באמצע הכתכה יש טקסט דלהלן: כרב, איך אתה מסביר את ההיגיון האמוני וההלכתי בהשתמטות מגיוס ומעבודה? הרי היא סותרת את המסורת היהודית וההלכתית. עד כאן הטקסט
בקיצור, כאן נמצא כל הויכוח, יש פה ... המשך קריאה
באמצע הכתכה יש טקסט דלהלן: כרב, איך אתה מסביר את ההיגיון האמוני וההלכתי בהשתמטות מגיוס ומעבודה? הרי היא סותרת את המסורת היהודית וההלכתית. עד כאן הטקסט
בקיצור, כאן נמצא כל הויכוח, יש פה הנחה שהרבנים החרדים והציבור החרדי לא יודעים את ההלכה והמסורת היהודית, והחילונים והמודרניים כן יודעים את ההלכה והמסורת, כל זמן שהדמוגוגיה הזה יהיה התפיסה של צד שרוצה לגייס, אין סיכוי להגיע לאף מקום בגיוס חרדים, שלא שחלק מהחרדים חושבים שעל פי תורה אסור להתגייס אלא כוללללם, רק, שחלק אומרים את זה וחלק לא, חלק אומרים בחריפות וחלק מדברים רגוע, אבל תבינו טוב, שיבואי אנשים שלא למדו ולא מקיימים את ההלכה ויגידו לאלו שמוסרים את נפשם ומוותרים על הכל לקיים התורה ולהגיד להם, אתם לא יודעים את ההלכה ואנחנו כן, זה דמוגוגיה זולה, גם אם תמצאו איזה מקום שכתוב שצריכים להתגייס למלחמת מצווה זה לא אומר כלום, שהתורה הוא לא רק סעיף אחד אלא מכלול של הרבה הלכות והיבטים, וגם לא כל אחד שלומד סעיף אחד נהיה פוסק בסעיף זה.
אני מקדים לתגובתי שאני חרדי, היום אני חי בארץ וגדלתי בניו יורק והחינוך שלי היתה במוסדות שעליהם מדובר בכתבה,
ולא אכתוב דיעות, רק אכתוב עובדות,
מיוצאי הכיתה שלי בניו יורק, 90% עובדים ומ... המשך קריאה
אני מקדים לתגובתי שאני חרדי, היום אני חי בארץ וגדלתי בניו יורק והחינוך שלי היתה במוסדות שעליהם מדובר בכתבה,
ולא אכתוב דיעות, רק אכתוב עובדות,
מיוצאי הכיתה שלי בניו יורק, 90% עובדים ומרוויחים יפה מאד, הם חיים על חשבונם ולא על חשבון המדינה, והם עוזרים לאלו שלא מרוויחים, לחיות החיים שלהם, ה85% עוסקים בכל מיני מקצועות והרבה מהם עוסקים במקצועות הצריכים לימודי חול, (אין ביניהם הרבה רופאים חוץ מזה יש שפע מהכל), העו"ד שלי בניו יורק הוא חרדי הרו"ח שלי בניו יורק הוא חרדי הרופאה שיניים של משפחות של האחים שלי בניו יורק היא חרדית, איש המחשבים והמכתנת הוא חרדי, היועץ הרפואי בניו יורק הוא חרדי החשמלאי והאינסטולטור הקבלן האדריכל המעצב פנים ומכבי אש (בקרית יואל מונרו ניו יורק) וכו' הם חרדים (המיילדת של אשתי בארץ היא חרדית), ואם תתפלאו מאיפה ההשכלה שלהם הרי לא למדו בבית הספר שלהם לימודי חול, התשובה הוא העובדה הבאה, הם לוקחים קורסים כשהם צריכים להתפרנס, (ואין שום סיבה לבן אדם לדעת מקצועות שאינם צריכים לפרנסתו, בן אדם נקרא מחונך וכיף להיות בסביבתו גם אם הוא לא יודע דרווניזם וכדומה) והם מצליחים ללמוד מהר מאד בגלל הראש המפותח שלהם וגם בגלל שהם נתגדלו לא להיות עצלנים ונהנתנים, וכשאני מסתובב באיזורים של החרדים בניו יורק, אני לא מתרשם שאני מסתובב בשכונת עוני בכלל, אדרבה הרבנים טוענים שצריכים לצמצם יותר ולרדת מרמת החיים הגבוה,
עכשיו, אני משער למה המדינה וכותב הכתבה חושבים שהם עניים, אולי זה בגלל, שאם משערים לפי נפש הם לא מרוויחים סך XX לכל נפש אבל המודד הזה לא נכון כלל, וזה ברור לכל מי שיש לו משפחה ברוכת ילדים,
החינוך החרדי נותנת כלים מצויינים – להתמודד עם החיים בעולם הזה וללמוד מקצוע במהירות כשצריך ולהיזהר בכבוד הבריות ולעשות חסד עם השני ולהתנהג במידות טובות, ואם תבדקו את הנתונים של אחוז הפשיעה וכדומה אצל החרדים תראו את לבד, (לא רואים כלל שאנשים גונבים מאחרים בגלל שאין להם ממה להתפרנס) והעיקר של החינוך הוא, לתת כלים לחיות החיים כמו שצריך, וכך הבינו כל העולם כולו עד לפני כמה שנים, ונכון, שלאלו שזה לא החינוך שהם רוצים, שיעזבו בשקט בבקשה ואין צורך להכפיש, הבעיה שאני מכיר הוא, שיש כאלו שלא רוצים לצאת בגלל הנועם שיש בלחיות בקהילה חרדית, אבל לא רוצים את ההגבלות של החרדים אז הם מנסים לחנך ולשנות את החרדים מבפנים, ואבקש עוד פעם, אם יש למישהו בעיה בחברה החרדית, אבל הוא רוצה טעם של יהודים יר"ש כמה שאפשר ביחד עם פתיחות, שיצטרף למדרן אורטדוקס ולעוד מיני קהילות כאלו ובשקט,
לא נכנסתי לכל הנושאים שעליהם מדובר בכתבה, כתבתי רק על עיקרי הדברים,
רק דבר אחד אוסיף, אני מצטט כאן מהכתבה "רבים מהמורים בבתי הספר לבנים נוהגים להכות את תלמידיהם, לסטור להם ולבעוט בהם, כעניין שבשגרה, והאווירה בבתי הספר האלה היא של אימה וטרור" סוף ציטוט, אני לא יודע במה מדובר, לא היה ככה כשאני למדתי בתלמוד תורה ולא הילדים שלי מרגישים ככה, ואם יש תלונה על מחנך יש מי שמטפל בזה, ואם הכנסת את הילדים שלך למקום בעייתי, אז תחליף מקום אף אחד לא מחזיק את אף אחד בגרון, ונכון שאין הפקרות בבתי ספר חרדיים ויש משטר וסדר למופת אבל האכיפה הוא באופן של דרכיה דרכי נועם עם שכל והבנה לצרכים האמיתיים של החניכים, כך הוא במקומות שאני שולח הילדים שלי, ודי בהערה זו.
שר המשפטים יריב לוין מסר בתגובה לדברים שאמר נשיא המדינה יצחק הרצוג, על כך שגופי הביטחון של המדינה צריכים להיות נאמנים לעם ולא לאדם:
"כבוד הנשיא, סעיף 4(א) לחוק שב"כ קובע: "השירות נתון למרות הממשלה". ראש שב"כ דוד זיני אמר את המובן מאליו: שהוא כפוף לממשלה, כפי שקבוע בחוק.
"סעיף 8ב(א) לפקודת המשטרה קובע: "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה". מפכ"ל המשטרה דני לוי, לעומתו, טרם אמר את המובן מאליו, שהוא כפוף לממשלה, כפי שקבוע בחוק.
"כנשיא מדינת ישראל וכמשפטן, אזרחי ישראל מצפים לכך שתגבה את מי שפועל על פי חוק – ראש שב"כ דוד זיני, ושתדרוש מכולם, לרבות ממפכ"ל המשטרה, לנהוג כמוהו. שלטון החוק הוא כיבוד החוק".
סוכנות הביטחון הימי של צבא בריטניה דיווחה כי מכלית הותקפה ביום שלישי במצר הורמוז, פחות מיממה לאחר ששתי ספינות אחרות, בהן מכלית גז קטארית, הותקפו לכאורה על ידי איראן.
"התקבל דיווח על תקרית נוספת שבה מעורבת מכלית שחצתה את מצר הורמוז", נמסר מהמרכז הבריטי לסחר ימי. "המכלית נפגעה מכלי טיס בלתי מאויש שזהותו אינה ידועה, ונגרם לה נזק מבני קל. לא דווח על נפגעים או על נזק סביבתי".
גם שתי הספינות שהותקפו קודם לכן ספגו נזק, אך ללא נפגעים.
ברקע התקיפות, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במהלך ביקור בבסיס חיל הים בחיפה כי ישראל תגן על חופש השיט. "הצבתי יעד פשוט", הוא אמר. "היעד של חיל הים, ושל ישראל כולה, הוא להבטיח את נתיבי השיט ואת חופש הסחר הימי, שכל כך חשובים למדינת ישראל".
עם זאת, נתניהו לא הרחיק לכת ולא הצהיר שישראל תפעל במצר הורמוז, ולכן לא ברור בשלב זה אם להצהרתו יהיו השלכות על הסכסוך האזורי הרחב יותר.
שורת התקיפות האיראניות, לאחר יותר משבוע של הפוגה, עוררה מחדש את החששות בנוגע לחופש השיט. זאת לאחר שמזכר הבנות שהושג בחודש שעבר בין ארצות הברית לאיראן חייב את טהרן להסיר את המצור שהטילה על נתיב המים.
שלוש הספינות הותקפו סמוך לעומאן, שהציעה להקים מסדרון מעבר זמני הצמוד לחופיה. טהרן, המבקשת לגבות תשלום מספינות המשתמשות בנתיב הצר, מתנגדת ליוזמה העומאנית.
קטאר, שסייעה בתיווך השיחות בין ארצות הברית לאיראן, האשימה את טהרן בתקיפת המכלית שלה במהלך הלילה וקראה לה "להפסיק את כל הפעולות שמערערות את הביטחון האזורי או מאיימות על בטיחות השיט הבינלאומי".
"הפגיעה בספינה הקטארית 'אל-רקיאת' בעת שחצתה סמוך למצר הורמוז מהווה פגיעה בלתי מקובלת בביטחון ובבטיחות של השיט הבינלאומי", כתב דובר משרד החוץ של דוחה, מאג'ד אל-אנסארי, ברשת הטוויטר.
"אנו רואים באיראן אחראית משפטית מלאה לתקיפה זו ולכל נזק או השלכה שייגרמו בעקבותיה", הוא הוסיף.
"אל-רקיאת" היא מכלית הגז הטבעי הנוזלי הקטארית הראשונה שמותקפת מאז שארצות הברית וישראל פתחו במלחמה נגד איראן ב-28 בפברואר.
ארבעה מקורות המעורים בנושא מסרו כי פרצה אש בחדר המנועים של המכלית הקטארית בעקבות התקיפה, וכי הצוות לא הצליח לאמוד את הנזק. אחד המקורות ציין כי אנשי הצוות לא נפגעו וכי הספינה שידרה אותות מצוקה לאחר שנפגעה בצידה השמאלי.
הקלטות שפורסמו בחדשות 12 חושפות כיצד חוקרי המשטרה ניסו פעם אחר פעם לתאם עדות קצרה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנוגע לחקירות שבהן מעורבים מקורביו. עם זאת, בקשותיהם נדחו שוב ושוב על ידי צוות לשכתו.
על פי הדיווח בחדשות 12, החוקרים ביקשו לשאול את נתניהו אם עדכן את יועץ התקשורת הבכיר יונתן אוריך על מעצרו של יועץ התקשורת לשעבר, אלי פלדשטיין, במסגרת פרשת הדלפת המסמכים לעיתון "בילד" הגרמני.
במשטרה העריכו כי תשובתו של נתניהו עשויה לסייע בהכרעה אם אוריך השמיד ראיות ביודעין, כאשר החליף ומחק את מכשיר הטלפון שלו לאחר מעצרו של פלדשטיין.
כמו כן, החוקרים ביקשו לחקור את נתניהו על פגישה לילית שהתקיימה בין ראש הסגל לשעבר צחי ברוורמן לבין פלדשטיין, בטרם נעצר האחרון.
פלדשטיין טען בחקירתו כי ברוורמן הזהיר אותו מפני החקירה סביב הדלפת המסמך הצבאי המסווג לעיתון הגרמני. לדבריו, ברוורמן אף רמז כי ביכולתו לעצור את החקירה – טענה שראש הסגל לשעבר מכחיש בתוקף.
בהקלטות נשמעים חוקרי המשטרה מדגישים שוב ושוב כי הם זקוקים להצהרה קצרה בלבד מראש הממשלה. מנגד, מנהל לשכת נתניהו, עדו נורדן, נשמע משיב כי נתניהו עמוס מדי ודוחה את תיאום העדות.
"אין לי אפילו שנייה לדבר על זה. אין לנו זמן. זה לא רלוונטי. בואו נתארגן, ואולי נמצא לזה פתרון", נשמע נורדן אומר, לקול תסכולם של החוקרים.
החוקרים שוחחו גם עם יועצו של נתניהו נבו כץ, ונתקלו בתשובות דומות.
שיחה בין חוקר המשטרה לנבו כץ, יועצו של נתניהו:
חוקר: "נבו, בוקר טוב, זה אביב, מה שלומך?".
כץ: "בסדר גמור".
חוקר: "אמרת שתיתן לי תשובה".
כץ: "רק רגע, איזה אביב? תאפס אותי".
חוקר: "אה, יש לך הרבה אביב שאתה מכיר? אביב מהמשטרה".
כץ: "נדע רק בתחילת שבוע. אני עכשיו, היום אני אשאל".
חוקר: "ראש הממשלה מכיר את זה?"
כץ: "כן כן, אני אשאל אותו … לא, אני אגיד לך מה קורה, פשוט היה לנו עכשיו את כל הימים האלה. אז תן לי…".
חוקר: "לא, זה ברור לי, שאלתי אם ראש הממשלה מכיר את זה…"
כץ: "אתם מגיעים לפה שעה? רק רגע, אתם מגיעים לפה שעה וזהו
חוקר: "עד שעתיים איפה שתגידו. כל יום, כל שעה שתגידו, עד שעתיים".
כץ: "חוזר אליך, טוב, חוזר אליך. מאה אחוז".
חוקר: "אבל ראש הממשלה מכיר את זה, נכון? הוא יודע שאנחנו רוצים … אתה אמרת לו".
כץ: "כן כן כן, היום אני אודיע לך".
ההקלטות חושפות: כך אנשיו של רה"מ התחמקו מתיאום עדותו | שיחת החוקר עם היועץ נבו כץ – שטען שנתניהו מודע לבקשת המשטרה והבטיח שיחזיר תשובה
רק שכץ לא חזר אליו. בהמשך נדרש נתניהו לחקירה על פרשת הפגישה הלילית בין ברוורמן ופלדשטיין, והתקיימה שיחה בין חוקר המשטרה לעדו נורדן, ראש הסגל של נתניהו:
חוקר: "ניסיתי להשיג אותך כמה פעמים, אתה בטח היית עסוק".
נורדן: "כן".
חוקר: "דיבר איתך נבו?"
נורדן: "לגבי?"
החוקר: "אביב מהמשטרה, לגבי העדות של רה"מ".
נורדן: "וואי, תקשיב, לי אין שנייה זמן אפילו לדבר על זה, ואין לנו שנייה להכניס דבר כזה. זה לא רלוונטי. אני לא יודע אפילו איך אתם עכשיו.. אין לנו זמן לזה".
חוקר: "מה זה התשובה הזאת? לא לא, שנייה רגע, בוא נעשה סדר ואז נבין אחד את השני. כבר כמה זמן מתנהל מול הלשכה, אח"כ זה היה נבו, עכשיו אתה, לתאם עדות לרה"מ. כל פעם אמרו לי "יותר מאוחר", "יותר מאוחר", "יותר מאוחר", שיחה אחרונה שלי עם נבו אמר לי "יום ראשון נתאם", סליחה, אפילו אמר "ביום חמישי באותו יום אחזור אליך", לא חזר אליי, אמרתי לו, אמר, אמרתי אין בעיה, אני יצרתי איתו קשר היום בבוקר. אז זה קצת, כאילו, אני לא מרגיש בנוח עם זה…
נורדן: "תקשיב, בוא אני מזמין אותך לאיפה שאני חי, בסדר? בוא, אני מזמין אותך לכאן, תבוא, אני עכשיו צריך להכניס שיחה עם נשיא המדינה, אני לא מוצא זמן. אתה לא, אתם פשוט לא מבינים את המציאות שבה אנחנו חיים. בתוך כל האירוע הזה, הוא מחר, אתה מבין, יש לנו, מחר הוא צריך להגיע לבית משפט, מחרתיים לבית משפט, וביום רביעי לבית משפט.
נורדן: "בתוך כל הסיפור הזה, אני צריך, יש לנו פה, אני לא מדבר אפילו, אתה מבין, יש לנו פה אירועים ביטחוניים, מדיניים, עניינים, כל הדברים האלה … אני רגע אפילו, שתבין, שם את זה רגע בצד, לתדרך את נשיא המדינה, טס מחר בלילה למדינה, ומבקש מראש ממשלה תדרוך ואין זמן להכניס אותו. אנחנו צריכים, אנחנו צריכים למנות ראש מל"ל, מזכ"ץ (מזכיר צבאי), עד ה … שצריך להיכנס לתפקיד עד ה-1 ביוני. עוד חודש וקצת. ואין לי זמן לדחוף ראיונות. על מה אתם מדברים? בוא, אני מזמין אותך לבוא, חמוד, בוא, אני אארגן לך כניסה, תבוא, תסתכל על הלוז, תראו איפה אתם חיים".
חוקר: "אתה לא מצליח להבין אולי מה אני מבקש, אני אסביר לך עוד פעם, ואולי אנחנו נצליח למצוא את הפתרון. דבר ראשון, ושאלתי את נבו לגבי זה, והוא אישר לי, ואני רוצה גם לאשר את זה מולך, שראש הממשלה יודע שאנחנו מחפשים לקבוע לעדות, זה דבר ראשון. רה"מ מכיר את זה? יודע את זה?".
נורדן: "לא, הוא לא צריך להכיר, אני מנהל לו את הלו"ז ואני אומר לך אין לי איפה לשים אותו בכלל…"
חוקר: "בטח שכן הוא צריך לדעת דבר כזה, סליחה, אני לא מסכים איתך… עם כל הכבוד, זה לא בסמכותך למנוע ממנו את הידיעה הזאת".
נורדן: "תקשיב, אין לי זמן בלו"ז, יצאתי מישיבת ממשלה כדי לראות איך אני מכניס את נשיא ישראל, אין לי שניה להתחיל להתעסק בדברים מהסוג הזה. אתה רוצה תפנה לעורך הדין של רה"מ לי אין זמן להתעסק בדברים האלה, יש אנשים, אני לא מתעסק בדברים האלה, לי אין זמן ולו אין זמן".
חוקר: "יופי אז זו תשובה שאני יכול לקבל אותה, הבעיה היא שאני לא מקבל אותה, ומה הכוונה שלי? אני רוצה א' לדעת האם ראש הממשלה מודע לזה, נבו אמר לי שכן, אתה אומר לי לא, אז אני מתפלא פה, זה קצת לא מסתדר לי".
נורדן: "אז אני לא יודע, אני לא, תקשיב, אני פה שבועיים".
חוקר: "אז אני מבקש לבדוק את זה איתו, זה לוקח בדיוק שנייה".
נורדן: "הוא בישיבת ממשלה, אני פה, אומר עוד פעם…"
חוקר: "זה הדבר הראשון שאני מבקש שתעשו, דבר ראשון, אני רוצה לקבל ממך תשובה חד-משמעית שראש הממשלה מכיר את זה. דבר שני, במידה והלו"ז של ראש הממשלה הוא כזה, שאתה תבוא ותגיד לי "תקשיב, אביב, הלוז כזה צפוף שבחודש, חודשיים, חצי שנה, שנה הקרובה – אין על מה לדבר". אין בעיה. אני ארשום את זה, הכול בסדר. אבל גם את זה אני לא מקבל. אז זה שני הדברים שאני מבקש: אחד – שראש הממשלה יודע מזה, ושתיים – האם יש צפי. עכשיו, גם אם תשלח לי הודעה גם בשלוש בבוקר לפני שאתה נכנס למיטה, "בדקתי, יודע, בדקתי, לא יודע".
נורדן: "תקשיב, אין סיכוי שאני אזכור לעשות את זה, כי זה גם עכשיו, וגם
עכשיו מעבירים לי פה את הפלאפונים, אני בטירוף. במקרה עניתי לך, ממש במקרה. מנסים להעביר לי פלאפונים".
חוקר: "מתי ליצור איתך קשר עוד פעם?"
נורדן: "נסה אותי בהמשך, אני … אתה יודע".
לבסוף, אחרי עשר פניות מהמשטרה שלא הובילו לקביעת עדות, הוחלט להתקדם עם התיקים בלי עדותו של נתניהו.
אנחנו עומדים בפתחה של מערכת בחירות, שתהיה משופעת בהבטחות של פוליטיקאים על כל הדברים הנפלאים שהם יעשו אם רק נבחר בהם.
סביר ששיקום הצפון, חבל ארץ שבמשך שנים סובל מהפקרה והזנחה פושעת, יזכה לנתח משמעותי מההבטחות הללו. יכול להיות, שכדי לשכנע אותנו בכנות הכוונות, ייזרקו לאוויר כל מני מספרים מרשימים כמו מספר המיליארדים שאושרו או מספר יחידות הדיור שעתידות להיבנות.
אורנה אנג’ל היא אדריכלית, מומחית לקיימות ויו"ר התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל, המשלבת בין תכנון אדריכלי, ניהול ציבורי והובלת פרויקטים עירוניים רחבי היקף. כיהנה, בין השאר, כסגנית מתכנן מחוז ירושלים במשרד הפנים, כסמנכ”לית תכנון וקיימות בחברת שיכון ובינוי וכמנכ”לית אוצר מפעלי ים, שם הובילה את תהליך חידושו. פיתוחו ושימורו של נמל תל אביב. אנג’ל שימשה גם כדירקטורית בגופים ממשלתיים וציבוריים, בהם התעשיה האווירית וביטוח לאומי, והייתה שותפה לקידום יוזמות בתחומי התכנון, המרחב הציבורי והחברה. כיום פועלת לחיזוק מעמד האדריכלות בישראל, לקידום איכות התכנון ולשיפור המרחב הבנוי לטובת הציבור.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
יש משהו מעודד בתוכנית "סוויץ'" של משרד האנרגיה. בעולם שבו בני נוער נחשפים לאינספור תכנים חולפים, הבחירה ללמד אותם על אנרגיה, קיימות, התייעלות וחשיבה סביבתית היא החלטה נכונה וחשובה.
ישראל זקוקה לדור צעיר שמבין את הקשר בין צריכת חשמל, ביטחון אנרגטי, איכות הסביבה והכלכלה של המחר.
דני דנן הוא יזם ומנהל בתחום האנרגיה המתחדשת עם למעלה מ־18 שנות ניסיון בזירה הישראלית והאירופית. דנן הוביל לאורך השנים ייזום והקמה של פרויקטים סולאריים בהיקפים של עשרות מגהוואטים באיטליה בגרמניה ובישראל. כיום משמש מנכ"ל Green Tops, המתמחה בהקמת מערכות סולאריות מסחריות משולבות אגירה ובפיתוח פתרונות אנרגיה מתקדמים לשוק העסקי והפרטי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"ימין ושמאל – רק חול וחולירע" (ויקטור חסון, מתוך הסרט "גבעת חלפון אינה עונה").
השיח הישראלי והעולמי שבוי בטרמינולוגיה מקטבת ולא-קונסטרוקטיבית. חלק מכך הוא שימוש בתוויות מניפולטיביות, הן בצורה של ניכוס (עצמי) והן בצורה של הדבקה (לאחרים).
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו