לצד ההצלחות הרבות שהניב לישראל מבצע "עלות השחר", הוא גרר בעקבותיו משבר מוגבל, אך בלתי רצוי, ביחסים עם מצרים. משבר זה הוביל את ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, לבטל ביקור מתוכנן בישראל ואת ראש השב"כ, רונן בר, לנסוע לקהיר בניסיון להפיג את המתיחות. אף שככל הידוע אין מדובר במשבר עמוק אלא לכל היותר במתיחות נקודתית, על ישראל לבחון את הכשלים שהובילו למצב כדי לתקנם, או למצער, להימנע מהם בעתיד.

לצד ההצלחות הרבות שהניב לישראל מבצע "עלות השחר", הוא גרר משבר מוגבל ביחסים עם מצרים, שהוביל את ראש המודיעין המצרי, לבטל ביקור מתוכנן בישראל ואת ראש השב"כ, לנסוע לקהיר בניסיון להפיג את המתיחות

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הדיווחים על "המשבר" הופיעו עד כה בעיקר בתקשורת הישראלית, הגם שגורמי ביטחון בשתי המדינות ביקשו לגמדם ולהפחית במשמעותם.

על פי הפרסומים, עיקר המתיחות נגרם מכך שישראל לא נענתה לבקשת נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בשיחתו עם ראש הממשלה לפיד לצמצם באופן זמני את הפעילות היזומה של צה"ל בגדה המערבית בעקבות מבצע "עלות השחר", כדי לאפשר למצרים לייצב את הסכם הפסקת האש.

גנץ מודה: יש משבר ביחסים עם מצריםhttps://t.co/ChnxWSCTmW pic.twitter.com/lgR9lmpKED

— החדשות – N12 (@N12News) August 22, 2022

למעשה, ניצני המתיחות ניכרו עוד במהלך המבצע עצמו, בעקבות ההתנקשויות הישראליות בבכירי הג'האד האסלאמי, תיסיר אל-ג'עברי וח'אלד מנצור, שלא תואמו עם קהיר ופגעו, לשיטתה, במאמציה להשיג רגיעה. בנוסף ברקע למשבר עומדים כמה פרסומים שהופיעו בחודשים האחרונים בישראל, ואשר הביכו את מצרים, בדבר יירוט כטב"ם מצרי שחדר לישראל מסיני, ובדבר הימצאותו של קבר אחים של חיילים מצרים, שנפלו במלחמת ששת הימים, באזור לטרון.

ניצני המתיחות ניכרו עוד במהלך המבצע עצמו, בעקבות ההתנקשויות הישראליות בבכירי הג'האד האסלאמי, תיסיר אל-ג'עברי וח'אלד מנצור, שלא תואמו עם קהיר ופגעו, לשיטתה, במאמציה להשיג רגיעה

המשבר מגיע בתקופה של פריחה בקשרי המדינות, שכוללים שיתוף ביטחוני ומודיעיני הדוק לצד קשרי כלכלה, אנרגיה ותיירות מתרחבים. הקשרים הטובים התבטאו בין היתר בתיווך המצרי היעיל בסבב הלחימה האחרון, שהביא לסיום המהיר של המבצע וייצר שקט, גם אם שברירי וזמני. בה בעת, גם המתיחות הנוכחית ביחסי המדינות קשורה לתהליך התיווך, ובפרט לכשלים במנגנון הסיום שגובש במסגרת הסכם הפסקת האש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי.

1

כשל אחד היה המעמד שהעניק המתווך המצרי לג'יהאד האסלאמי כגורם כוח עצמאי בעזה, במקום להטיל את האחריות הבלעדית למתרחש ברצועה על חמאס. ההכרה לה זכה ארגון הג'יהאד האסלאמי כארגון העומד בפני עצמו מאפשרת לו לאיים עתה בחידוש האש, אם תנאיו לא יענו, ומותירה את חמאס משוחרר לכאורה מהעול לרסנו.

2

כשל שני הוא ההתחייבות שהעניקה מצרים לג'יהאד האסלאמי במסגרת הסכם הפסקת האש לפעול לשחרור עצירי הארגון, ח'ליל אל-עואודה ובסאם אל-סעדי. התחייבות זו אומנם הקלה על הארגון לנצור אש במהירות, אך לא גובתה בהסכמה ישראלית.

העמימות באשר לגורל העצירים גרמה לפערי ציפיות ותורמת ל"טריז" הנוכחי בין ירושלים לקהיר: מצרים מצאה עצמה חשופה לביקורת פלסטינית על כך שלא סיפקה את הסחורה המובטחת, והחלה לוחצת על הצד הישראלי.

זאת ועוד, אזכור עצירי הג'יהאד בהסכם הפסקת האש חיזק את החיבור המשתמע והמזיק – מנקודת המבט הישראלית – בין הגדה המערבית לרצועת עזה. לישראל דרוש חופש הפעולה הצבאי בגדה המערבית כדי להמשיך במאבק לסיכול גורמי טרור פלסטיניים, בעוד הדרישה המצרית להגבלת קצב ואופי הפעילות יוצרת הלכה למעשה חיבור בין שתי הגזרות ומסכנת את הרציפות המבצעית.

העמימות באשר לגורל העצירים גרמה לפערי ציפיות ותורמת ל"טריז" הנוכחי בין ירושלים לקהיר: מצרים מצאה עצמה חשופה לביקורת פלסטינית על כך שלא סיפקה את הסחורה המובטחת, והחלה לוחצת על הצד הישראלי

3

לבסוף, כשל שלישי הוא הדלפות שמקורן בישראל ומביכות את קהיר, הן לגבי המשבר הנוכחי והן לגבי סוגיות בילטרליות נוספות שעלו בחודשים האחרונים. לאור רגישות הקשרים עם מצרים, מוטב שחילוקי דעות בין הצדדים – ככל שאכן קיימים – יתנהלו הרחק מזרקורי התקשורת.

שימור כוחה של מצרים כמתווכת יעילה בעזה הוא אינטרס ישראלי-מצרי משותף, ומחייב את ישראל להתחשב בצרכיה ובאילוציה של קהיר מול דעת הקהל המצרית, הפלסטינית והכלל-ערבית.

המחבר מודה למאיר בן שבת על הערותיו המפרות.

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. (צילום: חן גלילי)