הסוגייה של יאיר לפיד והמפלגות הערביות עולה כמעט בכל דיון פוליטי לקראת הבחירות. הישיבה בממשלה או בקואליציה אחת עם חדש-תע"ל העסיקה גם אתמול את כל המראיינים של ראש הממשלה בערוצי הטלוויזיה המרכזיים, אבל אף אחד לא הצליח לקבל מלפיד תשובה מניחה את הדעת.

הפינג-פונג הזה העניק חומר סאטירי טוב לארץ נהדרת: גם שם ניסו לחלץ משהו בנושא הזה מראש הממשלה המדומה, ללא הועיל.

יש לומר בבירור: לפיד מוכן ללכת דרך ארוכה עם חד"ש-תע"ל. אני משוכנע שאין לו בעיה להציע לאחמד טיבי את תיק הבריאות, אם זה מה שימנע את חזרתו של בנימין נתניהו לשלטון.

במהלך השנתיים האחרונות עבר לפיד מטמורפוזה בכל מה שקשור בשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, ולא רק עם רע"ם.

לפיד, שהיה בין הפוליטיקאים הנחרצים נגד שיתופי פעולה עם המפלגות הערביות – אותם כינה אז "זועביז" – שינה את עמדתו בפומבי אי שם בתחילת 2021.

מנסור עבאס ויאיר לפיד במליאת הכנסת, 21 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

בבחירות בספטמבר 2019 לכנסת ה-22, היו למפלגות המרכז-שמאל 65 מנדטים יחד עם הרשימה המשותפת, שקיבלה אז 13 מנדטים. לכאורה, אפשר היה אז להקים ממשלת מיעוט עם תמיכה של המשותפת מבחוץ, אבל בני גנץ, גבי אשכנזי ואביגדור ליברמן סירבו.

בבחירות הבאות, במרץ 2020, אותו גוש מפלגות קיבל 62 מנדטים. זו הייתה הפעם הראשונה שלפיד קיבל החלטה לצאת בפומבי עם הרעיון של שיתוף פעולה עם המשותפת. בפוסט שפרסם בפייסבוק שבוע אחרי הבחירות, הציג לפיד את האפשרות "להקים ממשלת צרה עם ישראל ביתנו והעבודה, ולהשאיר את הדלת פתוחה לממשלת אחדות".

"בניגוד לכל השקרים שביבי מפיץ", כתב אז לפיד, "המשותפת לא תהיה חלק מהממשלה הזו. הם יצביעו פעם אחת מבחוץ, ובזה זה ייגמר. ביבי עשה איתם שיתופי פעולה כאלה אלף פעם. אני מודה מראש, זו לא הממשלה שרצינו. מצד שני, זה עדיף בהרבה על השיתוק הנוכחי".

הרעיון לא הבשיל: אורלי לוי-אבוקסיס פרשה מהאיחוד בין העבודה-גשר-מרצ, וצמד הח"כים מכחול-לבן צבי האוזר ויועז הנדל סירבו לתמוך בממשלת מיעוט בתמיכת המשותפת. התוצאה ידועה: כחול-לבן התפצלה, וגנץ נכנס לממשלה עם נתניהו.

ראש הממשלה יאיר לפיד ומנהיג העדה הדרוזית בארץ, השייח מוואפק טריף, בג'וליס, 25 באוקטובר 2022 (צילום: אלעד גוטמן)

בימיו אז באופוזיציה, גמלה בליבו של לפיד ההחלטה שהוא הולך עם הרשימה המשותפת, יהיה מה שיהיה, ולקראת הבחירות לכנסת ה-24, במרץ 2021, לפיד כבר לא הסתיר את רצונו לשתף פעולה עם המפלגות הערביות. באחד הריאיונות לפני הבחירות אף הצהיר: "אין לי בעיה להקים בתמיכתם ממשלה. כולנו השתנינו".

ההתחמקויות שלו בראיונות אתמול מעידות היטב כי לפיד לא שינה את דעתו. הוא יהיה מוכן להישען על הרשימה המשותפת, שבינתיים התפרקה ועכשיו מדובר על חד"ש-תע"ל. הבעיה היא שיש ללפיד היום התנגדות למהלך כזה בתוך הגוש שלו. גדעון סער וזאב אלקין מהמחנה הממלכתי לא למדו את השיעור של לפיד, והם לא יסכימו לשבת בממשלה הנשענת על חד"ש-תע"ל.

ההתחמקויות שלו בראיונות אתמול מעידות היטב כי לפיד לא שינה את דעתו. הבעיה היא שיש ללפיד היום התנגדות למהלך כזה בתוך הגוש שלו. גדעון סער וזאב אלקין לא יסכימו לשבת בממשלה הנשענת על חד"ש-תע"ל

לפיד לא אומר את מה שהוא חושב כדי שלא ליפול לתעמולת הימין. הוא מתחמק בדרך לא כל כך אלגנטית כדי שלא יאמרו לו בבוא היום ששיקר, אם בכל זאת תהיה סיטואציה של שיתוף פעולה פרלמנטרי עם חד"ש-תע"ל. כמו שזה נראה כרגע, הוא בונה היום על גוש חוסם שלא יאפשר לנתניהו להקים ממשלה, וכך הוא יישאר בבלפור עד לבחירות השישיות בקיץ הבא.

בחד"ש-תע"ל מוכנים לשיתוף פעולה פרלמנטרי. הם יישארו מחוץ לקואליציה, יקבלו תקציבים והישגים ויוכלו לשווק לבוחרים שלהם את המהלך שמנע את שלטון נתניהו. בלי בל"ד, שלא תעבור את אחוז החסימה, העסק יהיה טיפה קל יותר. בל"ד לא מוכנה, כידוע, לשום חיבור עם ממשלה או מפלגה ציונית.

סמאח סלאימה (צילום: עמותת נע"ם)

יו"ר תע"ל אחמד טיבי לא רצה להתייחס אתמול לדברי לפיד. סמאח סלאימה, מנהלת עמותת נע"ם ואקטיביסטית מובילה בחברה הערבית, טוענת כי חד"ש-תע"ל לא תיכנס לממשלה אבל תמיכה מבחוץ יכולה לשרת את שני הצדדים.

"איימן עודה מאמין במודל של תאופיק זיאד מרק"ח, שתמך בממשלת רבין מבחוץ", היא אומרת לזמן ישראל. "זה אומר ללכת עם ולהרגיש בלי. על אותו משקל, גם לפיד ילך עם הערבים וירגיש בלי".

"איימן עודה מאמין במודל של תאופיק זיאד מרק"ח, שתמך בממשלת רבין מבחוץ. זה אומר ללכת עם ולהרגיש בלי. על אותו משקל, גם לפיד ילך עם הערבים וירגיש בלי"

מה שלפיד צריך בינתיים – וגם גנץ, סער ואלקין – זה אחוז הצבעה גבוה בקרב הציבור הערבי. בגוש השינוי יודעים שאם חד"ש-תע"ל לא תעבור את אחוז החסימה, הם ימצאו את עצמם באופוזיציה לממשלת נתניהו.

פוליטיקאי ערבי בכיר העריך אתמול כי הפיצול בין המפלגות עורר כעס גדול בציבור הערבי, אבל בימים האחרונים דווקא הפילוג והמאבק בין המפלגות מעורר את השטח. "התחושה היא שאנחנו מגיעים ל-48-50 אחוזי הצבעה, לעומת 46 אחוזים בבחירות הקודמות", מעריך הפוליטיקאי הבכיר.

גם נתניהו עושה מהלכים, אולם כדי לצמצם את אחוזי ההצבעה ברחוב הערבי. הוא נפגש עם מומחים וסוקרים שמכירים היטב את החברה הערבית. ההמלצות שקיבל הן להיזהר: לא לתקוף את הערבים ולא לפסול את הלגיטימציה של המפלגות, גם אחרי אמירות מקוממות כמו אלו של ח"כ עאידה תומא סולימאן, שכינתה את חברי ארגון הטרור "גוב האריות" שהידים, אחרי שנהרגו שלשום בפעולת צה"ל בשכם.