כשמונה חודשים עברו מאז שהכריזה הממשלה ה־36 על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט, או כפי שמכנים אותה "ועדת חקירת הצוללות" או ועדת גרוניס.

בשלב הזה אמורה הוועדה לאסוף וללמוד את החומרים. חמשת חברי הוועדה מתכנסים בבסיס תל השומר ואליהם מגיעים בכירי מערכת הביטחון למה שמוגדר כרגע כ"תדרוכים ולמידת חומרים". מנכ"לי משרדים לשעבר, ראשי מל"ל לשעבר, ראשי זרועות ביטחון, חלקם כבר הגיעו לתדרך – ואחרים עדיין לא.

בשלב הזה חברי הוועדה עדיין לא שומעים עדויות אלא רק עוסקים בלמידת החומר ובאיסוף המידע. ייתכן שחלק מהאנשים שכבר דיברו בפני ועדת גרוניס יצטרכו שוב לפקוד את הבסיס בתל השומר למה שיוגדר כעדות.

בהתאם לכך, הוועדה אוספת חומרים כתובים בנוגע לעסקאות הרכש הביטחוניות (חיל הים) של מדינת ישראל מ־2009 ועד 2016. מדובר בשנים שבהן הדברים אמורים להופיע בתמלילים, קבצים, מידעים ממוחשבים. העומס הארכיוני וגודש המידע הנם כבירים, אולי יותר מכל ועדת חקירה ממלכתית אי פעם.

מפגין בעד הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות ליד לשכת ראש הממשלה בירושלים, 23 בינואר 2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

לזמן ישראל נודע כי הליך קיבוץ החומרים מתנהל בקצב איטי יחסית וכי הוועדה עדיין לא הגיעה לאסוף את כל החומר הכתוב הרלוונטי, זאת אף שגופי הממשל הנוגעים לדבר כבר הגישו ארגזים עם מסמכים עבור תיק 3000

אולם, לזמן ישראל נודע כי הליך קיבוץ החומרים מתנהל בקצב איטי יחסית וכי הוועדה עדיין לא הגיעה לאסוף את כל החומר הכתוב הרלוונטי, זאת אף שגופי הממשל הנוגעים לדבר (כמו משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון וועדת חוץ ביטחון) כבר הגישו ארגזים עם מסמכים עבור החקירה הפלילית בתיק הצוללות (תיק 3000), כך שהקבצים הנחוצים אמורים להיות בידי הגופים המוסרים.

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, למשל, התבקשה (עד לעת הזו) להעביר פרוטוקול אחד בלבד מתוך ישיבות הוועדה שעסקו בנושא רכש צבאי בכלל ורכש כלי שיט וצוללות בפרט. על כך נפרט בהמשך.

בראש ועדת חקירת הצוללות עומד נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אשר גרוניס. חברי הוועדה האחרים הם השופט העליון בדימוס צבי זילברטל, נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר גדעון פרנק וראש להק ציוד לשעבר בחיל האוויר תא"ל במילואים יעקב בורטמן.

בנימין נתניהו בטקס קבלת הצוללת אח"י תנין, אחת מהצוללות שנרכשו מטיסנקרופ בגרמניה (צילום: AP Photo/Amir Cohen)

לחברי הוועדה עיסוקים נוספים והם לא התנתקו מפעילותיהם האחרות. העבודה שלהם בוועדת החקירה, אם כן, לא יכולה להתקיים במשרה מלאה. אין כרגע מידע מתי יסתיים שלב איסוף החומר ותדרוכי המומחים ומתי יחל שלב העדויות. נוסף על כך, מעל לדיוני הוועדה תלויה השאלה הכללית של ניהול תקשורתי וכיצד יתקיימו אותם הדיונים, שאמורים להיות פתוחים לתקשורת.

הוועדה מיועדת לדון בחמישה נושאים: רכש ספינות המגן סער, רכש הצוללות, רכש ספינות נגד צוללות, הפרטה של מספנות חיל הים והסכמת המדינה למכור צוללות לצד ג' (כלומר, מצרים). מאחר שחלק מהעניינים הנוגעים לרכש כלי השיט הם סודיים ביותר – חלק גדול מהדיונים יהיה בדלתיים סגורות. הוועדה עדיין לא הוציאה הנחיות לתקשורת בנוגע לחלקים שיהיו פומביים.

אין כרגע מידע מתי יסתיים שלב איסוף החומר ותדרוכי המומחים ומתי יחל שלב העדויות. נוסף על כך, מעל לדיוני הוועדה תלויה השאלה הכללית של ניהול תקשורתי וכיצד יתקיימו אותם הדיונים

באשר לאיסוף המסמכים מגורמים שונים, זמן ישראל פנה ללשכת ראש הממשלה כדי להבין אם הם כבר קיבלו בקשה להעביר את המסמכים הרלוונטיים. ממשרד ראש הממשלה נמסר: "תפנו לוועדת החקירה בנושא".

פנינו גם לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בשאילתה זהה: מה המסמכים שנתבקשתם להעביר עד כה, וכך הם השיבו:

ועדת החוץ והביטחון קיבלה עד כה פנייה אחת לקבלת מסמכים מוועדת החקירה הממלכתית לעניין תהליכי רכש כלי השיט. מדובר בפרוטוקול מדיון חקיקה גלוי מינואר 2014, שעסק בביטול הגבלות על עמלות סוכנים בעסקאות ייבוא של ציוד צבאי.

הפרוטוקול המדובר לא הופיע באתר הכנסת מסיבות טכניות, ולשם כך פנתה ועדת החקירה לקבלתו. ועדת החוץ והביטחון העבירה אותו, כמובן.

מפגינים הקוראים לחקור את הצטיידות צה"ל בצוללות, כביש 1, 14 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אחד הדיונים המפורסמים ביותר בנושא עסקת הצוללות עסק באישור הכספי שהעניק גוף משותף של ועדת הכספים של הכנסת וועדת חוץ וביטחון זמן קצר לפני יום הכיפורים, בשנת 2016.

משרד הביטחון מימן את רכש ספינות ההגנה באמצעות הלוואה שלקח מבנק דיסקונט, כך פורסם אז בדה־מרקר (לפי  הפרסום, אגף החשבת הכללית באוצר ידע על ההלוואה ואישר אותה, זאת בזמן שהממונה על אגף התקציבים טען שלא ידע על ההלוואה ולא אישר אותה).

אישור הלוואה כזו הוא חריג ביותר בעסקאות ביטחוניות, במיוחד שהמימון באמצעות הלוואה עוקף את מגבלת תקציב המדינה ולכאורה נוגד את חוק יסודות התקציב

אישור הלוואה כזו הוא חריג ביותר בעסקאות ביטחוניות, במיוחד שהמימון באמצעות הלוואה עוקף את מגבלת תקציב המדינה ולכאורה נוגד את חוק יסודות התקציב. ההלוואה אושרה ככל הנראה בקבינט המדיני־ביטחוני אך פקידי אגף התקציבים של האוצר למדו על האישור רק בדיעבד.

ואז, כמה ימים לפני יום הכיפורים (אולי אפילו יום קודם), זומנה ועדת החוץ והביטחון יחד עם ועדת הכספים לאישור מהיר של הרכש. באותה הישיבה אמורים היו לדון בצוללות אך תוך כדי הישיבה הוכנסה לח"כים בקשת אישור נפרדת לסגירת עסקת הספינות ולאישור הלוואה שעמדה ככל הנראה בגובה של 236 מיליון אירו.

מחאה מחוץ לבית ראש הממשלה עם מיצג של צוללות (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כאמור, פרוטוקולי הדיונים לעיל, שבדיעבד היו סוערים ומשמעותיים, טרם נתבקשו וטרם הועברו מטעם ועדת החוץ והביטחון.

ומה בנוגע לפרוטוקול שכן התבקשו להעביר? מדובר בדיון מינואר 2014 שעסק בהצעת חוק פיקוח מצרכים ושירותים (תיקון 22) שבו בוטל הפרק בחוק שקבע פיקוח של משרד הביטחון על סוכנים העוסקים בתיווך בעסקאות מכר של ציוד צבאי עבור צה"ל (אותם מתווכים שבהמשך התוודענו אליהם בדמותו של מיקי גנור).

מקריאת הפרוטוקול ניכר שחברי הכנסת באותו הדיון – איתן כבל, עמר בר־לב, מרב מיכאלי וראובן ריבלין (אז ח"כ מטעם הליכוד) – מעלים שאלות נוקבות ומטילים ספק בצורך בביטול הפיקוח על סוכנים מתווכים

מקריאת הפרוטוקול ניכר שחברי הכנסת באותו הדיון – איתן כבל, עמר בר־לב, מרב מיכאלי וראובן ריבלין (אז ח"כ מטעם הליכוד) – מעלים שאלות נוקבות בפני הדרג הביטחוני־תקציבי ומטילים ספק בצורך בביטול הפיקוח על סוכנים מתווכים בעסקות רכש ביטחוני.

אריה דיכטוולד, אז סגן ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון ועו"ד ישי יודקביץ, אז היועץ המשפטי של משרד הביטחון, הציגו באותה הישיבה בפני חברי הכנסת את הצורך בביטול פרק עמלות הסוכנים בחוק פיקוח מצרכים ושירותים.

עמר בר־לב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

חברי הכנסת טענו בתוקף בפני השניים שגם עם ביטול עמלות הסוכנים – העלות של אותם מתווכי נשק תגולם ותגולגל על התקציב בעקיפין ומן הפרוטוקול ניכר שהם לא שבעי רצון מביטול החוק. כעבור זמן מה, הצעת החוק (לביטול עמלות הסוכן) עברה את כל שלבי החקיקה.

יודקביץ הסביר לח"כים ש"זה לא סביר שאנחנו, המדינה, מתערבים ביחסים החוזיים בין שכיר או סוכן של פירמה לבין מי שהיא מפעילה. זה לא הגיוני. מדובר פה על פיקוח על גובה העמלות. זאת אומרת, ממש התערבות ביחסים חוזיים ועסקיים".

דיכטוולד הסביר לח"כים שמרבית העסקאות בארה"ב נעשות מכספי סיוע וכי האמריקאים "לפי חוק הסיוע, אוסרים לשלם עמלות מכספי הסיוע. כל חברה אמריקאית מקטנה עד גדולה, מתחייבת כלפי האמריקאים שהיא לא משלמת את העמלות אלא רק ממקורותיה העצמיים, קרי מהרווח או מההוצאות הכלליות".

בסופו של דבר העסקה המפורסמת, שהיא נושא ועדת החקירה, התקיימה בין ישראל לגרמניה; ארה"ב לא הייתה בתמונה. האם דמוקרטיה מתקדמת כגרמניה כן מתירה תשלום למתווכים?

בסופו של דבר העסקה המפורסמת, שהיא נושא ועדת החקירה, התקיימה בין ישראל לגרמניה; ארה"ב לא הייתה בתמונה. האם דמוקרטיה מתקדמת כגרמניה כן מתירה תשלום למתווכים? ולמה הוסר הפיקוח בחוק על המתווכים הללו כבר בשנת 2014?

אילוסטרציה: ישיבה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, 7 ביוני 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

בפרוטוקול ניכר שכבל, בר־לב, מיכאלי וריבלין מתווכחים עם התזות שמציגים נציגי משרד הביטחון ואומרים להם: המחיר ממילא יעלה, גם אם אתם לא יכולים לזהות את זה. ח"כ בר־לב שאל, "למה יש לכם אינטרס לשנות את זה?" והוסיף: "ברור שזה משפיע על תקציב הרכש, אל תהיו תמימים". בר־לב התכוון כמובן למצב שבו אין פיקוח על עמלת הסוכן והיא מגולגלת באופן אחר, וכך התקציבים עולים.

כאמור, אין בידי זמן ישראל את כל המידע לגבי המהלכים והתדרוכים בתוך ועדת החקירה, אך ניתן להבין שבשלב הזה הם ביקשו וקיבלו לידם פרוטוקול דיון אחד שבו עסקו בשאלה למה בוטל החוק שמחייב פיקוח על סוכני רכש ביטחוני, אי שם בשנת 2014.

את פרוטוקול הדיון בוועדת חוץ וביטחון שבו אישרו את רכש כלי השיט באמצעות הלוואה חיצונית שאינה חלק מתקציב הביטחון – אנשי הוועדה טרם ביקשו.