כמו קהילות יהודיות רבות ברחבי העולם, גם יהודי קורדובה – הקהילה השנייה בגודלה בארגנטינה – רצו להקים מוזאון שינציח את החיים היהודיים ואת ההיסטוריה היהודית בעירם. אבל אז פרצה מגפת הקורונה שהביאה איתה שלל אתגרים לוגיסטיים ופיננסיים שהפכו את המשימה לבלתי אפשרית. אולם, מתוך הקושי נולד גם הפתרון – הפיכת המוזאון לווירטואלי.

הקמת המוזאון הווירטואלי "הייתה אתגר חדש אבל מלא אפשרויות. למשל, היכולת להיות אינטראקטיבי והאפשרות לכלול חומרים, מסמכים, ותמונות ללא מגבלה פיזית", אמר הרב הראשי של בית הכנסת המסורתי המרכזי של קורודבה מרצ'לו פולקוף.

המוזאון הווירטואלי שהושק השנה מציג את ציר הזמן ההיסטורי של יהדות קורודבה, מאפשר לערוך סיור פנורמי של 360 מעלות בבית הכנסת, מציע הסברים על המנהגים והחגים היהודיים, מציע מפה עולמית עם המקומות שמהם הגיעו היהודים לקורדובה, עדות של ניצול שואה מקומי ומפה אינטראקטיבית של אתרים יהודיים בעיר (קורדובה היא שם המחוז המונה יותר ממיליון נפש ושם העיר הגדולה ביותר שלו), ביניהם כיכר ישראל ואנדרטה לזכר אנה פרנק.

מנהלת המוזאון פלורנסיה מגריל אמרה כי רוב התוכן הגיע ממסמכים ומחפצים שנמצאו במרתף בית הכנסת. "כעת החפצים והמסמכים, כל ההיסטוריה, זמינים באינטרנט", היא אומרת. המוצגים הפופולריים, אומרת מגריל, הם הסיור בבית הכנסת ודף הארכיון הגדוש בתמונות ובהקלטות אורקוליות מחיי הקהילה לאורך השנים.

קו הרקיע של קורדובה בלילה (צילום: Cholka Pablo Gautero/Flickr VIA JTA)

מנהלת המוזאון פלורנסיה מגריל אמרה כי רוב התוכן הגיע ממסמכים ומחפצים שנמצאו במרתף בית הכנסת. "כעת החפצים והמסמכים, כל ההיסטוריה, זמינים באינטרנט"

האתר מיועד למבקרים יהודים ולא־יהודים כאחד. לדבריה, המבקרים הלא־יהודים מוקסמים מחלל הפנים של בית הכנסת. אולם, המייצג שגנב את ההצגה הוא ה"יידישומטר", חידון על מילים ביידיש והתרגום שלהן לספרדית. כותב שורות אלה הצליח לענות נכונה על 67% מהשאלות בלבד, ולכן התגובה שקיבלתי הייתה: "אתה צריך לאכול יותר קנישעס ולבקר יותר אצל הבובע, אבל אתה מתקדם לא רע".

החידון ההיתולי מצביע על מאפיין נוסף של קהילת קורדובה: חוש הומור מפותח. לתושבי העיר יצא שם של אנשים מצחיקים שאוהבים חגיגות, מוזיקה (בעיקר מז'אנר הקוורטט העליז) ושתייה (המשקה האהוב עליהם הוא פרננדו, שילוב של ליקר פרנה איטלקי וקולה).

יהודי קורדובה הם חלק בלתי נפרד מהאזור. נשיא Centro Unión Israelita הוגו ויטמן מתגאה בכך ששני הרבנים של בית הכנסת הם "אנשים מצחיקים מאוד". המוזאון הווירטואלי כולל גם קישורים לכמה סרטונים משעשעים של הקהילה.

"אין לנו פינה מיוחדת במוזאון שעוסקת בהומור, אבל כן, המאפיין הזה קיים ב'יידישומטר' וגם בכל הקונספט השובב של המוזאון", אומרת מגריל. הרעיון להקמת המוזאון נולד בשנת 2015, כשהקהילה – שמונה כיום כ־8,000 חברים – חגגה יובל להיווסדה. המהגרים הראשונים הגיעו לאזור בין 1900 ל־1915, אמר ויטמן, המשמש גם כהיסטוריון של יהדות קורדובה.

מתוך ה"יידישומטר" (צילום מסך מתוך Museo Judio de Córdoba)

הקהילה התחילה לחקור את תולדותיה ועקבה אחר המסלול שעשו היהודים שהגיעו לנמל בואנוס איירס ונסעו יותר מ־600 קילומטרים לכיוון צפון־מערב, לאזור עשיר במחצבים טבעיים, אדמה ירוקה, מקורות מים והרים. באותה תקופה הקהילה פרסמה מסמך ראשוני המתאר את ההיסטוריה היהודית של המקום, אבל הסכימה שיש מקום למחקר נוסף ולהנצחת האבות המייסדים.

"לאחר חגיגות המאה, חברי הקהילה הסכימו שאנחנו צריכים מוזאון – במיוחד כדי לחלוק כבוד למהגרים שהגיעו [לפה] מבלי לדבר את השפה", סיפר ויטמן. החוקרים מאמינים כי היהודי הראשון בקורדובה היה סימון אוסטוולד, שהגיע מגרמניה ב־1870. 20 שנה אחר כך הגיעו שמונה משפחות – ארבע מרוסיה, אחת מאוסטריה, שתיים מספרד ואחת מאיטליה.

ההערכה היא כי בתחילת המאה ה־20 מנתה הקהילה בסך הכול 35 יהודים. קהילת Centro Unión Israelita הוקמה בשנת 1906, ושנתיים לאחר מכן נפתח בית ספר עברי

ההערכה היא כי בתחילת המאה ה־20 מנתה הקהילה בסך הכול 35 יהודים. קהילת Centro Unión Israelita הוקמה בשנת 1906, ושנתיים לאחר מכן נפתח בית ספר עברי. בית הכנסת הראשון נחנך בשנת 1916, ובית העלמין היהודי הראשון בשנת 1923.

לפי ציר הזמנים של המוזאון המקוון, האישה הראשונה בתולדות המחוז שקיבלה תואר אקדמי מהאוניברסיטה הייתה יהודייה – מרגריטה זטצקין, שהיגרה מאודסה בגיל 7, סיימה תואר ברוקחות בשנת 1905 וקיבלה תואר ברפואה שלוש שנים מאוחר יותר (גם בזה היא הייתה חלוצה).

סיור פנורמי בבית הכנסת Centro Unión Israelita (צילום מסך מתוך Museo Judio de Córdoba)

גם אלברט איינשטיין הוא חלק מהמוזאון. לפי ציר הזמנים, הוא ביקר בקהילה כחלק מטיול בארגנטינה בשנת 1925. ציר הזמן לא מדלג על אירועים קודרים, כמו הפיצוץ שאירע בבית הכנסת ב־18 באוקטובר 1945.

פולקוף ציין כי בקורדובה, לפחות יחסית לקהילות יהודיות אחרות בעולם, מעולם לא היה שיעור גבוה של אנטישמיות. "אני תמיד הולך עם כיפה על הראש ומעולם לא היו לי חוויות שליליות", אמר פולקוף שעבר מבואנוס איירס לקורדובה לפני 20 שנה. "אולי זה בגלל העבודה שעשינו כאן עם הנוצרים והמוסלמים לעידוד הדו־קיום".

30 מנהיגים של קהילות דתיות שונות מאמריקה הלטינית והקאריביים חתמו בשנת 2017 על מה שמכונה "הצהרת קורדובה", המגדירה את המקום כאזור של דו־קיום בין־דתי

כחלק מדו־קיום זה, 30 מנהיגים של קהילות דתיות שונות מאמריקה הלטינית והקאריביים חתמו בשנת 2017 על מה שמכונה "הצהרת קורדובה", המגדירה את המקום כאזור של דו־קיום בין־דתי. זו הייתה יוזמה של COMIPAZ – הוועדה הבין־דתית הרשמית הראשונה בארגנטינה.

גם המוזאון מתמקד בהיבט החיובי. מוצגים כמו "יידישומטר" משפיעים בעיקר על לא־יהודים המעוניינים ללמוד על התרבות היהודית, אמרו ראשי המוזאון. "אנחנו חושבים שאנו נותנים לקהילה את כל מה שנמצא בהישג ידינו כדי שירגישו בנוח. אנחנו רוצים שהקהילה שלנו תהיה טובה ותכלול שמחה, הומור ואושר", אמר ויטמן.