1
"עידן הלא נעים" – התשדיר החדש של משרד הבריאות שמנסה לשכנע את הצופים לחדול משתיית משקאות ממותקים – הוא בבחינת אדם נשך כלב: בדקה לשמונה בערב, לב ליבו של הפריים טיים של הערוצים המסחריים, הציבור הישראלי רגיל לצפות בקקופוניה של ניסיונות לדחוף לו ג'אנק.
אלה הרגעים ביממה שבהם מושקעים מרב התקציבים ומיטב המוחות היצירתיים של עולם הפרסום כדי לשווק לנו מוצרי אשפה שאין שום סיבה שאדם רציונלי, שמוחו לא הפך לפירה באדיבות חשיפת יתר לפרסומות, יוציא עליהם את כספו.
והנה, באותן דקות ממש, מפציע תשדיר שקורא תיגר על המערכת הצרכנית שלקחה אותנו בשבי. בכוחותיו הדלים משרד הבריאות מנסה לבלום את מגפת ההשמנה, הסוכרת, הכבד השומני ותחלואת הלב שמשגשגות בסיוע תעשייה של בקבוקי משקה עם מספר דו-ספרתי של כפיות סוכר.
התשדיר לוקח אותנו לשנת 2035 (נשמע רחוק אבל בסך הכול עוד 13 שנה), לסיור במוזאון לטבע שבה המדריכה מספרת לילדים על עידן קדום והזוי (כהגדרתם של הילדים) שבו אנשים אשכרה שתו משקאות ממותקים.
לא לגמרי התחברתי לתזה לפיה אנשים שותים שתייה מתוקה רק כי לא נעים להם להגיש לאורחים מים (במשרד הבריאות טוענים שזה מגובה בסקרים), אבל צחקתי בקול כשהמדריכה הזמינה את הילדים לפריט הדינוזאורי הבא בסיור – הודעות קוליות.
העובדה שמשרד הבריאות הכריז מלחמה על המשקאות הממותקים אינה חדשה – הוא הרי דחף לחקיקה ולהטלת מס על כל בקבוק – אבל הפעם הוא מכריז על המלחמה במגרש הביתי של התעשייה: ערוץ 12, כזכור, נשלט על ידי משפחת ורטהיים, הבעלים של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים – יצרנית קוקה קולה.
העובדה שמשרד הבריאות הכריז מלחמה על המשקאות הממותקים אינה חדשה, אבל הפעם הוא מכריז על המלחמה במגרש הביתי של התעשייה: ערוץ 12, כזכור, נשלט על ידי משפחת ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה
כלומר, בפריים טיים של הערוץ המסחרי משודר תשדיר שמזהיר את הציבור מצריכת משקאות שהבעלים של הערוץ מתפרנס ממכירתם.
גורמים במשרד הבריאות אומרים שלא נתקלו בקשיים מיוחדים ברכישת רצועות הפרסומת או בלחצים לרכך ולבטל את התשדירים. באשר לשיקולים ללכת על הראש של התעשייה – זה בעצם כבר קרה בתהליך החקיקה והטלת המס. התשדירים הם רק הבונוס.
מאז שהתשדירים עלו לאוויר כבר הופרחו בתגובה כמה ספינים, כמו השאלה מדוע משרד הבריאות מתמקד במשקאות קלים ולא בחטיפים ומזון פאסט-פוד. התשובה: גם תורם יגיע, לפחות ככל שזה תלוי באנשי הדרג המקצועי במשרד הבריאות. בינתיים, המשרד משחרר פרסומת המשך – המתמקדת בפרסום נגד משקאות הדיאט.
הסתייגות אחרת משקפת תרעומת על כך שבקמפיין הזה הושקעו 5 מיליון שקל מכספי ציבור. ובכן, טוב מאוד שהממשלה משקיעה מדי פעם כסף ציבורי במאבק על התודעה הציבורית מול התאגידים המסחריים והפרסומאים הדורסניים שעובדים בשירותם. למעשה, חבל שהיא לא עושה את זה לעיתים קרובות יותר.
רוב הזמן המגרש הציבורי, הפרסומי והתודעתי שלנו הוא כמו משחק כדורגל שמשוחק במעמד קבוצה אחת בלבד – הקבוצה של אלה שמתפרנסים מלדחוף לנו זבל. הרגע הנדיר שבו הממשלה עולה על המגרש ומנסה להגן על הציבור ועל האינטרס הציבורי הוא רגע חשוב ומבורך.
רוב הזמן המגרש הציבורי כמו משחק כדורגל שמשוחק במעמד קבוצה אחת בלבד – של אלה שמתפרנסים מלדחוף לנו זבל. הרגע הנדיר שבו הממשלה עולה על המגרש ומנסה להגן על הציבור הוא רגע חשוב ומבורך
זה נכון במיוחד אם לוקחים בחשבון שהגישה הנוכחית של משרד הבריאות עלולה להיות זמנית, ושאם אחרי הבחירות תתחלף ממשלה, המהלך הראשון שש"ס תוביל הוא ביטול מס הסוכר. שהרי לחבורת הציניקנים ברשות אריה דרעי אין שום דבר דחוף יותר מאשר לאפשר למאות אלפי ילדים ממשפחות מהמעמד הנמוך לבלוע תועפות של סוכר זול ולגרום לעצמם נזק שעליו ישלמו כל חייהם.
2
נושאי סביבה לא עמדו על הפרק בהתמודדות על ראשות מרצ שהוכרעה השבוע לטובת זהבה גלאון.
גלאון מספיק מנוסה כדי לא למעוד כמו יאיר גולן שקטלג את משבר האקלים תחת הכותרת "אזוטריה", אבל גם האג'נדה שלה אף פעם לא הציבה במרכז את הדגל הירוק. המחלוקות בין השניים התמקדו בספקטרום השמאלני-ציוני, עניין חשוב כשלעצמו אבל קצת מאכזב בהתחשב במקום המרכזי שתופסים נושאי סביבה בסדר היום של מפלגות שמאל באירופה.
את המוניטין הירוקים של מרצ הצילה זכייתו של מוסי רז במקום השני ברשימה. רז הוא ח"כ מצטיין בכלל ובנושאי סביבה בפרט (וגם טבעוני ונוסע קבוע בתחבורה ציבורית), ואחרי פרישתה של תמר זנדברג והדחתו (כנראה) של ניצן הורוביץ, הוא הופך לפנים הירוקים של המפלגה – ואלה פנים בהחלט ראויים.
רז אולי עשה בקדנציה האחרונה יותר כותרות מעמדתו הנחרצת נגד הכיבוש, אבל ביומיום של הכנסת וכחבר בוועדת הפנים והסביבה הוא היה מעורב עד צוואר כמעט בכל סוגיה ירוקה – מפרץ חיפה, ים המלח, הקמת שדולת הנחלים, החוק להגנת חיות בר ומניעת הרעלות ולרשימה אפשר להוסיף גם את החוק שאוסר על פרסום סיגריות בעיתונות הכתובה שייכנס לתוקף בהדרגה בשנים הקרובות.
רז אולי עשה בקדנציה האחרונה יותר כותרות מעמדתו הנחרצת נגד הכיבוש, אבל ביומיום של הכנסת וכחבר בוועדת הפנים והסביבה הוא היה מעורב עד צוואר כמעט בכל סוגיה ירוקה
שותפתו לעשייה ולחקיקה הסביבתית בכנסת האחרונה, ח"כ גבי לסקי, דורגה במקום השישי הגבולי. חומר למחשבה עבור מצביעים שמתלבטים בין כמה רשימות ונושאי סביבה מהווים שיקול משמעותי עבורם.
3
לפני כשנה פנה קצין צעיר למערכת "יהיה בסדר" בגלי צה"ל ובפיו תלונה: בסיום פעילות ביחידה, סיפר, הוא וחבריו נשארו עם כמות גדולה של פסולת אריזות. לתומו היה משוכנע שיש בבסיס הגדול שבו הוא משרת פחים כתומים למיחזור אריזות. הסתובב, חיפש, לא מצא אפילו אחד, והתחיל לשאול שאלות. בסופו של דבר קיבל תשובה שהדהימה אותו: בכל צה"ל הגדול אין פחים כתומים למיחזור אריזות.
רני איידלר, מנכ"ל תאגיד מיחזור האריזות "תמיר", אישר את הדברים: צה"ל ומשרד הביטחון הם לא רק הגופים הגדולים במשק, הסביר, הם גם בין היחידים שמצפצפים על החוק המפורש ולא חותמים עם תמיר על הסכם לפריסת פחים כתומים ומיחזור האריזות.
אפשר רק לדמיין את כמות האריזות שמושלכות מדי יום בבסיסי צה"ל לפח ומשם לאתרי הטמנה במקום להיות מועברות למיחזור.
אם החוק מחייב, נשאלה השאלה, איפה הרגולטור – המשרד להגנת הסביבה – שיכפה על צה"ל לשתף פעולה? אולי לזה מתכוונים כשאומרים שצה"ל הוא מדינה בתוך מדינה ולא תמיד כפוף לחוקיה.
אם החוק מחייב, נשאלה השאלה, איפה הרגולטור – המשרד להגנת הסביבה – שיכפה על צה"ל לשתף פעולה? אולי לזה מתכוונים כשאומרים שצה"ל הוא מדינה בתוך מדינה ולא תמיד כפוף לחוקיה
ירושלים היא העיר הגדולה במדינה, וכמו צה"ל גם היא צפצפה במשך שנים על החוק וסירבה להציב את הפחים הכתומים ברחובותיה. במשרד להגנת הסביבה איימו בקנסות כבדים אבל המציאות לא השתנתה. אחרי שהמיחזוריות הוצאו מרחובות העיר בגלל הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים, הירושלמים נותרו בלי אופציה: אפילו פחים כתומים אין להם.
בשעה טובה, דברים מתחילים להשתנות. עיריית ירושלים ותאגיד תמיר חתמו על הסכם, במסגרתו יפוזרו בעיר בחודשים הקרובים 2,000 פחים כתומים ראשונים. ההשקה החגיגית, במעמד השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, תתקיים בקרוב.
במקביל, גורמים בתחום הסביבה אומרים שבתקופה האחרונה נרשמה סוף סוף התקדמות משמעותית במגעים בין תמיר לצה"ל וביום בהיר כבר אפשר לראות את הפחים הכתומים נפרסים בבסיסים.
בדקתי את הדברים עם המנכ"ל איידלר. דיבורים יש, גם התקדמות, אבל הסכם ופחים עדיין אין. צה"ל ומשרד הביטחון ממשיכים לקחת את הזמן, ולקצין הצעיר עדיין אין פח כתום שאליו הוא יכול להשליך את האריזות. מה שכן, היום שבו יעמוד לרשותו פח כזה נראה קרוב מאי פעם.
4
ביום ראשון עלה נוסע לאוטובוס בקו מספר 381 של "אלקטרה אפיקים". הנוסע עלה בצומת אפרת שבגוש עציון ולפי העדויות התפרע באוטובוס, מה שגרם לנהג לעצור ולדרוש ממנו לרדת. בתגובה הנוסע תקף את הנהג באלימות והשתמש גם בגז מדמיע. הנהג הגיע לבית החולים עם פגיעות בעיניו ובראשו.
תקיפות אלימות נגד נהגי אוטובוס הם עניין שגרתי, כמעט יומיומי. הייחוד במקרה הזה היה שבדרכו לפגוע בנהג הנוסע שבר את המחיצה שמפרידה בין הנהג לנוסעים ואמורה להגן עליו.
תקיפות אלימות נגד נהגי אוטובוס הם עניין שגרתי, כמעט יומיומי. הייחוד במקרה הזה היה שבדרכו לפגוע בנהג הנוסע שבר את המחיצה שמפרידה בין הנהג לנוסעים ואמורה להגן עליו
המחיצה הזו עמדה במרכז מאבק גדול (ומוצדק) של ארגוני העובדים, שדרשו לספק לנהגים תחושת ביטחון והפרדה בינם לבין הנוסעים. אחרי שנים של מאבק נמצא התקציב, תהליך התקנת המחיצות באוטובוסים יצא לדרך והוא נמצא כעת בשלב מתקדם. רק שמתברר שבחברה אלימה כמו החברה הישראלית, מחיצות ומגינים לא תמיד מספיקים.
רק בזכות תושיית הנהג נמנע אסון…
מחזקים את חברנו בוועד אלקטרה אפיקים תחבורה 21 המתמודדים עם טרור ירי ואבנים מחד, ועם אלימות נוסעים מנגד. נמשיך ונאבק עד שיוכרו הנהגים כעובדי ציבור pic.twitter.com/5cVe8YFmVJ— כוח לעובדים (@Power2Workers) August 21, 2022
להיות נותן שירות בישראל זה אומר להיות חשוף לאיום מתמיד – רופאות ואחים, עובדות סוציאליות ומורים ואפילו פקידים בביטוח הלאומי – את רוב בעלי המקצוע הללו אי אפשר לבודד ולעטוף בחומה שתגן עליהם; ומתברר שגם במקום שבו אפשר להתקין אחת, היא מספקת אשליית ביטחון יותר מאשר ביטחון אמיתי.
להיות נותן שירות בישראל זה אומר להיות חשוף לאיום מתמיד. את בעלי המקצוע אי אפשר לבודד ולעטוף בחומה שתגן עליהם; ומתברר שגם במקום שבו אפשר להתקין אחת, היא מספקת רק אשליה
הביטחון האמיתי יושג רק כאשר הדי-אן-איי של החברה הישראלית ישתנה מהשורש, כשהחוזה ההדדי שלנו כחברה וכקהילה ינוסח מחדש. כשם שאי אפשר להצמיד פקח ועובד עם מטאטא לכל אזרח כדי למנוע מהטבע בישראל להיות מטונף, כך האלימות נגד נהגי אוטובוס לא תיעלם בגלל מחיצה.
5
ראש העיר הבא בישראל שיבקש להפקיע כמה מקומות חנייה וייתקל בהתקוממות עממית מצד התושבים, מוזמן לשלוח אותם להשתלמות בבודפשט. שם הם ילמדו איך זה נראה כשעירייה מחליטה לשנות סדר עדיפויות.
קטע משמעותי מהכביש שנמתח על הגדה המזרחית של הדנובה (בצד של בודה) נסגר לתנועת מכוניות והוסב לשביל אופניים והולכי רגל. במסגרת הניסיון לייצר תחושה של חוף, הוצבו לאורכו מיטות שיזוף, שולחנות פיקניק, עציצים גדולים בתוך פחי מיחזור ואפילו ארגז חול גדול לטובת הילדים.
ולאן נעלמו המכוניות? הן שוגרו לנסוע בכביש מקביל, מה שגורם לפקקים בשעות העומס ולנהגי המוניות לרטון בלי הפסקה. כשלא כולם מרוצים, לפעמים זה דווקא סימן טוב – זה אומר שלמקבלי ההחלטות יש אג'נדה ברורה והם עומדים מאחוריה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם