במאבק על תנאים, הסייעות שוקלות התפטרות המונית

הסייעות בגנים ובחינוך המיוחד משתכרות בסביבות שכר המינימום גם עם ותק ארוך ● הן מועסקות בעיריות כ"עובדות מנהלה" בלי איגוד מקצועי משלהן וטוענות שבהסתדרות לא נלחמים בשבילן ● כעת הן בוחנות את האפשרות להתפטרות המונית - בדומה לצעד שנקטו המתמחים במערכת הבריאות ● יו"ר הסתדרות המעו"ף בתגובה: "יש מו"מ קדחתני בעניינן"

גן ילדים בירושלים, אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
גן ילדים בירושלים, אילוסטרציה

אופירה אלמקייס ממושב ברקת עובדת מזה 20 שנה כסייעת במערכת החינוך. לפני כן למדה הוראה במשך שנתיים. היא מועסקת 30 שעות בשבוע, לא כולל שעות הכנה בבית. השכר, כולל כל התוספות: 5,800 שקל לחודש ברוטו, 5,100 נטו. שכר הבסיס שלה, הקובע את ההפרשה לפנסיה, הוא 4,200 שקל לחודש.

אלמקייס עבדה בעבר כסייעת בגני ילדים, כיום היא סייעת אישית של תלמיד שילוב (ילד בעל צרכים מיוחדים שלומד בחינוך הרגיל) שעולה לכיתה ג' בקריית אונו. באופן רשמי, היא אחראית על תלמיד השילוב בלבד; בפועל, בהיותה אשת חינוך מנוסה בכיתה גדולה עם מורות עמוסות, היא עוזרת בלימוד ובחינוך של כל הילדים בכיתה.

"יש 34 מורים ומורה אחת. אז כשהילד צריך אותי, אני איתו, אבל חלק מהזמן אני עם כל הכיתה", היא מספרת.

איך את מסתדרת עם שכר כזה?
"מתפרנסת בקושי. בנסים. יש לי משפחה ושלושה ילדים. גם בעלי עובד, ברוך השם. הרבה מאיתנו עובדות בעבודה נוספת להשלים הכנסה, צהרונים, בעיקר. גם אני עשיתי את זה פעם אבל זה קשה מדי".

אופירה אלמקייס
תלוש השכר של אופירה אלמקייס, סייעת שילוב

למה את במקצוע הזה? ולמה את ממשיכה בו?
"הגעתי למקצוע מתוך אהבה לילדים, ויש משהו בילדים האלה שגורם לכך שאני לא מסוגלת לעזוב. אפשר לקרוא לזה תחושת שליחות. אבל אני כבר על הקצה של הקצה. הבטחתי לעצמי שאם תנאי ההעסקה שלנו לא ישתנו, אני עוזבת את העבודה והמקצוע בעוד שנה והולכת ללמוד משהו אחר".

"יש משהו בילדים האלה שגורם לכך שאני לא מסוגלת לעזוב. תחושת שליחות. אבל אני כבר על הקצה של הקצה. הבטחתי לעצמי שאם תנאי ההעסקה שלא ישתנו, אני עוזבת בעוד שנה והולכת ללמוד משהו אחר"

לפי הערכות, בישראל יש כ-65 אלף אנשי ונשות חינוך (כמעט כולן נשים), שעובדות כסייעות לגננות בגני ילדים, כסייעות למורות במוסדות החינוך המיוחד וכתומכות בשילוב תלמידי חינוך מיוחד כמו אלמקייס.

תנאי העסקתן גרועים ביותר. הן משתכרות שכר מינימום לשעה, או קצת למעלה מזה, ורובן עובדות במשרה חלקית, לא תמיד מבחירה, כך ששכרן החודשי לעתים קרובות נמוך משכר המינימום.

בניגוד למורים ולגננות, הן מקבלות תוספות זעומות על הוותק ומשתכרות שכר נמוך במשך כל חייהן המקצועיים. בנוסף, גם אין להן קביעות. גם לוח החופשות של חלק מהן מצומצם, כי בחינוך המיוחד לומדים כל השנה, פרט לחול המועד פסח ולשבועיים וחצי באוגוסט.

אילוסטרציה. גן ילדים (צילום: iStock-Rawpixel)
אילוסטרציה. גן ילדים (צילום: iStock-Rawpixel)

ובניגוד למורים, הסייעות יחזרו כעת לעבודה בבתי הספר ובגנים בלי שיפור של ממש בתנאי העסקתן.

חלק מהסייעות עברו הכשרה כמורות או כגננות וחלקן לא. באופן רשמי "סייעת" אינה מוגדרת כמקצוע, והן מועסקות ברשויות המקומיות כ"עובדות מנהלה בחינוך", לצד מזכירות בתי הספר ואבות הבית, למשל.

הן חברות בהסתדרות, אבל אין להן איגוד מקצועי ייחודי משלהן שנלחם על זכויותיהן הספציפיות, כמו איגוד העובדים הסוציאליים או הסתדרות האחים והאחיות. הן מיוצגות ב"הסתדרות המעו"ף" הענקית המייצגת עובדים רבים בשירות הציבורי ולרוב אינן נמצאות בראש מעייניה.

הן חברות בהסתדרות, אבל אין להן איגוד מקצועי ייחודי משלהן שנלחם על זכויותיהן הספציפיות, כמו איגוד העובדים הסוציאליים או הסתדרות האחים והאחיות

לפי הסכם העבודה של הסייעות, הוא ייפתח לשינויים ועדכונים בתחילת 2023, ולכאורה, העובדה הזאת, בצירוף עם שחיקת שכרן בצל האינפלציה ומצוקת כוח האדם בתחום, הן הזדמנות לדרוש העלאת שכר. ההסתדרות הכריזה ב-2021 על סכסוך עבודה סביב תנאי העסקת הסייעות ובדרישה לשפר אותם.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד (צילום: פלאש90)
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד (צילום: פלאש90)

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, הצהיר בתחילת השנה הנוכחית (לקראת הבחירות לראשות הארגון), כי ידרוש להעלות את שכרן והבטיח כי "סייעת תרוויח מינימום של 7,000 עד 9,000 ש"ח בחודש".

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, הצהיר בתחילת השנה הנוכחית כי ידרוש להעלות את שכרן והבטיח כי "סייעת תרוויח מינימום של 7,000 עד 9,000 ש"ח בחודש"

שכרם של עובדי הרשויות המקומיות, כולל הסייעות, נקבע בהסכמי עבודה בין הסתדרות המעו"ף, מרכז השלטון המקומי המייצג את הרשויות ומשרד האוצר, המממן חלק מתקציביהן של רוב הרשויות.

ביוני נחתם הסכם בין ההסתדרות, משא"ם והאוצר על מענק חד פעמי של 1,500 שקל לכל סייעת שתתמיד בעבודה לפחות עד ה-1 בספטמבר.

עוד סוכם כי סייעות שהועסקו בקייטנות ביולי, שעד כה עשו זאת בלא תוספת שכר לעומת מי שלא עבדו בקייטנות, יקבלו תוספת של 75 שקל לכל יום עבודה בקייטנה, וכי סייעת בגן ילדים שהחליפה גננת שנעדרה מעבודתה – כלומר החזיקה את הגן לבדה – תקבל תוספת של 200 שקל על שכרה הרגיל עבור כל יום בו בוצעה ההחלפה.

התוספות שקיבלו הסייעות עלו לממשלה ולרשויות המקומיות כ-100 מיליון שקל. אבל לכל הנוגעים בדבר ברור כי מדובר בטיפה בים וכי נדרשות תוספות שכר גדולות לאין ערוך, בוודאי מאז התפרצות האינפלציה ששוחקת את השכר עוד יותר.

תלוש שכר של סייעת חינוך משלבת, 69 אחוזי משרה, 29 שעות שבועיות (צילום: באדיבות העובדת)
תלוש שכר של סייעת חינוך משלבת, 69 אחוזי משרה, 29 שעות שבועיות (צילום: באדיבות העובדת)

בהסתדרות ובמשא"ם אומרים כי כיום מתנהל מו"מ לשיפור תנאי העסקת הסייעות לקראת ינואר. אך נראה שהמו"מ מתנהל כרגע על אש נמוכה, כיוון שלא ברור אם לממשלה הזמנית יש סמכות לחתום על הסכם חדש, למרות התקדים של ההסכם עם המורים.

הממשלה יכולה לחתום עם המורים על הסכם בגלל שסכסוך העבודה שלהם, והמו"מ על העלאת שכרם, החלו עוד לפני שנפלה. גם סכסוך העבודה בנוגע לסייעות הוכרז עוד קודם, אבל לאחר מכן נחתם הסכם לשקט תעשייתי ב-2022.

אלמקייס חברה ב"מטה מאבק תומכות החינוך הגדול" – התארגנות לא פורמלית של הסייעות המנסה להיאבק למענן ולא להסתפק בייצוג שמעניקות להן ההסתדרות.

לדבריה: "אנחנו עושות מה שאנחנו יכולות. אין לנו תקציב, אין קשרים, וגם אין לנו שאלטר משלנו כי אנחנו לא איגוד מקצועי רשמי אז אנחנו לא יכולות לעשות שביתה".

"אנחנו עושות מה שאנחנו יכולות. אין לנו תקציב, אין קשרים, וגם אין לנו שאלטר משלנו כי אנחנו לא איגוד מקצועי רשמי אז אנחנו לא יכולות לעשות שביתה"

אופירה אלמקייס, סייעת בשילוב ילד חינוך מיוחד (צילום: באדיבות המרואיינת)
אופירה אלמקייס, סייעת בשילוב ילד חינוך מיוחד (צילום: באדיבות המרואיינת)

"היינו כמה פעמים בכנסת. זה נראה שיעקב מרגי, שהיה יו"ר ועדת החינוך, מנסה לעזור לנו, אבל היכולת שלו מוגבלת. היינו בתקשורת. נפגשנו פעם אחת עם יו"ר הסתדרות המעו"ף, גיל בר טל. ניסינו לדבר גם עם יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, אבל הוא לא מדבר אתנו".

התארגנות הסייעות החלה ב-2011, כהסתעפות של המחאה החברתית. עמותת "איתך – מעכי – משפטניות למען צדק חברתי" מנסה מאז לסייע לסייעות. לדברי עו"ד אסנת זיו, המלווה אותן מטעם העמותה: "הבעיה של הסייעות היא שאין להן איגוד עובדים משלהן, ושההסתדרות מתנהלת בשמן בלי לשתף אותן, מעל לראשן, ובלי הרבה תוצאות".

"כיום יש להן הנהגה חדש, צעירה וחזקה, ויש לחץ על הרשויות לעשות משהו כי סייעות רבות עוזבות ויש מצוקת כוח אדם. אבל מאז הבחירות להסתדרות לא שומעים את ארנון מתבטא בנושא. ייתכן שיש מו"מ לקראת ינואר על שיפור בתנאי ההעסקה שלהן, אבל לא מעדכנים על זה את הסייעות על כך בכלל".

זיו שלחה בשבוע שעבר מכתב לבר דוד וליו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שבו דרשה מהם ליישם את הבטחתו של בר דוד. לדבריה, בר דוד לא השיב לה כלל. ביבס השיב כי "אכן, מתקיים מו"מ עם על הסכם שייטיב איתן", אבל לא נקב במספרים.

זיו שלחה בשבוע שעבר מכתב לבר דוד ולחיים ביבס, שבו דרשה מהם ליישם את הבטחתו של בר דוד. לדבריה, בר דוד לא השיב לה כלל. ביבס השיב כי "אכן, מתקיים מו"מ עם על הסכם שייטיב איתן", אבל לא נקב במספרים

עו"ד אסנת זיו, עמותת המשפטניות איתך-מעכ (צילום: מהא שחאדה)
עו"ד אסנת זיו, עמותת המשפטניות איתך-מעכי (צילום: מהא שחאדה)

גיל בר טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף, מתאר את הדברים אחרת. לדבריו, "אנחנו מנהלים משא ומתן כל הזמן. אנחנו נפגשים בנושא הסייעות כל שבוע עם משא"ם והאוצר. השבוע נפגשנו פעמיים.

"לכולם נמאס מהשכר המבזה, המעליב והרע שהן מקבלות. גם לעיריות נמאס, כי השטח רותח, סייעות עוזבות, חסרות סייעות והם סוגרים גנים. לכן לכולם ברור שתהיה העלאה דרמטית בשכרן בינואר".

בכמה?
"אנחנו חושבים שסייעת צריכה להרוויח 80% משכר מורה או גננת. היום הפער ביניהן בלתי נסבל, וזה בתקופה שבה גם הכול מתייקר, וגם העומס על הסייעות עצמן הולך ועולה. ושיהיה ברור לגמרי: אני מדבר, ואנחנו מדברים במו"מ, על שכר מורה אחרי ההסכם להעלאת שכר המורים. כלומר, המינימום של המינימום יהיה 7,500 ברוטו לחודש לסייעת. נדרוש גם שהסייעות בחינוך המיוחד הקשה יקבלו מהתחלה מינימום של 15% יותר מזה".

"אנחנו חושבים שסייעת צריכה להרוויח 80% משכר מורה או גננת. היום הפער ביניהן בלתי נסבל,. ושיהיה ברור לגמרי: אני מדבר על שכר מורה אחרי ההסכם להעלאת שכר המורים. המינימום יהיה 7,500 ברוטו לחודש לסייעת"

ומה המקסימום שאתם דורשים? מורים ותיקים ממילא מקבלים הרבה יותר מזה, ואילו סייעות ותיקות לא מקבלות הרבה יותר מהסייעות החדשות.
"אנחנו דורשים רפורמה כוללת בשכר הסייעות, עם תוספות ותק רציניות למי שילכו להכשרות מקצועיות, שיקרבו בערך באותן פרופורציות גם את השכר של הוותיקות לשכרם של מורים באותו הוותק. לא רק למי שיצטרפו מעכשיו, אלא גם לסייעות שכבר צברו ותק, בהתאם לאותן טבלאות שיחולו גם רטרואקטיבית".

אלה אכן העלאות גדולות. במשא"ם ובאוצר מסכימים להן?
"במשא"ם בוודאי. העיריות במרדף בלתי פוסק אחרי סייעות. באוצר ניהלו מו"מ רציני, אבל קצת הכניסו אותו להולד מאז שהממשלה נפלה".

יו"ר הסתדרות המעו"ף, גיל בר טל (צילום: באדיבות המצולם)
יו"ר הסתדרות המעו"ף, גיל בר טל (צילום: באדיבות המצולם)

 ואם הפלונטר הפוליטי יימשך ולא תהיה ממשלה קבועה בינואר?
"בינואר זה יהיה סיפור אחר. בינתיים אנחנו מוכנים לקבל את התשובה שאומרת שיש ממשלה זמנית שלא יכולה לחתום אתנו הסכם, כי אנחנו חתומים על הסכמי שקט תעשייתי.

"בינואר הסכמי העבודה במשק ייפתחו, והמצב שלנו יהיה כמו של המורים היום. לכן אני מקווה ומאמין שלקראת סוף השנה הזאת, מיד אחרי הבחירות, האוצר ימהר לחתום על הסכמים חדשים. לא רק לסייעות, להרבה מגזרים של עובדים".

בוא נתמקד כרגע בסייעות. אם הממשלה או משא"ם לא תסכים להעלאת שכרן בינואר, מה תעשו?
"מילה שלי ושל הסתדרות העובדים הכללית: אם לא תהיה העלאת שכר בינואר, לא יהיו סייעות".

ולמה אתם לא מעדכנים על כל זה את הסייעות בארגון המאבק שלהן ואת עורכת הדין שמלווה אותן?
"אנחנו באמת לא מעדכנים את ארגון איתך-מעכי, ולא את הוועד הפיקטיבי שכמה סייעות הקימו תחת חסותן, כי הן לא מייצגות את הסייעות. איתך-מעכי הן לא אחראיות ולא רציניות. הן רוצות שהמציאות תתנהל לפי הפנטזיות שלהן. אנחנו בהחלט מעדכנים את הנציגות של הסייעות בהסתדרות".

"בינתיים אנחנו חתומים על הסכמי שקט תעשייתי. בינואר הסכמי העבודה במשק ייפתחו, והמצב שלנו יהיה כמו של המורים היום. אני מקווה ומאמין שמיד אחרי הבחירות, האוצר ימהר לחתום על הסכמים חדשים"

"הכלי היחיד הוא להתפטר"

חני נדב-תירם מהוד השרון היא סייעת בגן לילדי החינוך המיוחד, עם ותק של 12 שנה במקצוע. אחרי סיום העבודה בגן היא עובדת גם בצהרון, ובסך הכול עובדת תשע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. שכרה מגיע ל-6,200 שקל בחודש.

חני נדב-תירן, סייעת בחינוך המיוחד מהוד השרון (צילום: באדיבות המצולמת)
חני נדב-תירן, סייעת בחינוך המיוחד מהוד השרון (צילום: באדיבות המצולמת)

לדבריה: "אנשים שומעים 'סייעת', הם מדמיינים אישה אנלפבתית שמנקה את הגן עם סמרטוט. גם הורים לילדים בגנים שפוגשים אותנו חושבים ככה. אבל במציאות, אנחנו דמויות חינוכיות עם ידע, כלים מקצועיים והשקעה ענקית של מחשבה ואנרגיה בעבודה עם ילדים. לא הגעתי עם הכשרה מקצועית, אבל שלחו אותי להשתלמויות בריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, חינוך מיוחד".

בפועל את כמו גננת לכל דבר, לא?
"יש לי גננת מדהימה, שנותנת לי לטוס ולהמריא עם הילדים, אז אני לא אקח לה את הקרדיט".

נדב-תירם החלה לעבוד כסייעת בגני ילדים רגילים, ועברה לחינוך המיוחד בהמשך. "אני בחרתי במקצוע הזה, ואני בחרתי לעבור לחינוך מיוחד", היא אומרת.

את מצטערת על כך?
"לא מצטערת ובינתיים לא עוזבת. אני אוהבת את הילדים, והעבודה נותנת לי סיפוק עצום. אבל יש עזיבה. הרבה עוזבות. וזה מקשה עוד יותר על מי שנשארת".

"אני בחרתי במקצוע הזה, ואני בחרתי לעבור לחינוך מיוחד. לא מצטערת ובינתיים לא עוזבת. אני אוהבת את הילדים, והעבודה נותנת לי סיפוק עצום. אבל יש עזיבה. הרבה עוזבות. וזה מקשה עוד יותר על מי שנשארת"

גן ילדים בירושלים. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
גן ילדים בירושלים. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זה נשמע שהרשויות מנצלות את המסירות שלכן לילדים כדי לשלם מעט.
"לגמרי! תשמע, בקורונה, היו הרבה סייעות שפתחו את גני הילדים בניגוד להוראות, ולמרות כל החששות והקשיים, כדי לתת מענה לילדים ולהורים העובדים. החזקנו את המערכת בחיים, על הגב שלנו. אבל זאת הייתה נקודת שבירה, מאז הקורונה העזיבה הלכה וגדלה".

כמו בענפים אחרים בשכר נמוך ותנאים שוחקים, גם בקרב הסייעות יש התמדה נמוכה בעבודה. ב-2015 הנהיגה הממשלה רפורמה שחייבה כל גן לילדים בגילאי 3-4 להעסיק שתי סייעות ולא אחת, בהמשך לחובה להעניק חינוך חינם בגנים עירוניים לילדים בגילאים הללו. מאז נוצר מחסור בסייעות. עם הביקוש הגואה לעובדים בענפים רבים עקב מגפת הקורונה, יותר ויותר סייעות החליטו לעזוב והמחסור החריף.

במרכז השלטון המקומי מעריכים שחסרות כיום יותר מ-3,000 סייעות. מי שממלא את מקומן הן העובדות הקיימות, שעובדות עוד יותר קשה כדי להשלים את החסר. על רקע ההתפטרויות ההמוניות והמתוקשרות של המתמחים, לא מפתיע שיש סייעות שרוצות לבצע מהלך דומה.

זיו: "כחלק מהמחשבות על איך להניע את ההסתדרות ומשא"ם לפעול, הרבה מהסייעות הבינו שהכלי היחיד שהן יכולות להפעיל זה להתפטר. חלקן שוקלות בשיא הרצינות להכריז על התפטרות המונית, כמו המתמחים. בלחץ שהמערכת נמצאת בו כעת, יהיה לזה אפקט לחץ ברור".

"כחלק מהמחשבות על איך להניע את ההסתדרות ומשא"ם לפעול, חלקן שוקלות בשיא הרצינות להכריז על התפטרות המונית, כמו המתמחים. בלחץ שהמערכת נמצאת בו כעת, יהיה לזה אפקט לחץ ברור"

תלוש שכר של סייעת חינוך במשרה מורחבת (צילום: באדיבות העובדת)
תלוש שכר של סייעת חינוך במשרה מורחבת (צילום: באדיבות העובדת)

"יחד עם זה, יש בקרבן גם קולות של נשים מוחלשות, חלקן מפרנסות יחידות, שאומרות, העבודה הזאת זה כל מה שיש לי אז אני לא מוכנה לאבד אותה. אז לא תהיה התפטרות כללית, אבל תיתכן התפטרות המונית, בהחלט".

לדברי נדב-תירם: "הרעיון של התפטרות המונית עלה בשיחות בינינו, זה נושא חם, הרבה חושבות על זה. אבל אני לא יודעת אם זה יקרה ואם כן, כמה יצטרפו".

"זה קשה. אנחנו שייכות ל-256 מעסיקים שונים, כל אחת זרוקה לבד עם הילדים במבנה אחר, וסייעות מפחדות לדבר ביניהן ולהתארגן. לעיריות ולוועדי העובדים שלהן יש הרבה כוח. סייעות, אלה שעדיין לא במקום של לעזוב, חוששות מהתנכלויות ומפחדות על מקומות העבודה שלהן".

"אני אומרת להן, אם תילחמי, מה יקרה לך? לא יפטרו אותך. הם צריכים כל עובדת. לפני 10 שנים, לסייעות הייתה סיבה לפחד שיפטרו אותן. אבל עכשיו?"

"זה קשה. כל אחת זרוקה לבד עם הילדים במבנה אחר, וסייעות מפחדות לדבר ביניהן ולהתארגן. לעיריות ולוועדים שלהן יש הרבה כוח. סייעות, חוששות מהתנכלויות ומפחדות על מקומות העבודה שלהן"

עד כה לא התקבלה תגובה ממרכז השלטון המקומי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
עם כל הכבוד למורות שעשו תואר..מי שמכיר,מחבק,מנגב זה לא המורות.. אלא אנחנו-הסייעות!! סייעות יכולות להיות לבד שעות ולהתמודד עם הילדים ומורה לא יכולה להיות לבד 5 דקות בלי סייעת! אנחנו כוח... המשך קריאה

עם כל הכבוד למורות שעשו תואר..מי שמכיר,מחבק,מנגב זה לא המורות..
אלא אנחנו-הסייעות!!
סייעות יכולות להיות לבד שעות ולהתמודד עם הילדים ומורה לא יכולה להיות לבד 5 דקות בלי סייעת!
אנחנו כוח אדיר למערכת!
וזה מניסיון של שנים!

עוד 2,032 מילים ו-5 תגובות
סגירה