה אומר מיתון עולמי וירידה חדה במחירי האנרגיה, זו סיטואציה לא נעימה.
"הוא לא מנהל את ההון שלו כמו שאני מנהל משק בית, דואג לצורכי המשק ורק את הכסף המיותר משקיע כדי להרוויח. אנו שומעים כל הזמן על עסקות חדשות, וזה ברור שהוא ממנף"
"דלק חשופים לעולם של מחירי האנרגיה גם דרך לווייתן, אז זה all in – הכל על מחירי האנרגיה. זה לא שעכשיו הם מגדלים גם תותים ואם בתותים יהיה בסדר אז הכל יהיה בסדר. הם יצאו מתחומים אחרים, ועכשיו הם באופן אנכי מוטי אנרגיה. אם יהיה שינוי בתנאי השוק, בעל השליטה יקום מזיע באמצע הלילה".
הבעיות של דלק לא נגמרות ברכישה הממונפת בים הצפוני. נכון להיום דלק שותפה גם במאגר הגז תמר (שאותו היא מחויבת למכור), ובשנה האחרונה גובר הלחץ לפתוח את החוזה שלפיו תמר מוכרת גז לחברת החשמל.
לפני כמה שנים התברר שחברת החשמל קונה את הגז ממאגר תמר במחיר גבוה ב-30% מזה שמשלמות תחנות כוח פרטיות. אפילו מבקר המדינה יוסף שפירא קבע שהחוזה הזה היה צריך להיות במחיר נמוך יותר, ושהיה צריך להוזיל את התעריף של אזרחי ישראל, שסתם משלמים כאן לשותפות בתמר עודף של יותר מ-8 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, חברת החשמל תוכל לפתוח את החוזה לדיון רק בשנה הבאה, וקשה לדמיין את המבקר הנוכחי מחדש את העיסוק בנושא.
החזית הסביבתית
חוץ מהמחיר, דלק ומונופול הגז מתמודדים בשנים האחרונות עם חזית נוספת, שהדיון הציבורי בה הוא לא פחות חשוב: השלכות סביבתיות.
ארגון "שומרי הבית" החל בקמפיין נגד האסדות שהוקמו קרוב מדי לחופים, ובעיקר נגד אסדת לווייתן, שממוקמת 10 קילומטר מול חוף דור. האסדות האלה קולטות את הגז שמופק בים ומפרידות אותו מהמים ומנוזלים אחרים.
לטענת הארגון, הזיהום באסדת לווייתן מסכן את תושבי חוף הכרמל, שכן הוא צפוי להיות דומה לשיעור הזיהום באסדת תמר מול אשקלון, שגבוה בעשרות אחוזים מהתקן המותר.
גם כאן חברות הגז מנהלות קרב על התודעה, ובמקרה הזה הן עומדות מול תושבים מבוססים, שהקימו מאהל מול חוף דור, והרימו קמפיין מושקע. בתגובה גייסו דלק, נובל אנרג'י ורציו השותפות בלווייתן את דליה מזור לקמפיין שמדבר על נפלאות חברות הגז והתועלת שלהן למשק. השבוע למשל, הופיע התשדיר באתר קשת לפני החדשות בשעה שמונה בערב.
חזית נוספת שדלק מצפה בדריכות להכרעה בה, היא סגירת עסקה שתקבע אם היא תוכל לייצא את הגז ממאגר לווייתן גם למצרים. מדובר ברכישת צינור הגז של EMG בידי דלק ושותפתה האמריקאית נובל אנרג'י. הצינור של EMG הוביל בעבר גז ממצרים לאשקלון, פוצץ באירועי האביב הערבי, וכעת רוצות דלק ונובל לרכוש אותו והעביר את הגז מישראל למצרים בכיוון אחד.
רשות התחרות נתנה אישור לעסקה, אך בימים האחרונים, ארגון שתדלנות לא-מסחרי בשם לובי 99, פנה לוועדת הריכוזיות, ובכוונתו לערער גם לרשות ההגבלים, בדרישה לבלום את העסקה. הטענה היא שהעסקה תסתום את הגולל על תחרות בגז, מאחר שלא יתאפשר יבוא דרך הצינור, אלא רק יצוא.
אם זה לא מספיק, גם חולשת הדולר מול השקל מורידה את השווי של לווייתן, מאחר שחוזי הייצוא שלו בדולרים, והתמורה שתתקבל מהם תהיה נמוכה יותר.
התפתחויות אלה, בשיתוף עם רוח נגדית של הבורסה לעסקת שברון, עלולים לסדוק את המעמד של תשובה כטייקון הגדול בישראל.
אם זה יקרה, כדור השלג עלול להציף מחדש שאלות קשות באשר לאופן שבו אושר מתווה הגז, בטח אחרי שנחשף המחיר שבו נמכר הגז לירדנים. אך בהחלט ייתכן שתשובה יצלח גם את המשבר הזה, כפי שמסכם פגוט:
"אנשים חכמים עשו פה עסקה עם המון היגיון כלכלי, אך ההיסטוריה של המשברים בשנים האחרונות מלמדת שאם השוק עובד נגדך, בעסקות בסדר גודל כזה הדברים יכולים לגרום לנזקים עצומים.
"מצד שני, גם אחרי העסקה הזו קבוצת דלק ברמת מינוף (חוב לעומת נכסים, ע.ש.) של 45%, זה לא משהו מנותק מהבורסה. יש לתשובה מקורות מימון והוא נזיל. אם הוא יצליח להכניס שותף ולבצע עוד מהלכים דומים, הוא עוד יכול להיות ההוא שצוחק אחרון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם