צוות מומחים מאוניברסיטת ייל, בראשות פרופ' ג'פרי זוננפלד, עוקבים מאז תחילת המלחמה באוקראינה, אחרי החברות הבינלאומיות שממשיכות לפעול ברוסיה. בהתחלה זו הייתה רשימה בינארית – "ממשיכים לפעול" מול "הפסיקו את הפעילות"; ובהמשך הרשימה השתכללה והיא כוללת היום שש קטגוריות מ-A עד F, כשהחברות המדורגות A הן החברות שעמדו בכל הקריטריונים שהגדירו אנשי המכון למנהיגות עסקית של ייל.

כשהרשימה פורסמה בפעם הראשונה, ב-28 בפברואר 2022, היא כללה רק כמה עשרות חברות שעצרו את כל פעילותן העסקית ברוסיה. הרשימה המעודכנת שפורסמה השבוע כבר כוללת יותר מאלף חברות כאלה. בקטגוריה F, כלומר בחלק השחור ביותר של הרשימה השחורה של החברות שלא הפסיקו את פעילותן ברוסיה, מככבת חברת הייטק ישראלית אחת: צ'ק פוינט.

גיל מסינג, ראש המטה ומנהל התקשורת של צ'ק פוינט, מכיר את הנושא ואת הרשימה היטב. "נתחיל מהמהות, וזה מאוד מאוד פשוט: לצ'ק פוינט אין היום כמעט שום פעילות עסקית ברוסיה. אגב, לא רק ברוסיה – גם בבלארוס.

"החברה אוכפת את הסנקציות לא רק כלשונן ובהקפדה, אלא גם מרחיבה אותן, כי אנחנו לא מנהלים אף פעילות עסקית עם אף גורם ממשלתי ברוסיה. צריך להבין שהסנקציות הן לא נגד כל הגורמים הממשלתיים ברוסיה, הן נגד חלקים. אנחנו לא באים במגע עם אף גורם ממשלתי ברוסיה. כלומר אנחנו מעבר לסנקציות".

"צריך להבין שהסנקציות הן לא נגד כל הגורמים הממשלתיים ברוסיה, הן נגד חלקים. אנחנו לא באים במגע עם אף גורם ממשלתי ברוסיה. כלומר אנחנו מעבר לסנקציות"

גיל מסינג (צילום: סיגל נפתלי קסל / דובר צה"ל)

אז למה אתם בכל זאת מככבים ברשימה השחורה הזו?
"הסיבה היחידה היא, כי אנחנו לא עושים את מה שייל רוצה שנעשה מה שנקרא באנגלית divestment (התנערות – אב"ד), שזה בעצם הצהרה פומבית שאתה לא פעיל במדינה. אנחנו לא עושים את זה, כי יש לנו קרוב למאה עובדים שנמצאים בתוך האזורים האלה, ואנחנו לא רוצים לעשות שום דבר שיכול לפגוע בהם פיזית. הם נמצאים בסיטואציה מאוד מאוד קשה, ולכן אנחנו לא מצהירים הצהרות שיש להן רקע פוליטי. אנחנו לא מצהירים הצהרות איפה אנחנו כן ואיפה אנחנו לא.

"מהותית, ברמת הפעילות העסקית – ואנחנו חברה ציבורית, אפשר לבדוק את זה – אין לצ'ק פוינט עסקים עם רוסיה בשום צורה שהיא, והרבה יותר ממה שנדרש כדי לקיים את הסנקציות. אם אתה מסתכל על הרשימה של ייל, אנחנו צריכים להיות באזור B, לא באזור F. אין לנו שום עסקים ברוסיה, למרות שזה היה שוק מרכזי וגדול".

ולמה ייל לא קיבלו את הטענה המשכנעת הזו שלך?
"כי ייל רוצה אמירות פומביות של חברה שתודיע 'בגלל כל מה שקורה, הפסקנו את פעילותנו ברוסיה'. ואת זה באמת לא עשינו. אגב, כמו שאני מדבר איתך עכשיו דיברתי גם איתם, והעברתי להם את זה בכתב. הם אמרו שזה לא מספיק והם רוצים את זה כהצהרה פומבית של החברה, שתופיע באתר של החברה וכו'. זו מטרת הרשימה שלהם, שהיא לגיטימית. ברמת המהות אנחנו לגמרי שם".

"ייל רוצה שהחברה תודיע 'בגלל כל מה שקורה, הפסקנו את פעילותנו ברוסיה'. ואת זה באמת לא עשינו. הם רוצים את זה כהצהרה פומבית של החברה, שתופיע באתר של החברה וכו'. ברמת המהות אנחנו לגמרי שם"

אז כל העניין שמשאיר אתכם ברשימה הזו הוא עניין דקלרטיבי? עניין של הצהרה?
"זה אפילו לא עניין דקלרטיבי. כי הרי את מה שאני אומר לך עכשיו אני אומר לפרסום וזה רשמי. אנחנו לא מסתתרים. אני אומר בפירוש שאנחנו לא מוכרים לאף גוף ממשלתי ברוסיה בגלל המלחמה. אנחנו אומרים את זה בפה מלא. אנחנו רק לא אומרים את זה באופן שאוניברסיטת ייל רוצה שנגיד את זה.

הפגנה נגד פוטין והפלישה הרוסית לאוקראינה בניו יורק, 26 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Brittainy Newman)

"אנחנו לא פועלים לפי המתודולוגיה של ייל, כי אנחנו חלוקים עליה מהסיבות שהזכרתי קודם. אם מה שהם עושים נועד לשקף את הפעילות העסקית האמיתית ברוסיה, הרשימה הזו לא אומרת אמת, לפחות במקרה שלנו. ואם היא נועדה לעשות משהו אחר – שזה, אגב, זכותם – אז זה משהו אחר".

זה היה נושא שהעסיק את צ'ק פוינט מרגע שרוסיה פלשה לאוקראינה?
"מה זאת אומרת? ברור. קודם כל, בוא נהיה אמיתיים: ברגע שיש סנקציות, זה אפילו לא נתון לשיקול דעת. נכון שיש חברות שמצפצפות על זה. לא אנחנו. חברות גדולות וחשובות וציבוריות כמונו, בוודאי שלא יעשו את זה. כלומר, מרגע שהתחילו הסנקציות, זו בכלל לא שאלה.

"ברגע שיש סנקציות, זה אפילו לא נתון לשיקול דעת. נכון שיש חברות שמצפצפות על זה. לא אנחנו. חברות גדולות וחשובות וציבוריות כמונו, בוודאי שלא יעשו את זה"

"צריך לזכור שאנחנו חברה גלובלית, שפועלת במקומות רבים שיש בהם עימותים. אולי לא בסדר גודל של מה שקורה באוקראינה עכשיו. יש עימותים בין טאיוואן לסין. יש עימותים באפריקה. כמעט בכל נקודה בעולם שיש בה איזשהו קונפליקט, אנחנו נמצאים בסיטואציה הזאת. ואנחנו כעניין שבשגרה מנהלים את הפעילות העסקית שלנו בצורה שקופה. תמיד נמצאים בצד של 'מה שאסור – אסור, מה שמותר – מותר' ואפילו מרחיבים אותו, כדי לא לקחת שום סיכון.

"ואת כל זה אנחנו אומרים לפרסום, זה מדווח בדוחות הכספיים שלנו. זה לא איזה סוד. הדבר היחיד שאנחנו לא מוכנים לעשות, זה להודיע בפומבי 'החלטנו לעשות דייווסטמנט ברוסיה עד שתיפסק המלחמה'. כי אנחנו חושבים שאם נעשה את זה, מאה איש יהיו בסיכון ממשי".

בניין צ'ק פוינט בתל אביב (צילום: יואב פלד/Vertical Field)

וכשאתה מסביר את זה לאנשי ייל, למה הם לא מקבלים את ההסבר ומשאירים אתכם ברשימה השחורה?
"דיברתי עם פרופ' זוננפלד. פניתי אליו ביום הראשון שהרשימה שלהם פורסמה, עוד בחודש מרץ. הסברתי לו, והוא אמר: זו המתודולוגיה שלנו. אם אתם רוצים שנוציא אתכם מהרשימה, תפעלו בהתאם למתודולוגיה הזו. אמרתי לו: לא יותר חשוב לכם לדעת מה באמת קורה בפועל?

"הוא אמר, 'אני מכבד את מה שאתה אומר אבל זו לא המטרה שלנו. המטרה שלנו היא לייצר הבחנה בין חברות שמודיעות על הפסקת הפעילות שלהן לחברות שלא. אם תודיעו על זה – צור איתנו קשר ונוציא אתכם מהרשימה'. אני מבין מה הם עושים, לא אצא איתם למלחמה על זה, אבל העמדה שלנו שונה והסברתי אותה בלי להסתתר.

"אגב, הם מעדכנים את הרשימה מדי כמה ימים, ולצערי, ככל שעובר הזמן, הרשימה של F הולכת ומתארכת. ובמקביל מה שקורה ברוסיה עכשיו זה שהרבה חברות שמודיעות בפומבי שהן לא פעילות שם, חוזרות לפעול שם באמצעות גורם שלישי. אתה כאילו לא פועל שם, אבל המוצרים שלך ממשיכים להימכר שם והכסף מגיע אליך גם אם הסתרת את כתובת המשלוח. כי השוק של הטק שם ממשיך לעבוד ויש מי שמוכר שם. אנחנו לא".

"לצערי, ככל שעובר הזמן, הרשימה של F הולכת ומתארכת. ובמקביל מה שקורה ברוסיה עכשיו זה שהרבה חברות שמודיעות בפומבי שהן לא פעילות שם, חוזרות לפעול שם באמצעות גורם שלישי"