הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ככה לא בונים קמפיין

ביש עתיד - כמו גם בעבודה ובמחנה הממלכתי - מתגאים בקמפיין נקי יותר מזה של הליכוד ● אבל לעיתים ניקיון הוא שם נרדף לחובבנות טהורה עם פשלות מיותרת: הודעות כזב של לפיד מוציא כסף מכספומט, אתר ברוסית עם מסרים גזעניים, תמונות של מרב מיכאלי באיכות מזעזעת ומיחזור ציוצים בטוויטר כהודעות לעיתונות ● בצד השני, נתניהו חסר המעצורים משחק מול מגרש ריק

שלט חוצות של קמפיין הליכוד עם תמונה של יאיר לפיד נתלה בירושלים, 10 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
שלט חוצות של קמפיין הליכוד עם תמונה של יאיר לפיד נתלה בירושלים, 10 במרץ 2021

בשבוע שעבר צולם יו"ר יש עתיד וראש הממשלה יאיר לפיד כשהוא עוצר בצד הדרך, ניגש למכשיר כספומט ומוציא כסף, בעוד המאבטחים מסוככים על האיזור מסביב. צעירי יש עתיד, כיאה ל"צעירים" נמהרים, מיהרו לנצל את הפוטו-אופ הנדיר והעלו ציוץ בטויטר בליווי תמונות:

"חשיפה! לראשונה מזה 13 שנה, ראש ממשלה בישראל מושך כסף בכספומט, שם בארנק ומשלם על עצמו", נכתב על רקע לפיד עוזב את זירת הכספומט, ככל הנראה עם הכסף בכיס.

המסר ברור: ראש הממשלה הקודם היה קמצן שתמיד משלמים עבורו, וכנראה לא יודע איך מקישים קוד בכספומט – בעוד שהנוכחי מנהל את משק הבית שלו בעצמו, ללא עזרת אחרים, כאחד האדם.

ניתן לטעון (ואני טוען) שבדיחות הקרש על הארנק של בנימין נתניהו בשלב זה של החיים – כשכבר הולך ומתברר מיום ליום שראש הממשלה לשעבר עשה בכספי אחרים דברים הרבה יותר חמורים – נדושות ומיושנות, ואולי אפילו מחזקות את אפקט הקורבנות שלו ושל מחנהו.

אבל הבעיה במקרה הנוכחי היא שהצעירים קפצו מהר מדי והבדיחה הפכה לפדיחה כשהתברר שלפיד דווקא לא הוציא כסף, אלא ביקר במסוף כספומט שבו ניתן לבצע רק הפקדות.

איך אמרו הגשש: טעות, טועים, טעינו. אלא שנדמה שאותו גוף המהווה אחד ממטות השטח של המפלגה, ואמור להיות זרוע יעילה של הקמפיין, להוט מדי לחלוב הישגים.

כמה ימים לפני הכספוגייט, ליוותה את לפיד לביקור בברלין ניצולת השואה שושנה טריסטר, שירדה מהמטוס יחד עם ראש הממשלה וסיפרה אחר כך בהתרגשות כיצד עודד אותה לפיד להתגבר על פחדיה הקמאיים, להרים את הראש ולא להסתכל על הכובעים של השוטרים הגרמנים המזכירים לה את הקלגסים מפעם. "זה היה קטע שכאילו הנשמה פרחה מתוכי", סיפרה טריסטר הנרגשת לעיתונאים מאוחר יותר.

קשה שלא להתרגש מהתיאור האותנטי. אלא שעבור צעירי יש עתיד לא מספיקה טריסטר. הם לקחו את הראיון וערכו ממנו סרטון הוליוודי עם מוזיקה פומפוזית המזכירה אטרקציה בדיסנילנד.

קשה שלא להתרגש מהתיאור האותנטי. אלא שעבור צעירי יש עתיד לא מספיקה טריסטר. הם לקחו את הראיון וערכו ממנו סרטון הוליוודי עם מוזיקה פומפוזית המזכירה אטרקציה בדיסנילנד

נעלם האפקט התמים ושובר הלב של ניצולת השואה שבאמת מודה לראש הממשלה, ובמקומו הופיעה מפלצת התעמולה שתמיד מנכסת את הרגעים הכי משמעותיים למניפולציות מיותרות.

הסרטון הערוך אמנם זיכה את לפיד באהדת הבייס (טריסטר כבר פחות חשובה בשלב הזה), אבל גם נתן נשק בידי הצד השני להצביע על המניפולציה. הפעם, לשם שינוי, אפילו ינון מגל צדק.

כשיד ימין לא יודעת מיד שמאל, ויד שמאל לא יודעת עברית

אבל לא רק הצעירים. קמפיין יש עתיד, על אף יכולות השטח המוכחות של המפלגה, סובל לא אחת מהעדר קואורדינציה שפוגמת באחדות המסרים ומפנה זרקור אל הפדיחות המיותרות.

קמפיין יש עתיד, על אף יכולות השטח המוכחות של המפלגה, סובל לא אחת מהעדר קואורדינציה שפוגמת באחדות המסרים ומפנה זרקור אל הפדיחות המיותרות

לאחרונה חשפה חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן כיצד באתר המפלגה בשפה ברוסית הפך הליכוד למפלגה אשר "כבר לא מייצגת את כל החלקים של הציבור הישראלי, זנחה את האידאולוגיה שלה והפכה למפלגה סקטוריאלית ספרדית".

מעבר לבושה להיחשף בקלונך דווקא על ידי ח"כ דיסטל-אטבריאן, היה לאירוע פוטנציאל להפוך לאירוע מיני-צ'חצ'חים תורן, ולהסית את השיח במלוא עוזו אל הוויכוח בין ישראל הראשונה והשנייה. מזלו של לפיד (אשר נתניהו מיהר לכנותו "גזען") שהבחירות האלה בינתיים לא מעניינות את אף אחד יותר מדי.

ללפיד וחבריו מהקואליציה בני גנץ, מרב מיכאלי וגדעון סער יש יתרון מובהק על פני נתניהו שהם טורחים מעת לעת להבליט: יש להם גבולות. הם לא ימכרו עקרונות בכל מחיר, לא יסיתו בשביל לקושש קולות. ירסנו את הבוטים, ייזהרו מפייק ניוז, ישתדלו לשמור על קמפיין נקי אפילו אם הבון-טון של תקופתנו הוא לזרוק זבל בפרצופו של הבוחר.

לא בטוח שתמיד הם עומדים בכך, והיו מקרים שבהם החליקו על קליפת הבננה שהשאירו יריביהם על הרצפה, אבל לפחות ניכרת נכונות.

לנתניהו אין עקרונות כאלה. לטוב ולרע, לנתניהו יש עקרון אחד מובהק שמוביל אותו בכל הקמפיינים שניהל, בוודאי בשלוש שנים וחצי האחרונות: רק דבר אחד חשוב, והוא לנצח בבחירות. בשביל להגיע אל קו הגמר הזה מותר להתגזען (ואז להתנצל), לשקר (ולפעמים לתקן), להפיץ פייק ניוז, לנצל טרור, להפעיל בוטים בלי חשבון, לחדור לפרטיות של הבוחרים ועוד.

לטוב ולרע, לנתניהו יש עקרון אחד מובהק שמוביל אותו בכל הקמפיינים שניהל, בוודאי בשלוש שנים וחצי האחרונות: רק דבר אחד חשוב, והוא לנצח בבחירות

אבל הצד השני של המשוואה הזאת היא שקמפיין טוב הוא בסוף גם עניין של משמעת ומקצועיות. הכשלים של לפיד הם לא של הצעירים שלו או המתרגמים לרוסית – אלא שלו.

אם נתניהו שולט בכל אספקט של המסרים בקמפיין שלו, גם לפיד אמור להיות מסוגל לעשות זאת. אם חודרים לקמפיין שלו מתרגמים כושלים או צעירים נטולי זהירות – אחריותו להחזיר אותם אל השורה. קמפיין אינו מוסד דמוקרטי. יש מי שמחליט, ויש מי שמבצע.

אפשר לגלות סלחנות מסוימת לטעויות הנובעות מלחץ הריצות ממקום למקום ומהצורך לדברר מסרים נון-סטופ. אפשר גם להבין שיש עייפות החומר, העדר ניסיון ואפילו הימורים לא מוצלחים.

אבל קשה יותר לקבל את החובבנות שמאפיינת לעיתים את התנהלות הקמפיין של חלק ממפלגות המרכז-שמאל. הנה עוד דוגמאות מהשבוע האחרון:

מרב מיכאלי מגיעה לאתר הבולען ברכבת השלום מתוקף תפקידה כשרת התחבורה. מיכאלי דווקא יודעת להפיק כותרות מאירועים וסאונד-בייטים מהתרחשויות בשטח – אבל משום מה המטה שלה משחרר לעיתונאים תמונות אללה-יוסטור, בזווית ובאיכות לא ראויה, שמראה את מיכאלי מהגב ומסתירה גם את הבולען עצמו.

מיכאלי יודעת להפיק כותרות מאירועים וסאונד-בייטים מהשטח – אבל משום מה המטה שלה משחרר לעיתונאים תמונות אללה-יוסטור, בזווית ובאיכות לא ראויה

 תמונות שהפיצה מפלגת העבודה לכתבים אחרי ביקור שרת התחבורה מרב מיכאלי בזירת הבולען שנפער בנתיבי איילון בתל אביב, 17 בספטמבר 2022 (צילום: מפלגת העבודה, מונטז')
תמונות שהפיצה מפלגת העבודה לכתבים אחרי ביקור שרת התחבורה מרב מיכאלי בזירת הבולען שנפער בנתיבי איילון בתל אביב, 17 בספטמבר 2022 (צילום: מפלגת העבודה, מונטז')

תמונות כאלה, מן הסתם, עיתונאים יעדיפו לא לפרסם, ומיכאלי מאבדת הזדמנות למקם עצמה במרכז התרחשות הנוגעת למשרדה בתקופת בחירות, ועוד באופן לגיטימי. איכשהו אני מתקשה להאמין שהמטה של נתניהו ישחרר תמונות כאלה שלו מבקר בזירת אירוע. אם הוא מחליט להפוך את האירוע לשלו – הוא ירים שם הפקה.

במקרה אחר קיבלו עיתונאים הודעה לעיתונות באמצעות צילום מסך של ציוץ שצייצה מיכאלי בטוויטר המכריז על הישג כלשהו ("עדכון חשוב: שר הבטחון קיבל את הצעתי לאחר את שעת הגעת החיילים והחיילות לבסיסים מחר").

אז אחד מהשניים: או שמדובר באמת בעדכון חשוב, ואז ראוי להוציא הודעה מסודרת שאפשר לעשות ממנה קופי-פייסט ולהפיק ידיעה. או שמדובר בקשקוש שאין לבזבז עליו אפילו ארבעים שניות של ניסוח הודעה. כך או כך, משלוח צילום מסך מציוץ לעיתונאים הוא זילזול מקצועי.

דוגמה להודעה מדוברות שר הביטחון שנשלחה לכתבים: ציוץ של בני גנץ (צילום: צילום מסך)
דוגמה להודעה מדוברות שר הביטחון שנשלחה לכתבים: ציוץ של בני גנץ (צילום: צילום מסך)

גם גנץ וסער (או יותר נכון אנשי המטה שלהם) אימצו את הטריק במסגרתו שולחים לעיתונאים את הציוצים של השרים כהודעות לעיתונות. מישהו צריך להסביר להם שעיתונאים יודעים למצוא ציוצים לבד, והודעות לעיתונות אמורות להכיל מסרים מלאים ורצוי מקוריים.

יהיה מי שיראה בכך אבולוציה של העצלות: עד לאחרונה עיתונאים נהגו להעתיק מהודעות לעיתונות, היום הם אמורים להעתיק מווטסאפ את הציוצים שכבר נמצאים ברשת. אולי בעתיד תפותח הטכנולוגיה שתאפשר לעיתונאים לשכב במיטה ולהתחבר בזונדה מהמקלדת ישר למוחו של הפוליטיקאי, בלי להרים חלילה את האצבע.

הבחירות האלה לא יוכרעו על חודו של ציוץ. ניצולת שואה מנוצלת לא תעביר קולות לנתניהו, ואני גם מתקשה לראות את המדלגים מלפיד לביבי בגלל סרטונו (המתיש פילים, אגב) על מדיניות הדיור בבת ים. אישית אני מעדיף קמפיין משעמם, עילג, חובבני, ליצני ועמוס שגיאות על פני קמפיין מרהיב שמעודד שינאה בסגנון ארתור פינקלשטיין.

ועדיין, מקצוענות אינה מילה גסה. אפילו בשמאל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
סיקרי דעת קהל שמבוססים על polls4you הם נייר טואלט. טורי דעות שמבוססים על סקרים כאלה הם נייר טואלט. יש סיקרי עומק. ואף מפלגה לא תפרסם את מה שהיא רואה בסיקרי העומק שלה. מה כן יש לנו? את ת... המשך קריאה

סיקרי דעת קהל שמבוססים על polls4you הם נייר טואלט. טורי דעות שמבוססים על סקרים כאלה הם נייר טואלט. יש סיקרי עומק. ואף מפלגה לא תפרסם את מה שהיא רואה בסיקרי העומק שלה. מה כן יש לנו? את תוצאות הבחירות האחרונות שבהן לגוש נתניהו היו 52 מנדטים. ימינה עם 7. ה 7 של ימינה הולכים להתפזר, חלק לגוש–ביבי, חלק לפח (שקד) חלק מזה ילך לסער, וחלק ישאר בבית. אחוזי הצבעה במגזר הערבי? נושא מאד חשוב. אמיתי. האם משהו שביבי/לפיד עשו עד היום השפיע על אחוזי הצבעה אצל הערבים? מי שמספר לכם שהוא יודע הוא מאחז–עיניים. הסוקרים במגזר כנראה יודעים דבר או שניים לגבי המצב שם *היום*. כל אלה שמעריצים את 'ביבי שורף את השטח' הם אותם אלה שקוראים לו קוסם. אז ביבי לא קוסם. הוא אדייוט ואפס בפוליטיקה. כי חיבוק קטן מתוזמן לשקד/בנט/סער והמשפט שלו, בגצ, והדמוקרטיה הישארלית היו מזמן בפח האשפה. אם יש בדמוקרטיה הישארלית עוד סימני חיים זה בגלל דבר אחד בלבד – כי ביבי הוא אידיוט, ואפס פוליטי. אפס ביחסי אנוש. כווולם שונאי אותו ויישמחו בנפילתו. ומילה על מוכתר – מי הדביל שמקים מפלגה שמושכת אליה צעירי איה נאפה ואברכים חרמנים – קהל שהוא 100% רק ביבי, וזורק עשרות אלפי פתקים כאלה לפח – רק בנאדם אידיוט

מילאו ת'בולען מים, הוא עכשיו בריכה קטנה; החדירו מלמטה צינורות שיחדירו אוויר (בועות) והבולען הפך לג'קוזי. בקפיין של מיכאלי לבחירות, צילמו אותה יושבת בג'קוזי/בולען, כוס מוחיטו בידה עם קש ... המשך קריאה

מילאו ת'בולען מים, הוא עכשיו בריכה קטנה; החדירו מלמטה צינורות שיחדירו אוויר (בועות) והבולען הפך לג'קוזי. בקפיין של מיכאלי לבחירות, צילמו אותה יושבת בג'קוזי/בולען, כוס מוחיטו בידה עם קש ודובדבן בקצה, והכפות רגליים על שפת הבולען – הגוף כולו כמובן טובל בג'קוזי, והיא אומרת: "זאת לא בולען, זה בולענייה"

עוד 1,073 מילים ו-2 תגובות
סגירה