בקרוב לבנון תישאר ללא נשיא אך עם הסכם הגבול הימי ביד

הסמכויות החוקיות של נשיא לבנון מישל עאון צפויות לפוג בעוד בעוד כעשרה ימים, ב-31 באוקטובר, וזה אומר שארץ הארזים שוב צפויה להיכנס לקרב פוליטי קשה וממושך.

בפעם הקודמת שלבנון הייתה צריכה לבחור נשיא, המשבר נמשך שנתיים וחצי שבמהלכן המחנות השונים בזירה הפוליטית הלבנונית ניסו לחסום אחד את השני. בסופו של דבר מחנה עאון, הנתמך על ידי חזבאללה, ניצח – והגנרל שפעם נלחם בגבורה נגד הנוכחות הסורית בלבנון הושבע לנשיאות.

ישיבת הפרלמנט הראשונה לבחירת מחליפו של עאון התקיימה לפני שנה, בסוף חודש ספטמבר, והסתיימה כצפוי ללא הכרעה.

למרות המשבר הכלכלי הקשה, תופעה של שוד בנקים על ידי אזרחים רגילים שבסה"כ רוצים למשוך את ההפקדות שלהם, מחסור במים באזורים רבים במדינה ואפילו מקרה כולרה ראשון שנרשם באזור הגבול עם סוריה – אף אחד לא באמת מצפה מהפוליטיקאים הלבנוניים להגיע להסכמה תוך זמן קצר.

אפשר ללמוד מכך משהו על האופן הבהול שבו התקבלה ההחלטה על חתימת הסכם הגבול הימי עם ישראל.

נשיא לבנון מישל עאון מקבל מידי שגרירת ארה"ב בלבנון דורותי שיאה את טיוטת ההסכם על הגבול הימי עם ישראל, 1 באוקטובר 2022 (צילום: Dalati Nohra via AP)

בתוך כך, הנשיא אעון פנה אל ענקית האנרגיה הצרפתית TOTAL והפציר בה להתחיל לקדוח את הגז "במהירות". לפני כן גם ראש הממשלה של ממשלת מעבר נג'יב מיקאתי פנה אל החברה הצרפתית בבקשה דומה.

ב-TOTAL הגיבו לתחינות הלבנוניות ועדכנו שבכוונתם להתחיל את הקידוחים בשדה קאנה כבר בשנת 2023. לבנון צפויה לחתום על ההסכם עם ישראל בימים הקרובים, אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון.

ב-TOTAL הגיבו לתחינות הלבנוניות ועדכנו שבכוונתם להתחיל את הקידוחים בשדה קאנה כבר בשנת 2023. לבנון צפויה לחתום על ההסכם עם ישראל בימים הקרובים, אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון

מצרים מנסה להדוף את המשבר הכלכלי הקשה

מצרים סובלת ממחסור במים חריף, עם גירעון מים של כ-21 מיליארד מ"ק בשנה, ופער מזון של יותר מ-10 מיליארד דולר – כך סיכם את מצבה של ארצו שר משאבי המים וההשקיה, האני סווילאם בנאומו במהלך "שבוע המים בקהיר".

גם הרזרבות המצריות במטבע החוץ ממשיכות להידלדל והתחזיות הפיננסיות לשנת 2023 נראות כרגע עגומות למדי. על מנת לצלוח את המשבר, מצרים זקוקה לסיוע דחוף – והשבוע פורסם כי בכירים מצריים הגיעו להסכם עם קרן המטבע הבינלאומית שכולל תכנית נרחבת לרפורמות כלכליות דחופות.

קהיר טרם סיימה לשלם את ההלוואה הקודמת של כ-20 מיליארד דולר אותה לקחה בשנת 2016, ולכן כל הלוואה עתידית תהיה כרוכה ברפורמות ושינויים מאסיביים בכלכלה המצרית.

נגיד הבנק של מצרים חסאן עבדאללה נואם בכנס השנתי של קרן המטבע העולמית בוושינגטון, ארה"ב, 14 באוקטובר 2022 (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)

במהלך השבועות האחרונים השלטונות המצריים החלו לחסוך בחשמל בבניינים הממשלתיים וברחובות בקהיר על מנת לחסוך באנרגיה. כל מי שאי פעם ביקר בקהיר יודע שעד כה המצרים לא נהגו לחסוך בהוצאות החשמל, אך המצב הנוכחי דורש היערכות שונה וצמצומים משמעותיים.

בשבועות האחרונים השלטונות המצריים החלו לחסוך בחשמל בבניינים הממשלתיים וברחובות בקהיר על מנת לחסוך באנרגיה. כל מי שאי פעם ביקר בקהיר יודע שעד כה המצרים לא נהגו לחסוך בהוצאות החשמל

מי שהבטיחה להירתם ולסייע גם כן היא קטאר, שמתעתדת לרכוש כ-20% מהמניות בחברת הטלקום Vodafone השייכת למדינה. הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי פנה גם אל אנשי עסקים מקומיים והפציר בהם לעבוד קשה יותר ולהצליח על מנת לסייע לארצם.

האופוזיציה הטורקית מנסה לבטל את "חוק התקשורת"

ימים ספורים חלפו מאז שהפרלמנט הטורקי העביר את "חוק התקשורת" החדש – הקובע עונש מאסר של כשלוש שנים על הפצת "מידע המנוגד לאמת" בנוגע לענייני הפנים או מדיניות החוץ הטורקית – והאופוזיציה במדינה כבר פנתה לבית המשפט החוקתי על מנת לבטל את החוק.

במהלך עשרים שנות שלטונו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, הטבעת סביב צווארה של התקשורת הטורקית התהדקה מאוד, ולאחר ניסיון ההפיכה הצבאית בשנת 2016 מספר עיתונים נסגרו ומאות עיתונאים ועורכים נחקרו, נאסרו ונזרקו לבתי הכלא. הפעם ההגבלות בתחום של חופש המידע נוגעות לכל אזרח במדינה.

חברי האופוזיציה בפרלמנט הטורקי אוחזים בשלטי מחאה בעקבות העברת "חוק התקשורת", 11 באוקטובר 2022 (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)

מבקרי ארדואן חוששים שמטרת החוק החדש לדכא קולות של מתנגדים ו"לנקות" את הזירה הפוליטית הטורקית ממתחרים חזקים שעלולים לאיים על המשך שלטונו של הנשיא.

מבקרי ארדואן חוששים שמטרת החוק החדש לדכא קולות של מתנגדים ו"לנקות" את הזירה הפוליטית הטורקית ממתחרים חזקים שעלולים לאיים על המשך שלטונו של הנשיא

לפני כחודש זמרת פופולרית בשם גוליסן נעצרה ולאחר מכן הושמה במעצר בית בגלל בדיחה על דת. כך ארדואן מנסה לאותת לבייס השמרני שהוא מוכן ללכת רחוק מאוד על מנת להגן על הדת ועל הערכים השמרניים. הסיבה העיקרית לכל הפעולות הללו היא, ככל הנראה, צניחה בסקרים. הבחירות לנשיאות יתקיימו ביוני 2023.

שחיינית סעודית שחתה בים האדום מערב הסעודית למצרים

אחרי שהיא כבשה שיאים רבים ושחתה במימי תעלת לה-מאנש ותמזה הקרירים, השחיינית, הרופאה ופעילת זכויות האדם הסעודית עם השם המצלצל מרים סאלח בן-לאדן הגיעה לים התיכון: היא הפכה לאישה הראשונה ששחתה את כל הדרך מחופי ערב הסעודית עד חופיה של מצרים, אל האתר שבו עומדת להתקיים ועידת האקלים.

בן-לאדן – ששחתה בתעלת לה-מאנש ובנהר התמזה על מנת למשוך תשומת לב למצוקתם של הפליטים הסורים – הסבה הפעם זרקור אל שינויי האקלים והפגיעה הרבה באלמוגים בים האדום. אם המגמה הנוכחית של התחממות כדור הארץ תמשך והטמפרטורה הממוצעת תעלה במעלה וחצי, כ-70% מהאלמוגים בים האדום ייכחדו. עליה נוספת תביא להשמדתם של כל האלמוגים.

השחיינית הסעודית מרים סאלח בן-לאדן בעת הגעתה לחופי מצרים (צילום: האתר הרשמי של מרים סאלח בן-לאדן)

כלי התקשורת בסעודיה חגגו את ההישג של בן-לאדן והקדישו לה תשומת לב רבה. רופאה, פעילת זכויות אדם והאקלים, שחיינית ואשת תקשורת, בן-לאדן מייצגת את כל מה שערב הסעודית רוצה להיות בעיני המערב. בדמותה היא מגלמת את השינוי האדיר שחל בממלכה השמרנית ביחס למעמד האישה ומקומה בחברה.

רופאה, פעילת זכויות אדם והאקלים, שחיינית ואשת תקשורת, בן-לאדן מייצגת את כל מה שערב הסעודית רוצה להיות בעיני המערב. ובדמותה היא מגלמת את השינוי האדיר שחל בממלכה ביחס למעמד האישה

היום הזה בתולדות מזה"ת: אופ"ק מודיעה על אמברגו הנפט

ב-19 באוקטובר 1973 – שלושה עשר ימים לאחר תחילת מלחמת יום הכיפורים – המדינות הערביות החברות באופ"ק קיבלו החלטה משותפת על הפעלת אמברגו הנפט נגד המערב במחאה על תמיכת ארה"ב במדינת ישראל.

שלושה ימים קודם, לכן, ב-16 באוקטובר, ערב הסעודית, עיראק, איחוד האמירויות, כוויית, קטאר ואיראן העלו באופן חד-צדדי את מחיר הנפט שלהן ב-17% והמחיר קפץ ל-3.65 דולר לחבית.

לאחר מכן ערב הסעודית, לוב ומדינות ערביות נוספות הכריזו על איסור אספקת נפט לארצות הברית וב-19 באוקטובר נכנס האמברגו לתוקף. מאוחר יותר האמברגו הורחב להולנד, מאחר שהעמידה את שדות התעופה שלה לרשות ארצות הברית. המחיר של חבית הנפט זינק ל-40 דולר, מחיר שערורייתי לאותם ימים.

מפגש של אופ"ק ב-1973 (צילום: AP Photo)

בעקבות המשבר, הוחלט במערב אירופה לסיים עם התלות בארגון אופ"ק, בעיקר על ידי הגברת חיפושי נפט בים הצפוני, שמופק בו נפט באופן מסחרי. בארצות הברית החליטו שלא להעניק לארצות ערב שוב את היכולת להשבית את המשק האמריקאי.

היום, כעבור כמעט 50 שנה, העולם שהתמכר לנפט וגז של מדינה אוטוריטרית – הפעם רוסיה – שוב עובר את תהליך הגמילה.