ניצנים של אספרגוס בגידול אורגני. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

האיחוד האירופי בוחן חלופות ירוקות לחקלאות התעשייתית

האם חקלאות אורגנית חוסכת פליטות גזי חממה לעומת חקלאות רגילה? ניסוי של האיחוד האירופי, בהיקף של 4 מיליון אירו, אשר יוצא בימים אלה לדרך בהשתתפות ישראל, ישיב על השאלה הזו ● החקלאים האורגנים משוכנעים שהניסוי יוכיח כי בלימת ההתחממות הגלובלית צריכה להתחיל באדמה

הצורך הדחוף לבלום את ההתחממות הגלובלית ולצמצם את פליטות גזי החממה מביא את האיחוד האירופי לחפש פתרונות גם מתחת לאדמה. או, ליתר דיוק, באדמה עצמה.

בימים אלה יוצא לדרך ניסוי גדול אותו מממן האיחוד האירופי בהיקף של 4 מיליון אירו. הניסוי יתקיים במשקים של חקלאות אורגנית בארבע מדינות במרחב הים התיכון – ספרד, תוניסיה, איטליה ומצרים. מדינה נוספת – ישראל – תיקח חלק בהובלת הניסוי, ייעוץ מקצועי וניהול הכספים.

מטרת הניסוי: לברר האם חקלאות אורגנית מגדילה את קיבוע הפחמן בקרקע ומצמצמת את פליטתו לעומת חקלאות רגילה. אם התשובה תהיה חיובית, זה יהיה האות להכתרתה הרשמית של החקלאות האורגנית ככזו שהעולם צריך לדחוף בכל הכוח ולתעדף על פני החקלאות הקונבנציונלית, עתירת הריסוסים.

מטרת הניסוי: לברר האם חקלאות אורגנית מגדילה את קיבוע הפחמן בקרקע. אם התשובה חיובית, זה יהיה האות להכתרתה הרשמית של החקלאות האורגנית ככזו שהעולם צריך לדחוף בכל הכוח

האגרונום און חן, יו"ר הארגון לחקלאות אורגנית בישראל, הוא הנציג שלנו בפרויקט. הוא גם האיש האחראי על הכספים. "מי שרוצה אירו צריך לדבר איתי", הוא מחייך, "אני היחיד עם הרשאה לחשבון הבנק".

מבחינת חן, הניסוי נועד להוכיח את מה שכבר ידוע: "הרבה עבודות שנעשו הראו שחקלאות אורגנית סופחת 20% יותר פחמן מחלקות לא מעובדות ו-40% יותר משטחים של חקלאות רגילה".

און חן, יו"ר הארגון לחקלאות אורגנית בישראל (צילום: באדיבות המצולם)
און חן, יו"ר הארגון לחקלאות אורגנית בישראל (צילום: באדיבות המצולם)

אם זה כל כך ברור, למה צריך לעשות ניסוי?
"כי עד היום זה הוכח בתנאי מעבדה. כאן מדובר ב'מעבדה חיה' – חלקות חקלאיות בשטח שינוטרו כל הזמן. ימדדו כמה פחמן יש בקרקע וכמה גזים נפלטים מהאדמה וישוו לחלקות אחרות.

"מכיוון שעל הכף מונח כסף גדול, האיחוד רוצה להיות בטוח שהוא עושה את הדבר הנכון ולהוכיח בדרך שלא ניתנת לערעור שיש סיבה להזרים השקעות גדולות לקידום החקלאות האורגנית ולתגמל מדינות שעושות את זה".

הנזק שגורמת החקלאות התעשייתית לקרקע הפך בשנים האחרונות לקונצנזוס. בקיץ שעבר פרסם משרד החקלאות עבודה רחבת היקף של חמישה מומחים לפיה "החקלאות הקונבנציונלית האינטנסיבית הובילה לאורך השנים להגרעה מתמשכת בבריאותה ופוריותה של הקרקע, ובכלל זה לפחיתה בתכולת החומר האורגני, וכתוצאה מכך גם לפגיעה באיכות שירותי המערכת שהיא מספקת לאדם ולסביבה".

על פי הערכות מומחי משרד החקלאות, פליטות גזי החממה מפעילות חקלאית מהוות 3% מכלל הפליטות של המשק הישראלי, וכי "יישום גורף של עקרונות החקלאות המשמרת בכל שטחי החקלאות בישראל יוביל לאצירה של כ-75.6 מיליון טון פחמן אורגני נוספים בקרקע לאורך 5-10 שנים – כמות פחמן ששווה לקיזוז כלל הפליטות של גזי החממה מפעילות חקלאית למשך 10-15 שנים".

יחד עם זה, חשוב לציין שבעבודה של משרד החקלאות ההגדרה "חקלאות משמרת" היא לאו דווקא שם נרדף לאורגנית, אלא מתייחסת לחקלאות שבה מקפידים על שלושה עקרונות – מינימום הפרה מכנית של הקרקע, שמירה על חיפוי צמחי רציף של פני הקרקע ומחזור גידולים (החלפת הגידול מדי עונה).

למעשה, החקלאים האורגניים מנסים להוכיח – ומקווים שהניסוי הנוכחי של האיחוד האירופי יספק להם את החותמת לכך – שהחקלאות האורגנית היא-היא החקלאות המשמרת האופטימלית שעליה מדברים מומחי משרד החקלאות.

החקלאים האורגניים מנסים להוכיח – ומקווים שהניסוי של האיחוד האירופי יספק להם את החותמת לכך – שהחקלאות האורגנית היא-היא החקלאות המשמרת האופטימלית שעליה מדברים מומחי משרד החקלאות

הדברת מזיקים בחקלאות, אילוסטרציה (צילום: fotokostic / iStock)
הדברת מזיקים בחקלאות, אילוסטרציה (צילום: fotokostic / iStock)

טיפוח הקרקע הוא דגל שהתנועה האורגנית מנופפת בו באופן מסורתי. חקלאים אורגנים רבים נוהגים לומר שהם "מגדלים אדמה" – הפירות והירקות הם רק תוצר הלוואי של התהליך.

"ברגע שלא משתמשים בדשנים חומציים, בחומרים משמידי חיים כמו קוטלי עשבים ובחומרי הדברה שמחסלים את בעלי החיים בקרקע", אומר און חן, "מאפשרים לבעלי חיים קטנים כמו שלשולים ותולעים, וגם מיקרואורגניזמים שלא נראים בעין, להתקיים בה.

"הם סופחים פחמן מהאטמוספירה כדי לבנות את הגוף, ואחר כך כשהם מתים הם מתפרקים ומעשירים את הקרקע ומספקים לצמחים דשן שעליו הם יכולים לצמוח. ככה גם נספח פחמן לאדמה – והיא המחסן הטוב ביותר בתבל".

הניסוי, שזכה לכותרת Farms4Climate (חוות/משקים למען אקלים), הוא חלק מה"גרין דיל" של האיחוד האירופי, אסטרטגיית הצמיחה של מדינות האיחוד שהציבו כיעד איפוס של פליטות גזי החממה עד 2050.

הניסוי, שזכה לכותרת Farms4Climate, הוא חלק מה"גרין דיל" של האיחוד האירופי – אסטרטגיית הצמיחה של האיחוד שהציב כיעד איפוס של פליטות גזי החממה עד 2050

במסגרת זו מופעלת תכנית PRIMA, בה שותפה ישראל יחד עם 18 מדינות נוספות, שמממנת את הניסוי המדובר כחלק ממימון פרויקטים לפיתוח חדשנות במדינות הים התיכון בתחומי המים, החקלאות והמזון.

פירות וירקות אורגניים. אילוסטרציה (צילום: AlexRaths/iStock)
פירות וירקות אורגניים. אילוסטרציה (צילום: AlexRaths/iStock)

הניסוי הופקד בידי הארגון האורגני הים התיכוני, שישראל חברה בהנהלה שלו, ואון חן משמש מטעמה כסגן הנשיא ומנהל הכספים.

החוות שנבחרו להשתתף בניסוי מייצגות מגוון גידולים – מטעי פירות, מטעי שקדים, חלקות לגידול עגבניות, עשבי תבלין – וגם של סוגי קרקע ואקלים. במצרים, למשל, משתתפים שני משקים: אחד באזור הנילוס הפורה ואחד במדבר היבש. על השאלה מדוע חקלאים ישראלים לא משתתפים משיב חן בזהירות ש"הייתה הרבה פוליטיקה".

במצרים משתתפים שני משקים: אחד באזור הנילוס הפורה ואחד במדבר היבש. על השאלה מדוע חקלאים ישראלים לא משתתפים משיב חן בזהירות ש"הייתה הרבה פוליטיקה"

ישראל אולי שותפה למהלכים הבינלאומיים, אבל כאן בבית התחום האורגני מדשדש. כבר שנים הוא לא מצליח להמריא מעבר למעמד של נישה שלפחות על פי התדמית מיועדת לעשירונים הגבוהים.

"מדינות עושות פעולות אגרסיביות לעידוד החקלאות האורגנית", אומר חן, "לא באמצעות שפיכה של כסף על חקלאים, אלא הפעלת קטליזטורים לעידוד הצריכה. בדנמרק, למשל, כל בתי הספר והקפיטריות חויבו עד סוף 2023 להיות 30% אורגניים. זה היקף ענק של רכש של תוצרת אורגנית. בישראל אנחנו במקום הרבה פחות טוב".

עובדים קוטפים ברוקולי בשדה בעמק יזרעאל. פברואר 2018 (צילום: Anat Hermony/Flash90)
עובדים קוטפים ברוקולי בשדה בעמק יזרעאל. פברואר 2018 (צילום: Anat Hermony/Flash90)

הניסוי מתוכנן להימשך חמש שנים – השתילות מתחילות בימים אלה – אבל כבר אחרי שנה-שנתיים יהיו תוצאות ביניים.

חן משוכנע שהוא יודע מה יהיה הכיוון: "כשאתה נוסע ורואה בצד הכביש מטע כמו ציור, בלי חרקים ובלי בעלי חיים כי חומרי ההדברה טיהרו אותם, זו קטסטרופה. התפקיד היחיד של האדמה במטע כזה הוא לדאוג שהעץ לא ייפול. ביכולתה של החקלאות האורגנית להציל את העולם מעצמו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
חיסול מונסנטו ,תואמיה והוצאת הברונים השודדים מחוץ לחוק ולהיתכנות ניסויים מוטגניים ,מכל הסוגים , בבני אנוש חיים , לא רק שמחסל את הרעלות המזון, אלא, גם מציל חיים ואת הגלובוס ממשברי-אקל... המשך קריאה

חיסול מונסנטו ,תואמיה והוצאת הברונים השודדים מחוץ לחוק ולהיתכנות ניסויים מוטגניים ,מכל הסוגים , בבני אנוש חיים , לא רק שמחסל את הרעלות המזון, אלא, גם מציל חיים ואת הגלובוס ממשברי-אקלים עתידניים ומהחרבת הזן האנושי , סופית . אני בעד .

עוד 864 מילים ו-1 תגובות
סגירה