ספינת קידוח של אנרג'ין מתחילה בקידוחים בשדה הגז כריש במים הכלכליים של ישראל, 9 במאי 2022 (צילום: REUTERS/Ari Rabinovitch via Alamy)
REUTERS/Ari Rabinovitch via Alamy

הסכם הגז עם לבנון יכול לשמש מודל גם לעזה

בהיעדר הסכמי שלום רחבים, הסכמים כלכליים יכולים לסייע גם למשבר בעזה ● ברקע פגישת גנץ–ארדואן, איראן הגיעה להסכמות על ייצוא גז לטורקיה ● מחאות החיג'אב באיראן מתרחבות ובממשלה מאשימים את המערב ● במצרים מתכוננים לוועידת האקלים ברקע הביקורת על מצבם העגום של האסירים הפוליטיים ● וגם: היום לפני 99 שנים אטאטורק הכריז על טורקיה כרפובליקה

הסכם מדיני ברוח התקופה: בלי גינונים ובלי חירטוטים

הסכם הגבול הימי עם לבנון נחתם ביום חמישי שעבר בראש הנקרה – ללא תמונות משותפות, לחיצות ידיים והבטחות לעתיד טוב יותר. המתווך האמריקאי דילג בין הצדדים עד הרגע האחרון והצליח בסופו של דבר לייצר את התוצאה המיוחלת.

דווקא משום שכל מה שהורגלנו אליו בהסכמים בינלאומיים מהסוג הזה לא התקיים – אף אחד לא הבטיח לשני גן של שושנים ושלום של אמיצים, ולאף אחד אין אשליות לגבי אפשרות של מלחמה עתידית, שהסבירות שלה ירדה רק קצת – המהלך עוד עלול להצליח.

במציאות המזרח תיכונית המפולגת והמשוסעת, יותר ויותר מדינות הופכות למדינות כושלות שלא מצליחות לצאת ממשברים כלכליים ופוליטיים בזמן שארגוני טרור – המשמשים גם כמפלגות פוליטיות – מקבלים מקום מרכזי בניהול המדינה או הישות המדינית.

אי־אפשר תמיד לשנות את המציאות הזאת – אך גם לא ניתן "לבטל" את האזורים הללו ולהתעלם מהם, משום שזה עלול להרחיב את המשבר גם במדינות הסמוכות. למרות העוינות, ישראל ולבנון נאלצו לחתום על הסכם הגבול הימי כדי להפיק גז ולמנוע מלחמה.

יאיר לפיד חותם על הסכם הגבול הימי עם לבנון, 27 באוקטובר 2022 (צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)
יאיר לפיד חותם על הסכם הגבול הימי עם לבנון, 27 באוקטובר 2022 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

הסכמים כלכליים מוגבלים לא צריכים לבוא "במקום" הסכמי שלום רחבים. אך בהיעדר התקדמות או אפילו צפי להתקדמות – אפשר לקדם פתרונות שיאפשרו גישה למים נקיים ולחשמל ברצועה

השאלה היא אם ניתן להשתמש במודל הזה גם בעזה, שגם שם רוצים להפיק גז משדה מרין בסיוע של מצרים. ייתכן שכשאנו מכירים בכך שבמציאות הקיימת לא ניתן להשיג יותר – אנו עובדים קשה יותר כדי למקסם את האפשרויות הזמינות לנו. כמובן שמדובר בשמחת עניים.

הסכמים כלכליים מוגבלים לא צריכים לבוא "במקום" הסכמי שלום רחבים. אך בהיעדר התקדמות או אפילו צפי להתקדמות – אפשר לקדם פתרונות שיאפשרו גישה למים נקיים ולחשמל ברצועה, פיתוח של שדה גז מול חופי עזה ודברים נוספים שישפרו את רמת החיים גם אם לא יפתרו את הסוגיה כולה.

ההסכם שנחתם עם לבנון הוא מקרה בוחן. אם הכול יעבוד כמו שצריך – ייתכן שאת המודל הזה יאמצו גם במקומות אחרים בבחינת טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ.

טורקיה–ישראל–איראן: משולש ברמודה מזרח־תיכוני

שר הביטחון הישראלי בני גנץ ביקר בשבוע שעבר בטורקיה ושוחח עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ועם שר ההגנה הטורקי חולוסי אקאר על ההתחממות ביחסים הבילטרליים ועל החזרת שיתוף הפעולה בתחום הביטחוני, שהפסיק לזמן קצר אחרי שארדואן עלה לשלטון בטורקיה.

שר הביטחון בני גנץ ושר ההגנה חולוסי אקאר באנקרה, 27 באוקטובר 2022 (צילום: אלעד מלכה)
שר הביטחון בני גנץ ושר ההגנה חולוסי אקאר באנקרה, 27 באוקטובר 2022 (צילום: אלעד מלכה)

גנץ הודה למארח הטורקי על הסיוע שהעניק לישראל בקיץ האחרון, כששירותי הביטחון האיראנים ניסו לחטוף אזרחים ישראליים בטורקיה. שני הצדדים נותרו מרוצים זה מזה. במקביל, גם האיראנים עשו השבוע חיל בטורקיה והגיעו להישגים משמעותיים בשיתוף הפעולה בתחום האנרגיה.

חברת הגז הלאומית האיראנית (NIGC) הגיעה להסכמות חדשות עם חברת האנרגיה BOTAS, שנמצאת בבעלות המדינה הטורקית, בעניין ייצוא הגז מאיראן לטורקיה. בכיר איראני בשם מוחמד רזה ג'ולאי אמר כי נערכו כמה פגישות ברמת מומחים בין שני הצדדים והושגו הסכמים חדשים.

לדברי ג'ולאי, עם ההסכמים והתיאום שנעשו בין גורמי הגז האיראניים והטורקיים – כל האמצעים הטכניים, המבצעיים והביצועיים לייצוא גז איראני יסתיימו במהלך ששת החודשים הקרובים. נראה כי לאחר כישלונות דיפלומטיים רבים, טורקיה מתחילה ליישם את מדיניות ה"אפס אויבים", אותה ניסח בעבר שר החוץ הטורקי לשעבר אהמט דבוטאולו.

היום טורקיה מוכרת נשק לאוקראינה אך גם מנהלת קשרים הדוקים עם רוסיה, שבונה את הכור הגרעיני האזרחי שלה; מסייעת לישראל לצוד מחבלים איראניים וקונה מאיראן גז טבעי

היום טורקיה מוכרת נשק לאוקראינה אך גם מנהלת קשרים הדוקים עם רוסיה, שבונה את הכור הגרעיני האזרחי שלה; מסייעת לישראל לצוד מחבלים איראניים וקונה מאיראן גז טבעי. במהלך השנתיים האחרונות, ארדואן, שהיה לחוץ כלכלית, פוליטית ומדינית – עשה סיבוב פרסה והשלים עם מדינות המפרץ ומצרים, סגר את הערוצים של האחים המוסלמים בארצו, רמז להנהגת חמאס לחפש מעון אחר והפך לחבר של כולם.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש הממשלה יאיר לפיד בפגישה בניו יורק, 20 בספטמבר 2022 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש הממשלה יאיר לפיד בפגישה בניו יורק, 20 בספטמבר 2022 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

האומנם? קשה להאמין שפוליטיקאי ותיק כמו ארדואן שינה פתאום את עורו. טוב שהסכסוך החריף בין ישראל לטורקיה הסתיים, אך קשה להאמין שהיחסים – גם אם ימשיכו להתחמם – ייהנו שוב מאותה מידת אמינות ואינטימיות כמו שהיה בשנות ה־90 של המאה הקודמת.

ההפגנות באיראן מתרחבות והמשטר מאשים את המערב

יותר מ־40 ימים חלפו מאז מות הצעירה האיראנית מהסה אמיני, שנרצחה על ידי אנשי כוחות הביטחון האיראניים ו"משטרת הצניעות" בגלל חיג'אב – וההפגנות באיראן ממשיכות להתרחב. ביום רביעי המפגינים ציינו את ה"ארבעין" למותה של אמיני ונשבעו לנקום את דמה ואת דמם של כל האיראנים האחרים שנעצרו, נאסרו, עונו, הוכו או נרצחו על ידי המשטר.

לרגע קצר בעיר מהבד הצליחו מפגינים להשתלט על מבנה ממשל ולצבוע אותו באדום – סמל הדם הטהור של הקורבנות – לפני שנאלצו לסגת. בעיר חורמבד התפתחו עימותים בין המפגינים לאנשי בסיג' (מיליציה הקשורה למשמרות המהפכה) ליד קברה של צעירה אחרת – ניקה שקראמי בת ה־16, שנרצחה אחרי שכוחות ביטחון איראניים פתחו אחריה במרדף.

דודה של ניקה, שהפכה לאחד מסמלי המחאה באיראן, זימנה את המפגינים לטקס ה"ארבעין" שלה. גם הבסיג' החמושים הגיעו רכובים על אופנועים וירו אש חיה על המפגינים. אולם, נראה כי למרות הדיכוי הקשה – המצב במדינה מסרב להירגע וזה ברור גם לשלטונות, שמאשימים את "הידיים הזרות" בהתערבות בענייניה של איראן.

המחאה באיראן, ספטמבר 2022 (צילום: AP Photo)
המחאה באיראן, ספטמבר 2022 (צילום: AP Photo)

מפקד משמרות המהפכה הגנרל חוסיין סלאמי האשים את מדינות המערב ואת ערב הסעודית כמי שעומדות מאחורי ליבוי המחאות – והזהיר מהמשך ההתערבות בענייניה

מפקד משמרות המהפכה הגנרל חוסיין סלאמי האשים את מדינות המערב ואת ערב הסעודית כמי שעומדות מאחורי ליבוי המחאות – והזהיר מהמשך ההתערבות בענייניה הפנימיים של איראן. סלאמי האשים גם את התקשורת, ובמיוחד את הערוץ האופוזיציוני "איראן אינטרנשיונל", שמשדר מלונדון, בניהול "מלחמת מידע נגד צעירים איראניים ונגד האומה האיראנית".

בתוך כך, ביום רביעי הרעיד פיצוץ עז את שמי שיראז: מחבל הפעיל מטען נפץ במקדש שיעי שבו התפללו מאות מאמינים. לפחות 15 בני אדם נהרגו ועוד 40 נפצעו במהלך הפיגוע.

ארגון דאעש נטל עליו אחריות והשלטונות האיראניים ניצלו את האירוע הטרגי כדי לקשור אותו למפגינים ולהשתלח באויביה של הרפובליקה האסלאמית, "שמנצלים את האווירה המתוחה ואת העובדה שכוחות הביטחון עסוקים באכיפת החוק ובהענקת ביטחון לחברה כדי לתקוף את האומה האיראנית".

באותו יום איראנים רבים כתבו ברשתות החברתיות כי הדיכוי האלים של המחאות הוא גם סוג של טרור, לא פחות מפחיד ומזעזע מזה של דאעש.

מחאת החיג'אב באיראן, 1 באוקטובור 2022 (צילום: AP Photo/Middle East Images, File)
מחאת החיג'אב באיראן, 1 באוקטובור 2022 (צילום: AP Photo/Middle East Images, File)

מצרים מתכוננת לוועידת האקלים בשארם א־שייח'

בשבוע הבא תיפתח במצרים ועידת האקלים COP27. מדובר באירוע בינלאומי חשוב ויוקרתי וההנהגה המצרית בהחלט רוצה לנצל את ההזדמנות על מנת למצב את עצמה ככוח אזורי חשוב ומשפיע. מנהיגי העולם ופעילים למען איכות הסביבה יבואו לשארם א־שייח' וידונו בהתחממות הגלובלית, בנהרות המתייבשים, באלמוגים הנעלמים ובזנים הנכחדים בניסיון לגבש מדיניות עולמית אחראית.

עבור מצרים מדובר הזדמנות נהדרת ליחצן את אתרי התיירות שלה – להתניע מחדש את תנועת התיירים שפסקה בעקבות מגפת הקורונה. אולם, לא כולם בארץ הפרעונים רואים את האירוע הזה עין בעין עם נשיא המדינה עבד אל־פתאח א־סיסי.

פעילים מארגון האחים המוסלמים מתכוונים לפתוח בגל מחאות ברחבי המדינה על מנת למשוך את תשומת הלב העולמית אל מצבם העגום של האסירים הפוליטיים

פעילים מארגון האחים המוסלמים מתכוונים לפתוח בגל מחאות ברחבי המדינה על מנת למשוך את תשומת הלב העולמית אל מצבם העגום של האסירים הפוליטיים ולדיכוי המופעל כלפי פעילי הארגון. בעקבות כך, הנשיא הגביר את הופעותיו התקשורתיות על מנת להרגיע את המצב ונקט בשורה של אמצעים, כמו מענקים כספיים לשכבות החלשות, כדי למנוע את התלקחות המחאה.

גם פעילי אקלים בינלאומיים כמו גרטה טונברג מאמינים שוועידת האקלים במצרים היא עת נוחה להפעלת לחץ על השלטונות במצרים – וחתמה על עצומה שקוראת לנשיא א־סיסי לשחרר את האסירים הפוליטיים המוחזקים בבתי הכלא. לפי ההערכות, מדובר בכ־60 אלף אסירים פוליטיים.

היום הזה בתולדות מזה"ת: הרפובליקה הטורקית

ב־29 באוקטובר 1923, מוסטפא כמאל אטאטורק – שנבחר מאוחר יותר לנשיא הראשון על ידי האספה הלאומית הגדולה – הכריז על טורקיה כרפובליקה. טורקיה הייתה רפובליקה מ־23 באפריל 1920, אז הוקמה האספה הלאומית הגדולה, אך ההכרה הרשמית הגיעה שלוש וחצי שנים לאחר מכן.

יום הרפובליקה של טורקיה הוא חג שנתי וחשוב שבמהלכו מציינים את העצמאות הטורקית וגם מכבדים את אבי טורקיה המודרנית – אטאטורק. את החג הזה מציינים גם בצפון קפריסין. החג מלווה בהופעות רבות בכיכרות הערים ובמופעי זיקוקים ראוותניים.

חגיגות יום הרפובליקה הטורקית. אזרחים מניפים שלטים של מוסטפא כמאל אטאטורק באיסטנבול, 29 באוקטובר 2021 (צילום: AP Photo/Emrah Gurel)
חגיגות יום הרפובליקה הטורקית: אזרחים מניפים דגלים ותמונות של מוסטפא כמאל אטאטורק באיסטנבול, 29 באוקטובר 2021 (צילום: AP Photo/Emrah Gurel)

99 שנים אחרי הקמת הרפובליקה, טורקיה הפכה לכוח אזורי משמעותי – אך גם למדינה שונה מאוד מזו שחלם עליה נשיאה הראשון

99 שנים אחרי הקמת הרפובליקה, טורקיה הפכה לכוח אזורי משמעותי – אך גם למדינה שונה מאוד מזו שחלם עליה נשיאה הראשון. היום תמונתו של ארדואן מתנוססת ליד תמונתו של אטאטורק, מה שמעורר את זעמם של רבים מחברי האופוזיציה.

ארדואן האסלאמיסט, השמרן, החולם על גדולתה של האימפריה העות'מנית הוא האנטיתזה של אטאטורק, שחלם על מדינה חילונית ומערבית. בשנה הבאה, כשטורקיה תחגוג את יום הרפובליקה ה־100 שלה, כבר יהיה ברור אם ארדואן ימשיך להוביל את ארצו או שהמאה הטורקית החדשה תיפתח עם מנהיג חדש.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כרגע, בזמן הזה, ברור שישראל צריכה לשמור על האינטרסים שלה - בכל התחומים, ועל כך ברכות עצומות ללפיד וחבריו על ההישג הנאה בהסכם עם לבנון. יחד עם זאת, קפיטליזם יעבור בהמשך מטמורפוזה - זה כנ... המשך קריאה

כרגע, בזמן הזה, ברור שישראל צריכה לשמור על האינטרסים שלה – בכל התחומים, ועל כך ברכות עצומות ללפיד וחבריו על ההישג הנאה בהסכם עם לבנון. יחד עם זאת, קפיטליזם יעבור בהמשך מטמורפוזה – זה כנראה הכיוון. או אולי במילים אחרות, עושרו הכלכלי של אהוד ברק אהוב על הקב"ה – זה תפקידו בעת הזאת: להציל את עמו בזכות כוחו הכללי, וגם הכלכלי

עוד 1,297 מילים ו-1 תגובות
סגירה