ילדים בחצר בית ספר בקריית יואל, ניו יורק. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Mike Groll)
AP Photo/Mike Groll
ילדים בחצר בית ספר בקריית יואל, ניו יורק. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה

"כמה שהמצב גרוע בארצות הברית, אצלנו גרוע בהרבה"

לא מותה של מלכת אנגליה, אפילו לא יום השנה לאסון התאומים: "הניו יורק טיימס" הקדיש את שער העיתון אתמול לתחקיר מעמיק החושף את מצבם העגום של בתי הספר החסידיים בניו יורק, הנשענים על מימון ציבורי רב ומעמידים דורות של בוגרים חסרי כישורים מינימליים ● התחקיר כבר מטלטל את העולם החרדי בארה"ב ובארץ - ויש מי שמקווה שיביא לשינוי גם כאן

תחקיר רחב יריעה שפורסם ב"ניו יורק טיימס" אתמול (ראשון) מטלטל את הקהילה החרדית בארצות הברית והדיו כבר חוצים את האוקיינוס האטלנטי בואכה מרכזי המפלגות החרדיות בבני ברק וירושלים.

העיתונאים אליזה שפירו ובריאן רוזנטל מתארים בתחקיר בפעם הראשונה את המצב העגום של בתי הספר החסידיים בניו יורק, שנשענים על מימון ציבורי רב, ומעמידים דורות של בוגרים חסרי כישורים מינימליים להשתלב בעולם המודרני.

"מנהיגי הקהילה החסידית בניו יורק בנו רשת גדולה של בתי ספר שנועדו ללמד ילדים את המצוות, התפילות והמסורת – ולחסום בפניהם את הגישה לעולם החילוני. הם מקנים להם מעט מאוד אנגלית ומתמטיקה, ופחות או יותר אפס מדעים והיסטוריה. הם מתרגלים את התלמידים בקפדנות, לפעמים בברוטליות, בשעות על שעות של לימודי דת, שנלמדים ביידיש".

"התוצאה", על פי ממצאי תחקיר ה"ניו יורק טיימס", "היא דורות של תלמידים שנמנע מהם חינוך בסיסי, מה שממלכד רבים מהם לחיים של עוני ותלות באחרים.

"הכישלון החמור ביותר של מערכת החינוך החסידית, שמופרדת על פי מגדר, היא ביותר ממאה בתי ספר לבנים בלבד. אלה מוציאים מדי שנה אלפי בוגרים שאינם מסוגלים לנווט את דרכם בעולם שמחוץ לקהילה שלהם, מה שהופך את שיעורי העוני בשכונות החרדיות לאחד הגבוהים בניו יורק כולה".

התחקיר על החינוך החסידי על שער ה"ניו יורק טיימס", 11 בספטמבר 2022
התחקיר על החינוך החסידי על שער ה"ניו יורק טיימס", 11 בספטמבר 2022

על פי התחקיר, בתי הספר החסידיים בניו יורק פועלים בניגוד מוחלט לחוקי מדינת ניו יורק, המחייבים אותם להעניק לתלמידים השכלה כללית בסיסית, ולמרות שהם עושים זאת כבר שנים, הם מצליחים לזכות בתקציבים ציבוריים עצומים, שהיו אמורים להישלל מהם מזמן. על פי תחשיב העיתון – לפחות מיליארד דולר בארבע השנים האחרונות.

"המצב הזה ידוע לרשויות כבר שנים רבות, אבל מי שהיו אמורים לטפל בבעיה נמנעו מלעשות את זה, בגלל כוחם של מנהיגי הקהילה החסידית בעיר להוציא את חסידיהם להצביע כאיש אחד על פי הוראה מלמעלה".

"המצב הזה ידוע לרשויות כבר שנים רבות, אבל מי שהיו אמורים לטפל בבעיה נמנעו מלעשות את זה, בגלל כוחם של מנהיגי הקהילה החסידית בעיר להוציא את חסידיהם להצביע כאיש אחד על פי הוראה מלמעלה"

הקהילות הכי עניות בארה"ב

עבודת התחקיר העיתונאי יוצאת דופן בהיקפה. העיתונאים ראיינו על פני שנים יותר מ-275 חסידים, ביניהם תלמידים בעבר ובהווה, מורים, מנהלי מוסדות ומפקחים. הם ניתחו אלפי עמודים של מידע, באנגלית וביידיש, והצליחו לתאר בפעם הראשונה מה מתרחש בתוך מערכת חינוך שבשעריה באים יותר מ-50 אלף תלמידים.

על פי התחקיר, "התלמידים במוסדות החינוך לבנים בלבד לא סתם משתרכים מאחור. הם סובלים מרמת החינוך הירודה ביותר בכל ניו יורק". למזלן של הבנות הן זוכות למעט יותר השכלה כללית, בזכות העובדה שהן נדרשות ללמוד פחות לימודי דת. אבל גם מצבן רחוק מלהיות משביע רצון.

נערות בבית ספר חסידי לבנות בניו יורק. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
נערות בבית ספר חסידי לבנות בניו יורק. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

רבים מהתלמידים והתלמידות בבתי הספר החסידיים לומדים אנגלית עם מורים ומורות שבקושי דוברים אנגלית בעצמם. רבים מהמורים בבתי הספר לבנים נוהגים להכות את תלמידיהם, לסטור להם ולבעוט בהם, כעניין שבשגרה, והאווירה בבתי הספר האלה היא של אימה וטרור.

תחקירני ה"ניו יורק טיימס" הצליחו לתאר את המצב העגום הזה בזכות שיתוף פעולה נדיר עם משפחות חסידיות רבות, שאפשרו להם לראיין את ילדיהם ולשמוע ממקור ראשון מה נעשה בבתי הספר של כ-200 אלף החסידים המתגוררים בניו יורק.

ראשי הקהילה החסידית סירבו בתחילה לשתף פעולה ולהשיב על שאלות. אחרי שקיבלו את עיקרי התחקיר (שבאופן חסר תקדים תורגם גם ליידיש, ומופץ בין החסידים בניו יורק) הם יוצאים בימים האחרונים למאבק ציבורי ומאיימים בתביעה משפטית.

"התחקיר הזה מטורף ממש", אומר אלי ביתאן, פרשן לענייני חרדים בתאגיד השידור "כאן" ו"מקור ראשון", ומרצה לתקשורת, "אני לא יודע כמה שנים עבדו על זה בעיתון. אני יודע שהפעילים החרדים שעומדים מאחורי הפרסום הזה עובדים על זה בערך עשר שנים. ברור שבקהילה החרדית בניו יורק מרגישים שחשפו אותם, ויש שם עכשיו בלגאן ענק בגלל הסיפור הזה.

"הפעילים החרדים שעומדים מאחורי הפרסום הזה עובדים על זה בערך עשר שנים. ברור שבקהילה החרדית בניו יורק מרגישים שחשפו אותם, ויש שם עכשיו בלגאן ענק בגלל זה"

יהודים חרדים בברוקלין. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Bebeto Matthews)
יהודים חרדים בברוקלין. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Bebeto Matthews)

"נכון שהתחקיר עוסק רק בחסידים, אבל צריך לזכור שבארצות הברית החלוקה היא לא כמו בארץ. בארץ החסידים הם בערך שליש מהקהילה החרדית, לצד שליש ליטאים ושליש ספרדים. בארצות הברית החסידים הם 80% מהחרדים. הם המאסה. אבל – למרות שהתחקיר עוסק רק בבתי הספר של החסידים, אותן תופעות שמתוארות בתחקיר קיימות גם אצל הליטאים. אולי רק בעצימות נמוכה יותר.

"צריך להבין שבקהילות החרדיות באמריקה כולם עובדים לפרנסתם. כמעט שאין תופעה כמו בארץ של 'אברכי כולל'. ולכן תמיד מגיעים בסוף לטענה 'הנה, חרדים בניו יורק עובדים. למה הם יכולים לעבוד ואתם בארץ לא יכולים לעבוד?' זו כמובן פיקציה מוחלטת.

"החרדים בניו יורק באמת עובדים, זה נכון. אבל החרדים בניו יורק זו גם אחת הקהילות הכי עניות בארצות הברית. שני הריכוזים החרדיים הגדולים, בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין ובקריית יואל במונרו, הן הקהילות הכי עניות בכל ארצות הברית".

"החרדים בניו יורק זו גם אחת הקהילות הכי עניות בארצות הברית. שני הריכוזים החרדיים הגדולים, בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין ובקריית יואל במונרו, הן הקהילות הכי עניות בכל ארצות הברית"

וזה בזמן שכפי שהתחקיר מתאר, לקהילות עצמן יש נכסים במאות מיליוני דולרים.
"לא רק לקהילות. גם לעשירים בתוך הקהילות. האורתודוקסים העשירים ביותר הם חסידי סאטמר. יש שם אנשים מאוד אמידים. אבל צריך לזכור גם את הדבר הבא: אם אתה נגיד אדם בן 60 בניו יורק ויש לך עשרה מיליון דולר, אתה אדם אמיד. אפילו אדם עשיר. גם במושגים של ניו יורק. רק שאם אתה חרדי ויש לך מאה נכדים ונינים, זה לא רלבנטי לעתיד הדורות הבאים.

נשים וילדים מהקהילה החרדית בבורו פארק, ברוקלין, אוקטובר 2020. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Kathy Willens)
נשים וילדים מהקהילה החרדית בבורו פארק, ברוקלין, אוקטובר 2020. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Kathy Willens)

"יכול להיות שאתה צברת עשרה מיליון דולר, אבל כל אחד מהצאצאים שלך יירש מאה אלף דולר. זה לא יעזור להם אפילו לקנות דירה. עשיר אמריקאי בניו יורק יוריש את הכסף שלו לחמישה צאצאים. חסיד סאטמר יוריש למאה.

"יכול להיות שאתה צברת עשרה מיליון דולר, אבל כל אחד מהצאצאים שלך יירש מאה אלף דולר. זה לא יעזור להם אפילו לקנות דירה. עשיר אמריקאי יוריש את הכסף שלו לחמישה צאצאים. חסיד סאטמר יוריש למאה"

"אז ברור שהחרדים האמריקאים יותר חזקים מהחרדים בישראל בכל מיני מובנים, ולכן מביאים אותם תמיד כהוכחה. אבל האמת היא שהם יותר חזקים, כי ארצות הברית יותר גדולה ויותר חזקה מישראל. כי הכלכלה האמריקאית יותר חזקה. לא בגלל שהקהילות שם מאורגנות בצורה יותר טובה.

"בסופו של דבר הנושא המרכזי כאן הוא מגוון האפשרויות שנפתחות בפני ילד. ומגוון האפשרויות שפתוחות לילד חרדי בניו יורק עדיין גדולות יותר מהאפשרויות שפתוחות בפני ילד חרדי בבני ברק. זה נכון. אבל אם עורכים השוואה מלאה – הפער בין הילדים החרדים הוא כמו הפער שבין הילד הישראלי החילוני לבין בן גילו האמריקאי. הפערים הם יחסיים.

"זה מה שהתחקיר הזה מראה: באופן יחסי, השיטה החרדית, גם כשהיא בחו"ל, בעיקר בארצות הברית – אבל להערכתי אפשר יהיה להראות דברים דומים לאלה גם על החרדים בלונדון, פריז ואנטוורפן – היא שיטה שיוצרת את אותה בעיה בכל מקום. ילודה גבוהה שמחוברת למערכת חינוך שמחנכת לאנטי השכלה.

ילדי הקהילה החסידית בברוקלין בדרכם לבתי הספר. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/John Minchillo)
ילדי הקהילה החסידית בברוקלין בדרכם לבתי הספר. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/John Minchillo)

"אם תיקח את מערכת החינוך האמריקאית של האוכלוסיות העניות ביותר – אפרו-אמריקאים, היספנים – היא לפחות מנסה להעניק להם השכלה, גם אם היא נכשלת הרבה פעמים במשימה הזאת. המערכת החרדית מכוונת מראש לא להעניק השכלה. היא אנטי השכלה. כאידיאולוגיה".

מה אתה מעריך שיקרה?
"החרדים באמריקה בטירוף על העניין הזה. הם מתכוונים לתבוע את ה'ניו יורק טיימס'. מה שנקרא – בהצלחה עם זה. התאריך של הפרסום, 11 בספטמבר, הפך להיות עניין סמלי.

"מבחינת החרדים, בקמפיין המקדים שהם מריצים, הם משווים את התחקיר הזה לפיצוץ מגדלי התאומים. הם מדברים על 'מתקפת טרור נגד החרדים'. הם כבר יצאו בקמפיין איסוף תרומות, להתמודד עם המשבר. מה שכן, הם לא לוקחים את זה לאנטישמיות".

"החרדים משווים את התחקיר הזה לפיצוץ מגדלי התאומים. הם מדברים על 'מתקפת טרור נגד החרדים'. הם כבר יצאו בקמפיין איסוף תרומות, להתמודד עם המשבר. מה שכן, הם לא לוקחים את זה לאנטישמיות"

בינתיים, מן הסתם.
"לא. הם לא ייקחו את זה אף פעם לאנטישמיות. זה אחד ההבדלים בין ציונים וישראלים לחרדים. חרדים שחיים בניו יורק, או חיים בגולה, מבחינתם אנטישמיות היא עניין רציני. הם לא ישתמשו בטיעון הזה אף פעם, אלא ביחס לאנטישמיות אמיתית. בשביל ישראלים – אנטישמיות היא לא עניין רציני. ולכן הם שולפים את הקלף הזה כל פעם שהם רוצים.

אלי ביתאן (צילום: אלון הוטר)
אלי ביתאן (צילום: אלון הוטר)

"החרדים בניו יורק לא יעזו להאשים באנטישמיות אמריקאי, שכל מה שהוא עושה זה לטעון נגדם 'אתם לא לומדים מספיק'. הם כן ישתמשו בשואה כדי להשיג חלק מהכספים שהם משיגים. הם כן ייפנו אל 'המצפון של הגוי'. אבל אני אהיה מופתע אם הם ישתמשו בטיעון של האנטישמיות במקרה הזה. זה לא יקרה. חבר כנסת חרדי בארץ יוכל להגיד 'הניו יורק טיימס אנטישמי'. באמריקה זה לא יקרה.

"אל תשכח את הפרט הכי חשוב בסיפור הזה: שני הצדדים בסיפור הם חרדים. לא רק יהודים – חרדים. ה'ניו יורק טיימס' ממילא נתפס כעיתון יהודי, זו לפחות הסטיגמה. אבל מי שעומד מאחורי הסיפור, האנשים שבלעדיהם אי אפשר היה להגיע לכל הנתונים האלה, זו קבוצה של פעילים חרדים".

"זו מתקפה מבפנים"

דמות המפתח והרוח החיה מאחורי התחקיר, הוא חסיד ניו יורקי בשם נפתולי מוסטר, חסיד סאטמר שמרואיין לכתבה בהרחבה. "הוא עשה להם את רוב העבודה", מעריך ביתאן, "הוא הקים לפני שנים אתר אינטרנט שמטפל בנושאים האלה. יש סביבו קהילה גדולה שתומכת בו, של מאות פעילים חרדים.

"בזכותם התחקירנים נכנסו למאות משפחות, שפתחו את הבית בפני ה'ניו יורק טיימס' ואפשרו לאנשי העיתון לבחון את הילדים, וככה להוכיח מה שוות ההצהרות השקריות על ההשכלה החרדית. רק זה כבר סיפור אדיר. אתה מתאר לעצמך חרדים בארץ שיפתחו את הדלת בפני תחקירנים מהתקשורת החילונית ויאפשרו להם לבחון את הילדים שלהם? זה הרי לא יקרה.

"בזכות פעילים חרדים, מאות משפחות פתחו את הבית בפני ה'ניו יורק טיימס' ואפשרו לאנשי העיתון לבחון את הילדים, וככה להוכיח מה שוות ההצהרות השקריות על ההשכלה החרדית. רק זה כבר סיפור אדיר"

"וככה, משני הצדדים של הסיפור בניו יורק יש חרדים. מה שאנחנו רואים כאן זה מאות פעילים חרדים שבאים ואומרים – מספיק. אנחנו רוצים לשנות את הקהילה שלנו מבפנים. ולכן האירוע הזה הוא מסדר גודל אחר. זו לא מתקפה על הקהילה החרדית מבחוץ. זו מתקפה מבפנים. למרות שבסאטמר בטח יגידו ההיפך".

"מה שאנחנו רואים כאן זה מאות פעילים חרדים שבאים ואומרים – מספיק. אנחנו רוצים לשנות את הקהילה שלנו מבפנים. ולכן האירוע הזה הוא מסדר גודל אחר. זו לא מתקפה על הקהילה החרדית מבחוץ"

פעיל אמיץ כזה כמו נפתולי מוסטר, יכול מחר להראות את הפנים שלו בבית הכנסת?
"יש מספיק בתי כנסת בניו יורק ללכת אליהם. יש המון קבוצות של יהודים בניו יורק. יש המון קבוצות של חרדים בניו יורק".

התחקיר ב'ניו יורק טיימס' מתפרסם, ממש במקרה, בשבוע שבו שאלת לימודי הליבה בבתי הספר החסידיים מסעירה את המערכת הפוליטית בישראל. הודעתו של האדמו"ר מבעלז, מנהיג הציבור החסידי, שהוא מוכן להכניס לימודי ליבה לבתי הספר של החסידות שלו, מאיימת עכשיו לפרק את דגל התורה.

מירב ארלוזורוב חשפה בשבוע שעבר ב"דה מרקר" שכדי למנוע את הפיצול, שעלול לגרום לאיבוד קולות של חרדים, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו מבטיח לחרדים להשוות את תקציבי המוסדות שאינם מלמדים ליבה לתקציבי החינוך הממלכתי.

מהארכיון: ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור ניחום אבלים אצל האדמו"ר מבעלז ישכר דב רוקח, ב-22 בינואר 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
מהארכיון: ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור ניחום אבלים אצל האדמו"ר מבעלז ישכר דב רוקח, ב-22 בינואר 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

"לימודי ליבה זה הנושא הכי חם עכשיו ברחוב החרדי", מעיד ביתאן, "בא האדמו"ר מבעלז,  האדמו"ר השני בחשיבותו בישראל , ואומר: הגעתי למסקנה שצריך להכניס לימודי ליבה לכל החבר'ה שלי. ואז קם הממסד החרדי, שמורכב מאנשים יותר צעירים ממנו ופחות בעלי סמכות דתית ממנו, ואומרים: אין דבר כזה. אנחנו לא ניתן לך לקבל את ההחלטה הזאת.

"הם מבינים שאם הוא יוצא למהלך הזה, השער נפתח. הם מוכנים לפצל את יהדות התורה ולהפיל את גוש נתניהו ומוכנים לצאת לקרב. וזה ממש מה שמונח עכשיו על השולחן. ובזמן שכולם מדברים על הטור של מירב ארלוזורוב ועל מה שביבי עושה, מגיע גם התחקיר של ה'ניו יורק טיימס'.

"החרדים בארץ תופסים את החרדים האמריקאים ככאלה שכן לומדים ליבה. כי יחסית לישראלים, החרדים האמריקאים יותר מעורבים בחיים. כשמגיע לכאן בחור ישיבה מאמריקה, ברור שהוא יותר מכיר, יותר יודע, יותר מגוון מבחור ישיבה ישראלי".

"החרדים בארץ תופסים את החרדים האמריקאים ככאלה שכן לומדים ליבה. כי יחסית לישראלים, האמריקאים יותר מעורבים בחיים. כשמגיע לכאן בחור ישיבה מאמריקה, ברור שהוא יותר מכיר, יותר יודע"

למקומיים הוא נראה איש העולם הגדול?
"בדיוק. והוא גם באמת איש העולם בעיניים של החרדי שלא יצא אף פעם מגבולות קריית ספר. פתאום הוא פוגש מישהו שבא מניו יורק. שיש לו קבוצת אן-בי-איי שהוא אוהד! זה בדברים האלה. הקטנים. לחרדים שמגיעים מניו יורק יש בגדי ספורט. הם יוצאים לריצה. בשביל חרדים בארץ – זה הכול חידושים.

מרכז חינוך חסידי בוויליאמסבורג, ברוקלין (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
מרכז חינוך חסידי בוויליאמסבורג, ברוקלין (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

"אז מי שמאוד נדלק ומתרגש עכשיו מהסיפור של ה'ניו יורק טיימס' זה הפעילים החרדים הישראלים שמקבילים בפעולות שלהם לפעילים הניו יורקים. ויש מאות כאלה בארץ. חלק מהם ראשי ישיבות תיכוניות. חלק פעילי ממ"ח (החינוך הממלכתי חרדי).

"להיות פעיל חינוך בחברה החילונית זה משהו חמוד כזה, לא פוליטי. אתה מקבל רק הערכה מהסביבה. פעילי חינוך בחברה החרדית הם כמו מפגיני בלעין בחברה החילונית. הם נחשבים לבוגדים. לפעמים המשפחות שלהם מחרימות אותם".

"להיות פעיל חינוך בחברה החילונית זה משהו חמוד כזה, לא פוליטי. אתה מקבל רק הערכה מהסביבה. פעילי חינוך בחברה החרדית הם כמו מפגיני בלעין בחברה החילונית. הם נחשבים לבוגדים"

"אולי נוכל לעשות דבר דומה כאן"

אביגיל היילבורן, פעילה חברתית חרדית ממשפחה ליטאית, מייסדת ארגון "לא תשתוק", יודעת בדיוק על מה ביתאן מדבר. והיא מתרגשת מאוד מהבשורות שמגיעות מניו יורק.

"קשה להבין את סדר הגודל של עבודת הנמלים מאחורי תחקיר כזה. לקחת כמעט שלוש מאות ילדים, שלומדים במערכת החינוך של סאטמר, לבוא אליהם הביתה, לערוך להם מבחנים, לראיין את ההורים. אני לא צריכה לתאר לך כמה מפחיד זה בשבילם לשתף פעולה עם תחקיר כזה. לדבר עם הגויים! אלה משפחות שאין להם אנגלית אפילו. רק יידיש. לכן זה תחקיר שלקח שנים.

נערות משחקות בחצר בית ספר חסידי בוויליאמסבורג, ברוקלין. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
נערות משחקות בחצר בית ספר חסידי בוויליאמסבורג, ברוקלין. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

"אותי זה נורא ריגש. בכלל לא ידעתי עד עכשיו שיש פעילים חברתיים חרדים כמונו, שעובדים על דברים כאלה בארצות הברית. לא ידעתי שבתי הספר החרדיים בניו יורק, שתמיד מנפנפים בזה שהם 'בתי ספר פרטיים' ולכן יכולים לעשות מה שהם רוצים, בעצם רוכבים על תקציבי ענק ממשלתיים.

"ועדיין אני מקנאה בהם. אצלנו המצב בארץ כל כך מזעזע, שביבי עכשיו מציע לבעלז שהוא יתקצב אותם אם הם לא יאפשרו ליבה. כלומר, גם כשכבר יש כאן רצון טוב של החרדים, ביבי בא והורס את זה. לא אכפת לו ההשכלה של הילדים, רק הפוליטיקה.

"אצלנו המצב בארץ כל כך מזעזע, שביבי עכשיו מציע לבעלז שהוא יתקצב אותם אם הם לא יאפשרו ליבה. כלומר, גם כשכבר יש כאן רצון טוב של החרדים, ביבי בא והורס את זה"

"למה זה קורה ולמה זה מתאפשר? כי הציבור הכללי בישראל לא מכיר את הבעיה הזו. כל בן אדם חילוני שאני חושפת אותו להיקף התופעה מתחרפן. המדינה מאפשרת לשליש מהדור הבא לא ללמוד לימודי ליבה, בזמן שהם רוצים ללמוד! זה לא רק אינטרס של המדינה. יש כאן גם ילדים שצריך להגן על הזכויות שלהם.

"כמה שהמצב גרוע בארצות הברית, המצב אצלנו גרוע בהרבה. אם בארצות הברית יש עכשיו כזו חלחלה ממה שקורה שם, איך אנחנו צריכים להתייחס למה שקורה אצלנו? הרי המצב אצלנו הרבה יותר גרוע".

נערים בבית ספר חרדי בשכונת נוה יעקב בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נערים בבית ספר חרדי בשכונת נוה יעקב בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תחקיר כזה ייתן רוח גבית למאבק שאת וחבריך מנהלים על דמותה של החברה החרדית בישראל?
"כאקטיביסטית אני מרגישה שהתחקיר הזה נותן לי המון תקווה. עכשיו, כשכל הנתונים יוצאים ככה החוצה – העולם המערבי אמור להתחלחל מזה. אנחנו פה עוד לא הצלחנו לספר את הסיפור הזה כמו שצריך. אנחנו עובדים על זה שנים.

"אנחנו ננסה ללמוד מהפעילים החרדים הניו יורקים איך הם עשו את הדבר הזה, כדי שאולי נוכל לעשות דבר דומה כאן. יש לנו שיחת זום איתם מחר על הנושאים האלה.

"צריך להבין שכל ה'משתפ"ים' שהתראיינו ל'ניו יורק טיימס' הם אנשים שהילד שלהם עכשיו בחיידר. הם התראיינו בדיסקרטיות. הם מפחדים. הם לא מעיזים להגיד את הדברים האלה בקול. וזה בדיוק מה שקורה גם אצלנו. גם אצלנו אנשים לא מעיזים להגיד שהם רוצים לימודי ליבה לילדים שלהם. אבל כשאני והחברים שלי מדברים עם אנשים בצורה חסויה, אנחנו שומעים מהם בדיוק את זה.

"גם אצלנו אנשים לא מעיזים להגיד שהם רוצים לימודי ליבה לילדים שלהם. אבל כשאני והחברים שלי מדברים עם אנשים בצורה חסויה, אנחנו שומעים מהם בדיוק את זה"

"אם מישהו יפתח עכשיו בבני ברק בית ספר שכולל לימודי ליבה, הוא לא יצטרך לטרוח בכלל. יהיה ביקוש עצום. ירוצו אחריו. אבל העירייה לא תיתן לזה לקרות, כי העדר יהרוג אותה. ואז הילדים האלה גדלים ושומעים כל הזמן: למה לא עשית צבא? למה אתה פרזיט? זה בזמן שהמדינה לא אפשרה לשום דבר אחר לקרות. זה המצב אצלנו".

אביגיל היילברון (צילום: יונתן דובוב)
אביגיל היילברון (צילום: יונתן דובוב)

את משלמת מחיר על המאבק שלך?
"אני לא משלמת, אתה יודע למה? כי הילדים שלי לומדים בבית ספר ממלכתי חרדי. אין הרבה מוסדות כאלה, אבל אני זכיתי להיכנס. ובגלל שהילדים שלי בממלכתי חרדי, אף אחד לא יכול להזיק לי. אם היה לי נגיד ילד בחיידר, הייתי בשליטה של העסקונה. היו יכולים לאיים עלי שיפגעו בו. אבל ככה אין להם דרך לשלוט בי.

"לכן אני יכולה לפתוח את הפה. אני יכולה לדבר איתך. אני יכולה לכתוב פוסט בפייסבוק ואף אחד לא יכול להגיד לי שום דבר. הורים חרדים שהילד שלהם בבית ספר חרדי 'קלאסי' יסתמו את הפה. הם כותבים לי בפרטי, 'ווי, אני איתך… איזה כיף שיש מי שיכול להגיד בקול את מה שכולם חושבים… אנחנו מחזקים אותך'. אבל אז לא תשמע מהם מילה בשום קבוצת ווטסאפ. הם רועדים מפחד. כי זה לצאת נגד הקהילה. זו הרמה של הדיקטטורה פה. זו המציאות שאני חיה ומכירה.

"ואז באים אלי כל מיני אנשים ואומרים 'מה… יש לכל אחד זכות לחנך את הילדים שלו כמו שהוא רוצה'. אני אומרת להם, 'אתם לא קולטים שיש לכם פה צפון קוריאה מתחת לאף. אתם פשוט לא קולטים את זה'. זה עצוב. אלה ילדים שמגיעה להם האפשרות לבחור מה הם רוצים לעשות בחיים. מגיע להם לקבל מענה רגשי למצוקות שלהם. מענה פסיכולוגי. בחיידרים אין כלום".

"זה עצוב. אלה ילדים שמגיעה להם האפשרות לבחור מה הם רוצים לעשות בחיים. מגיע להם לקבל מענה רגשי למצוקות שלהם. מענה פסיכולוגי. בחיידרים אין כלום"

בתחקיר של ה'ניו יורק טיימס', חוץ מהתיאורים הקשים על הרמה הירודה של התלמידים החסידים באנגלית, מתמטיקה, מדעים וכו', מתוארים מעשי אלימות רבים בבתי הספר החרדיים.
"זה קיים בקהילות קיצוניות גם בארץ. מאה שערים וכאלה. זה לגמרי קיים. בחרדי הקלאסי כבר אין דברים כאלה. היה מזה הרבה בדור הקודם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
טוב ששמתם תמונה של ה"חרדית היילברון" בלעדיה הייתי חושב שבאמת יש חרדים שרוצים חינוך אחר. אבל אחרי שראיתי את התמונה, התברר לי שחרדית רגילה היא לא. מי שמכיר איך נראים חרדים יבין על מה אני ... המשך קריאה

טוב ששמתם תמונה של ה"חרדית היילברון" בלעדיה הייתי חושב שבאמת יש חרדים שרוצים חינוך אחר. אבל אחרי שראיתי את התמונה, התברר לי שחרדית רגילה היא לא. מי שמכיר איך נראים חרדים יבין על מה אני מדבר

לכל פרט בכדה"א יש משמעות, גם אם לא רואים את האמת, ת'תמונה הגדולה. החינוך החרדי, צביון של שבת ללא תחבורה ציבורית סואנת ופרנסה, כיפה ותפילין וכו', בתי מדרש ועוד, זה מה שומר על הסגנון היהו... המשך קריאה

לכל פרט בכדה"א יש משמעות, גם אם לא רואים את האמת, ת'תמונה הגדולה. החינוך החרדי, צביון של שבת ללא תחבורה ציבורית סואנת ופרנסה, כיפה ותפילין וכו', בתי מדרש ועוד, זה מה שומר על הסגנון היהודי עד עתה. נכון, צריך להתגמש ולזרום עם האבולוציה והשינויי זמן ונסיבות; ונכון, הגפני/דרעי/ליצמן וכו' זה נטו עגל הזהב (אהבת השררה והבצע), אך עדיין יש לכבד את המסורת היהודית – למצוא את דרך המלך בין החילוניות לחיים החרדיים/דתיים

אני מקדים לתגובתי שאני חרדי, היום אני חי בארץ וגדלתי בניו יורק והחינוך שלי היתה במוסדות שעליהם מדובר בכתבה, ולא אכתוב דיעות, רק אכתוב עובדות, מיוצאי הכיתה שלי בניו יורק, 90% עובדים ומ... המשך קריאה

אני מקדים לתגובתי שאני חרדי, היום אני חי בארץ וגדלתי בניו יורק והחינוך שלי היתה במוסדות שעליהם מדובר בכתבה,
ולא אכתוב דיעות, רק אכתוב עובדות,
מיוצאי הכיתה שלי בניו יורק, 90% עובדים ומרוויחים יפה מאד, הם חיים על חשבונם ולא על חשבון המדינה, והם עוזרים לאלו שלא מרוויחים, לחיות החיים שלהם, ה85% עוסקים בכל מיני מקצועות והרבה מהם עוסקים במקצועות הצריכים לימודי חול, (אין ביניהם הרבה רופאים חוץ מזה יש שפע מהכל), העו"ד שלי בניו יורק הוא חרדי הרו"ח שלי בניו יורק הוא חרדי הרופאה שיניים של משפחות של האחים שלי בניו יורק היא חרדית, איש המחשבים והמכתנת הוא חרדי, היועץ הרפואי בניו יורק הוא חרדי החשמלאי והאינסטולטור הקבלן האדריכל המעצב פנים ומכבי אש (בקרית יואל מונרו ניו יורק) וכו' הם חרדים (המיילדת של אשתי בארץ היא חרדית), ואם תתפלאו מאיפה ההשכלה שלהם הרי לא למדו בבית הספר שלהם לימודי חול, התשובה הוא העובדה הבאה, הם לוקחים קורסים כשהם צריכים להתפרנס, (ואין שום סיבה לבן אדם לדעת מקצועות שאינם צריכים לפרנסתו, בן אדם נקרא מחונך וכיף להיות בסביבתו גם אם הוא לא יודע דרווניזם וכדומה) והם מצליחים ללמוד מהר מאד בגלל הראש המפותח שלהם וגם בגלל שהם נתגדלו לא להיות עצלנים ונהנתנים, וכשאני מסתובב באיזורים של החרדים בניו יורק, אני לא מתרשם שאני מסתובב בשכונת עוני בכלל, אדרבה הרבנים טוענים שצריכים לצמצם יותר ולרדת מרמת החיים הגבוה,
עכשיו, אני משער למה המדינה וכותב הכתבה חושבים שהם עניים, אולי זה בגלל, שאם משערים לפי נפש הם לא מרוויחים סך XX לכל נפש אבל המודד הזה לא נכון כלל, וזה ברור לכל מי שיש לו משפחה ברוכת ילדים,
החינוך החרדי נותנת כלים מצויינים – להתמודד עם החיים בעולם הזה וללמוד מקצוע במהירות כשצריך ולהיזהר בכבוד הבריות ולעשות חסד עם השני ולהתנהג במידות טובות, ואם תבדקו את הנתונים של אחוז הפשיעה וכדומה אצל החרדים תראו את לבד, (לא רואים כלל שאנשים גונבים מאחרים בגלל שאין להם ממה להתפרנס) והעיקר של החינוך הוא, לתת כלים לחיות החיים כמו שצריך, וכך הבינו כל העולם כולו עד לפני כמה שנים, ונכון, שלאלו שזה לא החינוך שהם רוצים, שיעזבו בשקט בבקשה ואין צורך להכפיש, הבעיה שאני מכיר הוא, שיש כאלו שלא רוצים לצאת בגלל הנועם שיש בלחיות בקהילה חרדית, אבל לא רוצים את ההגבלות של החרדים אז הם מנסים לחנך ולשנות את החרדים מבפנים, ואבקש עוד פעם, אם יש למישהו בעיה בחברה החרדית, אבל הוא רוצה טעם של יהודים יר"ש כמה שאפשר ביחד עם פתיחות, שיצטרף למדרן אורטדוקס ולעוד מיני קהילות כאלו ובשקט,
לא נכנסתי לכל הנושאים שעליהם מדובר בכתבה, כתבתי רק על עיקרי הדברים,
רק דבר אחד אוסיף, אני מצטט כאן מהכתבה "רבים מהמורים בבתי הספר לבנים נוהגים להכות את תלמידיהם, לסטור להם ולבעוט בהם, כעניין שבשגרה, והאווירה בבתי הספר האלה היא של אימה וטרור" סוף ציטוט, אני לא יודע במה מדובר, לא היה ככה כשאני למדתי בתלמוד תורה ולא הילדים שלי מרגישים ככה, ואם יש תלונה על מחנך יש מי שמטפל בזה, ואם הכנסת את הילדים שלך למקום בעייתי, אז תחליף מקום אף אחד לא מחזיק את אף אחד בגרון, ונכון שאין הפקרות בבתי ספר חרדיים ויש משטר וסדר למופת אבל האכיפה הוא באופן של דרכיה דרכי נועם עם שכל והבנה לצרכים האמיתיים של החניכים, כך הוא במקומות שאני שולח הילדים שלי, ודי בהערה זו.

עוד 2,732 מילים ו-4 תגובות
סגירה