למי שעדיין לא הבין – משבר האקלים כבר כאן. כל מי שפקד את אירופה בקיץ האחרון חווה על בשרו את ההתחממות הגלובלית. היערות והגידולים החקלאיים מתייבשים, הנהרות מצטמקים, והחום הפך בלתי־נסבל. הדעה הרווחת טוענת כי נזקים אלו נובעים מעלייה בייצור ובניצול משאבי הפלנטה. אחרים עשויים לטעון כי ההתחממות הייתה בלתי־נמנעת בלאו הכי.

למי שעדיין לא הבין – משבר האקלים כבר כאן. כל מי שפקד את אירופה בקיץ האחרון חווה על בשרו את ההתחממות הגלובלית. היערות והגידולים החקלאיים מתייבשים, הנהרות מצטמקים, והחום הפך בלתי־נסבל

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ארגונים בינלאומיים וממשלות מנסים לשווק מאבק עולמי בתופעה, שלא נראית כי הולכת להיפסק בטווח הנראה לעין. עידוד מעבר לשימוש באנרגיות ירוקות וענישת גורמים מזהמים נראים ככלי הכמעט יחידי שניתן להביא לכדי יישום ברמה הבינלאומית.

מעבר לשימוש באנרגיה גרעינית, על כל מגרעותיה, הוא המועדף והמיטבי לטעמי, מכל הבחינות. אמנם אנרגיה גרעינית טומנת בחובה סיכונים לא־מבוטלים, אך יתרונותיה עולים על אלו עשרות מונים, בוודאי ביחס למשבר האקלימי.

חשוב להדגיש כי משבר זה איננו נחלתם של ממשלות וגופים בינלאומיים בלבד. לבדם, אין להן יכולת של ממש לצמצם את השלכותיו. יהיה קלישאתי ונאיבי אשר יהיה – על האנושות כולה להירתם לכך, בהנחה שבני האדם חפצים באיכות חיים לטווח ארוך. הלכה למעשה, לכל אחת ואחד מאתנו עומדת היכולת המעשית לתרום לצמצום הנזקים ברמה האישית. אם כן, מה אדם יכול לעשות (או שלא לעשות) כדי לתרום למאבק במשבר האקלימי?

ראשית, לצרוך פחות בשר. אינני צמחוני בעצמי ואני מודע היטב להנאות הקטנות של החיים, אך צריכת בשר המונית היא תעשייה שהנזק הגלום בה רב מנשוא. שיעור צריכת בשר גבוה יותר בעיקר במדינות מערביות.

הפחתת צריכת בשר עשויה להפחית את הסיכון להשמנה ולפיתוח סוכרת מסוג 2, כמו גם מחלות לב וכלי־דם וסרטן. מעבר לכך, עלות של קילוגרם אחד של עוף/בשר שווה במחירה לכ־6 קילוגרם ירקות. כלומר צמצום צריכת הבשר לא רק שתורמת לבריאות הגופנית של הפרט, אלא גם חוסכת לא־מעט כסף, ועל הדרך תורמת לכדור־הארץ. משמע – רווח לכל.

חשוב להדגיש כי משבר זה איננו נחלתם של ממשלות וגופים בינלאומיים בלבד. לבדם, אין להן יכולת של ממש לצמצם את השלכותיו. יהיה קלישאתי ונאיבי אשר יהיה – על האנושות כולה להירתם לכך

עד כמה על אנשים לצמצם את צריכת הבשר? בשנת 2003 הגו ב"מרכז ג'ונס הופקינס לעתיד שראוי לחיות בו" את קמפיין "יום שני ללא בשר" (Meatless Monday), שזכה לפופולריות רבה. אך למעשה, הקמפיין הראשון לעידוד החברה להפחית בצריכת בשר היה כבר בימי מלחמת העולם הראשונה לצרכי צנע.

הרעיון לפיו כל אדם יימנע מאכילת בשר יום אחד בשבוע הוא רתימת האנושות לעשייה סולידרית, ואכן מחקרים הראו שימי שני הם הזמן הטוב ביותר בשבוע לנסות משהו חדש, אך כמובן שהיום הספציפי לא באמת משנה. לפי הערכות, התמדה בהימנעות מאכילת בשר אחת לשבוע למשך שנה חוסכת בכ־3.5 בעלי חיים בשנה לאדם. אני משאיר לכם לבצע את פעולות החשבון בהכפלת 3.5 במספרי אוכלוסיות לבחירתכם.

גידולי בעלי חיים למאכל מצריכים שטחי מרעה ושדות לגידול חציר. כל אלו באים על חשבון יערות, וככל שיש יותר אוכלוסייה להאכיל – נדרשים יותר עצים לכרות. עם זאת, כיום ניתן להשתמש בטכנולוגיית "חקלאות סביבתית־מבוקרת" (Controlled-environment agriculture), שמציעה שטחי גידולים חקלאיים מקורים ואנכיים הבנויים לגובה, ובכך להימנע מהמשך בירוא יערות לשם עיבוד אדמה.

כל חיסכון בצריכת בשר מובילה לצמצום השקעה הדרושה לגידול בעל חיים, ובכך מפחיתה את טביעת הרגל הפחמנית (Carbon Footprint) וטביעת הרגל המימית (Water Footprint) לאדם. אלו הם מדדים שנועדו לאמוד בהתאמה את סך פליטות גזי החממה וצריכת המים הפרטנית.

כל חיסכון בצריכת בשר מובילה לצמצום השקעה הדרושה לגידול בעל חיים, ובכך מפחיתה את טביעת הרגל הפחמנית (Carbon Footprint) וטביעת הרגל המימית (Water Footprint) לאדם

יש אף מי שלקח את רעיון ההימנעות מבשר צעד אחד קדימה. בשנת 2018 הקימה Schöne.Dienste, חברת ייעוץ מזון גרמנית, קמפיין שנקרא "בשר פעם בשבוע" (Meat Once A Week). בשונה מ"יום שני ללא בשר", כאן מתיימרים לקדם יום אחד בלבד בשבוע המוקדש לאכילת בשר. זה אמנם צעד לא פשוט לקרניבורים, אך תארו לעצמכם את ההשפעה האקלימית החיובית על יישום קמפיין כזה ברמה האישית.

בשנים האחרונות החלו לעבוד גם על מה שנקרא "בשר מתורבת", כלומר נתחי בשר הגדלים במעבדה. שיטה זו מציעה צריכת בשר ללא צורך בשחיטת בעלי חיים תעשייתית והמונית, ובכך לנטרל את המצפון והמגבלות האתיות שטמונות כביכול בצריכת בשר. יחד עם זאת, הדרך לשם עוד ארוכה, שכן עדיין לא משוכנעים עד כמה בשר זה בטוח לאכילה. התהליך ההנדסי־גנטי של גידול תאים אלו במעבדה מדאיג ביותר לאור הפוטנציאליות לפתח סרטן.

Is Lab-Grown Meat Healthy and Safe to Consume? https://t.co/wa4YYgAjHe pic.twitter.com/nbl5yWfuq9

— Earth Accounting (@EarthAccounting) September 2, 2020

הפעולה השנייה שכל משפחה יכולה לעשות בביתה ובכך לתרום למאבק במשבר האקלים היא פשוטה עוד יותר. למעשה, לא מדובר בפעולה אקטיבית, אלא בהסתפקות בשני ילדים למשפחה. "ילדים הם שמחה", אך כהוריהם ראוי שנשאיר להם עולם טוב ועתיד מיטיב יותר.

עוד ילדים פירושם ניצול משאבים עודף (מים ומקורות אנרגיה), כלומר יותר תוצרי פסולת וזיהום. ריבוי אוכלוסין מוביל גם לצפיפות שתורמת, בתורה, להתפשטות מחלות, למתח נפשי ולצורך בעוד ועוד קרקעות לניצול אנושי.

עוד ילדים פירושם ניצול משאבים עודף (מים ומקורות אנרגיה), כלומר יותר תוצרי פסולת וזיהום. ריבוי אוכלוסין מוביל גם לצפיפות שתורמת להתפשטות מחלות, למתח נפשי ולצורך בעוד ועוד קרקעות לניצול אנושי

אפשר לטעון ש"הדחף" ללדת ולטפח ילדים מובטח רק ביולוגית באמצעות הדחף לקיים יחסי מין. באמצעות הולדת ילדים, אנו מרמים, למעשה, את המוות,  וממשיכים כביכול במרוץ החיים. מעין אינטרס אגואיסטי שנובע מצורך הישרדותי.

עם זאת, גם בהינתן שהגֶנִים שלנו אכן מונצחים בילדינו – הם לא אנחנו. לאחר דורות בודדים של עירוב גנטי, לא סביר שיישמר מרכיב מזוהה מאתנו בקרב הצאצאים שלנו. נניח שלנין שלך יש את העיניים החומות שלך ואת סוג הדם שלך, אבל אין בו רמז לאישיות או לתכונות גופניות אחרות שניתן לזהות בהן אותך באופן ייחודי, ראוי לשאול עד כמה ממך באמת נותר חי בעולם? יתרה מכך, אם הרעיון הוא להנציח את השושלת הגנטית שלנו, מה אם יהיו לנו ילדים, אבל לא נכדים?

עבור אחדים, אי העמדת צאצאים היא הבחירה הנכונה עבורם, עבור עתיד העולם, עבור הכלכלה ועבור ילדיהם הפוטנציאלים העתידים להיוולד. ככל הידוע, לא היו ילדים ביולוגיים לאישים כמו סוקרטס, יוליוס קיסר, ליאונרדו דה וינצ'י, ג'ורג' וושינגטון, וינסנט ואן גוך, ולדימיר לנין. האם נוכל להכחיש את משקל השפעתם בראי ההיסטוריה?

אמנם אין כמובן תשובה אחת נכונה, אך שני ילדים למשפחה עשוי להיות מספר אידיאלי. מצד אחד, הוא לא מונע ממשפחה ילדים באופן מחמיר מדי, ומצד שני מציב איזשהו גבול עליון דמיוני. הן בארצות הברית והן באירופה המספר שניים הוא האופטימלי עבור משפחות. לא רק שעלות גידול ילדים היא מעמסה כלכלית לא פשוטה על משפחות, גם היחס הבין־אישי והקרבה בין הורה לילדיו גדלים ככל שיש פחות ילדים.

אם האנושות, על כלל אנשיה, תירתם ליטול חלק במאבק לצמצום המשבר האקלימי, נוכל להבטיח לילדינו עתיד טוב יותר. אחרת, לשם מה בכלל הבאנו אותם לעולם? כדי שייסבלו בטמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס בעולם צפוף, דל משאבים ומיובש? בשתי פעולות פשוטות – הולדה עד שני ילדים ואכילת בשר פעם בשבוע – כל אדם עשוי לתרום לצמצום הנזק הפושה בכל פינה.

אם האנושות למאבק לצמצום המשבר האקלימי, נוכל להבטיח לילדינו עתיד טוב יותר. אחרת, לשם מה בכלל הבאנו אותם לעולם? כדי שייסבלו בטמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס בעולם צפוף, דל משאבים ומיובש?

לא מדובר במדיניות ענישה, אלא במדיניות מתונה ומתירנית של "המשיכו לעשות, אך פחות". אף שוטר לא ינקוש בדלתכם אם "שומו שמיים" יימצא שאכלתם שלוש פעמים בשבוע בשר או שמא ילד שלישי מסתתר בביתכם. על מדיניות מסוג זה להיבנות מתוך סולידריות חברתית ואחריות אישית. שיטה זו עשויה להיות פחות מכבידה ויומרנית, ובכך תדרבן את החברה לקצור יותר הישגים סביבתיים מבלי לשנות את אורח החיים באופן קיצוני.

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.